מתוך 120 החברות לניהול התיקים הפעילות בישראל, 17 הן "חברות גדולות" כהגדרתן בחוק הייעוץ. חברות אלה מנהלות 212 מתוך 246 מיליארד ₪ הנכסים המנוהלים בענף. בחינת הנתונים לגבי לקוחות, שאינם קופות גמל קרנות נאמנות וקרנות פנסיה (מוסדיים) מעלה כי עשר חברות מכלל החברות הפעילות, מנהלות כ-75% מכלל הכסף המנוהל.

עוד מלמדים הנתונים כי מספר הלקוחות בחברות לניהול תיקי השקעות עומד על 84,000, כאשר כ-77% מהם מנהלים את נכסיהם בחברות בעלות זיקה לנכס פיננסי (חברות משווקות) על פי ההגדרות הרלוונטיות בחוק. לכ-75% מהחברות הפעילות יש פחות מ-500 לקוחות  ול-4% מהן יש למעלה מ-5,000 לקוחות. 40% מהנכסים המנוהלים על ידי החברות הפעילות בתחום, מנוהלים עבור לקוחות מוסדיים וכמחצית משווי הנכסים של הלקוחות שאינם מוסדיים מנוהל בתיקים ששווים גבוה מחמישה מיליוני ₪ למרות שהם מהווים רק 4% ממספר הלקוחות. עוד עולה מהנתונים, כי 36% מהתיקים המנוהלים של לקוחות שאינם מוסדיים הם תיקים בהם 50% ומעלה מנכסי התיק כוללים החזקות בקרנות נאמנות, בתיקים אלו מנוהלים 17% מהנכסים המנוהלים של הלקוחות שאינם מוסדיים ושווי הנכסים ב"תיק קרנות" ממוצע עומד על סך של כ- 900,000 ₪.

מניתוח מבנה ההכנסות של החברות עולה כי האפשרות הנתונה כיום לחברות ניהול התיקים, לקבל לפי החוק, החזרים מתוך העמלות שמשלמים לקוחותיהן לחבר הבורסה בו מתנהל חשבונם, בגין פעולות שמבצעות החברות עבור לקוחותיהן, מנוצלת על ידן בהיקף נמוך יחסית: ברוב המכריע של החברות (81%), גובה ההכנסות מהחזרי העמלות כשיעור מסך דמי הניהול הנגבים באופן ישיר מהלקוחות, אינו מהותי ועומד על פחות מ- 5%. בנתון זה יש כדי לבטא את השלכות פעולות ההסברה והאכיפה שנקטה הרשות בשנים האחרונות בעניין הדרך בה יש לקבל את הסכמת הלקוחות לקבלת החזרים אלו.