זכויות עובדים    

שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת כדי לקבל את מה שמגיע לכם!

שכר מינימום - הפגנה

כמה זה שכר מינימום? מהן התוספות לשכר מינימום? מה זה מס הכנסה שלילי (מענק עבודה)? ואיך לקבל את מה שמגיע לכם!

שכר מינימום מוגדר כשכר עבודה הנמוך ביותר שהמעסיק צריך לשלם לעובדיו, בין אם לחודש עבודה, יום עבודה או שעת עבודה. שכר המינימום בישראל נקבע על ידי חוק (במקומות תעסוקה מסוימים על פי תקנה מנהלית או הסכם קיבוצי).

המטרה המרכזית של שכר מינימום היא להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי בכל מצב, ולהגן על עובדים שעלולים להיות מנוצלים על ידי מעסיקים גם בגלל  מצבים של אבטלה גואה, בהם עובדים מוכנים לעבוד בכל שכר. אי אפשר להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום. זה אומר, במילים פשוטות,  שאסור לכם לוותר על השכר המינימלי וגם אם אתם במצב שאתם מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר, בפועל זה לא אפשרי – המעסיק שלכם מנצל אתכם, וזה פשוט…לא חוקי.

כדי להבין איזו השפעה יש לקביעת שכר מינימום נזכיר כי על פי שקלול של נתוני ההכנסה של הביטוח הלאומי אחד מתוך שלושה עובדים בישראל משתכר שכר מינימום או שכר שקרוב מאוד לשכר המינימום. בישראל יש כ-3.5 מיליון עובדים שכירים, כלומר מעל מיליון עובדים מרוויחים שכר מינימום.

לכמה קבוצות אוכלוסייה יש ייצוג-יתר בקרב משתכרי שכר נמוך או שכר מינימום: נשים, צעירים, בעלי השכלה נמוכה, תושבי הפריפריה ומיעוטים. רוב העובדים שמרוויחים שכר מינימום עובדים במגזר הציבורי, בחברות כוח אדם וברשתות הגדולות (כמו רשת רמי לוי למשל). גם רבים מהעובדים בעסקים הקטנים והבינוניים משתכרים שכר מינימום.

כמה זה שכר מינימום?

לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין יו"ר ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים ואומץ על ידי הממשלה, שכר המינימום יועלה בארבעה צעדים, עד למקסימום של 30 שקל לשעה. הצעד הראשון נכנס לתוקפו באפריל 2015, במסגרתו שכר המינימום עלה ב-350 שקל, ל-4,650 שקל לחודש ברוטו, ושכר שעתי של לא פחות מ-25 שקל לשעה ברוטו לעובד מעל גיל 18.

בפעימה השנייה שתכנס לתוקפה ביולי 2016 השכר יעלה ל-4,825 שקל, ובפעימה שלישית יועלה השכר בינואר 2017  ל-5,000 שקל. הפעימה הרביעית צפויה  ב-1 בדצמבר 2017 במסגרתה יועלה השכר ל-5,300 שקל, כך שבסוף התהליך השכר יהיה גבוה ב-1,000 שקל לעומת זה שנהוג כיום.

בענפים ספציפיים דוגמת ענף הניקיון, השמירה והבנייה, נקבע שכר מינימום ענפי הגבוה משכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, ועובדים בענפים אלו זכאים לתשלום הגבוה מבין השניים.

על פי התיקון לחוק, המעסיקים מחויבים לתלות במקום עבודתם מודעה שמפרטת את עיקרי החוק. מעסיק המעסיק פחות מ- 6 עובדים נדרש לתת את עותק ההודעה לעובד עד למועד תשלום השכר הראשון וכן במועד הראשון שלאחר עדכון שכר המינימום. בנוסף קובע חוק הגנת השכר כי על המעסיק לפרט בתלושי השכר של העובד את שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה. 

– גובה שכר מינימום – 4,650 שקל מ-1.4.2015 ועד 31.3.2016

– גובה שכר מינימום – הסכום הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,650 שקל; מ-1.4.2016 ועד 30.6.2016

– גובה שכר מינימום – הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,825 שקל; מ-1.7.2016 ועד 31.12.2016

– גוב שכר מינימום – 5,000 שקל מה-1 בינואר 2017 

המרכיבים שעושים את ההבדל

השכר שלכם לצורך חישוב שכר המינימום הוא השכר ברוטו לפני ניכויים כמו: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני או בקרן השתלמות וכדומה. אבל יש עוד מרכיבים, חלקם נכללים בשכר המינימום ואחרים לא, ויכול להיות שבגלל המרכיבים האלה לא תראו בפועל עלייה בשכר. זה נשמע קצת מסובך, אבל חשוב לעקוב אחרי הפרטים כדי לא להפסיד כסף בטווח הקצר והארוך.

 שכר הברוטו (לפני ניכויים) כולל: שכר יסוד או משולב, מתוספות יוקר ומתוספת קבועה המשולמת לעובד עקב עבודתו.

השכר בכל מקרה לא יכלול תוספות בחוק שאסור לכלול אותן כמו: תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת 13, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות, לרבות החזר הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק. התשלום עבור רכיבים אלו ישולם לעובד בנוסף לשכר המינימום שהוא זכאי לו.

אבל שימו לב, לפי ההסכם החדש יש תוספות שבעבר לא נכללו בחישוב שכר המינימום והחל מה- 01.04.2015, הן כן יכללו בחישוב גם אם סוכם אתכם אחרת בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בהסדר (קיבוצי או אישי). השינוי הזה יכול ליצור מצב שבפועל לא תראו העלאה בשכר. במקרה כזה, כדאי לברר מול המעסיק אילו תוספות בענף שלכם כן נכללות בחישוב שכר המינימום ואם זו הסיבה שלא קבלתם העלאה למרות העלאת שכר המינימום.

השלמה לשכר מינימום

כדי להבטיח שכל עובד יקבל שכר מינימום לפחות, קבעו בחוק שעל המעסיק לשלם לו תוספת תשלום שתהיה השלמה לסכום שכר המינימום אם יהיה צורך. תוספת התשלום תינתן בכל חודש בו העובד לא הגיע לסכום שכר המינימום.

שכר המינימום הקודם  (עד ל 1.4.15) עמד על 23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל למשרה מלאה. אם עובד הרוויח פחות מסכום זה, הוא זכאי לתשלום שנקרא "הפרשי הוראת שעה" , כלומר השלמה ל-23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל.

היום עומד שכר המינימום על  ב-4,650 שקל לפחות למשרה מלאה או 25 שקל לשעה. אם השכר נמוך מסכום זה,  העובד יהיה זכאי לתשלום "השלמה לשכר מינימום".

עובד שזכאי להשלמה לשכר המינימום – דוגמה "

שכרו של עובד נכון למרץ 2015 (לפני העלאת שכר המינימום) מורכב מרכיבי השכר הבאים:

שכר יסוד 3,500 שקל

תוספות קבועות שמובאות בחישוב שכר המינימום – 133.43 שקל

תוספת ותק – 150 שקל

הוצאות נסיעה – 350 שקל

תוספות קבועות שנקבע בהסכם העבודה שלא תובאנה בחישוב שכר המינימום – 200 שקל

לפני אפריל 2015 – למרות ששכרו הכולל של העובד עומד על 4,333.43 שקל, הרי שלצורך חישוב שכר המינימום (לפני אפריל 2015) לא מחשבים את תוספת הוותק והוצאות הנסיעה ולא את התוספות הקבועות האחרות שלגביהן נקבע בהסכם שהן לא תחושבנה.

לכן ייחשב עובד זה כמי שמשתכר רק 3,633.43 שקל, ויהיה זכאי ל"תוספת הוראה השעה" בסך של 700 שקל למשכורת כדי להביא את שכרו לגובה שכר המינימום (4,333.43 שקל).

סה"כ השכר הברוטו של העובד יעמוד על 5,033.43 שקל

החל מאפריל 2015 – כדי לבדוק אם  שכרו של העובד עומד בתנאי חוק שכר המינימום, יש לבחון את מרכיבי השכר והאם הם עדיין נכללים (על פי הסכם השכר) בשכר המינימום. כאמור, במקביל לעלייה בשכר המינימום יש תוספות שכר שבעבר לא נכללו כחלק מהשכר (לצורך בדיקה אם העובד הגיע לשכר המינימום) ומרגע עדכון השכר הם כן חלק מהשכר  – דבר שפוגע בעובדים.

נניח בדוגמה שלנו שהסכום של ה-200 שקל שבעבר לא נחשב כחלק מהשכר לצורך מבחן שכר המינימום, כעת הוא חלק מהשכר. כמו כן, התוספת של ה-700 שקלים (השלמה קודמת לשכר מינימום) היא כמובן חלק מהשכר, ולכן מתקבל שהשכר לצורך מבחן שכר מינימום מסתכם ב-4,533.43 שקל. סכום זה נמוך משכר המינימום (4,650 שקל), ולכן העובד יהיה זכאי להשלמה לשכר המינימום בסך 116.57 שקל.

סה"כ השכר ברוטו של העובד החל מאפריל 2015 יעמוד על 5,150 שקל (4,650 שקל בתוספת וותק ונסיעות בסך של 500 שקל).

מס הכנסה שלילי/ מענק עבודה

כלי נוסף שקבעה המדינה להבטחת הכנסה מינימאלית ולעידוד יציאה לעבודה, הוא מס הכנסה שלילי או מענק עבודה. מס הכנסה שלילי נחשב על ידי מי שתומך בו כרעיון חלופי לקצבאות שאינן מותנות בעבודה.

המענק ניתן באמצעות רשות המסים על פי נתוני שנת המס הקודמת למועד התשלום.

גובה המענק נקבע לפי שכר הברוטו הממוצע שהשתכרו העובדים ומהכנסות נוספות של העובדים או של בני זוגם . עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, ועובד שהוא הורה יחיד, זכאים למענק מוגדל בשיעור של 150%.

למענק זכאים עובדים שכירים ועצמאים, שעומדים בקריטריונים הבאים:

  1. הם בני 23 ומעלה ויש להם ילדים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים. ילד הוא מי שטרם מלאו לו 19 שנים במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק. (למשל, בבקשה לקבלת מענק המוגשת בשנת 2016 עבור שנת המס 2015 נדרש שעד ליום 31.12.2015 טרם מלאו לילד 19 שנה)
  2. בני 23 ומעלה שהם הורים לילד אחד או שניים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,141 שקל.
  3. בני 23 ומעלה שהם הורים ל-3 ילדים או יותר יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,750 שקל.
  4. מלבד דירת מגורים אחת, לא היתה ברשותם או ברשות בני זוגם או ברשות ילדיהם התלויים בהם כלכלית, בעלות על יותר מ-50% מזכות במקרקעין (דירה, מגרש, חנות וכד') במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק.
  5. הגישו את הדו"ח השנתי למס הכנסה במועד (אם הם מחויבים בהגשת דוח שנתי).

הגשת בקשה למענק עבודה/מס הכנסה שלילי היא תהליך פשוט יחסית, ואפשר בהחלט להגיש בקשה עצמאית. כדי לחשב את סכום זכאותכם למענק כדאי להיעזר במחשבון רשות המסים.

שכר מינימום לנוער:

אם שכר המינימום נועד להגן על עובדים מניצול, הרי שבני הנוער שיוצאים לשוק העבודה, זקוקים כנראה יותר מכולם להגנת החוק. בני נוער עובדים בדרך כלל לא מודעים לזכויותיהם וקשה להם יותר להתנגד למעסיקים המבוגרים מהם. מעסיקים רבים מתייחסים לשכר של בני הנוער כדמי כיס או כסף לבזבוזים, אבל במציאות הכלכלית של ישראל בני נוער רבים יוצאים לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה, לפעמים גם על חשבון הלימודים.

גם כאן, המעסיק חייב לשלם לעובד לפחות שכר המינימום, גם אם הנער או הנערה מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר. הסכום לא נתון למשא ומתן.

השכר מחושב לפי שבוע עבודה בן 40 שעות שבועיות, או 173 שעות בחודש. תוספות לשכר, כמו הוצאות נסיעה, שעות נוספות וכדומה לא נכללות בשכר המינימום. במידה שהן משולמות לעובד, יש לשלם אותן בנוסף לשכר המינימום.

שכר מינימום לנוער החל ממשכורת אפריל 2015:

גיל שכר לשעה שכר חודשי
עד 16  18.82 שקל 3,255 שקל
עד 17 20.16  שקל 3,487.50  שקל
עד 18 22.31  שקל  3,859.50 שקל
חניך (נער העובד על מנת לרכוש מקצוע, ועל ידי לימוד בשיעורי מקצוע המאושרים לפי חוק החניכות)  16.12 שקל 2,790.00  שקל

אם יום ההולדת של הנער/ה חל באמצע החודש, ישולם לו שכר יחסי לפי גילו. לדוגמא:

יום ההולדת ה-17 של נער עובד חל בתאריך 11.08.2015.

בחודש יולי 2015 (בו עוד לא מלאו לנער 17 שנים) הוא זכאי לשכר חודשי של 3487.50 שקל.

בחודש אוגוסט 2015 יהיה הנער זכאי לשכר של 3,826 לפי החישוב הבא:

עבור 10 ימים בחודש אוגוסט (עד ליום ההולדת שלו) – 1,125 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 17: 10/31 X‏ 3487.50 שקל

עבור 21 הימים הנותרים בחודש יקבל 2,701.65 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 18 :    21/31 X‏ 3,859.50שקל

בחודש ספטמבר 2015 הוא יהיה זכאי לשכר של 3,859.50 שקל.

 

בעד ונגד שכר מינימום

בשנת 1972  נחתם בישראל לראשונה הסכם קיבוצי כללי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אך במשך השנים שלאחר מכן לא פעלה ההסתדרות בעניין, ושכר המינימום נשחק. באפריל 1987 נחקק "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987"‏ שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי.

למרות שחוק שכר המינימום קיים בישראל שנים רבות, חילוקי הדעות סביבו מתעוררים בכל פעם שעולה הצורך בהעלאת השכר.  המתנגדים להעלאה טוענים שצריך להעלות את השכר אבל לא דרך העלאה כוללת של שכר המינימום אלא במסגרת משא ומתן ענפי ומפעלי, תוך התאמת הדרישות ליכולת של כל ענף ומפעל. עוד חלופות שמציעים המתנגדים הן מס הכנסה שלילי, צמצום מספר עובדי קבלן (בעיקר במשרדי ממשלה), צמצום מספר העובדים הזרים, אכיפה אפקטיבית יותר של חוק שכר מינימום ועוד.

הטענה העיקרית של מתנגדי ההעלאה הוא שההעלאה תפגע בתעסוקה. משרד האוצר, אחד המתנגדים העיקריים לשכר המינימום, הציג מחקרים שלפיהם העלאת שכר המינימום תביא לפיטורים המוניים, כך שהתוספת לשכר המינימום תקוזז באובדן ההכנסה של המפוטרים. טענה נוספת שמעלים המתנגדים היא ששכר מינימום גבוה פוגע ביכולת של יצואנים להתחרות בזירה הבינלאומית. סחר החוץ בישראל מתקרב בהיקפו ל-90% מהתמ"ג. העלאה משמעותית של עלות העבודה לצד גידול בעלויות אחרות, כמו עלויות ההובלה עלולה להביא לא רק לפגיעה ברווחיות, אלא גם לקריסת מפעלים.

התומכים בהעלאת שכר המינימום טוענים שאת הטענה הזו מפריכה ההיסטוריה, בשנת 2006 עמד שכר המינימום על 3,585 שקל. באותה שנה עמד שיעור האבטלה על 7,7%. מאז, עודכן שכר המינימום לא פחות מ-7 פעמים וטיפס עד היום. למרות זאת, עובדים לא פוטרו והאבטלה לא עלתה, להפך,  אחוז האבטלה ירד ל- 6,4% היום.

הטענה העיקרית של התומכים בהעלאת שכר המינימום היא שזו הדרך הטובה ביותר לחלץ מיידית לפחות 130,000 ישראלים ממעגל העוני.  נתונים מראים כי כ-60% מהעניים הם עובדים שכירים, כך שהבעיה כאן היא המשכורת ולא האבטלה.

המתנגדים והמצדדים מסכימים כי בעקבות ההעלאה תתכן עליית מחירים, אבל התומכים טוענים שההעלאה תשאיר בידי העובדים יותר הכנסה פנויה שתוביל לצמיחה בהכנסות המשק.

לסיכום  5 נקודות חשובות

  1. שכר המינימום הוא רצפת השכר שמגיעה לעובד
  2. שכר המינימום צפוי לעלות עד ל-5,300 שקל בסוף שנת 2017
  3. שכר המינימום לא כולל מרכיבי שכר מסוימים (כמו נסיעות); חשוב להבין את מרכיבי השכר המלאים כי המעסיק יכול לקבוע שמרכיב מסוים הוא חלק מהשכר (בעוד שבעבר הוא לא נחשב כחלק מהשכר לצורך בחינת השלמה לשכר מינימום)
  4. מענק עבודה/ מס הכנסה שלילי – מגיע לכם כסף מהמדינה באם השכר שלכם מתחת לרף מסוים. אל תוותרו עליו!
  5. נוער עובד – יש לכם זכויות, גם לכם יש שכר מינימום (תלוי בגיל)

מדריכים נוספים בתחום –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות