fbpx
מדריכי השקעות

הדילמה של בנק ישראל – הדולר יורד, לרכוש דולרים או להוריד ריבית? לרכוש

קרנית פלוג; איור:אורקה

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע צניחת הדולר בשבועות האחרונים אל מתחת ל-3.4 שקלים. הבנק רכש מאות מיליוני דולרים ובכך אולי מנע ירידה חזקה יותר, ואותת לשוק שהוא מתכוון לשמור על שער הדולר. ההתערבות בשוק המט"ח מגיעה אחרי שבמחצית השנייה של 2017 היתה מעורבות נמוכה בשוק. עם זאת, בראייה ארוכת טווח - בנק ישראל מתערב בצורה מאוד משמעותית בשוק המט"ח, וכנראה שללא הצלחה - הבנק רכש בשנים האחרונות דולרים בהיקף של 120 מיליארד דולר כדי להעלות את שער הדולר, ללא הצלחה. זאת ועוד - מדובר על הפסד ענק, סדר גודל של 100 מיליארד שקל (ראו הרחבה) שצפוי בהמשך להתגלגל על הציבור.

על כל פנים, הדילמה של בנק ישראל היא האם להמשיך לרכוש על רקע הירידה בדולר, או שמא לחזור להפחית ריבית - שזה צעד שעשוי להעביר את הריבית לטירטוריה שלילית ומסוכנת. מעבר לכך, אנחנו בתקופה שבה הריבית בארה"ב, הריבית הדולרית, עולה על הריבית השקלית, כך שתנועות המט"ח לא אמורות להיות בשל רווחי ריבית/ רווחי "ארביטראז'.

כך או אחרת, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג,  צריכה לקבל החלטה על רקע השחיקה במחיר הדולר – האם לרכוש דולרים וכך למנוע את הירידה בשער הדולר, או להוריד את הריבית וכך להפוך את ההשקעה בדולר למשקיעים זרים ללא אטרקטיבית. אחרי הכל, החוזקה של השקל מול הדולר נובעת בעיקר מהזרמת כספים מחו"ל ורכישת שקלים תוך כדי קבלת תשואה יחסית גבוה (ביחס לריבית בחו"ל). ברגע שהמשוואה משתנה, והריבית בארץ תרד, אז הכדאיות כבר לא תהיה ברורה.

על כל פנים, ההחלטה היתה ברורה – רכישת דולרים, אחרי הכל, אין לאן להוריד את הריבית, והורדה נוספת היתה מתדלקת את השווקים – שוק הדירות, האג" והבורסה. מעבר לכך, בבנק ישראל חששו מהסיכונים שבמדיניות של ריבית שלילית, כך עולה מדוח המדיניות המוניטרית.

בבנק ישראל מנסים לשדר אופטימיות, הבנק כבר רכש דולרים בהיקף מטורף של 120 מיליארד דולר. החולשה של הדולר, פוגעת בבנק בצורה אנושה – הפסד של מיליארדים. אלא שבבנק משחקים עם המציאות – ולטענתם, אם ייווצרו נסיבות מתאימות ויוחלט למכור מט"ח מעודפי הענק, שהסתכמו  הדבר ייעשה כשהשקל ייחלש וצפוי להביא רווח משמעותי לבנק. על איזה רווח אתם מדברים? אתם מופסדים מיליארדים.


שער הדולר - לאן?

איך משקיעים בדולר?


הניתוק של בנק ישראל מתבטא בדוחות של המדיניות המוניטרית. הדוחות האלו חוזרים על המנטרה  ונחזיר אתכם לדוח של בנק ישראל  ב-2016 - במסגרת הדוח מסבירים בבנק ישראל את המדיניות המוניטרית  -  במחצית השנייה של 2016 הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%, והמשיכה להעריך שהמדיניות תיוותר מרחיבה לאורך זמן. עם זאת, במהלך התקופה היא ביטאה את ההערכה שלא נדרש עוד לבחון את הצורך בכלים מוניטריים שונים. במסגרת המדיניות המוניטרית המשיך בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובמהלך התקופה הנסקרת הוא רכש 2.6 מיליארד דולר. הוועדה העדיפה להמשיך להתערב בשוק המט"ח במקום להפחית עוד את הריבית, עקב הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית שלילית. בספטמבר החליטה הוועדה כי החל מ-2017 תרד תדירותן של החלטות הריבית מ-12 בשנה ל-8.

עוד מתואר בדוח, פרק על מדד המחירים לצרכן -  "האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. בתקופה הנסקרת התמתנה הירידה במחירים עקב התפוגגות השפעתן הישירה של הירידות במחירי האנרגיה ושל הפחתות המחירים שהממשלה יזמה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, והציפיות לשנה בעוד שנה (הציפיות פורוורד לשנה השנייה), הוסיפו לנוע מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים נמצאו מעל הגבול התחתון, והציפיות פורוורד לטווחים הארוכים (5—10 שנים) נותרו מעוגנות בסביבת מרכז היעד.

"הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים המעודכנים של החשבונאות הלאומית לרבעונים השני והשלישי העידו כי המשק צומח בקצב מהיר מזה שפורסם קודם לכן, וזאת בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים, רכיבים שהמשיכו לקבל תמיכה מהריבית הנמוכה. לאורך התקופה הנסקרת התעדכנו נתוני הצמיחה כלפי מעלה במידה משמעותית, והאומדן השנתי הראשון של הלמ"ס הראה כי הצמיחה ב-2016 הגיעה ל-3.8%. בדיונים על הריבית לספטמבר סברו חברי הוועדה כי לאור העדכון המשמעותי באומדן לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון, פחתו הסיכונים לצמיחה. שוק העבודה המשיך להפגין חוסן והאבטלה נותרה נמוכה, והתפתחויות אלו באו לידי ביטוי בעליות שכר ובגידול במספר המשרות הפנויות".

לגבי שערי החליפין, במיוחד הדולר, מציינים כלכלני בנק ישראל – "במהלך התקופה הנסקרת התייסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, בעיקר עקב הפיחות שחל בשער האירו מול השקל על רקע המשך ההרחבה המוניטרית וסביבת הצמיחה הנמוכה בגוש האירו. מנגד, הדולר שמר על ערכו מול השקל והתחזק מול רוב המטבעות בעולם. בסיכום התקופה התייסף השקל בכ-5.2% מול סל המטבעות (ממוצע יוני מול ממוצע דצמבר). הייסוף המשיך להקשות על המשך הגידול ביצוא הסחורות. לפי המודלים השונים לשער החליפין של שיווי משקל שהוצגו לוועדה המוניטרית, שער החליפין מצוי בייסוף יתר. להערכת הוועדה המוניטרית, חלק משמעותי בייסוף מקורו בהעמקת ההרחבה המוניטרית הגלובלית, ובמיוחד מדיניות הריבית השלילית ובתוכניות "ההקלה הכמותית" באירופה ויפן. הרחבה זו אילצה מספר מדינות (כגון שוודיה ושוויץ) לאמץ מדיניות דומה, ובמדינות אחרות נאלצו הבנקים המרכזיים להפחית את הרבית ולפעול בשוק המט"ח במטרה למנוע התחזקות יתר של המטבע ופגיעה ביצוא. מדיניות ההתערבות נועדה בעיקר למתן את המידה שבה ההרחבה המוניטרית החריגה בקרב שותפות הסחר של ישראל משפיעה על המשק, מבלי להידרש לאמצעים הקיצוניים שאימצו אירופה ויפן.

"הכלכלה העולמית: קצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית העולמית המשיך להיות מתון בתקופה הנסקרת, ובמקביל עודכנו כלפי מטה תחזיותיהם של גופים בין-לאומיים מובילים הן לגבי הצמיחה העולמית והן לגבי הסחר העולמי; גופים אלה גם העריכו כי הסיכונים לתחזיות נוטים כלפי מטה. השינוי בתחזיות הגופים הושפע מהתפתחויות בלתי צפויות בכלכלה העולמית: תוצאות משאל העם בבריטניה הראו כי הבריטים החליטו לפרוש מהאיחוד האירופי, ואי-הוודאות הפוליטית עלתה. ברוב התקופה נותר מחיר הנפט יציב, לאחר שבמחצית הקודמת הוא עלה בחדות, ולקראת סופה הוא עלה שוב. במקביל נרשמו עליות תשואה חדות בשוקי האג"ח העיקריים ועליות בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוני והארוך. המדיניות המוניטרית במרבית המשקים המרכזיים נותרה מרחיבה מאוד ובמרביתם ההרחבה התעצמה. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב (ה-Fed) החליט בדצמבר להעלות את הריבית ל-0.5%—0.75%. על פי ההערכה החציונית של חברי ה-Fed, קצב העלאות הריבית יהיה מעט מהיר מכפי שהעריכו קודם לכן".

בדוח יש גם פרק על שוק הדירות – "מחירי הדירות הוסיפו לעלות במחצית הנסקרת. היקפי המשכנתאות החדשות ירדו מהשיא שהגיעו אליו בתחילת השנה, והיקפי העסקאות נותרו גבוהים. הריביות על המשכנתאות המשיכו לעלות והמרווח בינן לבין הריביות על אג"ח ממשלתיות הוסיף להתרחב, על רקע התגברות הסיכון בתיק האשראי לדיור של המערכת הבנקאית, העלייה בעלות המקורות שהבנקים מגייסים, והצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בעבר על מנת להפחית את הסיכון הנשקף ללווים ולבנקים. מלאי הדירות למכירה המשיך להתרחב במחצית הנסקרת והגיע לרמות שיא. קצב עלייתו השנתי של שכר הדירה ירד במעט לקראת סוף התקופה הנסקרת.

"השווקים הפיננסיים: מדדי המניות המקומיים נותרו כמעט ללא שינוי במהלך התקופה הנסקרת (במונחי דולרים, הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע ביוני), בדומה למדדים המובילים באירופה ובשווקים המתעוררים ובניגוד למדדים בארה"ב: מדד ה-S&P 500 המשיך במגמת העלייה שניכרה בו במחצית הקודמת. בעקומי התשואות הנומינלי והריאלי נרשמו עליות בטווחים הבינוניים והארוכים, בדומה למצב בעולם. הדבר מתיישב עם היציבות שמציגות הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים. המרווחים בין אג"ח תאגידיות לאג"ח ממשלתיות דומות נותרו יציבים במחצית החולפת.

"התפתחויות הפיסקליות: הגירעון המקומי המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) הסתכם ביולי-דצמבר ב-20.7 מיליארד ש"ח, בשעה שבתקופה המקבילה אשתקד הוא הסתכם ב-18.8 מיליארד ש"ח (במחירים קבועים). הגירעון השנתי הסתכם ב-2.1% תוצר, נמוך משמעותית מהיעד (2.9%) ודומה לגירעון ב-2015. הסטייה מתחזית התקציב המקורית משקפת הכנסות גבוהות יותר – ממסים ומעודפים בפעילות המוסד לביטוח לאומי – שכן סך ההוצאות דומה לתקציב המקורי. סך גביית המסים ב-2016, בניכוי שינויי חקיקה והפרשי עיתוי בגין יבוא כלי רכב, עלה ב-5.5% יחסית לנתון המקביל אשתקד, בדומה לקצב הגידול של התוצר הנומינלי. משקל החוב הציבורי בתוצר ירד ל-61.9%".

ולסיום הדוח מפרטים בבנק ישראל כמה תחזיות קדימה - "בתחזית שחטיבת המחקר גיבשה בסוף דצמבר 2016 (לפני שהלמ"ס פרסמה את האומדן השנתי) היא העריכה כי התוצר ב-2016 צמח ב-3.5% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת), וכי ב-2017 וב-2018 הוא צפוי לצמוח ב-3.2% וב-3.1%, בהתאמה. על פי התחזית האינפלציה צפויה להתכנס בהדרגה אל תחום היעד ברבעונים הקרובים, להסתכם ב-1% בסוף 2017, ולעלות ל-1.5% ב-2018. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית, להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2017 ולעלות ל-0.5% בסוף 2018".

מלאו פרטים וקבלו הצעה לניהול חשבון ניירות ערך/ ברוקראז' בעלויות נמוכות – שווה בדיקה!  למדריך – השוואת עמלות למסחר ניירות ערך – כנסו כאן

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות