fbpx
מדריכי קרנות נאמנות

קרנות עוקבות – מה זה? והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות

קרנות עוקבות – מה זה? והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות

קרנות עוקבות הן קרנות נאמנות שמנהלים הבנקים. איך זה יכול להיות? הרי הבנקים יצאו משוק קרנות הנאמנות לפני שנים, במקביל ליישומה של וועדת בכר? ובכן, זה עובד כך – בתי השקעות רוצים לגייס כסף לקרנות, הדרך לעשות זאת עוברת לרוב דרך יועצי ההשקעות בבנקים. היועצים האלו מלכתחילה מתבססים בייעוץ שלהם על מה שמגדירים בוועדות ההשקעות של הבנק.

אז מה יותר פשוט מהרעיון הבא – קרן נאמנות שמתבססת על הניהול של הבנק, על המדיניות של וועדת ההשקעות שלו.כלומר קרנות עוקבות אחרי תיק ההשקעות המומלץ של הבנק. ככה ליועץ ההשקעות נוח להמליץ על הקרן, זה הרי מה שהוא "משווק" לכולם, וככה גם יש סיכוי טוב לקרן לגדול.

ומכאן גם השם - קרנות עוקבות.  קרנות שעוקבות אחרי המדיניות של וועדת ההשקעות של הבנק. אך מעבר להיות הקרן , קרן  עוקבת, באופן מסוים היא גם קרן מעורבת – יש בה ערבוב של השקעות – שיעור מניות, שיעור אג"ח ועוד. והיא גם מעורבת מבחינה אחרת – הניהול מלמעלה של הבנק, הניהול השוטף (הבחירה של המניות הספציפיות , האגרות חוב הספציפיות) של בית ההשקעות – ערבוב של ניהול, מעורבות של הבנק בניהול.

בפועל, כל הבנקים מציעים ללקוחות מבנה תיק השקעות. זה תיק שמכתיבה ועדת ההשקעות של הבנק ובו מודגש מה שיעור המניות, שיעור האג"ח (מכל סוג - האג"ח הממשלתיות והקונצרניות); מח"מ האג"ח; סוג האג"ח (מדד, שקלי, דולרי); שיעור האופציות ועוד.  מבנה התיק משתנה אחת לתקופה, ומנהל ההשקעות בקרן צריך להתאים את הניירות בתיקי הקרנות למבנה הספיצפי של כל בנק. אבל אל תחשבו שמנהל ההשקעות כאן הוא רק טכני – ממש לא, הוא כאמור קובע את המניות ואגרות החוב עצמם. הוא מוגבל במסגרת מסוימת, אבל כמעט כל הקרנות מוגבלות במסגרת ומדיניות השקעה מסוימת, אך הוא קובע את הניירות ערך הספציפיים.

הרעיון השיווקי הזה – שכן הוא נולד כדי להגדיל את היקף הקרנות של בתי השקעות, נתקל בפרקטיקה בהרבה תקלות. ראשית,  מסתבר שיועצי ההשקעות לא ממש משווקים אותו, למרות שהוא כבר גדל להיקף של 7 מיליארד שקל. למה? כי הוא סולידי, הרי מה וועדת השקעות תמליץ ללקוחות הבנק? ככל שהיא תמליץ על תיק סולידי יותר כך הסיכון להפסדים ללקוחות יהיה קטן יותר. היא ממש לא רוצה לגרום להם הפסדים, אז מלכתחילה היא מעבירה תיק סולידי. יועצים רבים סבורים שזה סולידי מדי.

גם בבתי ההשקעות לא ממש מתלהבים מהרעיון. נכון, זה אולי מגדיל את היקף הקרנות, אבל זה יוצר מנהלים שמוגבלים למבנה תיק שקובעים הבנקים, זה לוקח חלק משמעותי מעבודת מנהל התיקים, וזה פוגע בגמישות ההשקעות שלהם. ועדיין - התועלת עולה על העלות,בתי ההשקעות מוכנים להתכופף כדי להגדיל את היקף הכספים המנוהלים - קרנות מעורבות עשויות להיות זריקת עידוד לתעשייה המנומנמת.

בהנהלות הבנקים דווקא מעודדים את הקרנות העוקבות, ונראה שהם חזקים מספיק כדי שהתעשייה הזו תגדל. הקרנות העוקבות לא דורשות עבודה רבה מול הלקוחות , משהו בסגנון – "הנה תיק ההשקעות שהבנק ממליץ עליו,ף והנה קרן שמשקיעה בהתאם – תרכוש את הקרן הזה". היועץ לא מבזבז זמן, הלקוח די מרוצה – אם הבנק קבע, מי אני שיחשוב אחרת. כלומר, הבנק מרוויח את עמלת ההפצה ואת דמי המשמרת בפחות השקעה, פחות משאבים.

בדרך הזו, הבנקים לא זונחים את הלקוחות הקטנים, הם פשוט משקיעים בהם פחות זמן ומעבירים אותם לקרנות העוקבות. לקוחות גדולים כבר יזכו ליחס אחר, ולמגוון רחב יותר של קרנות נאמנות.

רשות ניירות ערך – הנחיות חדשות לקרנות העוקבות   

רשות ניירות ערך הסתכלה עד עכשיו על הקרנות האלו מהצד. אבל היא מתכוונת להיכנס ולהתערב בעניין, בעיקר בגלל סוג של ניגוד עניינים מובנה בקרנות האלו. הרי הבנק אמור להיות יועץ אובייקטיבי. מלאכת ניהול ההשקעות וניהול הקרנות נלקחה ממנו במסגרת וועדת בכר. אלא שברגע שהיועצים מנתבים את הכספים של הלקוחות לקרנות שמנוהלות לפי המדיניות של הבנק , הם – הבנקים – הופכים בעצם למנהלי השקעות. זאת לא היתה כוונת המחוקק כמובן. לבנקים יהיה אינטרס גדול לשווק את הקרנות העוקבות אחרי התיקים המומלצים שלהם על פני קרנות אחרות בתעשייה. זה פתח לניגוד עניינים, והרשות לא אוהבת את הפתח הזה.

הרשות הודיעה כי בכוונתה להסדיר ולהטיל מגבלות על תעשיית קרנות הנאמנות העוקבות ההולכת וצומחת.  אך הבנקים מנסים להציב עובדות בשטח. בנק דיסקונט מגדיל את גיוסי הכספים לקרנות אלה. בכנס יועצים ארצי של הבנק  הונחו היועצים של דיסקונט על ידי אגף הייעוץ (בראשו עומד רועי אופיר) להפנות לקוחות עם תיק השקעות של עד 300 אלף שקל לקרנות העוקבות. במערך הייעוץ היו התנגדויות, אך הם הושתקו ועברה הנחייה לפיה - היועצים יפנו לקוחות (בתיקים של עד 300 אלף שקל) במידה והם רוצים לנהל תיק ברמת סיכון נמוכה עד בינונית, קרנות העוקבות בלבד (קרנות העוקבות אחרי מדיניות ההשקעה של הבנק).

התופעה הזו מסוכנת – מסוכנת לתעשיית הקרנות שבעצם הדירוג כבר לא יהיה רלבנטי לגבייה. קרנות יאבדו כוח לטובת הקרנות העוקבות אחרי הבנקים. מצב זה יכריח בעצם את כל מנהלי הקרנות ליצור מכשירים עוקבים אחרי מדיניות הבנקים, גם אם הן לא התכוונו לכך. זה יגדיל משמעותית את הקרנות העוקבות על חשבון שאר קרנות הנאמנות.

אבל רשות ניירות ערך מבינה - קרנות עוקבות זו עובדה. אחרת, השירות שיינתן ללקוחות הקטנים יהיה מועט אם בכלל. כך הם לפחות מקבלים שירות מיועץ ההשקעות. ובכל זאת  הרשות מתכוונת להסדיר את תחום הקרנות העוקבות והיא פרסמה חוזר שייכנס לתוקף באוקטובר.

לפי החוזר, מנהלי הקרנות יידרשו להדגיש כי מדובר בקרן עוקבת אחרי תיק מומלץ של בנק ובאיזה בנק מדובר. כמו כן, הרשות אסרה על קיומן של קרנות היברידיות שמשלבות בין בחירה של מנהל הקרן לבין המלצת הבנק.  המצב כיום שלא ניתן לדעת בוודאות מה מסתתר בסל השקעות של הקרן העוקבת. חלק מהבנקים לא מציגים בשקיפות מלאה באתר האינטרנט שלהם את הרכבי התיקים, והחוזר של הרשות דורש מהבנקים "לתת פומבי לתיקים המומלצים על ידיהם ולכלול במידע הפומבי כל רכיב הרלבנטי לניהול הקרן או כל המלצה הקשורה לאופן שבו התיק ינוהל. מעבר לכך ברשות הדגישו לבנקים כי גם לקוח קטן צריך לעבור מסלול של ייעוץ מוסדר שבו תומלץ ללקוח הקרן המתאימה.

ברשות גם חששו משיתוף פעולה בין בנק לבין בית השקעות , ולכן הדגישו כי הבנק מחוייב לתת יחס שווה לכל מנהלי הקרנות; כולם יוכלו  לנהל קרן עוקבת. מעבר לכך, הבחירה בקרן העוקבת תהיה בהסתמך על כלים אובייקטיבים (תשואה, סיכון ועוד).


מדריכים קשורים:

מדריך קרנות נאמנות - כל מה שצריך לדעת

מדריך תעודות סל - יתרונות וחסרונות

מדריך קרנות מחקות - האם כדאי?


מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות