חינוך פיננסי    

החוק הראשון של הכלכלה: מהי עקומת הביקוש ואיך נקבעים המחירים

מעודכן ל-10/2019

כשאנחנו באים לקנות מוצר בסופר או באינטרנט או בכל מקום אחר, אנחנו לא  חושבים הרבה על איך הגיע לשם המחיר. בלימודי הכלכלה מסבירים את זה כבר בשיעורי המבוא למיקרו-כלכלה, והאמת שחשוב לדעת וזה גם מעניין – המחיר נגזר מביקוש והיצע.

קיימת עקומה של ביקושים למוצר מסויים ובנוסף יש עקומה של היצעים למוצר מסויים. העקומה של הביקוש מבטאת את הכמות המבוקשת בכל נקודת מחיר, כאשר ככל שהמחיר יורד כך הביקוש גדל – ברור כמובן. אם המחיר של אייפון יירד הביקוש צפוי לגדול, וכך לגבי כל המוצרים והשירותים.

מצד שני עקומת ההיצע מבטאת את ההיצע בכל מחיר נתון. ככל שהמחיר יורד כך ההיצע קטן. היצרנים ימכרו פחות תחת מחיר נמוך, ואם המחיר יעלה  יציעו סחורה רבה יותר.

עקומת הביקוש וההיצע כשמה כן היא, העקומה מתארת את את רצון הצרכנים לקנות מוצר מסוים, ומכאן את הביקוש, וגם את ההיצע של היצרנים תחת מחיר מסוים. המדובר בעצם בשתי עקומות בגרף אחד. היא נקראת עקומה כי היא מוצגת על גבי מערכת צירים, שבציר ה- X יש את כמות היחידות מן המוצר ובציר ה- Y יש את מחירו של המוצר, כלומר היא מראה את הביקוש ביחס למחיר ואת ההיצע ביחס למחיר.

איך עקומת הביקוש משתנה

העקומה משתנה בהתאם לשינוי במחיר או בביקוש. אם המחיר יירד ואיתו העקומה משמאל לימין, נצפה לראות עלייה בביקוש, וכשהמחיר עולה נצפה לראות ירידה ביחידות הנמכרות.

חריגות מעקומת הביקוש הסטנדרטית

עד כאן עקומת הביקוש הסטנדרטית, כלומר רוב המוצרים והמחירים יתנהגו בהתאם. אבל אפשר לחשוב על מוצרים  שביקושם אינו תלוי במחירים. הדוגמה המובהקת לזה היא תרופות, משום שהביקוש אליהן לא משתנה בהתאם למחירן אלא לפי צורך ומכאן גם שלא נרכוש יותר מיחידת תרופה רק כי ירד מחירה.

ביקוש קבוע ליחידה אחת של מוצר ללא קשר למחירו נקרא ביקוש קשיח. ביקוש קשיח יאפיין, על פי רוב, מוצרים הכרחיים. ביקוש למוצרי מותרות שייך לקטגוריית הביקוש הגמיש. והעקומה משתנה בהתאם להכרח במוצר וחשיבות הביקוש.

עקומת ההיצע

להבדיל מעקומת הביקוש, עקומת ההיצע מתארת את כמות המוצרים בשוק. אלו ואלו קובעים את מחיר המוצרים בשוק החופשי, כך שההיצע יורד מחירו יותר גבוה וכשעולה מחירו יהיה נמוך. דוגמה מובהקת לכך היא מעבר של טכנולוגיה מייצור יחידני או רק לעסקים לייצור המוני. אם  יש יותר ייצור של הטכנולוגיה, המחירים בהכרח יירדו, זאת כמובן בהתאם לביקוש.

ביקוש מול היצע – איך נקבעים המחירים

הן הביקוש והן ההיצע מתארים מודל ליצירת המחיר. בעוד הביקוש מתאר את מעורבותו של הצרכן, ההיצע מתאר את מעורבותו של היצרן.

בנקודה על הגרף המשותף שבה מצטלבות עקומות ההיצע והביקוש, השוק מגיע לשיווי משקל. נקודה זו משקפת מחיר מוצר וכמות שלו שבהם נפגשים רצונותיהם של היצרנים והצרכנים באופן אופטימלי – כל הכמות המוצעת שמציעים היצרנים במחיר המתאים להם נרכשת בידי הצרכנים במחיר המתאים להם, ומתאזנים הכוחות הפועלים לדחיפת המחיר מעלה או מטה.

עודף ביקוש הוא מצב המתקבל כאשר מחיר השורר בשוק נמוך ממחיר שיווי משקל. במחיר כזה מעוניינים הצרכנים לקנות כמות גדולה יותר מכפי שיצרנים מעוניינים להציע. במקרה כזה צרכנים יהיו מוכנים לשלם יותר כדי לקבל את המוצר.

כמובן שאלו לבדם לא מספיקים כדי לקבוע את המוכנות של צרכן לשל. מקובל לראות גם בהכנסה הפנויה, בתחרות בשוק וכן מוצרים משלימים כמשפיעים על המחיר.

ביקורת על מודל היצע והביקוש

הביקורת הקלאסית נגד ביקוש והיצע היא הביקורת המרקסיסטית, ולפיה מחיר צריך להיקבע לפי כמות העבודה שהושקעה בו. לפי מרקס, הפער בין מחיר זה למחיר המוצרים בשוק נובע מניצול של בעלי אמצעי הייצור. אומנם דעתו של מרקס  הפסידה במרוץ הזמן, אך ניתן לראות שרידים לה הן אצל הוגים  ניאו-מרקסיסטים, ובעיקר היכולת של היצרן לקבוע את הביקוש למוצריו –  בין אם באמצעות פרסום ובין באמצעות מיזוגים, שיתופי פעולה עסקיים וקרטלים. את ערך המחיר לשעה אפשר לראות גם בתעריפי מחירים שקובעים עצמאים נותני שירותים או עצמאים המציעים מוצר בעבודת יד.

גם הכלכלן קיינס כפר במודל היצע וביקוש וטען שהגורם המשפיע המרכזי בשוק הוא כמות הכסף העומדת לרשות הצרכן, וכי הגדלתה, תביא להגדלה בביקוש, גם אם באופן מלאכותי. תומכי קיינס טוענים גם שהמחירים לא תמיד משתנים בהתאם לביקוש. בנוגע להיצף הכסף, אנחנו יודעים כיום שהדבר כן גורם בסוף לאינפלציה או להגדלת החוב של משק הבית.

בעוד קיינס ומרקס מציגים ביקורת הנוטה לכיוון הסוציאליזם במקרה של קיינס או סוציאליסטית מובקהת במקרה של מרקס, גם הוגים ליברטיאנים – השמים את החלטת הפרט והפחתת המעורבות הממשלתית במרכז – סוברים שמה שקובע את המחיר הוא העדפותיו האינדיבידואליות של הצרכן המשתנות בתקופות ובמיקומים שונים. לפיהם,  הנחות היסוד של המודל עובדות אך רק כאשר מכירים בכך שהאדם הכלכלי הדמיוני הפועל בשוק זה אינו מייצג באופן כלשהו את המצב בשוק, שבו הייצור מוכתב על ידי העדפותיהם השונות של הצרכנים, שהיצרנים מנסים לנבאן ולהיענות להן – באמצעות אמצעים כמו סקרי שוק ואחרים.

היצע וביקוש במעות

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: "תוכנית למשתכן עולה כסף, ולא בטוח שהיא מצליחה"

ככה יבואני הרכב עושים עליכם סיבוב

הכמות המבוקשת לדירות חדשות עולה – אבל מה קורה עם ההיצע?