מדריכי דירה ומשכנתא    

איך הופכים בניין לבית מלון? והאם זה פוגע בשוק הדירות למגורים?

מעודכן ל-10/2018

איך הופכים בניין לבית מלון? ואיך זה מסתדר עם הכוונה של הממשלה להגדיל את היצע הדירות?

הביקוש לדירות באזור המרכז, ובמיוחד בתל אביב גבוה במיוחד. המדינה והעיריות אמנם פועלים להגדלת היצע הדירות, לצד, מהלכים להפחתת הביקושים (מצד משקיעים), ועדיין הביקוש עולה על ההיצע. על רקע זה, ההחלטה של עיריית תל אביב מהשנים האחרונות לתת היתר לבנייני מגורים להפוך לבתי מלון, מנוגדת לכאורה לכוונה להגדיל את היצע הדירות. אחרי הכל, הסבה לבתי מלון, מצמצמת את היצע הדירות.

בתל אביב יש מעל 50 בניינים שפועלים כבתי מלון. מדובר בעצם על בנייני מגורים שקיבלו היתר חורג מהעירייה והפכו לבתי מלון. הפיכתם לבתי מלון שקולה לויתור על 1,000 יחידות דיור – ובשעה שהמחירים עולים ויש מצוקת דיור, זה לא ממש נראה נכון, אם כי, יש לומר שהעירייה אמורה לספק את האיזון בין דירות למגורים, תעשייה, משרדים ומלונאות. גם למלונאות יש מקום במרכזי הערים.

ההיתר לבתי המלון ניתן ל-5 שנים, אבל הוא לרוב מתחדש לתקופה נוספות. כעת, בהמשך לתקנה שפרסם משרד האוצר כחלק מהניסיון להוריד את מחירי הדיור, לפיה – אין לאשר שימושים חורגים בנכסים שייעודם מגורים, ואין לחדש היתרים לשימושים חורגים שניתנו בעבר, עשוי להיות שינוי בהמשך קבלת ההיתרים.

התקנה החדשה דורשת מהרשויות המקומיות להחזיר את הנכסים לשימוש למגורים, עם פקיעת התוקף של ההיתר החריג. אבל האם זה יעבור? האם בתל אביב אנו צפויים להסבת בתי מלון בחזרה למגורים, ומאות דירות יחזרו לשוק? עודד גבולי, מהנדס עיריית תל אביב העביר לראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, מכתב שבו הוא מפרט את הבעיות הקשות של התקנה החדשה. בעירייה מעוניינים להמשיך ולתת לבתי המלון האלו היתר, כשבין היתר הם מסבירים שזה נחוץ לעיר כדי לעמוד בביקוש העולה   לחדרי מלונות, וכן מסיבות אחרות (ראו בהמשך).  בפועל, לא ברור אם יהיה אפשר לעצור את העיריות, כשהרציונל שלהם הוא מאוד פשוט – צריך עוד חדרי מלון וזה לרוב לא פוגע בדירות למגורים שכן זה בא על חשבון משרדים ותעשייה (לרוב, אבל לא תמיד), וכמו כן – בתי המלון האלו דווקא עוזרים לשוק השכירות – הן פוגעים במידה מסוימת (בינתיים מעטה) בדירות המושכרות במסגרת airbnb שהן ללא ספק פוגעות בשוק הדירות במרכז הארץ. זו הסיבה שהעיריות דווקא מעודדות הסבה של בניינים שונים לבתי מלון (מלונות בוטיק), ומספקות היתר חורג למספר גדול של מבקשים.

היקף המבנים שקיבלו היתר לשמש כבתי מלון מסתכמת בסדר גודל של 50 ויותר. מדובר בבתי מלון ברחבי תל אביב לרבות – מלון ניקס השייך לרשת פתאל, השוכן בדרך מנחם בגין פינת הרכבת; מלון רוטשילד 71, מלון מונטיפיורי; וילה ווייט, בשדרות בן ציון, מלון נורמן ברחוב נחמני; אברהם הוסטל, ברחוב הרכבת;  ריינלד האוס, צמוד לבית רומנו.

מה עדיף מגורים או מלונות?

  אז למה עיריית תל אביב מתעקשת להשאיר את המבנים האלו כבתי מלון. ראשית, נראה שזה לא דווקא האינטרס שלה – הבניינים האלו שימשו בחלקם משרדים ותעשייה לפני שהפכו לבתי מלון, והמיסים (ארנונה) גבוה יותר בשימוש הקודם (תעשייה ומשרדים) מאשר בבתי מלון.  הסיבה לטענת העירייה היא פשוטה – צריך יותר חדרי מלונות בעיר. העירייה פשוט מעודדת מלונאות כי יש ביקוש, ואגב – דרך המלונות הלאו נוצרת תחרות לדירות המושכרות דרך Airbnb שהם בפועל בעיה קשה יותר לשוק הדירות (שוק הדירות להשכרה) בתל אביב. בעלי דירות רבים מעדיפם שלא להשכיר לטווח ארוך, ומחליטים להשכיר דרך Airbnb לזמנים קצרים ובעלויות גבוהות (בעיקר לתיירים).

שיקול נוסף של העיריה הוא חוסר הוגנות כלפי בעלי בתי המלון. הכוונה בהסבת הבניין לבית מלון היתה שהמלון יישאר לתקופה ארוכה ולא ל-5 שנים. לא מקימים מלון ל-5 שנים וגם לא ל-10 שנים. ביטול ההיתר יצור בעיה קשה של אמינות ומחויבות מול בעלי בתי המלון שבעצם לוקחים  להם את העסק. זו הסיבה שככל הנראה זה ממש לא יהיה קל להסב בחזרה את בתי המלונות לדירות, ובכלל נראה שהאוצר יורה מהמותן כדי להראות שהוא "דואג" למצוקת הדיור, אבל ככל שחושבים על זה יותר, רואים שחלק מהמהלכיםפ ממש לא יעזור לשוק הדירות.

הסבת משרדים בתל אביב למלונות – מי יכול להסב? ואיך לבצע את ההסבה?

למה לא הופכים עשרות בנייני משרדים ישנים לבנייני דירות?

מלונות בראון בדרך לבורסה; תמוזג לתוך השלד הבורסאי הרודיום