בבנק ישראל  החלו  אתמול לרכוש כמות גדולה של אגרות חוב ממשלתיות, כדי למנוע צניחה במחירן, עקב מכירות בהיקפים גדולים. זאת לצד הצהרה על עוד הקלות רגולטוריות. זו התגובה הראשונה של בנק ישראל למשבר בעקבות התפשטות הקורונה.

על פי הערכות הבנק רכש אג"ח ממשלתיות  במאות מיליוני שקלים.  המטרה היא כאמור למנוע צניחה במחיר האג"ח כדי לא לא להעלות את הריבית שמוסדות פיננסים מציעים ללקוחות. במקרה זה יתקשו הלווים לשרוד.

בבנק מציינים כי עיקר התנודתיות החדה הנרשמת כעת מגיעה דווקא מצד גורמים ישראלים. אך גם משקיעים זרים מוכרים את האג"ח. בעקבות משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות רבים  מושכים את פיקדונותיהם. כדי לעמוד בביקושים למזומן מצד הציבור, הגופים המוסדיים נדרשים למכור אגרות חוב ממשלתיות. ככל שתופעה זו מתרחבת, ההיצע גובר על הביקוש – ובכך מוריד את מחירי איגרות החוב. וכאשר המחירים יורדים, הריבית עולה.

רכישות אגרות החוב של בנק ישראל מנסות למתן את האפקט הזה, שאם יקרה יכביד על המשק אף יותר,  שהוא בתורו ייכנס בהדרגתיות למיתון. עלייה בריביות תקטין את היכולת של הציבור והעסקים לקחת הלוואות, או אפילו להחזיר הלוואות, אם נלקחו בריבית משתנה. בבנק ישראל מקווים כי המהלך ישפיע על הריביות המשולמות בשוק גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך.

לצד רכישות אגרות החוב, הכריז הבנק על מהלך נוסף שאמור לצמצם את היקף מכירות אגרות החוב. מדובר בעסקאות ריפו, או עסקאות החלף, שמאפשרות לגופים המוסדיים להמשיך להחזיק באגרות החוב ולתת אותן כבטוחה בתמורה להלוואה מבנק ישראל, למשל במקרים שבהם הם נדרשים למזומנים בהיקפים גדולים במיוחד, אך מניחים שהסכום יחזור אליהם לאחר תקופה קצרה.

שידור חוזר למשבר 2009

מדובר בשיטה של הבנק להתמודד עם משברים.  כך  בפברואר 2009 פרסם הבנק תוכנית שלפיה הוא יפרסם בכל חודש דיווח על היקף הרכישות שביצע. באותה תקופה, בנק ישראל הודיע כי הוא מכוון ליעד רכישות של של 15‑20 מיליארד שקל, שהביאו לכך שבחודשים מסוימים הוא רכש מדי יום בהיקף של 100‑200 מיליון שקל. רק ביולי 2009 הופסקה הרכישה שהגיעה ל-18 מיליארד שקל. גם במדינות אחרות נקטו אסטרטגיה זו. המטרה היא להוות גיבוי ביום שאחרי המשבר.

בנק ישראל מגיב לסערה בשווקים: ירכוש אג"ח ממשלתיות

הרכב הפנסיה משתנה: אג"ח ממשלתיות סחירות במקום אג"ח מיועדות