fbpx
חדשות

הבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים כסף - האם גם בנק ישראל בדרך לשם, והאם זה יגרום לאינפלציה?

יברסיטתפרופ' אמיר ירון. צילום: אונ' פנסילבניה

כלכלני בנק הפועלים סוקרים על משבר הקורונה העולמי. הם סבורים שהפגיעה במשק עלולה להיות משמעותית, הם מצטטים תרחישים שהגרעון יעלה לכ-10%, והם מדגיישם כי בעולם וגם כאן ייאלצו להדפיס כסף. הדפסת כסף זה אינפלציה. האם אנחנו לקראת עולם עם אינפלציה אחרי שנים רבות שהאינפלציה נעלמה. אולי - אף אחד לא מהמר, גם לא בבנק הפועלים 

"המחזות הקשים מאיטליה הכניסו את רוב העולם לסגר, אבל כנראה מאוחר מדי, מבחינתן של מספר מדינות. מי זוכר היום שרק לפני חודשיים קרן המטבע הבינלאומית סברה שהכלכלה העולמית תצמח השנה ב-3.3%, ושטראמפ קיווה להגיע לבחירות בנובמבר כשמדדי המניות בשיא. עתה הערכות הן שהתוצר העולמי עשוי להתכווץ השנה ב-5% ואולי אף ביותר. דברים לא ישובו לקדמותם במהרה ביום שאחרי, ייקח זמן עד שהתיירים ירגישו בנוח לשוב לטוס, וחלקם כנראה לא יוכלו להרשות לעצמו לאור הירידה בהכנסות. הממשלות יהיו עמוסות בחובות, והבנקים המרכזיים ללא תחמושת. המשבר אינו פיננסי במקור והממשלות והבנקים המרכזיים עושים כמיטב יכולתם שהוא גם לא יהפוך לכזה. ההתכווצות בתוצר אמורה לכן להיות קצרת טווח, אבל משך הזמן שיעבור עד שנחזור לרמת התוצר של טרם המשבר עשוי להיות ארוך.

"הממשלות יוצאות בתוכניות סיוע על מנת לאפשר למשקי הבית ולעסקים לגשר על תקופת הסגר, ולמנוע מצב שאיבוד ההכנסות ידרדר למצב של משבר פיננסי. בארה"ב אושרה תכנית בסך של כ-2 טריליון דולר, הכוללת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, הרחבת ביטוח האבטלה, תמיכה בבתי חולים וספקי שרותי בריאות, ואף תשלום ישיר של $1200 למבוגרים ו-$500 לילדים. מהכיוון של הפד, הוכרז על הרחבת תכנית ההרחבה הכמותית ללא הגבלת סכום, על פתיחת קווי אשראי ונזילות חדשים, ועל תכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה. באירופה התמונה דומה, בגרמניה זונחים את המשמעת הפיסקאלית ומגדילים את ההוצאות ב-4% מהתוצר. בספרד התוכנית עומדת על כ-3% מהתוצר ובצרפת על 2%. בנוסף המדינות צפויות לספק ערבויות מדינה לאשראים חדשים.

"כלכלת ארה"ב – נתונים ראשונים המצביעים על הפגיעה בפעילות ובתעסוקה. בשבוע האחרון בלט נתון דורשי דמי האבטלה החדשים לשבוע שהסתיים ב-21 במרץ: 3.3 מיליון איש מול תחזית של 1.7 מיליון. הנתון הסופי של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש מרץ ירד לרמה של 89.1 בהשוואה לרמה של 101.0 בפברואר. על ההתכווצות בפעילות יכול להעיד גם האומדן למדד מנהלי הרכש של סך התפוקה שירד מ-49.6 בפברואר ל-40.5 במרץ. ההערכה היא שהתוצר ברבעון השני של השנה יפחת בקצב שנתי של כ-25%.

"גוש האירו: האומדן הראשון של המדד לסך התפוקה בגוש האירו בחודש מרץ ירד לרמה של 31.4 נקודות, ירידה חדה מרמה של 51.1 נקודות בפברואר והרמה הנמוכה מאז החלו לפרסם סדרה זאת (יולי 1998). האומדן למדד מנהלי הרכש לענף השירותים ירד לרמה נמוכה של 28.4 נקודות בחודש מרץ לעומת 52.6 בחודש קודם. באנגליה, המדד לסך התפוקות ירד לרמה של 37.1 במרץ, בהשוואה לרמה של  53.0 נקודות בפברואר.

"התוכניות הממשלתיות והבנקים המרכזיים הפיחו רוח חיים בשווקים בשבוע החולף, אבל העיניים נשואות לנתוני ההידבקויות. מדדי המניות המובילים בארה"ב סיימו את השבוע האחרון בעליות של 9-13%. מרבית מדדי המניות באירופה עלו בשיעורים של 6-8%, ומדד הניקיי ביפן עלה ב-17%. מדד ה-VIX נותר ברמה גבוהה של 65.5 נקודות. מחירי מרבית הסחורות המשיכו לרדת, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד ב-7% ומתחילת החודש ירד ב-51%. תשואת האיגרת לעשר שנים בארה"ב חזרה לרדת בסוף השבוע לרמה של 0.68%.

ישראל - איך משבר הקורונה יפגע בנו?

"לקראת הקמת ממשלה ואימוץ תכנית כלכלית להתמודדות עם הקורונה. חוסן לישראל חברה לגוש הימין, מהלך שיאיץ אישורה של תכנית תקציבית להתמודדות עם המשבר. ישראל צפויה להצטרף למדינות אירופה ולארה"ב ולאמץ חבילת סיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית. על-פי ההערכות היקף הסיוע יעמוד על  כ-80 מיליארד שקל, סכום שמהווה כ-6% מהתוצר. בין הצעדים  הגדלת תקציב הבריאות, דמי אבטלה לעובדים בחל"ת, סיוע לעסקים ולרשויות המקומיות, דחיית תשלומי מיסים וארנונה וקרנות שיעניקו הלוואות לאשראי לעסקים, בערבות המדינה.

"החוב הממשלתי צפוי לזנק. הגירעון התקציבי המבני של הממשלה עמד עוד טרם המשבר על רמה של מעל 4% מהתוצר. חבילת הסיוע של הממשלה, לא כולה מתורגמת להוצאה בפועל, אך היא כנראה תוסיף כ- 3% מהתוצר לגירעון. הפגיעה החמורה ביותר היא בהכנסות ממסים, בהנחה שמרנית של פגיעה של 10% בהכנסות השנה, זה אומר פחות 36 מיליארד שקל הכנסות, שהם כ-2.5% מהתוצר. הגירעון הקציבי צפוי לכן לדעתנו לעמוד על כ-10% מהתוצר, וכנראה אף יותר מזה. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ליותר  מ-70% מהתוצר.

"בנק ישראל פרסם אומדן לפגיעה בארבעה תרחישים: שני תרחישים הניחו אי-החמרה בסגר (יחסית לשבוע שעבר) והם נראים כעת פחות סבירים. בשני התרחישים הנוספים הסגר מוחרף ונמשך עד סוף אפריל בתרחיש הקל, ובתרחיש הקשה יותר עד סוף מאי. בתרחיש הקצר יותר הפגיעה במשק נאמדה ב-4.9% אחוז תוצר, ואם השבתת המשק נמשכת עד סוף מאי ב-9.0% אחוזי תוצר. בשני התרחישים התוצר בישראל מתכווץ בשיעור חסר תקדים, ולהערכת חטיבת המחקר אומדנים אלו לא לקחו בחשבון גורמים כמו אפקט עושר וההשפעות מהכלכלה העולמית. הצד החיובי הוא שחטיבת המחקר מעריכה שצפויה עלייה חדה בצמיחה בשנה הבאה, בעיקר בשל בסיס ההשוואה הנמוך.

"מספר דורשי העבודה חצה את רמת ה-900 אלף איש. החשש העיקרי הוא שחלק מדורשי העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם לאחר שתהיה השתלטות על הווירוס. ביום שלאחר המגיפה, הכלכלה העולמית תהיה במיתון והממשלות יהיו שקועות בחובות גדולים. ענפי משק כמו תיירות, תעופה, בטחון ואולי אפילו טכנולוגיה עשויים להיפגע, בשל ההאטה הגלובלית. שיעור האבטלה צפוי לכן להכפיל עצמו יחסית למצב שטרם ההתפרצות ולהגיע לרמה של כ-7%. בטווח הזמן הקצר, יש לזכור שהפיצוי שמקבלים אותם דורשי העבודה הוא מוגבל, ומשקי בית רבים יאלצו לכן להשתמש בחסכונות או להגדיל אשראי (דחיית תשלומי משכנתה לדוגמא). גורמים אלו יביאו לכך שהצריכה הפרטית לאחר סיום המשבר תפחת ביחס לזו שטרם המשבר.

"בנק ישראל רוכש איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של עד 50 מיליארד שקל. הוועדה המוניטרית החליטה על צעד זה במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. משיכות הכספים מקרנות הנאמנות ומהגופים המוסדיים הביאה לירידות מחירים כמעט בכל אפיק השקעה, ובכלל זה איגרות-חוב ממשלתיות, שבימים כתיקונם אמורים להיות נכס חסר סיכון. תשואות איגרות החוב החלו לעלות דווקא בעת בה בנק ישראל מעוניין במדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, שתסייע לסקטור העסקי ולמשקי הבית. רכישות האג"ח של בנק ישראל הצליחו למתן באופן ניכר את עליית התשואות באיגרות הממשלתיות: כך לדוגמה איגרת לטווח של 10 שנים שהגיעה לתשואה של 1.4% ירדה לכ-1.0%. כלומר, בנק ישראל הצליח לשטח את עקום התשואות הממשלתיות. בניגוד לפד האמריקני וה-ECB בנק ישראל אינו רוכש בשלב זה אג"ח של חברות, אם כי רכישות האג"ח הממשלתיות פעלו למיתון עליית מרווחי הסיכון גם באיגרות החוב הקונצרניות.

"הבנקים המרכזיים בעולם "מדפיסים כסף" בכדי לממן את הגירעונות התקציביים התופחים. האם גם ישראל בדרך לשם? במידה רבה אפשר לומר שבנק ישראל כבר מדפיס כסף – 50 מיליארד שקל בהם הוא רוכש אג"ח ממשלתיות. רכישות אלו נועדו לסייע למצוקת הנזילות בשוק, אבל הן גם יתמכו בממשלה שתנפיק בהמשך אג"ח על מנת לממן את העלייה בגירעון התקציבי (למרות שבנק ישראל רוכש רק בשוק המשני). צרכי המימון של הממשלה צפויים להיות כאמור גבוהים בהרבה מ-50 מיליארד שקל, וכבר יש קולות הקוראים למימון הגירעון באמצעות הדפסת כסף (הבנק המרכזי נותן הלוואה לממשלה ולא בהכרח באמת מדפיס בפועל).

"הדפסת כסף לאו דווקא מייצרת אינפלציה בטווח הקצר, אבל עשויה להיות מדרון חלקלק, כי ממשלות מתקשות להיגמל ממנה. הממשלה מגדילה את הוצאותיה ומעניקה את הכספים לציבור (כסף הליקופטר). הכספים שמוזרמים לציבור באים לפצות על ירידה חדה בהכנסותיהם. בהנחה שפוטנציאל הייצור של המשק לא נפגע, ואנו בעודף כושר ייצור (אבטלה גבוהה), לא אמורים להתפתח לחצים אינפלציוניים. בטווח הקצר האינפלציה עשויה אף לרדת, בשל ירידת מחירי שכירויות לדוגמה. הסיכון העיקרי הוא שעקב העלייה בחוב הציבורי, הדפסת הכסף תהפוך מזמנית לקבועה, ואז האינפלציה עשויה להתחיל לעלות. אנו מעריכים כי הסיכוי שנגיע למצב הזה נמוך.

"השקל שמר על יציבות מול הדולר, תוך תנודתיות גבוהה. הפיחות בשער השקל בתחילת המשבר נבע מעלייה בצרכי בטחונות במט"ח, וצמצום גידורי מט"ח של המשקיעים המוסדיים. שני אלו קשורים לירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם, ואינם משקפים שינוי בגורמים הבסיסיים של המשק, או איבוד אמון של הציבור בשקל. בנק ישראל החל לפעול בשוק עסקאות ההחלף שקל דולר, ולמעשה הוא מלווה דולרים תמורת בטחונות. פעולה זו מוזילה את הריבית הדולרית בישראל, והיא תרמה להתייצבות השקל. בנקים מרכזיים נוספים בעולם נקטו במדיניות דומה".

בנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות ב-50 מיליארד שקל

בנק ישראל על המערכת הבנקאית בימי קורונה - שאלות ותשובות

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות