בנק ישראל מגיב לרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים, ומוסר כי הוא תומך בסעיפי חוק ההסדרים שנועדו להגברת התחרות והיעילות במשק הישראלי.

בנק ישראל תומך בצעדים להגברת התחרות בשוק האשראי, תוך הסדרה ופיקוח נאות על היבטים צרכניים ויציבותיים. יחד עם זאת, בנק ישראל מתריע מפני הסיכונים הגלומים בהצעה בחוק ההסדרים, לפיה יותר  לגופים להנפיק אג"ח ולספק אשראי וזאת מבלי שהוסדרו הפיקוח והרגולציה המתאימה, ולכן  מתנגד לה. כמו כן, בנק ישראל תומך בהקמת מאגר נתוני האשראי, פועל להקמתו, ונכון להיות אחראי על תהליך הקמתו וניהולו.

בהודעת בנק ישראל נכתב כי בנק ישראל מברך על כך שחוק ההסדרים לשנים 2015 ו-2016 שם דגש על צעדים שנועדו לעודד תחרות ויעילות במשק. החוק כולל מגוון צעדים שנועדו לצמצם חסמי כניסה ליצרנים מקומיים נוספים וליבוא בענפים שונים, לצד צעדים להגדלת יעילות ומהירות המענה שהמגזר הציבורי מספק למגזר העסקי.

על פי הודעת בנק ישראל, החוק כולל צעדים לפישוט תהליכי קבלת ההחלטות בתחום התכנון והבניה, זירוז הקמת תשתיות התומכות באכלוס מהיר, תוך שניתן דגש חשוב לקידום התכנון והבניה במגזר הערבי. החוק כולל גם צעדים חשובים שמטרתם הגברת התחרות בענף המזון ובכללם הסרת חסמים על יבוא מוצרי מזון. בנק ישראל מברך על תשומת הלב שניתנה לביצוע המהלכים בתחום החקלאות בצורה הדרגתית, תוך מתן פיצוי ליצרנים הקיימים שעלולים להיפגע מהשינוי המבני. צעד חשוב נוסף הוא האצת תהליכי התכנון והפיתוח בתחום חיבור צנרת הגז הטבעי, החיוני הן כדי להוזיל את עלויות הייצור בארץ ולתמוך בתעשייה, והן כדי לתמוך בפיתוח שוק גז תחרותי יותר. הסדרה של הסמכויות והרגולציה במשק החשמל והאנרגיה חשובה כדי לייצב את היחסים בין הרגולטורים השונים הפועלים בענף, ולצמצם את אי-הוודאות ללקוחות וליצרנים. בנק ישראל מברך גם על הכללת הצעדים שנועדו לצמצם ולהסדיר את פעילות המגזר הפרטי וחברות הביטוח בתחום הבריאות. על-מנת שישיגו את התוצאה המבוקשת חשוב שילוו בהקצאת משאבים נאותה וסדורה למערכת הבריאות הציבורית, כדי שיצליחו לטפל בשורש הבעיה של גלישת הביקושים למערכת הפרטית הנובע ממגבלות המערכת הציבורית.

בבנק ישראל מציינים כי באשר למגזר הפיננסי, בנק ישראל מקדם בברכה את הגברת התחרות בשוק האשראי בישראל אך מתריע מפני הרחבת היצע האשראי, ובפרט אשראי צרכני, בלא פיקוח נאות על הגופים המעמידים אשראי. כדי לפעול להגברת התחרות במערכת הפיננסית שר האוצר ונגידת בנק ישראל הקימו ועדה להגברת התחרות בשירותים הפיננסיים הנפוצים בישראל אשר אמורה לדון במכלול הצעדים לקידום התחרות במערכת הפיננסית בכלל ובשוק האשראי בפרט. בוועדה חברים נציגים ממשרד האוצר, משרד המשפטים, הרשות להגבלים עסקיים, בנק ישראל ונציגי ציבור. נציגי בנק ישראל חברים גם בוועדה בין משרדית ליישום מסקנות הצוות ליישום רגולציה על נותני שירותי מטבע –בראשות היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל באריס, על מנת לקדם את הקמתו של מערך פיקוח שיפקח על גופים פיננסים חוץ בנקאיים שבעת הזו אינם מפוקחים.

כמו כן מדגישים בבנק ישראל כי לצד הפעילות להגברת התחרות, אין להתעלם מלקחי המשברים הפיננסים הרבים שפקדו מדינות רבות בשנים האחרונות. אלה מלמדים ששוק האשראי סובל ממספר רב של כשלים מבניים ועל כן תחרות כשלעצמה, אינה מבטיחה בהכרח שיפור במצבם של משקי הבית והעסקים הקטנים. על מנת להבטיח שהתחרות בשווקים הפיננסים לא תגרום לפגיעה בצרכנים שיהיו חשופים למלווים שאינם מפוקחים ולמשברים פיננסיים שלהם השלכות חמורות על התעסוקה ורמת החיים, נדרשים פיקוח והסדרה המותאמים להיקף הפעילות המפוקחת ומאפייניה.

"אנו מתנגדים לשינוי המוצע בחוק ההסדרים בסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), שנועד לאפשר גיוס אג"ח לחברות ציבוריות לצורך מתן אשראי:
השינוי המוצע בחוק ההסדרים בסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי)  המתיר לחברות ציבוריות לגייס מקורות על ידי הנפקת אגרות חוב לציבור הרחב בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, עם אפשרות להרחיבו עד ל-5 מיליארד ש"ח, על-מנת לספק אשראי בלא כל פיקוח טומן בחובו, סיכונים רבים ועל כן אנו מתנגדים לו. שינוי החוק עלול לייצר סיכונים לצרכנים, לעסקים קטנים ולמשק בכללותו. אמנם, על הפרק עומדת הנפקה של חברה אחת, אולם שינוי החוק פותח את הדלת בפני מספר לא מוגבל של חברות שינצלו את הריביות הנמוכות על מנת לגייס חוב ולשווק אשראי באופן אגרסיבי למשקי בית – ברובם משקי בית נטולי אוריינות פיננסית שלא ייזכו לכל הגנה צרכנית, המתחייבת בשוק כזה. התרחבות אשראי זה, שאינו מוגבל בהיקפו הכולל, מציב גם סיכונים מקרו-יציבותיים העלולים להתממש במקרה בו אחת החברות שגייסה אג"ח והנפיקה אשראי תגיע לחדלות פירעון. סיכונים אלה נובעים מהחשש להדבקה של חברות אחרות ולפגיעה בכלל התיווך הפיננסי ובפעילות המשק", נכתב בהודעת בנק ישראל.

"אסור לשכוח שהמשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי – שהוא אחד הארוכים בהיסטוריה – הוא תולדה של שיווק אגרסיבי של אשראי למשקי בית שהחל בסביבה של ריביות נמוכות. למרות שהפעילות הלא מפוקחת המוצעת היא קטנה בהיקפה כרגע, היא עלולה להתפתח למימדים משמעותיים. לשם המחשה, הגידול בהלוואות הסאב-פריים בארה"ב בשנת 2004 היה בסדר גודל של כ-2 אחוזי תוצר לשנה השקולים לגידול באשראי צרכני בישראל של כ-25 מיליארד ש"ח בשנה", נכתב.  "על כן, בנק ישראל קורא לדחות את הצעת החוק הזו עד לכינונה של רשות פיקוח שתבטיח, באופן מידתי, הן את הפן של הגנת הצרכן שכרוך בפעילותם של גופים נותני אשראי והן את פן היציבות. שינוי החוק, בטרם הקמת רשות הפיקוח יראה כהישג היום, אך עלול לסכן את הציבור והמשק תוך זמן לא רב".

"אנו תומכים בהקמת מאגר נתוני האשראי, ונוביל את הקמתו: שוק האשראי מתאפיין במספר חסמים לתחרות המגבילים את כמות האשראי ומייקרים את מחירו. החסם העיקרי העומד בפני מתחרים בשוק האשראי הוא פער במידע, בהשוואה לבנקים הגדולים, על יכולת ההחזר של הלווים. פערי מידע אלו מקשים על גופים נותני אשראי ועל בנקים קטנים לתמחר את סיכון הלווים, והם מתקשים להתחרות עם הבנקים הגדולים על מחיר האשראי. בנק ישראל מכיר בחשיבות הסרת חסם זה ועל-כן פועל בשיתוף פעולה עם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים להקמת מאגר נתוני אשראי, ולקח על עצמו את האחריות על תהליך הקמתו וניהולו. בנק ישראל מברך על היוזמה לקדם את חוק מאגר נתוני האשראי בהקדם האפשרי. מפאת מורכבותו של תהליך הקמת מאגר נתוני האשראי ומשך הזמן שיידרש עד להפעלתו המלאה פעל המפקח על הבנקים לחייב, החל מפברואר הקרוב, את הבנקים לספק ללקוחותיהם "תעודת זהות בנקאית" אשר תהווה שלב חשוב בהסרת חסם המידע ובכך תגביר את התחרות בין הבנקים הן בתחום הפיקדונות והן בתחום מתן אשראי בכלל המערכת הפיננסית", נכתב בהודעת בנק ישראל.