לפי נתוני שירות התעסוקה, על כל חוזר לעבודה בחודש ינואר נרשמו 7 דורשי עבודה חדשים, יותר מהסגר השני בספטמבר 2020
במהלך חודש ינואר נרשמו בלשכת התעסוקה 127.7 אלף דורשי עבודה חדשים – עלייה של 56.4% לעומת דצמבר 2020. מנגד, רק 18.2 אלף דיווחו על חזרה לעבודה – מספר החוזרים הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר – כך עולה מדוח דופק שוק העבודה לחודש ינואר 2021 שמתפרסם היום על ידי שירות התעסוקה. על פי הדוח, בתחילת החודש היו רשומים 727.4 אלף דורשי עבודה ובסיומו 823.6 אלף.
ינואר 2021 היה החודש הראשון מאז פרוץ משבר הקורונה, שבו ישראל הייתה בסגר לאורך כל החודש, והדבר גרם לקיפאון בשוק העבודה הישראלי – שעל פי הנתונים נמצא כיום במצב קשה יותר ממצבו לאחר תום הסגר השני באוקטובר 2020 (הן מבחינת שיעור דורשי העבודה והן באורך התקופה שבה רבים מהם נמצאים ללא עבודה).
ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מסביר כי "צעדי המדיניות שננקטו בישראל בשנה האחרונה התמקדו בשימור מלאכותי של רמת החיים, באמצעות תשלום נוסף לאבטלה. זאת, לעומת צעדי המדיניות שננקטו במרבית מדינות ה-OECD, שהתמקדו בשימור מלאכותי אך זמני של המשרות הפנויות".
לדבריו, מדיניות זו שבה נקטה ישראל הביאה לכך שמרבית דורשי העבודה אינם מרגישים עדיין לחץ לחזור לעבודה. אולם "ככל שתתקרב לסיומה תקופת הזכאות לקצבאות יחלו הלחצים, שעלולים להוביל לכניסה מוגברת וכפויה יותר למצבי תת-תעסוקה. בתרחיש כזה וללא צעדים יזומים, יתרונות פרדיגמת המדיניות הישראלית עלולים להישחק במהירות".
מנכ"ל שירות תעסוקה, רמי גראור, מסביר כי: "כדי לקצר את תהליך החזרה לעבודה ולהאיץ את היציאה מהמשבר, נדרשת פעילות יזומה, אסרטיבית ורחבה לעידוד חזרה לעבודה, ובמיוחד בקרב הנמצאים בחל"ת".
גראור מוסיף: "שינוי המדיניות המתחייב הוא עידוד יזום של חזרה לעבודה ויצירת ודאות גדולה יותר במשק, עבור העסקים ודורשי העבודה כאחד. כך גם יצירת או עידוד ותגמול המעסיקים ליצירת משרות הם צעד הכרחי. הכנו תכנית גדולה ומפורטת ואנו נוקטים בשורה של צעדים, כגון שיתוף פעולה עם התעשיינים בנוגע להכשרות מקצועיות, סיוע למעסיקים בהחזרת עובדים המסרבים לחזור מחל"ת, ואנו פותחים מחר את לשכות התעסוקה לקבלת קהל, על מנת לסייע לדורשי העבודה לשוב במהרה למקומות העבודה".
על פי דוח 'דופק שוק העבודה', מורכבות הסגר השלישי באה לביטוי ביחס הנרשמים/חוזרים בחודש ינואר 2021: על כל אדם שחזר לעבודה נרשמו בחודש זה 7 דורשי עבודה חדשים; לשם השוואה, בחודש ספטמבר (שבו היו רוב נרשמי הסגר השני), עמד היחס על 5.7 דורשי עבודה חדשים מול כל חוזר לעבודה.
עוד עולה מהדוח כי מבין 127.7 הנרשמים כדורשי עבודה בחודש זה, 96.3 אלף נרשמו עקב חל"ת (75.4%), 16.4 אלף פוטרו ו-5.2 אלף התפטרו. כמו כן, מבין 18.2 אלף המדווחים על חזרה לעבודה בחודש זה, מרביתם היו רשומים עקב חל"ת (54%), וכן נרשם שיעור גבוה יחסית של חוזרים אחרי פיטורין (26.8%).
לאורך כל חודש ינואר התייצבו בשירות התעסוקה 762.9 דורשי עבודה שתבעו אבטלה (עלייה של 13% לעומת דצמבר 2020), לעומת 93.5 אלף שתבעו הבטחת הכנסה (5.7% עלייה).
על פי נתוני הלמ"ס, במהלך ינואר 2021 היו במשק כ-60.3 אלף משרות פנויות (לעומת 101.6 אלף בתקופה המקבילה אשתקד). כאשר בוחנים את מספר דורשי העבודה על כל משרה פנויה, בלא להתחשב במשרות של דורשי עבודה הנמצאים בחל"ת ומיועדים לחזור אליהן, רואים כי על כל משרה פנויה שפרסם הלמ"ס מתחרים כ-14.2 דורשי עבודה. אם בוחנים את מספר דורשי העבודה שאינם נמצאים בחל"ת, היחס יורד ל-6.5 דורשי עבודה על כל משרה פנויה. לשם השוואה, בזמן המקביל אשתקד, התחרו רק כ-1.7 דורשי עבודה על כל משרה פנויה.
למרות עלייה מדודה במספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים, היחס בין משרות פנויות לדורשי העבודה הורע מכיוון שמספר דורשי העבודה הוסיף לעלות, וכך התחרות על כל משרה פנויה בקרב כלל דורשי העבודה שאינם בחל"ת המשיכה לטפס באופן עקבי:
בשירות התעסוקה מוטרדים ומסבירים כי במציאות הנוכחית, שבה מספר המשרות הפנויות מצומצם וקיים קושי רב למצוא עבודה, המשק יתקשה לחזור לשגרה מלאה. התחרות על כל משרה, שנמצאת ממילא בעלייה, עתידה להתעצם עד לסוף מועד הזכאות לקצבה ביוני 2021.
"לצערנו מצב זה יביא לתופעות לוואי שמהן עלול המשק לסבול, הכוללות צורך בהארכת קצבאות לתקופה נוספת, מעבר מוגבר לקצבאות קיום חלופיות, תשלום שכר בלא מתן תלושי שכר ועוד", מתריעים בשירות ומוסיפים: "צפויה עליה בלתי נמנעת בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי. לכן על המדינה לפעול במהירות האפשרית לייצר משרות או לעודד יצירת משרות רבות, לצד חיזוק ההשקעה בהון האנושי".
שירות התעסוקה פרסם את דופק שוק העבודה לחודש ספטמבר- הסגר השפיע לרעה