כרמים המנהלת קרנות נאמנות משערכת את האחזקות בנידר אגח כלפי מעלה ובהתאמה קרנות האג"ח שלה רושמות עליות נאות יחסית . החברה מדווחת כי ועדת השערוכים של מנהל הקרן החליטה ביום 11/03/2013 לשערך את מחיריהן של נידר אג"ח א' – מס' נייר ערך 1101963 ואת נידר אג"ח ב' – מס' נייר ערך 1101971 המוחזקות בקרנות (ניירות הערך), וזאת לאור וזאת לאור החלטת בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (אשר פורסמה ביום 07.03.13), אשר דחתה את ערעור חב' ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ ומאפשרת, להערכת הוועדה, את החזר הכספים לבעלי אג"ח נידר א' נידר אג"ח ב' בשווי המשתקף על ידי השערוך החדש. הוועדה החליטה לשערך את ניירות הערך כמפורט להלן:

מחיר אגרת חוב נידר א' טרם השערוך ע"י הוועדה: 5 אג'. מחיר אגרת חוב נידר א'  לאחר השערוך ע"י הוועדה: 27.5 אג'.שיעור עלייה בשווי אגרת חוב נייר א': 450%

שיעור עלייה בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשערוך כאמור: כרמים אג"ח חברות: עליה של 0.71%;כרמים אג"ח אקטיבית: עליה של 0.6%.

המחיר לאג"ח מס' 1101963-נידר אג"ח א' טרם השערוך הקודם היה: 15.5 המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הועדה בשערוך הקודם: 5 אג' ; מחיר אגרת חוב נידר ב' טרם השערוך ע"י הוועדה: 5 אג'. מחיר אגרת חוב נידר ב' לאחר השערוך ע"י הוועדה: 27.5 אג'.שיעור עלייה בשווי אגרת חוב נייר ב': 450%

שיעור עלייה בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשערוך כאמור:

כרמים אג"ח חברות: עליה של 0.097%;

המחיר לאג"ח מס' 1101971-נידר אג"ח ב' טרם השערוך הקודם היה: 15.5המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הועעדה בשערוך הקודם: 5 אג'.

השפעה מצטברת בקרנות: כרמים אג"ח חברות-השפעה מצטברת בגין נייר אג"ח א'-0.51%    

כרמים אג"ח אקטיבית-השפעה מצטברת בגין נייר אג"ח א'- 0.44% כרמים אג"ח חברות-השפעה מצטברת בגין נייר אג"ח ב'- 0.077%     

התשואה השנתית הצפוייה בהשקעה בקרנות כספיות צפויה להיות גבוה מהפיקדונות הבנקאיים, מהמק"מ ומקרנות שקליות – כך עולה מבדיקה של מהון להון, אתר המידע והמדריכים בתחום הצרכנות הפיננסית.

מהבדיקה עולה כי נכון להיום התשואה ברוטו הגלומה בקרנות הכספיות השקליות היא כ-1.7%-1.8% ומאחר שהופחתו במלואם דמי המשמרת של הבנקים וכן הופחתו עמלות הקניה ומכירה, העלות היחידה היא דמי הניהול שמסתכמים בבמוצע ב-0.15%. ומכאן, שהתשואה עד כה היא סדר גדול של 1.55%-1.1.65%. על הרווח הזה יש לשלם מס ריאלי של 25%, אך  בהינתן אינפלציה צפויה של כ-2%, אין רווח ריאלי ואין בהתאמה מס. 

הנתונים האלו הם הערכה (אפילו הערכה שמרנית), המסתמכים על נ הריבית הנוכחית ועל תיקי ההשקעות הממוצעים של הקרנות הכספיות. 

בפיקדון שקלי בבנק שמתחדש באופן שוטף (לא פיקדון מראש לשנה) מקבלים סדר גודל של 1% ועם מס של 15% על רווח ההון בשיעור של 15%, הרווח נטו הוא כ-0.85%. פיקדן זה הוא המתאים להשוואה לקרן הכספית מכיוון שיש לו נזילות שוטפת. אם בוחרים בפיקדון לשנה (סגור) אז הריבית בו עשויה (במקרה האופטימלי) להגיע ל-1.75% (ראו פיקדונות אטרקטיבים, לרבות ההצעות האחרונות של בנק ירושלים ובנק יהב) והתשואה נטו לכ-1.5%. עדיין מתחת לקרן הכספית, וכאמור הפיקדון לא נזיל.

התשואה נטו הגלומה במק"מ מסתכמת בכ-1.25% והתשואה נטו הגלומה בקרן שקלית לטווח קצר היא מתחת ל-1%.

חברת ניהול קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מיטב מעלה את דמי הניהול בקרן הנאמנות הכספית – מיטבפיקדון ג'מבו כספית מ-0.1% ל-0.19%. הקרן שהיא מהמובילות בקטגוריה שלה גייסה מתחילת השנה כ-2.4 מיליארד שקל על רקע ביטול דמי המשמרת על קרנות כספיות.  היקף הכספים המנוהל בקרן מגיע ל-3.7 מיליארד שקל. בשנה האחרונה השיגה הקרן תשואה עודפת על הקטגוריה שלה  – 2.4% בעוד שבקטגוריה נרשמה תשואה של 2.1% (קטגורה – כספת שקלית).

העלאת דמי הניהול נובעת מהעלויות הגבוהות בתפעול ובהפצה של הקרן (בעיקר עמלת ההפצה לבנקים) שגרמו לקרן לייצר הפסדים. בד בבד, מעלים במיטב קרנות נאמנות את דמי הניהול בקרן – מיטב מדינה פלטינום מ-0.42% ל0.65%. מנגד, הופחתו דמי הניהול בקרן – מיטב עוקבת ללא מניות מ-1.11% ל-0.98%.

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

למדד תשומות הבניה המעודכן – לחץ כאן

 יונתן כץ, כלכלן מקרו של  לידר שוקי הון  מעריך כי מדד תשומות הבניה למגורים בפברואר יעלה ב-0.2% ובמרץ ואפריל לא ישתנה המדד. 

מדד תשומות  הבניה עלה בשנת 2012 ב-3.3% , ובחודש ינואר 2013 הוא עלה בשיעור חד של 0.5%. כץ, אגב, העריך שמדד התשומות בינואר יהיה ללא שינוי.

בנוסף ליונתן כץ שמספק תחזית על מדד תשומות הבניה גם כלכלני הראל מספקים תחזית לחודשים הבאים – להערכתם מדד תשומות הבניה בשלוש החודשים הבאים – פברואר2013 עד אפריל 2013 יעלה ב-1.1%, כלומר בשיעור כפול מהתחזית של כץ. 

לחץ כאן לריבית המשכנתא המעודכנת!

הריבית על המשכנתא ממשיכה לרדת. ריבית המשכנתא השנתית הממוצעת במסלול הצמוד למדד  בחודש פברואר 2013 עמדה על 2.31% לעומת ריבית ממוצעת צמודה של 2.34% בחודש ינואר 2013, ו-2.42% בחודש דצמבר 2012 ו-2.43% בחודש נובמבר 2012. לפני שנה, בפברואר 2012 הריבית הצמודה על המשכנתא היתה 2.99%.

מהנתונים המעודכנים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי ריבית המשכנתא הצמודה  במגמת ירידה חדה בשנה האחרונה, במקביל לירידה בריבית בנק ישראל. ריבית בנק ישראל עומדת על 1.75% וחלק נכבד מהכלכלנים סבור שהיא תרד ל-1.5% (ומשם תעלה) משמע, ריבית המשכנתא עשויה להמשיך ולרדת, אם כי, המגבלות האחרונות של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, על הבנקים, ובעיקר הצורך של הבנקים להעמיד/ לרתק הון גדול יותר לצרכי הלוואות משכנתא, עלול להתגלגל על הלקוחות (לוקחי המשכנתאות) דרך ריבית משכנתא גבוה יותר.

בריבית הנוכחית הנהירה לעבר המשכנתאות והביקושים לדירות די ברורה – עלות המימון מאוד נמוכה, בנק ישראל דרך מכשיר הריבית גורם לביקושים בשוק הדירות. בבנק ישראל מדגישים תיד שהם עם היד על הדופק, ושאין קשר ישיר בין הריבית לבין הביקוש לדירות ושיש לטפל בצד ההיצע (היצע הדירות הכולל – דרך הגברת הבנייה), אבל בפועל, עמישראל רואה מימון זול ורץ לקנות דירות.

הריבית הממוצעת הצמודה בפברואר עומדת כאמור על 2.31%, והיא מבטאת חישוב משוקלל של כל המשכנתאות לכל הטווחים שנלקחו בחודש פברואר 2013. הריבית הזו רלבנטית למשכנתאות שנלקחו עד סוף החודש, והיא מחושבת בפועל (נכנסת לתוקף) החל מ-11 בפברואר.  הריבית הצמודה למדד על הלוואות משכנתא ירדה לאורך כל תקופות ההלוואה (גם במשכנתאות קצרות וגם במשכנתאות ארוכות). הריבית על משכנתא  לתקופה של עד 5 שנים עומדת בפברואר 2013 על  2.27%, לעומת 2.3% בחודש ינואר ו-2.37% בחודש דצמבר 2012; הריבית הצמודה על משכנתאות לפברואר לתקופה שבין 5 ל-10 שנים היא 2.01%, בהשוואה  ל-2.04% בחודש ינואר ו-2.13% בחודש דצמבר. הריבית לתקופה הזו (5 עד 10 שנים) היא הריבית הזולה ביותר במערכת, ככל הנראה לאור זמינות ההלוואות לתקופה זו.

הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 10 שנים ועד 15 שנים עומדת על 2.29%, בהשוואה ל-2.31% בחודש הקודם ו-2.4% בחודש דצמבר 2012; הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 15 שנים ועד 20 שנים עומדת על 2.7%, לעומת  2.81% בחודש קודם ו-2.96% בחודש דצמבר 2012; הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 20 שנים ועד 25 שנים עומדת בפברואר 2013 על 3.26%, לעומת  3.29% בינואר ו-3.48% בדצמבר 2012; הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 25 שנים ועד 30 שנים עומדת בפברואר על 3.42% בהשוואה ל-3.48% בינואר ול-3.72% בחודש דצמבר. ככל שהמשכנתא לתקופה ארוכה יותר כך גם הריבית גבוה יותר וזה מיוחס לשני גורמים  –  המלווים / הבנקים מבקשים תשואה גבוה יותר להלוואות ארוכות כדי לגלם את הסיכון הגדול ביותר (זמן ממושך יותר= סיכון גדול יותר), ומעבר לכך, השוק להלוואות בטווחים ארוכים קטן יותר (אין כיום אגרות חוב לטווחים מאוד ארוכים; אין מכשירי חוב לטווחים ארוכים) וככל שהשוק קטן יותר , המחיר בו גבוה יותר; המחיר בשוק הכסף הוא הריבית, ובמילים אחרות הריבית הולכת יחד עם התקופה – תקופה ארוכה משמע ריבית גבוה וההיפך. אבל, כאן יש יוצא מהכלל – הריבית הנמוכה ביותר כאמור היא במשכנתאות בטווח של 5 עד 10 שנים ולא במשכנתאות ל-5 שנים. ההפרש נובע בעיקר משכלולו של השוק בטווחים הבינוניים (5 עד 10 שנים) ומהכמות הגדולה יחסית של מכשירי חוב שונים בטווחים אלו.

במקביל לפרסום הריבית על המשכנתאות הצמודות, מפרסם בנק ישראל  את הריבית הקבועה על משכנתאות במסלול השקלי (הריבית הקבועה השקלית הממוצעת על  משכנתאות שאינן צמודות ). הריבית הזו למשכנתאות שנלקחו עד סוף חודש פברואר 2013  (תוקף הריבית 11 במרץ) היא 4.32%, לעומת 4.36% בחודש ינואר ו- 4.52% בחודש דצמבר 2012.  לפני שנה, בפברואר 2012 עמדה הריבית על 5.27%. הריבית הקבועה השקלית היא הנמוכה ביותר ששררה כאן, אפילו בתקופה של המשבר הפיננסי הגדול (שהחל בסוף 2008) שגרם להפחתות ריבית משמעותיות בארץ (עד לריבית של כחצי אחוז), הריבית הקבועה על המשכנתאות  היתה גבוה מהיום.

למדריך משכנתא – כמה משכנתא לקחת; כמה להחזיר בכל חודש; מה ההבדל בין ריבית משתנה לקבועה ועוד…

המלכודת של הריבית המשתנה – לא לפספס, זה יכול לעלות לכם ביוקר

מתחדש המאבק על עמלות ההפצה בקרנות הנאמנות . כזכור, פרופסור שמואל האוזר מקדם חקיקה להפחתת עמלות ההפצה שגובים הבנקים החקיקה הזו התעכבה לאור הבחירות לכנסת, ועכשיו זה חוזר לשולחן הדיונים.   

הבנקים מפעילים לחצים להוריד את הנושא מסדר היום מכיוון שהם אמורים להיפגע בכ-120 מיליון שקל (ראו כאן בדיקה של מהון להון), כאשר אחת הטענות היא שהפחתת עמלות ההפצה לא תשפיע על דמי הניהול לאורך זמן – כלומר, תהיה ירידה בשלב הראשוני, אבל מנהלי הקרנות יעלו את דמי הניהול בהמשך. מנייר עבודה של מרכז המחקר של הכנסת  עולה תמונה אחרת  –  מניתוח נתונים בתעשיית הקרנות מתברר שישנה רמת תחרותיות גבוהה יחסית בשוק קרנות הנאמנות, ועל כן ניתן להעריך כי הפחתת עמלת ההפצה אכן תשפיע באופן מובהק על הירידה בדמי הניהול. מהנתונים בעבודה עולה כי חלה  ירידה משמעותית בשיעור דמי הניהול ביחס לשווי הנכסים של קרנות הנאמנות בשנים האחרונות. עם זאת, חלקה של עמלת ההפצה בדמי הניהול גדל מ-28% בשנת 2007 ל-41% בשנת 2012!

ההכנסות מדמי ניהול בקרנות הנאמנות מוערכות בכ-1.3 מיליארד שקל בשנה, ומכאן  שכ-550 מיליון שקל הועברו לבנקים כעמלות הפצה. מהבדיקה עולה השאלה המתבקשת – למה לא ירדו עמלות ההפצה במקביל לירידה בדמי הניהול, ועל זה אין תשובה, יש כוונה לחוקק הפחתה שכזו, שכאמור חוזרת לשולחן הדיונים בוועדת הכספים.

לכתבות קשורות – עמלת ההפצה תרד וגם דמי הניהול, אבל רק לחצי שנה

ההכנסות של הבנקים מעמלות הפצה – 550 מיליון שקל

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

עמלת הפצה – מה זה ואיך זה משפיע על דמי הניהול בקרנות?

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה דולרי ל-5 שנים שהתשואה בו מותנית בריבית הליבור ל-3 חודשים עם מינימום של 1.7% ומקסימום של 5%. הפיקדון הדולרי משלם רייבת ליבור ל-3 חודשים, כאשר הריבית משולמת כל רבעון.

תאריך תחילת הפיקדון – 15 במרץ 2013 , תאריך סיום הפיקדון המובנה הדולרי – 15 במרץ 2018.  סכום ההפקדה ישא ריבית בשיעור הליבור לשלושה חודשים, אך למרות האמור יש מינימום ומקסימום  – אם שיעור ריבית הליבור בתקופה הרלבנטית יהיה נמוך או שווה ל-1.7% לשנה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה , ריבית בשיעור של 1.7% לשנה. מצד שנ, יש מקסימום – אם שיעור ריבית הליבור לתקופה הרלבנטית יהיה גבוה מ-5% לשנה או שווה לו, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 5% בשנה.

ריבית הליבור המוגדרת במסגרת הפיקדון – ריבית ליבור דולרית ל-3 חודשים כפי שתתפרסם 2 ימי עסקים לפי כל תחילת ריבית. קרן הפיקדון היא 100% קרן דולרית מובטחת בתאריך הפירעון. הפיקדון, מסבירים בלאומי, ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק. במקרה של שבירה (אם יתאפשר) הלקוח יקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי.

בבנק לאומי מדגישים כי קהל היעד של המוצר המובנה/ פיקדון מובנה הוא לקוחות המעוניינים בתשואות גבוהות בהשוואה להשקעה סטנדרטית הקיימת כיום בשוק, ומעוניינים בריבית גבוה יותר אם ריבית הליבור תעלה. היתרונות, להערכת לאומי – "מוצר המציע תשואה הגבוה היום מהריבית על השקעות מקבילות; ריבית מינימלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון; קרן השקעה מובטחת בפירעון". מצד שני יש כמובן גם חסרונות וסיכונים – "עלייה בשיעור האינפלציה בארה"ב עשויה להוביל לעליה מהירה בשיעור הריבית הדולרית לרמה הגבוה מזו המוצעת בפיקדון; למרות שהמוצר משלם ריבית מובטחת, אין וודאות כי ריבית זו תהיה גבוה מריבית השוק לאורך כל תקופת הפיקדון; היעדר נזילות לתקופת הפיקדון".

היכנסו כאן  לפרטים נוספים על הפיקדון

פסגות קרנות נאמנות ממזגת קרנות שקליות ומק"מ לתוך קרן כספית – הקרנות  פסגות (00) מק"מ מאי, פסגות (00) מק"מ יוני, פסגות (00) מק"מ יולי, פסגות (00) מק"מ אוקטובר ופסגות (00) מק"מ נובמבר (הקרנות הנקלטות) ימוזגו לתוך פסגות (00) כספית עם השאלות מק"מ (הקרן הקולטת).

בפסגות מסבירים כי המיזוג בוצע לאחר שהדירקטוריון של מנהל הקרן החליט על מיזוג הקרנות המתמזגות וכן אישר את תכנית המיזוג.  הנאמן של הקרנות המתמזגות, קסלמן וקסלמן חברה לנאמנויות, אישר כי אין מניעה לבצע את המיזוג וכן אישר את תכנית המיזוג, וכן לאחר שרשות המסים אישרה את המיזוג.

מנהל הקרן העביר את נכסי הקרנות הנקלטות לחשבון הקרן הקולטת והמיר את יחידות הקרנות הנקלטות ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא השתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא המיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים הומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שקיימים אצל כל מפיץ.

במועד ביצוע המיזוג פקעו הסכם הקרן והתשקיף של כל אחת מהקרנות הנקלטות, בוטלו יחידות הקרנות הנקלטות והקרנות הנקלטות אינן קיימות עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת נשארו בתוקף לאחר ביצוע המיזוג. בעקבות ביצוע המיזוג לא חל שינוי במספר היחידות ובשווי היחידות בידי מי שהחזיק יחידות בקרן הקולטת ערב המיזוג.

 כל יחידה בפסגות (00) מק"מ מאי הקנתה למחזיק בה 1.0207658 יחידות בפסגות (00) כספית עם השאלות מק"מ.

כל יחידה בפסגות (00) מק"מ יוני הקנתה למחזיק בה 0.8661449 יחידות בפסגות (00) כספית עם השאלות מק"מ.

כל יחידה בפסגות (00) מק"מ יולי הקנתה למחזיק בה 1.0311124 יחידות בפסגות (00) כספית עם השאלות מק"מ.

כל יחידה בפסגות (00) מק"מ אוקטובר הקנתה למחזיק בה 0.9683310 יחידות בפסגות (00) כספית עם השאלות מק"מ.

 כל יחידה בפסגות (00) מק"מ נובמבר הקנתה למחזיק בה 0.9642425 יחידות בפסגות (00) כספית עם השאלות מק"מ.   

מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:  נכסי הקרן יהיו רק נכסים שניתן יהיה לקנות ולהחזיק בהם בקרן כספית בהתאם להוראות הדין, כפי שיהיו מעת לעת. הנכסים שניתן לקנות ולהחזיק בקרן כספית שקלית מפורטים בתקנה 2א לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994. (ראו פירוט בדוח מיום 20.2.13 אסמכתא: 2013-03-044169, בסעיף: עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת.)

בהתאם להוראות הדין, משך החיים הממוצע של כלל הנכסים שיוחזקו בקרן כספית, לא יעלה, בכל עת, על 90 ימים.

כל ניירות הערך המוחזקים בקרן יהיו ניירות ערך הנקובים בש"ח. הפקדונות לזמן קצוב והמזומנים שיוחזקו בקרן יהיו בש"ח בלבד. לא תהיה בקרן חשיפה למניות.  לא תהיה בקרן חשיפה למט"ח. לא תהיה בקרן חשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה. בכוונת מנהל הקרן, לפי שיקול דעתו, להשאיל אגרות חוב מסוג מק"מ המוחזקות בקרן, לצורך עסקת מכירה בחסר, אך מנהל הקרן אינו מתחייב לפעול כך.  בכוונת מנהל הקרן, לפי שיקול דעתו, להשתתף בהנפקות של ניירות ערך, אך מנהל הקרן אינו מתחייב לפעול כך.

כמו כן, מנהל הקרן לא יקנה ולא יצור בעבור הקרן אופציות וחוזים עתידיים ולא יבצע בעד הקרן עסקות מכירה בחסר ועסקות מכר חוזר.

הקרן הקולטת הינה קרן כספית. השכר בפועל של מנהל הקרן: 0.18% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. השכר בפועל של הנאמן: 0.012% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. נכס הייחוס של הקרן: מדד מק"מ.

משרד השיכון והבינוי פרסם סקירה מקיפה על שוק הדירות המקומי בשנת 2012. מהסקירה עולה כי מחירי הדירות ירדו בממוצע ב-5% נומינלית, משמע ירידה של 3% ריאלית. הנתונים האלו עומדים בסתירה עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס ) לפיה נרשמה עליה במחירי הדירות בשנת 2012 (עלייה של כ-5%).

אז איך מסבירים את ההתלהבות של משרד השיכון והבינוי והכותרות של הפרסום שלו – סתם, עניין של תדמית. משרד השיכון והבינוי, וכבוד השר (שבאמת עשה המון, בלי ציניות, לשוק הדירות) רוצים לסגור קדנציה בטעם טוב אז הם מפרסמים את חצי הכוס המלאה. רק שיש חצי כוס ריקה – ועכשיו נסביר –  מהסקירה של משרד השיכון והבינוי עולה כי  מחירה הממוצע של דירה חדשה היה ב-2012 1.4 מיליון שקל – מחיר הנמוך נומינלית ב-5% ביחס לשנה הקודמת. אבל, מנגד – מחירה הממוצע של דירה יד שניה היה 1.09 מיליון שקל – מחיר גבוה ב-4% מהמחיר בשנה הקודמת. ובכן, מה זה מחיר ממוצע? האם אפשר להשוות מחיר ממוצע ב-2012 למחיר ממוצע  ב-2011? ואם נמכרו בדיוק אותן דירות? ברור שלא, ולכן אין משמעות למחיר ממוצע, הרי הדירות שונות (תמהיל הדירות שונה). מעבר לכך – המחיר הממוצע על דירות חדשות אמנם ירד (לפי סקירה זו) אבל זה אולי בגלל שרכשו דירות יותר קטנות? או שקנו יותר דירות זולות יחסית בפריפריה. אין באמת משמעות לנתון הזה – ככה לא משווים בין התקופות – זה לא השוואה של תפוזים לתפוזים. 

הפנסיה של רובנו (בהגיענו לגיל פרישה) תהיה כמה מאות אלפי שקלים, אולי 1 מיליון שקל, במקרים טובים (ומעל הממוצע) היא תגיע ל-2 מיליון שקל. החישוב הוא יחסית פשוט ופשטני – בגיל פרישה אנחנו כבר אחרי עבודה של 35-40 שנים (תלוי – יש כאלו שיותר, יש גם הרבה שפחות מכך) ואם נתייחס לשכר אפילו מעל הממוצע של 10 אלף שקל נקבל סדר גודל של היקף כספי בפרישה של כ-400 אלף שקל, וגם אם נניח שבפנים יש גם תשואה על ההשקעות השוטפות נגיע ל-500 אלף שקל אולי יותר. אם אנחנו במקומות מסודרים שמפרישים יותר מההפרשה הבסיסית (שהיתה לאורך שנים – 8.333%) ואם נניח שיש לנו גם הפרשות נוספות – קופות גמל או ביטוח חיים וקרן השתלמות, זה יביא אותנו לסכום נכבד מאוד של 1 מיליון שקל. 

הסכום הזה כאמור הוא הרבה מעל הממוצע במגזר הפרטי. רוב הציבור יחתום על חצי מזה, אבל מנגד יש ציבור גדול – הפורשים מצה"ל שמקבלים הרבה יותר. האם זה צודק? לא בטוח! דהמרקר, חושף את נתוני הפנסיה הפנימיים ומהם עולה כי הפנסיות הגבוהות אינן רק לבכירים בצה"ל אלא גם לדרגי ביניים ובעלי תפקידים משרדיים. להערכת דהמרקר השווי הכלכלי של הפנסיות התקציביות לפורשי צה"ל גבוה במכפלות של פי שלושה עד פי עשרה מהפנסיות של רוב העובדים במשק. מהנתונים עולה כי לשליש מפורשי צה"ל יש פנסיות בשווי של כ-3-4 מיליון שקל, לכ-30% יש פנסיות בשווי של 4-5 מיליון שקל, לכ-12% יש פנסיות בשווי של 5-6 מיליון שקל וליתר יש אפילו פנסיות בערך גבוה – עד 10 מיליון שקל. 

הפנסיות האלו חושבו לפי נתוני שכר וותק של הפורשים בשנים 2009 עד 2011 יוזכר כי הפרישה מצה"ל נעשית בגילאים 42 עד 50. וכבר מגיל זה הפורש מקבל פנסיה תקציבית חודשית.  מעבר לכך, אותם פורשים יכולים להשתלב בשוק העבודה, ובפועל כמובן שזה קורה.

היכנסו לכתבה המלאה בדהמרקר על החשיפה של פנסיות אנשי הקבע  

שר האוצר יובל שטייניץ אמר על התוכנית באוצר לפרישה מדורגת לפנסיה –"באוצר עובדים על תוכנית פרישה מדורגת לפנסיה. זוהי תוכנית חדשנית, רפורמה מהפכנית, במקום שאנשים יאלצו לפרוש בבת אחת, לעבור מיום אחד של עבודה במתכונת של 100% ויום אחרי להיות מובטלים מעבודה, כוונתנו היא לאשר לאנשים יציאה מדורגת לפנסיה. דבר זה יאפשר להתרגל למצב וימנע שחיקה.  היום, בשוק העבודה,   נוצר מצב שרוב האנשים מקווים לצאת לפנסיה על מנת להפסיק לעבוד כל כך קשה אך גם חוששים ממנה, זה לא פשוט לעשות שינוי כל כך דרמטי ולהפסיק לעובוד אחרי כל כך הרבה שנים.  הדבר הנכון והטבעי יותר ביציאה לפנסיה, הוא לעשות את המהלך הזה בהדרגה. במשרד האוצר כבר עובדים על תוכנית זו ואני מקווה שתוך חודש חודשיים נוכל להציג פיילוט ראשוני. במסגרת התוכנית הזו יוכלו העובדים לפני הפנסיה לעבור לעבודה בחצי משרה מבלי שזכויותיהם תפגענה. באוצר בודקים כרגע את כל החבילה האקטוארית של הזכויות והתשלומים כדי לראות איך לאפשר את הדבר הזה למי שמעוניין בכך מבלי שהמעסיקים או אף אחד אחר לא יפגע ואני משוכנע שזה מודל מתאים , ונכון יותר ממה שקורה היום ברוב העולם".

טוב, אז שטייניץ בעד, אבל האם הבלון ניסוי הזה יעבור? מה עם החברות/ המעסיקים? מישהו שואל אותם, האם זה נוח להם להחזיק עובדים מבוגרים בחצאי משרה; הם ככל הנראה יעדיפו החלפה מלאה  תוך כדי הזרמה של דם חדש.

תעשיית קרנות הנאמנות רשמה בחודש פברואר 2013 גידול של 5.8 מיליארד שקל בהיקף הנכסים המנוהלים בזכות גיוסים מסיביים בקרנות עליית ערך ההשקעות – הגיוסים מוערכים ב-4.3 מיליארד שקל והרווח/ עליית הערך בכ-1.5 מיליארד שקל. כתוצאה מהגיוסים ועליית הערך, מנוהלים בתעשייה כ-184 מיליארד שקל.

הגיוסים בחודש פברואר הם בהמשך לגיוסים בחודש ינואר ובסוף שנת 2012, כאשר הגיוסים מתמקדים בשלושה אפיקים מרכזיים –  קרנות כספיות שגייסו כ-2 מיליארד שקל על רקע ביטול דמי המשמרת והעלויות הנלוות בבנקים ; אגרות חוב קונצרניות – 1.6 מיליארד שקל ואג"ח כלליות – 1.3 מיליארד שקל.

הגיוסים בקרנות האג"ח הקונצרניות מיוחסים, בין היתר להשקה של מדד אג"ח חדש – תל בונד תשואות. המדד החדש גרם לחברות הקרנות של בתי ההשקעות להזדרז ולהקים קרנות עוקבות/ מחקות כשבמקביל היו כאלו שהסבו קרנות קיימות למדד החדש.

בחודש פברואר 2013 גייסה מיטב קרנות נאמנות כ-600 מיליון שקל בקרנות מסורתיות וכ- מיליארד שקל גייסה בקרנות הכספיות. דמי הניהול בקרנות המסורתיות גבוהים משמעותית מאשר בקרנות הכספיות (שבהן בממוצע דמי הניהול – 0.15%-0.18%). מגייסת גדולה נוספת היא מגדל שגייסה כ-600 בקרנות המסורתיות, אך מנגד היא דווקא איבדה כ-50 מיליון שקל בקרנות הכספיות. מנגד, בכלל פיננסים, שנרכשה לאחרונה על ידי הראל השקעות, נמשכו הפדיונות – 200 מיליון שקל בקרנות המסורתיות ו-100 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

הגוף המוביל בתעשיית הקרנות הוא עדיין פסגות שמנהל קרנות בהיקף כספי של  כ-28.8 מיליארד שקל; מיטב השנייה מנהלת נכסים בסך של 21.7 מיליארד שקל, כאשר עם המיזוג הצפוי עם דש שמנהלת  כ-10.9 מיליארד שקל, מדובר למעשה בגוף המוביל בתעשייה.  במקום השלישי הראל עם 20.2 מיליארד שקל, אם כי לאחרונה רכשה הראל את כלל פיננסים והשלמת העסקה תציב אותה במקום השני עם מעל 30 מיליארד שקל מנוהלים. במקום הרביעי מגדל עם כ-20.2 מיליארד שקל.