fbpx
הרהורי בורסה

הטריקים החשבונאיים בדוחות של הממשלה

הטריקים החשבונאיים בדוחות של הממשלה

כמה הפסידה המדינה ב-2017? איך היא משחקת בהכנסות ובהוצאות? מי זאת הקופה הסודית של האוצר? ומה מציל את הדוחות כל שנה מחדש? 

כשטבע פספסה את תחזיות האנליסטים, המשקיעים דרשו לפטר את ההנהלה; שמלאנוקס מדשדשת בביצועים, המשקיעים האקטיביסטים דורשים שינוי בדירקטוריון, שאפריקה לא מחזירה את החובות, מחזיקי האג"ח משתלטים עליה. אבל כשהמדינה מפספסת את היעדים התקציביים, מדשדשת כלכלית, ולא משלמת חובות בזמן, אז לא קורה כלום.

לפני כשבוע התפרסם מסמך של האוצר על ביצוע התקציב השנתי ב-2017 (אומדן). מדובר בעצם על דוח אקוויוולנטי לדוח רווח והפסד הידוע שבו יש הכנסות, יש הוצאות ויש שורה תחתונה שמבטאת את הרווח, או ההפסד בתקופה (הכנסות פחות הוצאות).

אז נכון שזה לא בדיוק אותו דבר – לחברה לרוב יש מטרות ברורות (ובעיקר מקסום הרווח) והדוחות שלה בהתאם לעקרונות מקובלים; לממשלה יש מטרות שונות ומגוונות (ולפעמים מנוגדות), ודוחות יחסית מבולגנים; ועדיין – מה בעצם ההבדל בין דוח רווח והפסד של פירמה לדוח של ממשלה? במהות לא אמור להיות הבדל -  שניהם בודקים הכנסות, הוצאות ורווח (או הפסד). גם את הדוח של הפירמה וגם של הממשלה, אפשר וצריך לבדוק ולנתח. בדיוק כפי שאנליסטים מנתחים דוחות של חברות נסחרות ונותנים "ציון" כך יש את כלכלני המאקרו שאמורים לנתח את הדוח של הממשלה ולתת לה "ציון".

אז נכון, אומרים שמדינה זה מורכב, משתנה תוך כדי תנועה, פתאום מצב חירום, פתאום משבר כלכלי, לנהל מדינה זה לא פיקניק. זה נכון, אבל גם לנהל חברה גדולה זה לא פשוט, גם היא תלויה בהרבה גורמים (פנימיים וחיצוניים), גם היא מושפעת ממצב בטחוני, ממשברים כלכליים ועוד. דווקא המדינה כגוף גדול המפוזר על כל המשק פחות נתונה ורגישה לשינויים בתחומים מסוימים. כלומר היא פחות רגישה לתנודות ענפיות, ודוגמה -  בעוד שבית השקעות ייפגע מאוד עם תהיה ירידה בהיקפים בבורסה, אזי המדינה פחות תיפגע ממשבר בשוק ההון כי ההכנסות שלה תלויות בהרבה אפיקים אחרים בנוסף לבורסה.

ועדיין, יהיו שיאמרו - לנהל תקציב של מדינה זה לא כמו לנהל תקציב של חברה, זה בממדים אחרים. אז ...זה לא ממש נכון - יש הרבה חברות גלובליות שההכנסות שלהן עולות על ההכנסות של המדינה שלנו – ההכנסות שלנו הן מעל 300 מיליארד שקל בשנה, ג'נרל אלקטריק מכניסה מעל 400 מיליארד שקל, ג'נרל מוטורס מעל 500 מיליארד שקל וזו כמובן רשימה חלקית.

כמה הפסידה המדינה ב-2017, ולמה?

המסקנה עד כאן היא שיש דמיון בין ניהול חברה לניהול הצד הכלכלי/ התקציבי של המדינה, בין דוח של חברה לדוח של המדינה/ הדוח של הממשלה (תקציב ממשלתי), וצריך להיות הרבה דמיון בין איך שאנחנו שופטים מנהלי חברה למנהלי מדינה, במיוחד האחראים על המדיניות הכלכלית. אז בואו נשחק משחק - נניח שמדינת ישראל היתה חברה שנסחרת בבורסה – "ישראל בע"מ" , המנכ"ל שלה היה – שר האוצר משה כחלון, ומדי רבעון הממשלה היתה מפרסמת דוחות כספיים. עכשיו נשאר רק לנתח את הדוחות של ישראל בע"מ, להבין אם המנכ"ל כחלון היכה את התחזית או פספס אותה, ולראות איך ואיפה הממשלה משחקת במספרים (כמו כמעט כל חברה אחרת).

