fbpx
תוכן ממומן

גביית שיקים חוזרים – המדריך המלא

FREEPIK

שיקים חוזרים הם חלום בלהות עבור כל אדם, במיוחד אם הצ׳ק התקבל כנגד תמורה במסגרת עסקה. עד שהתמורה תתקבל בחשבון הבנק – מדובר בהפסד כלכלי של ממש. על מנת להביא לתשלום החוב מומלץ לפנות לעורך דין גביית שיקים חוזרים בהקדם האפשרי. תפקידו המרכזי של עורך הדין הוא לבצע גבייה מהירה ככל האפשר של החוב. גביית צ׳קים חוזרים נעשית באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, המסייעת בנקיטת הליכים נגד החייב.

 איך גובים שיקים חוזרים? אילו הליכים הזוכה יכול לנקוט נגד החייב? כיצד המצב השתנה בעקבות מגפת הקורונה? מתי לפנות לייצוג משפטי?

על כל אלו ועוד תוכלו לקרוא במאמר הבא!

 מהם השלבים בהליך גביית שיקים חוזרים?

השלב הראשון בכל הליך גביית שיקים חוזרים מתחיל בדרך כלל במכתב התראה אשר נשלח למגורי החייב. מכתבים אלו מנוסחים בתור דרישה מהחייב לשלם את חובו, אחרת הזוכה ינקוט בהליכים משפטיים. אחת התרומות לייצוג משפטי בשלב מוקדם נובעת מכך שלמכתב המנוסח על ידי עורך דין גביית שיקים חוזרים יש אפקט מרתיע אשר יכול לסייע בדרבון החייב לפרוע את חובו.

מכתב ההתראה מאפשר לזוכה להבין את המצב בו הוא נמצא מול החייב. כאמור, השאיפה היא שמדובר בטעות תמימה, ועל ידי פנייה מסודרת לחייב ניתן יהיה להסדיר את הסוגיה בלי לנקוט בהליכים משפטיים. ואולם, במידה ומכתב ההתראה נענה בהתעלמות או בהכחשה מצד החייב – הזוכה יודע שעליו לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת להביא לגביית החוב. יתירה מכך, גם אם ידוע מראש שמכתב ההתראה יתקבל בהתעלמות מוחלטת, עדיין נהוג לשלח את המכתב לפני נקיטת הליכים. התנהלות שכזו באה לטובת הזוכה ועשויה להעיד על תום ליבו בהליך.

השלב השני בהליך גביית צ׳קים חוזרים מתחיל במידה ומכתב ההתראה מעלה חרס. עורך דין גביית צ׳קים חוזרים יפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת באמצעות ״בקשה לביצוע שטר״. לאחר הגשת הבקשה, נשלחת ״אזהרה״ לבית החייב. במסגרת האזהרה, החייב מקבל 30 יום להסדיר את חובותיו כלפי הזוכה. כעת, לאור מגפת הקורונה, תקופה זו הוארכה למשך 60 יום. במהלך ימים אלו החייב יכול להגיש ״התנגדות לביצוע שטר״, ״בקשה בטענת פרעתי״ או להתייצב לחקירת יכולת. כאשר מדובר בחייבים המשתמטים מחובותיהם בתחכום, ייתכן וינסו לעכב את ביצוע הליכי הוצאה לפועל באמצעות הגשת התנגדות. עורך דין המתמחה בגביית שיקים חוזרים יודע כיצד להתמודד עם חייבים מתוחכמים, ובכך להביא לאכיפה מהירה.

אילו הליכים זוכה יכול לנקוט נגד החייב?

לאחר תקופת האזהרה, ניתן להתחיל לנקוט במגוון רחב של הליכים נגד החייב. תפקידם המרכזי הוא לתמרץ את החייב לפרוע את חובו. חשוב לדעת שיש שינויים על המגבלות שאפשר להטיל על חייבים לאור מגפת הקורונה, ולאחר פרק זה נקדיש לסוגיה זו התייחסות נפרדת. כעת נפרט מהן המגבלות שניתן להטיל נגד חייבים בזמנים שאינם ימי משבר בריאותי או כלכלי.

ישנם כמה סוגים מרכזיים של הליכים שניתן לנקוט נגד חייב שכל זוכה צריך להכיר:

הגבלות: הליכים אלו נועדו להקשות על התנהלותו היום יומית של החייב, ובכך להפעיל עליו לחץ לפרוע את חובו. בין היתר, ניתן להטיל הגבלות על שימוש והחזקה של רישיון נהיגה ודרכון, הגבלות על יכולת הנפקת כרטיסי אשראי ופנקסי צ׳קים, הגבלת יכולת יציאת החייב מהארץ ועוד.

עיקולים: במידה ויש לחייב נכסים, לרבות כספים במוסדות פיננסים, מיטלטלין, מקרקעין, כספים שהחייב זכה בהם בתיקי הוצאה לפעול וכיוצא באלה, ניתן להגיש בקשה להטלת עיקול על נכסים אלו. מטרת הטלת העיקול היא למנוע מהחייב להשתמש בנכסים אלו לשימושים אחרים מלבד פירעון החוב, ובנוסף – למנוע מהחייב להבריח את הנכסים שברשותו. ישנם לא מעט מקרים בהם חייב ינסה להעביר נכסים לידי בני משפחתו על מנת להתחמק מתשלום החוב ולסכל את הליך הגבייה, ולכן יש חשיבות להטלת עיקולים בהקדם האפשרי.

מימוש נכסים: לאחר הטלת עיקול על נכסים של החייב, ניתן לממשם כדי לגבות את החוב בתיק ההוצאה לפועל. חשוב לדעת שיש הגבלות על יכולת המימוש של נכסים מסוימים, למשל חפצים ספציפיים הנמצאים בבית החייב. אחד מתפקידיו של עורך הדין הוא לדעת איזה נכס לממש ובאיזה שלב של ההליך על מנת להביא לגבייה מקסימלית.

כיצד המצב השתנה בעקבות מגפת הקורונה?

מגפת הקורונה הביאה איתה משבר כלכלי ובריאותי עמוק. כתוצאה מכך זינקו הכמויות של שיקים חוזרים בצורה שלא היה ניתן לצפות מראש. בעקבות המשבר הכלכלי, מדינת ישראל החליטה להקל על חייבים כדי למנוע הליכי פשיטת רגל לאור המשבר הזמני, וזאת באמצעות הקלות עבורם בהליכי ההוצאה לפועל. ללא קשר לשאלת ההצדקה מאחורי הקלות אלו, התוצאה הינה שהליכי גביית שיקים חוזרים נמשכים יותר זמן מהרגיל.

בעקבות ההשפעות הכלכליות של המגפה, חוקק ״חוק הקורונה״ אשר משפיע על ההיבטים הבאים בהליכי הוצאה לפועל:

הארכת תקופת האזהרה: נכון למועד זה, תקופת האזהרה בתיקי שטרות הוארכה ל-60 יום. עד מגפת הקורונה משך תקופת האזהרה היה של 30 יום.

עבור תיקים שנפתחו לאחר ה-24/09/20: חייבים יכולים לבקש להיכנס ״להסדר חוב מיוחד״ במידה והחוב קטן מ-50,000 ש״ח. הסדר זו פורס את תשלום החוב למשך שנתיים. בנוסף, פרקי הזמן המקסימליים במסגרת ״צו תשלומים״ הוארכו לתקופה של עד שבע שנים ממועד הגעה להסדר (במקום עד ארבע שנים). הוראות אלו נועדו לאפשר לחייבים מרחב תרמון רחב יותר.

הגבלות על עיקולים: כיום ניתן להטיל עיקולים על חפצים הנמצאים בבית החייב רק לאחר חצי שנה ממועד מסירת האזהרה, ובתנאי שהחוב בתיק גבוה מ-2,500 ש״ח. בטרם חקיקת חוק הקורונה היה ניתן להטיל עיקולים בשלב מוקדם הרבה יותר.

הגבלה על היכולת לבקש צו הבאה: נכון למועד זה, לא ניתן להגיש בקשה למתן צו הבאה נגד חייב, וזאת עד לתאריך 24/03/21.

השינויים בחקיקה בעקבות מגפת הקורונה מחייבים בקיאות והתעדכנות תדירה בדין הקיים – וזוהי מומחיותו של עורך דין גביית שיקים חוזרים.

למה חשוב לפנות לייצוג משפטי?

ראשית, לאור מומחיותו של עורך דין גביית צ׳קים חוזרים, עורך הדין מהווה גורם מכריע בסיכויי גביית חוב. אמנם, מבחינה טכנית אין שום מניעה לפעול לגביית חוב באופן עצמאי, אולם הניסיון מלמד שקבלת ייצוג על ידי עורך דין מנוסה בתחום הגבייה של שיקים חוזרים מעלה את סיכויי ההצלחה בתיק. עורך דין המתמחה בגביית חובות יודע מתי להגיש כל בקשה וכיצד להגיב להתנהלותו של החייב ולכן יש ביכולתו לפעול בצורה יעילה. שנית, בתחום זה מקובל לגבות שכר טרחה על בסיס הצלחה בתיק בלבד. המשמעות היא שאין כל סיכון כלכלי מקבלת ייצוג משפטי ולכן אין סיבה להירתע מפנייה לייעוץ ראשוני. שלישית ולבסוף, לאור ניסיונו של עורך הדין בתחום, יהיה מי שילווה אתכם בהליך ויוודא שאתם מבינים את כל מה שקורה מסביבכם ומה הצד הבא שיש לבצע.

לאור כל אלו, מומלץ לפנות לייצוג משפטי החל מהרגע שהשיק חזר על מנת להביא לגבייה מהירה ויעילה של החוב.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

Avatar

אלחנן בריסק

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות