fbpx
חדשות

אקסלנס: סקירת המגמות האחרונות בשווקים

אקסלנס: סקירת המגמות האחרונות בשווקים

האם מטוטלת התשואות קרובה להתהפך? – אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס:

מחיר הנפט ממשיך לעלות והגיע אתמול גם ל-64$ (WTI). יו"ר הפד, פאואל, המשיך להעיד אתמול בועדת הכספים של הקונגרס ובין היתר תיאר סיכון נמוך לתחילתו של עידן אינפלציוני, כשלטענתו חלק מהגורמים לעליית המחירים כיום הם שיבושים חד פעמיים. הוא הדגים שאחד מלחצי האינפלציה מגיע ממחירי המכוניות בשל שיבושים בשרשרת האספקה ובמחסור בשבבים. לדבריו, גם אם השיבושים לא ייפתרו הם עדיין לא סיבה לעליית מחירים מתמשכת כל שנה.

אחד מחברי הקונגרס שאל אותו אם יש סיכון שתוכנית הסיוע המתוכננת תוביל להתחממות יתר של הכלכלה? פאואל אמר שעד שהכלכלה תחזור למה שהייתה לפני המשבר יייקח זמן.

פאואל הודה שאפקט בסיס צפוי להקפיץ בחודשים הקרובים את האינפלציה השנתית* אך לדבריו יש לפד את הכלים להתמודד עם זה. כלומר, לא באמצעות העלאת ריבית. הגישה ה'יונית' של פאואל תמכה בעיקר בהמשך עליית ה'תיאבון לסיכון'.

התיאבון לסיכון בא לידי ביטוי בהרבה אופנים, כשאחד הבולטים הוא אופנת ה-SPAC - בשנת 2021 עד כה (שבעה שבועות), 144 SPAC-ים הפכו לציבוריים. כלומר, ממוצע של כחמש הנפקות ליום. מדובר על חצי מההיקף של שנת 2020 כולה, שכשלעצמה הייתה גבוהה פי חמישה מההיקף ב- 2019. אתמול מספר 2 של באפט, צ'רלי מונגר, טען בכנס משקיעים כי הוא *חושב שזה יסתיים רע, אך השוק ממשיך להגדיל את הפוזיציה:

רמה נמוכה מאד של הגנות - הסיקול הממוקד שסוחרי יום עשו לשורטיסטים של מניית גיימסטופ התרחשה שוב ביומיים האחרונים. התופעה עשויה להסביר את הרמה הנמוכה של פוזיציות שורט בשוק, אף שכמובן לא חסרות גם סיבות מוצדקות לאופטימיות, כמו התקדמות החיסונים, לחצי אינפלציה, התקדמות טכנולוגית ו'הגל הכחול' בארה"ב שמבטיח הוצאה ממשלתית עצומה.

נכס אחד שההתעללות בו מקובלת על כולם הוא האג"ח הממשלתי, כשפוזיציות השורט עליו מזנקות ונתפסות כגורם העיקרי לקריסה האחרונה במחיר. ניק פניגירצוגלו, כלכלן של JPM, הזהיר אתמול כי למרות שהמהלך של *פתיחת שורטים על הממשלתי הגיע לרמות של 2018 (עת שהתשואות החלו לקרוס), הן עדיין לא ברמות השיא ההיסטורי שלהן* ובהחלט יכולות עוד לעלות ו'לקרוע' את האפיק.

כלכלני בלומברג מעריכים שהזינוק בשורטים על הממשלתי קשור לשגשוג בשוק הנדל"ן למגורים - אתמול דווח בארה"ב כי מכירות בתים חדשים גדלו בינואר ב-4.3% לקצב שנתי של 923,000, לעומת צפי נמוך משמעותית לגידול של 1.7%. באופן דומה גם היקפי המשכנאות מזנקים: גם בישראל *בנק ישראל דיווח השבוע על זינוק המשכנתאות בינואר ב-6% לעומת ינואר אשתקד לקצב שנתי של 77.3 מיליארד שקל. מול חלק גדול מהמשכנתאות הללו הבנקים מוכרים בלוקים של אג"ח ממשלתיות (בשורט), במטרה לגדר את סיכון הריבית, וכך מציפים את השוק בסחורה. אבל לפחות הגורם הזה עשוי להתקרר בקרוב:

דוח מוקדם יותר מאתמול של התאחדות הבנקים למשכנתאות בארה"ב הראה כי הזינוק בריביות כבר החל לתת את אותותיו, עם נפילת היקף הבקשות החדשות למשכנתאות בשבוע שעבר לשפל של תשעה חודשים.

האם בהקשר הזה מטוטלת התשואות קרובה להתהפך? זאת כשהכדאיות ללקיחת משכנתה יורדת בחדות כאשר התשואה ל-30 שנה בארה"ב הגיעה אתמול ל-2.27%, דומה לזאת מסוף 2019 רק שאז מחירי הדירות היו נמוכים יותר.

בינתיים שוק המניות מצליח להתגבר על הזינוק בתשואות, אך היתללות העקום כן משפיעה על התמחור היחסי של הענפים: מניות הבנקים (שנהנים מהפרשי הריביות) משיגות ביצועי יתר בעוד מניות הטכנולוגיה (שמציעות בעיקר רווחים עתידיים מהוונים) עברו לביצועי חסר.

מנתוני למ"ס שפורסמו אתמול עולה כי יצוא השירותים מישראל המשיך להתרחב בחודש דצמבר בחדות, בעיצומו של החלק המרוכך של הסגר השלישי, מגמה שתומכת בהתחדשות התחזקות השקל.

קודם לכן כתב כהנוביץ': איזה חלק מטרנד הרפלציה בשווקים (ניפוח מחדש של הכלכלה) נשען על צפי להתייעלות, שינוי הרגלי צריכה ומחזור כלכלי חדש שיימשך שנים, וכמה על גורמים חד פעמיים שעשויים להתפוגג בתוך שנה, כמו אינפלציית סחורות של שיבושים ומענקים ממשלתיים? ככל שהגורמים הראשונים יתבררו כגורם העיקרי כך הלחץ לעליות יימשך, גם אל תוך עליית תשואות, ולהיפך.

ארגון הסחר העולמי התייחס אתמול לזינוק בהיקף הסחר העולמי במוצרים וסחורות בסוף 2020 והעריך כי הקצב הזה איננו בר קיימא וכנראה שכבר הגיע לשיא.

שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, תיארה אתמול במהלך ועידה בניו-יורק חלק מהיוזמות הנבחנות, בניהן: העלאת מס חברות ל-28% (כדי לסייע בתכנית השיקום הכלכלי), העלאת מס רווחי הון, השתלטות על עקום התשואות ודולר דיגיטלי (הערה שלאחריה נפל הביטקוין מתחת ל-50 אלף דולר).

ילן: יחס חוב-תוצר לא ממש מעניין, אלא יחס תשלומי הריבית לתוצר. ברקע היא תיארה דיונים על תכניות להשתלטות על עקום התשואות והנפקת אג"ח ל-100 שנה. השאלה העיקרית בהקשר הזה היא באיזו תשואה תגיע ההשתלטות, האם ב-2% או רק כאשר תתחיל עלייה בפרמיית הסיכון של החוב?

תשואות האג"ח באירופה נפלו אתמול לאחר שקריסטין לגארד, יו"ר ה-ECB, אמרה בפרלמנט האירופאי שה-ECB "עוקב מקרוב" אחר התשואות הנומינליות* כדי לשפוט האם תנאי המימון נוחים מספיק כדי לתמוך בכלכלה. המשקיעים נתנו לה קרדיט, אבל בסופו של דבר השאלה היא מה יקרה במציאות:

החוזים העתידיים על ריבית הפד מתארים כעת סיכוי של 70% להעלאת ריבית ראשונה של 25 נב' בסוף 2022 (לעומת 50% בשבוע שעבר) והעלאה ב-100% במרץ 2023. ממוצע התחזיות לתשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים בסוף השנה עלה ל-1.45%, אך השונות בין התחזיות זינקה גם היא, כשמצד אחד כאלה שמעריכים שהיא תגיע ל-2% וכאלה (כמוני) שמעריכים כי תמשיך לעלות בטווח הקצר אך לבסוף תיפול בחזרה ל-1%.

בנק ישראל קיבל אתמול את החלטת הריבית לחודש מרץ ותיאר תמונה אופטימית לגבי חזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה. עם זאת הוא ציין שני סיכונים עיקריים שבגללם הוא מתכוון להמשיך להרחיב את המדיניות שלו, סיכון לגל תחלואה נוסף (של מוטציות) והימשכות הפגיעה בשוק העבודה. להערכתנו הסיכונים שתיאר הבנק נמוכים ויתפוגגו בחודשים הקרובים, מה שיקשה עליו להצדיק המשך הרחבה. מצד שני ההתאזנות המחודשת בכלכלה עשוי לעצור את אינפלציית הסחורות ולסיים את הסיוע הממשלתי, שתרמו לעליית התשואות, מה שעשוי דווקא להחזיר את הכוחות לירידתן.

הכלכלן הראשי של אקסלנס- איך הבחירות ישפיעו והאם הדולר ימשיך לרדת

בית ההשקעות אקסלנס:";למה רכישת מט";ח לא יעילה";

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות