דיבידנדים – למה משקיעים אוהבים את זה? ומדוע זה סתם בלוף!
מדריכי השקעות    

דיבידנדים – למה משקיעים אוהבים את זה? ומדוע זה סתם בלוף!

מעודכן ל-05/2022

דיבידנדים – למה משקיעים אוהבים דיבידנדים? ולמה זה ממש לא צריך להיות כך? איך מחלקים דיבידנדים אם יש הפסדים? ומה זה תשואת הדיבידנד (הנתון החשוב ביותר)?

הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל, אוהבים דיבידנדים, אפילו אוהבים מאוד דיבידנדים. הם מרגישים שהחברה משתפת אותם ברווחים שלה, הם מרגישים שהם כאילו מקבלים חלק מההשקעה באופן שוטף, הם מרגישים שזה מבטא חוזק ויציבות של החברה המחלקת. הם מאוהבים בחברות שמחלקות דיבידנדים על בסיס קבוע.

חברות שמחלקות דיבידנדים באופן קבוע – וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהן השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש), זוכות לנקודות זכות רבות. אבל האם זו לא אופנה, האם זה לא טריק של החברות להתחבב על המשקיעים, האם חלוקת דיבידנד באמת משנה משהו? האם חלוקת הדיבידנד אכן תורמת משהו למשקיעים? ורק כדי להמחיש את הדילמה של החלוקה – משקיע הערך האגדי וורן באפט דווקא נגד חלוקות דיבידנדים. הוא לא מחלק דיבידנדים בחברה שלו ולא מעוניין בדיבידנדים בחברות שבהן הוא מחזיק. הטענה שלו היא שהחברה צריכה להשקיע את הרווחים שלה בעצמה כדי לייצר תשואה גבוהה יותר למשקיעים ולא להחזיר להם חלק מההשקעה; אם הם רוצים להיפגש עם כסף, שימכרו חלק מההשקעה (יממשו מניות).

והנה עוד דוגמה – צ'קפוינט הישראלית, חברת אבטחת המידע שנסחרת בכ-17 מיליארד דולר, נכון למאי 2022, מלאה במזומנים, אבל היא נגד חלוקות דיבידנדים. היא מעדיפה לעשות מהלכים אחרים, כמו מעט רכישות של חברות בתחום ומעט רכישות של מניות שזה יחסית קרוב לחלוקת דיבידנדים.

הדיבידנד בטבע היה 4 מיליארד שקל – נו, אז מה? 

למרות הגישה הרווחת שלפיה חלוקת דיבידנדים היא דבר נהדר למשקיעים, בפועל זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד). והנה הדגמה – נניח שחברה שמנייתה נמצאת במחיר של 100 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות. במקביל לחלוקה, מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-96 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס!). לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר עם אותו ערך. אז מה היתרון כאן? בפועל אין יתרון, אפילו ההיפך – המשקיע הפרטי משלם כאמור מס. מנגד, אם החברה משקיעה את אותן 4 אגורות שהתכוונה לחלק ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מהמשקיע. אחרי הכל, התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מאוד מעליית ערך המניה, ויעידו על כך נתוני הבורסה שמתפרסמים באופן שוטף. הנה המחשה – חברת טבע חילקה 4 מיליארד שקל בשנת 2014, אבל 4 מיליארד שקל מבטאים בערך 2% ממחיר המניה, שעלתה בתקופה זו ב-30% ויותר! ובשנת 2015 חילקה טבע 4.5 מיליארד שקל, שמהווים פחות מ-2%, בעוד שמניית החברה עלתה ב-17% בשנה זו.

נו אז מה? הדיבידנדים לא עזרו לחברה ולמניה ובטח שלא למשקיעים בה. בשנים הטובות חילקו דיבידנדים שאולי היו מצילים כיום את החברה המוכה וחבוטה. אין שום משמעות לדיבידנד, זו פשוט העברת כספים לבעלי המניות כדי ליצור סוג של ביטחון ותדמית, זה לא מבטיח כלום – טבע היא הדוגמה הטובה לכך.

וכאמור, אם אותו משקיע רוצה להיפגש עם מזומנים הוא פשוט יכול למכור חלק ממנה. למה לקרוא לזה דיבידנד, ולמה בעצם לכפות על המשקיע קבלת דיבידנד (וביחד עם הדיבידנד – מס!) , תנו לו להחליט. ובכל זאת, כאמור השוק אוהב דיבידנדים – זאת פשוט האופנה עכשיו! (בהמשך הכתבה לחובבי דיבידנדים – רשימה מעודכנת של החברות המחלקות).

ממה מחלקים דיבידנדים?

דיבידנדים מחולקים מרווחים. החלוקה בעצם מבטאת את הזכות של בעלי המניות ליהנות מהרווחים האלו. אבל מה קורה אם החברה מפסידה? ובכן, השאלה בחלוקת דיבידנדים היא אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה. אם יש לה רווחים צבורים מהעבר, אז בהחלט ייתכן שבשנה מסוימת היא מפסידה ועדיין יכולה לחלק ובפועל מחלקת. זה לא "טבעי", אבל בהחלט אפשרי – זו בעצם חלוקה בהסתמך על רווחי העבר.

חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/הרווחים הראויים לחלוקה, ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה/מפחיתים את ההון העצמי. במקרה כזה, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, וזה כמעט תמיד מצליח.

כשמתייחסים לדיבידנדים צריך להבין את ההגדרות הבסיסיות.  דיבידנד לרוב מחולק ב"אגורות" – חברה מדווחת לדוגמה כי היא מחלקת 30 אגורות; הכוונה היא שהיא מחלקת 30 אגורות לכל מניה (לכל מניה של 1 שקל ערך נקוב). חברות גם מדווחות על החלוקה הכוללת – לדוגמה, חברה מחליטה לחלק 10 מיליון שקל.

מה חשוב לדעת ולהבין בחלוקות דיבידנד?

הנתון החשוב ביותר – תשואת דיבידנד 

דיבידנד מתבטא לרוב בשני אופנים – סכום הדיבידנד שחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על סכום הדיבידנד שיחולק לבעלי מניותיה, והמשמעות היא שכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה – אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה האבסולוטי הכולל הוא 10 מיליון, וסכום החלוקה פר מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).

אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד – אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא ביחס למה, ביחס לאיזה מחיר מניה?  אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד שמחולק מהווה 50% ממחיר המניה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המניה הוא 100 שקל, אז מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).

ולכן, הנתון החשוב באמת הוא תשואת הדיבידנד – סכום הדיבידנד למניה חלקי מחיר המניה, ובדוגמאות שלנו – 50% לעומת 0.5%. ככל שתשואת הדיבידנד גבוהה יותר, כך המהלך של החלוקה נתפס כיותר אטרקטיבי מבחינת המשקיעים (המחזיקים במניות).

ולסיכום – בפעם הבאה שמנסים להרשים אתכם עם דיבידנד גבוה, תחשבו טוב אם יש בזה באמת יתרון. אם לא מדובר בתשואת דיבידנד מאוד גבוהה, אז להערכתנו אין בזה באמת יתרון (וניסינו לשכנע אתכם לאורך הכתבה) – אולי ההיפך – תצטרכו לשלם מס (למשקיעים פרטיים) שמקטין את ערך ההשקעה יום אחרי החלוקה.

אוהבים דיבידנדים? הנה רשימת החברות המחלקות

טוב, נניח שלא הצלחנו לשכנע אתכם שדיבידנדים זה סוג של גימיק, סוג של אופנה, ואין בו לרוב ערך כלכלי. אם כך, ואתם בכל זאת מעוניינים להשקיע במניות של חברות שמחלקות דיבידנדים, אתם יכולים להיעזר באתר הבורסה – הנה עמוד שמתעדכן באופן שוטף, עם המועדים והתשלומים של הדיבידנדים (לצד חלוקות נוספות כמו ריבית). אתם יכולים "לבודד" את חלוקות הדיבידנד וכך לבחון את היקף הדיבידנד, וכאמור  חשוב יותר לדעת (לחשב) את שיעור הדיבידנד/ תשואת הדיבידנד.

מעבר לכך, אתם יכולים לבחון את החברות המחלקות ולראות אם מדובר בדיבידנד חד פעמי או מתמשך, כזה שהוא חלק קבוע מהרווחים, וכך תוכלו למפות את החברות המחלקות ביותר על פני שנים. זו אסטרטגיה שיש לה לא מעט מאמינים, למרות שאין לה באמת משמעות כלכלית – אלא מדובר באופנה בלבד. העניין הוא שלפעמים משקיעים צריכים ללכת עם האופנות האלו, כדי לא לפספס את הגל. אחרי הכל, כדי להשיג תשואה, לפעמים צריך ללכת  עם העדר, אבל צריך לזכור שעדר זה עדר, ומתישהו העדר ישנה את הטעמים והאופנה תתחלף.


מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה באג"ח

מדריך השקעה בקרנות נאמנות

מדריך השקעה בתעודות סל