שר האוצר ושר הכלכלה, סיכמו ביממה האחרונה על תכנית פשרה להנחה בחשמל ומים לשכבות החלשות כתחליף לפטור ממע"מ על מוצרי מזון. חן הרצוג, כלכלן ראשי של BDO Consulting Group, סבור כי אין בתכנית פתרון של ממש.

"תכנית הפשרה מזכירה את הפתרון שהציעה מארי אנטואנט למצוקת השכבות החלשות: 'אם אין לחם – תאכלו עוגות'.  הפתרון של כחלון ודרעי נשמע לכאורה דומה: 'אם אין לחם – תדליקו מזגן ותשתו מים'. ההקבלה היא כמובן חלקית בלבד. ההנחה בתשלומי חשמל ומים של השכבות החלשות נועדה להגדיל את ההכנסה הפנויה של משקי בית אלה, ולאפשר להם מקורות זמינים שיוכלו לשמש אותם לקניית מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים", כותב הרצוג.

הרצוג מוסיף כי "הבעיה היא שההנחה על חשמל ומים מחזירה את המשק הישראלי לימים אפלים של סובסידיה ישירה למוצרים ושירותים, שרובם בוטלו במשק הישראלי עוד במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של שנת 1985. יש כיום הסכמה רחבה בין הכלכלנים שהשיטה של סבסוד מוצרים איננה יעילה ואיננה רצויה, בגלל העיוותים שהיא יוצרת במחירים היחסיים של המוצרים השונים. התוצאה של הנחות על תעריפי חשמל ומים תהיה שייווצר תמריץ להגדיל באופן יחסי את הצריכה שלהם. בנוסף לבעיית עיוות המחירים היחסיים, החשמל והמים הם מוצרים שהשימוש והייצור שלהם כרוכים בפגיעה בסביבה ובזיהום אוויר ויש להם השפעות חיצוניות שליליות. לכן, אין הגיון כלכלי או סביבתי לסבסד אותם".

"מעבר לכך, יש כבר בישראל תעריף חשמל חברתי, במסגרתו מקבלים כ-230 אלף צרכנים, כלומר כ-10% מתוך משקי הבית בארץ, הנחה של 50% בתעריף החשמל הביתי, בהתאם לקריטריונים שנקבעו. לכן הצעד המוצע להרחיב את היקף ההנחות לצרכני החשמל, לא ישפר את מצבה של האוכלוסייה החלשה והנזקקת ביותר, שנהנית כבר היום מתעריף חשמל מוזל. בדומה, גם בתשלומי המים יש כבר כיום הנחות לאוכלוסיות נזקקות", כותב הרצוג.

"צורת המימון של התעריף החברתי לא פורסמה, אולם החשש הוא שהכוונה תהיה לממן את ההנחות בחשמל ובמים לא מתקציב הממשלה, אלא באמצעות העלאת תעריפי החשמל והמים של הצרכנים האחרים. צורת מימון זו של סבסוד צולב בין צרכנים לא יוצרת נטל תקציבי, שכן העלאת תעריפי החשמל והמים לצרכנים האחרים, לא נרשמת כמס בחשבונאות הלאומית, למרות שהיא מהווה מס לכל דבר. לכאורה נמצא כאן פתרון פלא – מימון חוץ תקציבי למדיניות חברתית. הבעיה הקשה ששכרו של המשק יצא בהפסדו, שכן ייקור תעריפי החשמל והמים מגדיל את העיוותים הכלכליים במשק. התוצאה של צורת מימון זה תהיה התייקרות של עלות תשומות חשמל ומים לתעשייה ולצרכנים, ללא קשר לעלות הכלכלית של אספקת שירותים אלו, ופגיעה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית", נכתב.

הרצוג מציין כי "לכאורה, ניתן לטעון שגם הפחתת המע"מ על מוצרי מזון מהווה שינוי המחירים היחסיים ויכולה לגרום לעיוותים במשק. אבל בכלכלה המודרנית של שווקים פתוחים וגלובליים, יוקר המחייה והמחירים היחסיים נמדדים לא רק במונחי העלות בשוק המקומי אלא גם במונחי ההשוואה לעלויות במדינות אחרות. כיום, מרבית מדינות אירופה וארה"ב מעניקות פטור מלא או חלקי ממע"מ על מוצרי מזון. לכן, בהשוואה של יוקר המחירים בישראל לעומת אירופה, פטור ממע"מ על מזון גורם דווקא להקטנת העיוות היחסי. במונחי הצרכן הישראלי, חלק מהפער במחירי הקוטג' והמילקי נובע מכך שברוב מדיניות אירופה מוצרים אלו פטורים ממע"מ באירופה אבל לא בישראל".

"אחת הטענות שמושמעות כנגד פטור ממע"מ על מזון, הינה שגם האירופאים סבורים שיש להנהיג מע"מ אחיד. אולם, כיוון שמדידת כוח הקניה ויוקר המחיה היא יחסית, אנו סבורים כי אין הגיון שאנו נהיה "יותר צדיקים מהאפיפיור". כל עוד האירופאים מנהיגים מע"מ דיפרנציאלי למזון, אין הגיון שהצרכן הישראלי יסבול מעלויות מזון גבוהות יחסית אליהם", מסכם הרצוג.