fbpx
יש לך שאלה?
הלוואות

הבנקים מלווים ב-22%; מהי בעצם הריבית המקסימלית? והאם יש לכם חלופות טובות ללקיחת הלוואה?

קרדיט shutterstock

מה הריבית החריגה בבנקים?   22%

 

שימו לב לאבסורד – הריבית החריגה בבנקים מגיעה לשיעור של 22%, בעוד שהתקרה (תקרת הריבית) על הלוואות במערכת החוץ בנקאית היא 8%. כן, הבנקים גובים יותר מהמלווים במערכת החוץ בנקאית. אבל רגע – זה לא אומר שבחוץ (מחוץ לבנקים ) אין ריביות מטורפות, פשוט עוטפים את זה בעטיפה קצת שונה, מחביאים את הריבית, לוקחים עמלה גדולה, אבל בסופו של דבר יש הלוואות בריבית מטורפת גם בחוץ. אלא שלפי החוק – הבנקים הם המלווים בריבית הגבוה ביותר.

בכנסת מנסים בחודשים האחרונים לסדר את שוק האשראי לרבות את המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית. חברי הכנסת, משרד האוצר, בנק ישראל, המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית, נפגשים כדי לנסות ולהסדיר את החוק, אלא שיש בעיות עקרונית שמפלגות את הגומרים השונים.

ראשית, יש אבסורד מובנה במתן הלוואה לאנשים שיכולת ההחזר שלהם נמוכה. זה עובד כך – אם הלווה הוא לווה עם ביטחונות, החזר גבוה ופרמטרים כלכליים טובים, אז אין לו בעיה – כולם ירדפו אחריו כדי לספק לו אשראי, והוא יקבל הלוואה בריבית זולה יחסית. אבל, אם מדובר בלווה עם שכר נמוך, בלי בטחונות, עם ידיעה שיהיה לו קשה להחזיר את ההלוואה, מי ייתן לו אשראי? ואם יתנו לו זה יהיה בריבית מטורפת -20% ויותר. ואם יתנו לו בריבית כזו, אז בעצם מרעים את מצבו, כי כשלוקחים הלוואה בריבית של 20% הסיכוי להחזיר אותה עוד יותר קטן, כי סכום ההחזר גדול יותר (מאשר בהלוואה בריבית "נורמלית").

ומכאן, שאותו לווה שמראש נמצא בבעיה, הולך ומסתבך, בהלוואות עם ריבית מטורפת, וממעגל הקסמים הזה, קשה לצאת. כן, זה ממש לא ברור אם צריך לתת הלוואה לאדם כזה, ואם כן באיזו ריבית? ומעבר לכך – המחוקק צריך לדאוג לאנשים האלו, אחרת הם יפנו לשוק האפור (שוק האשראי הלא חוקי) שבו הריביות גבוהות עוד יותר, שלא לדבר על הסיכון האישי, באם הוא לא יחזיר את ההלוואה.

אז המחוקק עדיין מתלבט ו"חוק אשראי הוגן" ("חוק הלוואת חוץ-בנקאיות") עדיין תקוע. וההתלבטות היא גם ביחס לעניינים אחרים -  תקרת הריבית המותרת כיום היא למלווים יחידים, אבל אין  תקרה לגבי חברות ועסקים – למה בעצם? האם לא צריך להגביל את הריבית על הלוואות לעסקים ולחברות?

מעבר לכך, התקרה הזו חלה על גופי אשראי חוץ־בנקאי, בעוד הבנקים פטורים ממנה. אבסורד – הבנקים, לכאורה השירותיים יותר, אלו שמהווים את הפתרון הראשון לרוב הלקוחות, נותנים להם אשראי בריבית גבוה יותר.

בתחילת הדרך (תחת השם הקודם של החוק – חוק הלוואות חוץ בנקאיות)  הריבית הגיעה לעד 40%. אך מאז, הריבית במשק ירדה משמעותית, ובהתאמה תקרת הריבית ירדה ל-8%. הבעיה שבריבית הזו גופי האשראי החוץ בנקאי לא מוכנים לספק מימון לחלק מאוד גדול מהמבקשים – בפועל, מעל 80% ממבקשי האשראי נדחים, ואז  חלקם ממשיך לקחת מימון בבנק בריבית מטורפת, אלא שחלקם פשוט לא מקבל מימון נוסף מהבנק.

האשראי הצרכני הכולל מתקרב ל-350 מיליארד שקל, כאשר בלי הדיור האשראי הצרכני מסתכם בכ-190 מיליארד שקל. הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני (ללא הדיור) היא 7% והיא במגמת עלייה. האשראי לדיור ניתן בריבית ממוצעת של קרוב ל-3% וגם היא במגמת עלייה. הפער בריביות מיוחס כמובן לעובדה הפשוטה שמשכנתאות – מימון לדירות, הוא כנגד הנכס, ולכן הוא ניתן בריבית טובה יותר.

מה שמעניין עוד בנתוני האשראי הצרכני היא העובדה ש-64 מיליארד שקל ניתנן ללקוחות הבנקים בריבית העולה על 8%. בריביות מטורפות של מעל 15% ניתנו הלוואות בהיקף של קרוב ל-5 מיליארד שקל.

האם הלווים מחזירים את ההלוואה בזמן?

מתוך כ-190 מיליארד שקל, סך של כ-16 מיליארד שקל הן הלוואות שלא שולמו במועד, ונגבית עליהן ריבית פיגורים/ ריבית חריגה.

מהנתונים האלו עולה ש-8.5% מהלווים מתקשים בהחזר ההלוואות לבנקים, ולמרות שאין נתונים מפורטים על השוק החוץ בנקאי ניתן להניח שלמרות שהם דוחים חלק גדול מהלווים, שיעור הלווים שמפגרים בתשלומים, גבוה יותר.

השוק הזה אמור להיות מסודר ומוסדר כבר בקרוב. באמצע השנה – 1 ביולי 2017 יתחיל לפעול הפיקוח על האשראי החוץ־בנקאי, במסגרת רשות שוק ההון העצמאית. כן, סוף סוף, יהיה פיקוח על כל ההלוואות, לרבות השוק האפור שההלוואות בו מגיעות לריבית של עשרות אחוזים – אפילו מאות אחוזים.

אז מה עוישם? מה עושה המחוקק? מה עושים באוצר ובבנק ישראל? ובכן, ב-2012 המליצה ועדה בראשות, המפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, לשנות את חוק האשראי החוץ־בנקאי.  הוועדה המליצה לקבוע תקרה זהה לבנקים ולשחקנים החוץ־בנקאיים. אנשי הוועדה הסבירו כי אם רוצים שוק אשראי תחרותי, אין מקום להטיל הגבלות רק על השחקנים החוץ־בנקאיים. מעבר לכך,  הוועדה המליצה להעלות את תקרת הריבית ל-20% וזה בהחלט הגיוני. כך יוכלו הגופים החוקיים בתחום האשראי החוץ בנקאי לספק אשראי לקבוצה גדולה יותר, ובהתאם לסיכון שהם לוקחים.

המלצה דומה העביר בנק ישראל וכן העבירו פקידי האוצר לוועדת החוקה, כך שייתכן ש-20% יהיה באמת הרף החדש. אם כי, בינתיים חברי הוועדה מסכימים כי יש להשוות את הריבית, אך הם אינם מסכימים על הריבית – 20%. אלא שזה עניין פוליטי בלבד, חברי הכנסת לא רוצים להיות אלו שיקבעו את רף ה-20%,  כי אז יגידו שהם אישרו והסכימו שלווים יקחו הלוואות בריבית של 20%, הציבור יכעס, התקשורת תעשה מהומה. מה הם צריכים את זה? אז מה עם זה נכון וצודק, וטוב לכל הצדדים.

ובכלל  למה לתת תקרה. אפשר פשוט לקבוע שאין תקרה, ולתת לשוק להגיד את דברו. בעולם, לדוגמה מקובל לתת הלוואות שבועיות - loans payday , בהלוואות האלו לווה יכול לקבל הלוואות לטווח של ימים בודדים, בריבית אפקטיבית שיכולה להגיע למאות רבות של אחוזים. אלא שזה לא משנה ללווה, כי בשבוע אחד, זה נראה מעט. לדוגמה – אם תיקחו הלוואה של 2000 שקל לשבוע, ותחזירו 2100 , הרי שמדובר על ריבית של 5% בשבוע. בשנה זה ריבית מטורפת של מעל 1000%.

הלוואות כאלו הן לא על הפרק (בינתיים) בארץ, כשהשאלה הגדולה היא האם תהיה תקרת ריבית וכמה היא תהיה? מסתבר שדווקא הגופים החוץ בנקאיים מעדיפים ריבית נמוכה מ-20%. הם פשוט מעדיפים להתחרות עם הבנקים בריבית נמוכה יותר, כי ג כך לבנקים יש יתרון מול הלקוחות. הלקוחות של הגופים החוץ בנקאיים הם אלו שהבנקים לא נותנים להם ריבית, כך שככל שהתקרה נמוכה, כך כמות האנשים שיפנו לשוק חוץ בנקאי, תגדל.

בנק ישראל בינתיים לא מחליט, אך ייתכן שההצעה תהיה בסופו של דבר באזור ה-12%-15%, כאשר תקבע גם תקרה לריבית חריגה,  כלומר שיטת "המקטעים", שתביא בסופו של דבר כנראה לריבית מקסימלית של כ-20%. על כל פנים, במסגרת הועדה הוחלט גם לקבוע ריבית (כנראה באזור ה-30%) שגבייתה תהיה עבירה פלילית, כלומר תהיה ריבית פלילית שמי שעובר עליה עלול להסתבך קשות עם המשטרה ובתי המשפט.בדרך הזו, מקווים בכנסת, יהיה ניתן לפעול נגד גורמים עבריינים המשתמשים בשוק האפור כמקור רווח וכשיטה להלבנת כספים.

בקרוב ההחלטות – ויש להם משמעות ענקית על שוק האשראי, כאשר קביעת ריבית זהה, תאפשר  לספקי האשראי החוץ־בנקאי להתחרות בתנאים כמעט שווים מול המערכת הבנקאית – חלום רטוב שלהם, שעשוי לשנות את סדרי הגודל של השחקנים בענף.

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.


על המחבר

עמית בר

עמית בר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות