מה משמעות הרווח התפעולי והרווחיות התפעולית? מה הרווח והרווחיות של בזק? ומה יקרה לבזק אם הרגולטור יחליט להפעיל רפורמה אמיתית בשוק התקשורת?

הרווח התפעולי של סלקום בשנת 2015 נפל ל-310 מיליון שקל, ושל פרטנר קרס לאזור ה-200 מיליון שקל.  הרווחים האלו אולי נראים לכם גבוהים, אבל הכל יחסי –  ביחס לשנים המופקרות שהחברות האלו עשו מה שהן רצו, זה משמעותית מתחת (וטוב שכך), אז הרווח התפעולי שלהן התקרב ל-2 מיליארד שקל.

ביחס לחובות שלהן ולהוצאות המימון השוטפות, זה לא מדהים – זה משאיר אותן, אחרי הוצאות המימון, מאוזנים פחות או יותר (צפות בקושי); ביחס למתחרה הישירה  – פלאפון, אלו אותם סדרי גודל. פלאפון הרוויחה תפעולית כ-160 מיליון שקל, ביחס לחברות אחרות בשוק התקשורת – ונתמקד בשליטה של השוק,  בזק (המחזיקה בפלאפון, בפעילות תקשורת נייחת, בבזק לאומי  וביס) הן מרוויחות מעט.  בזק הרוויחה תפעולית בשנת 2015 – 2,570 מיליון שקל – פי 10 (ומעלה) מהרווח הממוצע של חברות התקשורת הסלולאריות. אז אחד משניים – או שחברות הסלולר מרוויחות מעט, או שבזק מרוויחה הרבה, אבל זה עדיין לא התמונה המלאה.

בזק מרוויחה פי 10 מהשחקניות האחרות בשוק 

הבדיקה ההשוואתית  הזו התייחסה לרווח התפעולי האבסולוטי, שהוא אחד מהפרמטרים החשובים ביותר בניתוח דוחות. הרווח הזה מבטא כמה החברה מצליחה להרוויח מתפעול שוטף, בלי קשר למבנה המאזן (שמשפיע על הוצאות המימון), בלי קשר למיסוי (שיכול להיות שונה ממקום למקום מחברה לחברה); פשוט – רווחים מהפעילות, ובמקרה של חברות התקשורת, רווחים בעיקר ממתן שירותי טלפוניה (סלולרית, קווית), מכירת ציוד (סמארטפונים ועוד). כאן המבחן האמיתי של העסק – ביכולת להרוויח תפעולית; כאן בעצם נמדד זכות הקיום של העסק, אבל כמה זה טוב, כמה זה לא טוב? כדי לענות על כך, צריך לבחון את הרווח ביחס להכנסות, ואז מקבלים פרמטר מאוד חשוב – מרווח תפעולי/ רווחיות תפעולית (הרווח התפעולי מחולק להכנסות) שמבטא עד כמה החברה רווחית – כלומר, לא מספיק לדעת שבזק מרוויחה תפעולית קרוב ל-2.6 מיליארד שקל, אלא מה שיעור הרווחיות, כמה נשאר לה באחוזים מהמכירות, ונשאר לה הרבה. ההכנסות של בזק הסתכמו ב-2015 ב-10 מיליארד שקל, ורווח תפעולי של כ-2.6 מיליארד שקל מבטא רווחיות תפעולית של כ-26% – על כל שקל של מכירות נשארו לחברה 26 אגורות – זה שיעור גבוה שנובע מתחום התקשורת הנייחת, והוא הרבה מעל שיעורי הרווח התפעולי של חברות הסלולר – סלקום הרוויחה תפעולית  כ-10% ופרטנר הרוויחה כ-5% תפעולית.

הפערים האלו לא נורמליים – לא תמצאו הרבה מצבים בעולם של חברות בענף קרוב עם שיעורי רווחיות כל כך שונים, הסיבה להבדלים בארץ היא פשוטה –  משה כחלון, שהיה שר התקשורת נלחם בחברות שהוא יכל להם – סלקום ופרטנר  החלשות יחסית לבזק. אותה הוא השאיר ל"רפורמה הבאה" ומאז היא רק מתחזקת שכן ברגע שהמתחרות הגדולות (סלקום ופרטנר) מדממות, הדבר האחרון שהן יכולות זה להתחרות באמת בשאר תחומי התקשורת, וזה השאיר את בזק איתנה לחלוטין בסגמנטים האחרים (במיוחד תקשורת נייחת). כן, כחלון שלכל הדעות עשה מהפכה של ממש בשוק הסלולר עשה רק חלק מהעבודה, בבזק הוא לא באמת נגע.

ובואו נניח שהרגולטור יחליט לעשות מעשה – הוא הרי החליט בנחישות (אפילו מוגזמת) להילחם ב"שוד הגדול" של הגז, הוא החליט להילחם בשכר המנהלים בחברות הפיננסיות, והוא כבר יישם כאמור מהפכה בשוק הסלולר, אז אם הוא רוצה הוא יכול למנוע את הרווחים העודפים הסמי מונופוליסטים של בזק. אז נניח במשחק הדמיוני שלנו שהרגולטור יעשה מהפכה בכל תחומי התקשורת (מהפכה אמיתית) שתעביר את העודף המונופליסטי הזה לצרכנים, המשמעות הכספית שמתורגמת לדוח של בזק היא פשוטה – ירידה במכירות, ירידה ברווח, וירידה ברווחיות. הרווחיות התפעולית תרד;  ואם נמשיך, במשחק התיאורטי שלנו,  ונניח שאנחנו בעולם מתוקן כזה שחברות באותו תחום מרוויחות שיעור רווחיות קרוב (אחרי הכל, אין קסמים– לא ייתכן לאורך זמן ממושך שחברה באותו ענף תדווח על שיעורי רווחיות גבוהים מחברה אחרת), אז הרווחיות התפעולית ש"נצמיד" לבזק היא 10% (בדומה לסלקום מעל הרווחיות של פרטנר). ואיך זה בעצם יכול לקרות?

מה יקרה כשהרווחיות של בזק תרד לרמה נורמלית

ובכן, נתחיל בהכנסות – כשהרגולטור פעם בשוק הסלולרי, המחירים לצרכן ירדו וההכנסות התכווצו. כנראה שבמקביל לירידה במחיר, השימוש בשירותי הסלולר (כמות הדקות) עלה ועדיין זה לא פיצה כמובן על הירידה במחיר, כשמעבר לכך, החברות מוכרות חבילות של שימו שללא הגבלה כך שלא מדובר פרקטית בפיצוי על ירידת המחיר.

אם המחירים יופחתו בשוק התקשורת הנייחת, אז כמובן שהמכירות ירדו ובהתאמה הרווח. במקביל, שיעורי הרווחיות יירדו שכן גם אם תהיה ירידה בעלות של השירות היא לא תשתווה לירידה במחיר השירות – והמשמעות שהרווחיות התפעולית תרד, וההנחה שהיא תעצור ב-10%.

ובשיעור רווחיות תפעולית כזה, מה יהיה בעצם הרווח התפעולי? המכירות כיום ש כל הקבוצה  מסתכמות בכ-10 מיליארד שקל, וסביר שהן יירדו במקביל לירידה במחיר, אבל גם אם נניח הנחה מקלה שההכנסות לא ייפגעו, הרי שהרווח התפעולי יסתכם ב-1 מיליארד שקל – עדיין גבוה, אבל השאלה אם גבוה מספיק כדי לשאת את המאזן של בזק. מאז שליטת אלוביץ בזק ממנפת את עצמה לדעת והפכה לאחת מהחברות הממונפות ביותר בבורסה – הון עצמי של 2.4 מיליארד שקל מחזיק מאזן של 16.7 מיליארד שקל, כשבמאזן חובות פיננסים נטו באזור של 10 מיליארד שקל.

הוצאות המימון צפויות להסתכם בכ-300 מיליון שקל, כך שבזק בתרחיש התיאורטי הזה עדיין תרוויח, אבל משמעותית פחות – סדר גודל של 500 מיליון שקל (בהינתן גם הוצאות המס), בעוד הרווח הנוכחי מסתכם בכ-1.7 מיליארד שקל. גם רווח של 500 מיליון שקל זה לא רע – להרוויח בשורה התחתונה 5% מהמחזור ( 500 מיליון שקל על מחזור של 10 מיליארד שקל) זו רווחיות כלכלית מייצגת של החברות במשק לאורך זמן.