fbpx
יש לך שאלה?
הלוואות חיסכון פנסיוני

בית המשפט: תשואה שנתית סבירה היא 2%

בית המשפט: תשואה שנתית סבירה היא 2%

זו בדיחה טובה, אבל הבדיחה היא עלינו – קרנות הפנסיה מחשבות את הסכומים שיהיו לנו בתקופת הפנסיה לפי תשואה שנתית ממוצעת של 4%. זו בדיחה בתקופה של ריבית אפס, זו בדיחה בהינתן שמרכיב האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה (בהן יש תשואה של 4.86%) הולך ופוחת.

המשמעות היא שמה שאתם רואים בדוחות הפנסיה, הסכום שאתם צפויים לקבל כקצבה, אינו נכון. הוא מנופח; ולמרות זאת, האוצר לא רוצה לעורר מהומות ולא מפחית את התשואה הצפויה.

 

אז הנה מגיע בית המשפט, מכיוון אחר, אבל דומה ומציג לכולם – "המלך הוא עירום". בית המשפט המחוזי בלוד קבע בהכרעה תקדימית כי הריבית של 3% המחושבת לצורך קביעת פיצויים חד־פעמיים בתביעות נזיקין אינה הגיונית  וקבע אותה על 2%. במקרה הזה מדובר בתביעת נזיקין, ומדובר על סכום פיצויים שיקבל העובד, כך שככל שהתשואה/ ריבית נמוכה, הסכום המהוון שיקבל גבוה יותר, אבל זו אותה המשמעות – התשואה הסבירה לשנה היא 2%, לא 3% (כפי שעשו בתביעות נזיקין) ולא 4% (כפי שמדווחות קרנות הפנסיה).

שופטת בית המשפט המחוזי, בלהה טולקובסקי, קבעה לטובת הנפגעים כי ריבית סבירה היא 2% . השופטת החליטה על הפחתת הריבית למרות שמערכת המשפט לא נוטה לשנות את הריבית המקובלת 3%. שאפו לשופטת על יציאה מהעדר והתבוננות נכוחה על המצב האמיתי בשווקים.

בפסק הדין כתבה השופטת - "לאחר ששבתי ובחנתי את חוות הדעת של המומחים וטענות באי הכוח של הצדדים בסיכומיהם, שוכנעתי כי בתנאים השוררים במשק זה תקופה, לא יהא זה סביר להניח שהתובעים כמשקיעים פשוטים יוכלו להפיק תשואה בשיעור של 3% על השקעה סולידית, שתבטיח כי ייוותר בידי הקטין סכום פיצויים שיהיה בו ובפירותיו כדי להבטיח את כיסוי נזקיו העתידיים, עד לאריכות ימיו".

שני הצדדים הביעו מומחים שיצדדו בטענתם.  חוות דעת של ד"ר מיכאל שראל, לשעבר

הכלכלן הראשי באוצר, תמכה בנפגע, וצידדה בתשואה של 1%. שראל הדגיש  כי רוב הכלכלנים בישראל מסכימים שהריבית שנמצאת בשפל היסטורי של 0.1% וצפויה להישאר ברמה אפסית גם בעתיד הנראה לעין. מעבר לכך, גם כאשר היא תתחיל לעלות זה יקרה באטיות. המשמעות היא שהריבית הריאלית שיכול לקבל משקיע בטווח הקצר, היא ריבית שלילית. שראל גם ציין כי מי שמבקש להשקיע את כספי הפיצויים במסלול השקעה בטוח לצורך קבלת זרם תקבולים קבוע וידוע מראש, לא יוכל לקבל ריבית גבוהה מ-1%.

החברה הנתבעת טענה שיש לשמור על ההלכה הפסוקה – ריבית של 3%. לגישתה יש אלטרנטיבות השקעה שלא באג"ח ממשלתיות שניתן לקבל בהן תשואה כזו ויותר. היא חיזקה טענתה בחוות דעת של רמי יוסף, פרופסור לאקטואריה ומימון, שלפיה ההנחה ששיעור הריבית הנמוך ישקף את שיעור הריבית בעשורים הקרובים שקולה לטענה שהמשבר הפיננסי של 2008 יימשך שנים רבות והיא אינה נכונה מבחינה מימונית אקטוארית וכלכלית. לגישתו של יוסף, קיימת תנודתיות מעגלית בשוק הריבית, ולכן כשם שאין מקום לבסס קביעות כלכליות ארוכות טווח על בסיס נתונים כלכליים בתקופת שיא, כך אין לעשות זאת על בסיס נתונים כלכליים בתקופת שפל. הוא פירט מגוון אפשרויות ההשקעה ברמת ביטחון גבוהה לצורך קבלת תזרים עתידי, וציין כי ריבית היוון של 3% בשנה היא ברף הנמוך והשמרני מבין חלופות ההיוון הקיימות לצורך היוון תקבולים לטווח הארוך.

השופטת טולקובסקי טענה - "בהקשר זה מקובלת עלי עדותו של ד"ר שראל כי הריבית על אג"ח ממשלתיות בשיעור של כ-1% ל-30 שנה מגלמת בחובה כי שיעור הריבית יעלה בעתיד. משהוכח כי אין בידו של המשקיע הפשוט להפיק שיעור תשואה של 3%  לשנה באופן קורלטיבי לריבית ההיוון, כך שקרן הפיצויים שאמורה לספק את צרכיו תישחק ולא יהיה בה כדי להיטיב את נזקיו לאורך תוחלת חייו  יש מקום לשינוי ריבית ההיוון".

השופטת התייחסה להתאמת הריבית לשיעור הריבית שנקבע בתקנות ההיוון בביטוח הלאומי – 2% כריבית שמשקפת את המצב הכלכלי והיכולת להשיג תשואה בתמהיל של השקעות באפיקי השקעה בטוחים.

 

למידע נוסף על השופטת בלהה טולקובסקי 

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

עמית בר

עמית בר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות