משפט    

האישה שיקרה בהליך הגירושין? לא משנה, פרצתם לטלפון | ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות

גירושין - איך מחלקים את ההון

גירושין יכולים להיות מכוערים עם מלחמת גרסאות ועדויות. בעל אחד חשב שהנה נפתרה הבעיה שלו ומצא ראיה מוכחת ומוקלט שהרעיה שיקרה. בפסק דין נקבע כי "לנוכח מעמדו של הסמארטפון בימינו והיותו מעין כספת ניידת המכילה מידע פרטי הרי שכל פריצה אליו היא בבחינת מעשה חמור".  וכן "עקרון חשיפת האמת איננו מוחלט וייתכנו מקרים שבהם הוא ייסוג מפני אינטרסים אחרים שיש להגן עליהם, כגון הגנה על פרטיות".

לא רק זאת, הגרוש ספג 5,000 שקל  הוצאות משפט. הסיפור מתחיל לאחר שהזוג החליט  להתגרש אחרי 11 שנות נישואים.

על פי גרסת ההורים של הבעל,  הם נתנו הלוואה לזוג לרכישת דירה.  לאחר מכן תבעו את בני הזוג בגין הלוואה זו. לפיהם, בעת מתן ההלוואה, בעודה נשואה לבנם, התחייבה האישה בפניהם כי לא תיקח שקל מכספי הדירה ולמעשה תשיב את אותו הסכום במקרה של פרידה. תביעת ההורים נדחתה על ידי בית משפט והסכם הגירושין אושר.

שנתיים לאחר תביעת ההורים  הגיש הבעל תביעה לביטול הסכם הגירושין. אחת הטענות הייתה שיש ראיה חדשה – שיחה מוקלטת מתוך מכשיר הטלפון הסלולרי של גרושתו ובה אישרה בשיחה עם אחותה כי אמרה להורים שלא תיקח מכספי הדירה. הגבר הסביר שמדובר בעדות שקר.

בתגובה ביקשה האישה לפסול את הראיה, שכן לדבריה היא הושגה תוך חדירה למכשיר הסלולרי שלה ותוך "פגיעה חמורה בפרטיותה".לטענת האישה, הגרוש פרץ את המכשיר.

הוא לעומת זאת טען כי בנם של בני הזוג הביאו לו הנייד "כדי להראות לו משהו" וכי יש להתייחס לחקר האמת. עוד טען כי מה שחשוב זו העובדה, כי הראייה מעידה בבירור שהאישה הייתה מודעת לכך שמדובר בהלוואה שתידרש להחזיר במקרה של פרידה.במקרה זה היה בית המשפט צריך להכריע בין הגנה לפרטיות לחקר האמת. בית משפט קבע כי הראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיות, אולם יש לבחון האם אותה פגיעה בפרטיות גוברת על פני הצורך בגילוי האמת. בית המשפט הציג עמדתו בעניין מידת הפרטיות והאינטימיות שבין מכשיר הסמארטפון לבעליו.

בפסק הדין נקבע , כי "הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות אישיות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי ולעיתים אף סודי" לכן קבע ביהמ"ש באופן תקדימי כי הפגיעה בפרטיות עולה במקרה זה על הצורך בחשיפת האמת.

עוד קבע כי "מובן לי לחלוטין רצונו של האיש 'לחשוף את האמת' כדבריו, אולם רצון זה לעולם לא יכול להיוותר בחלל ריק. עקרון חשיפת האמת איננו מוחלט וייתכנו מקרים בהם הוא ייסוג מפני אינטרסים אחרים שיש להגן עליהם, כגון הגנה על פרטיות".

מהי ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות

לפי החוק בארץ, מותרת פגיעה בפרטיותו של האדם, אם הדבר נעשה על ידי רשות ביטחונית או מטעמה ואם הפגיעה 'נעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו'.

והוא הדין לעניןי האזנת סתר, הנעשית למען ביטחון המדינה או למניעת עברות וגילוי עבריינים, שאין זו בגדר האזנה אסורה, אם נתמלאו בה התנאים שנקבעו בחוק. המשפט  הישראלי לא הסתפק בהגדרת העבירה כעוולה שיש לתת עליה את הדין אלא גם קבע כי פגיעה בפרטיות יש בה לפסול ראיה. במשפט העברי לעומת זאת האזנות סתר (מארב על ידי עדים) מותר בעבירות מסוימות כמו הסתה לדבר עבירה אך לא בעבירות חמורות שדינן מוות. חוק האזנת סתר מתייחס להתקנת מכשירי הקלטה בטלפונים ולהאזנה לשיחה תוך ביצועה.

לאחרונה עלה הנושא עקב האשמות יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נווה בשוחד מיני. פרקליטיו טענו שאין להתייחס לראיות משום שהעיתונאית פרצה לטלפון. אם  תתקבל טענתו אפשר שיינצל מעבירת שוחד.

איפה כדאי לפתוח תיק גירושין ?

גישור או בית משפט? מה עולה יותר ומה עדיף