קבלן מטעם איילון אמר ללקוחה שאין כיסוי ביטוחי לנזק רטיבות, שגיאה זו גררה שאר נזקים ועוגמת נפש. איילון תפצה את הלקוחה בכ-100 אלף שקל
בית משפט השלום קיבל את תביעה של תושבת נתיבות נגד חברת הביטוח איילון ומתח ביקורת על התנהלותה של החברה שסירבה לכסות נזקי רטיבות, ואלו גררו אחריהם נזקים אחרים.
הדירה הייתה מבוטחת אצל איילון בביטוח שכולל גם נזקי מים כתוצאה מדליפת צנרת. מי שאמורה לתקן את הנזקים הייתה חברת "שחר נזקי צנרת.
קבלן שעובד עם "שחר" שהגיע בעקבות פניית התובעת לאיילון, אמר לה שהצנרת באמבטיה רקובה, ושכיסוי ביטוחי לא חל על נזק זה. אחר כך הייא שכרה את שירותיו באופן פרטי, ושילמה 8,500 שקל עבור שיפוץ האמבטיה והחלפת צנרת.
לאחר מכן התגלה לה, באמצעות מהנדס שהזמינה, שהעבודה לקויה ושכן קיים כיסוי ביטוחי לנזק של הרטיבות. בעקבות זאת, כך לטענתה, הקבלן עזב בכעס ולכן נאלצה לטענתה לעזוב את הדירה ולשכור דירה אחרת משום שלא יכלה להתקלח, להשתמש בשירותים או להפעיל מכונת כביסה.
בתוך כך היא פנתה לחברת איילון שלטענתה הפנתה אותה אל "שחר". אז הגיע מהנדס מטעם איילון, שמצא כי התובעת כן זכאית לכיסוי ביטוחי מסוים. בסופו של דבר, היא קיבלה מאיילון כ-17,500 שקל עבור ביצוע התיקונים.
בתביעתה היא תבעה גם פיצוי עבור נזקים נוספים שנגרמו מהרטיבות, וכן עבור שכירות דירה חלופית, עוגמת נפש, וכספים ששילמה לקבלן.
לטענת איילון, התובעת ניסתה לשפץ ולשדרג את הדירה על חשבונה, בלי קשר למקרה הביטוח. איילון לא חלקה על כך שלפחות חלק מנזקי הרטיבות מכוסים על פי הפוליסה, אך טענה בין היתר כי הפוליסה מחייבת את איילון לשאת בנזקים ישירים למקרה הביטוח בלבד, ולא בנזקים "תוצאתיים".
עם זאת קבע השופט כי קביעת הקבלן הראשון (שפעל בשליחותה של האיילון), שלפיה הנזק שגילתה התובעת אינו כלול בפוליסה היתה רשלנית, ואף מהווה הפרת חוזה. קביעה נכונה היתה מונעת שרשרת של התרחשויות שבסופן נאלצה התובעת לעזוב את דירתה, כתב. עדיין השופט דחה חלק מטענות התובעת, למשל לפיצוי על נזקים למטבח או לדלתות, בנימוק שאין קשר ביניהם לבין מקרה הביטוח.
לאחר שחישב את נזקיה, השופט חייב את איילון לשלם לתובעת כ-84,000 שקל. סכום זה הורכב מפיצוי עבור נזקים מסוימים לדירה המכוסים על ידי הפוליסה, הפרת חוזה הביטוח ועוגמת נפש. בנוסף לסכום הפיצוי, איילון חויבה לשלם לתובעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.