נתחיל בבסיס – ההכנסות של המדינה הן בעיקר ממיסים, וההוצאות שלה מגוונות – ביטחון, חינוך, רווחה, תחבורה ועוד. בשנת 2017 "הפסידה" ישראל 24.8 מיליארד שקל  - הפסד אבסולוטי ענק, והפסד יחסי ענק בהינתן שההכנסות היו סדר גודל של 300 מיליארד שקל (מעל 8% מההכנסות). אבל מדינות מודדות את ההפסד שלהם ביחס לתוצר – יש לזה צידוק כלכלי, אבל האמת שזה בעיקר נראה טוב יותר, כי ביחס לתוצר ההפסד הוא פחות מ-2%.

ההפסד של ישראל לא נקרא הפסד בדוחות, אלא גירעון. הגירעון אקוויוולנטי להפסד של פירמה. מהנתונים עולה כי מתוך הפסד של 24.8 מיליארד שקל, 21.5 מיליארד שקל הוא הפסד בחודש דצמבר – נו, באמת, איך זה ייתכן שחודש אחד אחראי על רוב ההפסד? אם זה היה קורא לפירמה נסחרת היו צולבים את המנכ"ל.  ובכן, כשחוזרים לשנים קודמות מבינים שככה זה בישראל – בדצמבר נזכרים (משרדי הממשלה) שלא גמרו את התקציב ומבזבזים אותו, כי אחרת הוא לא יישמר לשנה הבאה. העניין הזה נראה טריוויאלי, אבל הוא מעמיד בשאלה את גודל התקציב – אולי מדובר בתקציבים מנופחים שפשוט חשוב לגמור אותם?

חוץ מזה, דצמבר זה החודש של "המשחקים החשבונאיים" -  לישראל יש קופה סודית, היא נמצאת ברשות המיסים וקוראים לה קרן הפיצויים למס רכוש. הקרן הזו ממומנת על ידי רשות המס   ובדצמבר הועבר לקרן סכום של 4.15 מיליארד שקל – למה? לא ברור, אם כי גם בדצמבר הקודם הועבר לקרן סכום, אך נמוך משמעותית – 1.6 מיליארד שקל.

ההעברות לקרן הזו מקוזזות מהכנסות המיסים כי הקרן באחריות וניהול רשות המסים, ולכן הן מסבירות חלק מהירידה בהכנסות ממיסים בדצמבר וחלק מהגירעון – ההכנסות ממיסים בדצמבר הסתכמו ב-18.9 מיליארד שקל בלבד לעומת ממוצע חודשי העולה על 25 מיליארד שקל. אם "נחזיר" את התשלום לקופה הסודית/ קרן הפיצויים, ההכנסות יסתכמו ב-23 מיליארד שקל – עדיין נמוך, אבל לא דרמטית.

המשחק החשבונאי הזה, עשוי לנבוע מצורך אמיתי של מס רכוש (אלא שאין פרטים על הקרן הזו), ועשוי לבטא רזרבות שהמדינה משאירה בקרן. כלומר, המדינה מעדיפה לדווח על הפסד/ גירעון ולשמור רזרבות – למה? אולי כדי "להוריד" כל מיני גורמים שמעוניינים לשאוב כספים מהמדינה - קל יותר לסרב כשאתה מפסיד.

 

ההפסד כאמור הוא 24.8 מיליארד של, רובו נגרם בדצמבר (הוצאות גדולות של המשרדים, והקרן פיצויים). אבל בכובע של אנליסט הרי שבתמונה הכללית על כל השנה – החברה "ישראל" עמדה בציפיות - בתקציב המקורי לשנת 2017 תוכנן גירעון/ הפסד של 36.6 מיליארד שקלים. אז נכון, ההפסד קטן מהצפוי, אבל כמה שאלות תם – למה בכלל להפסיד? מדוע אנחנו מקבלים את העובדה שהמדינה בהפסד כנורמה. אם היה מדובר בחברה עסקית, היה מצב שאנחנו כמשקיעים היינו מוכנים שהיא כל שנה תפסיד כסף. מספרים לנו שהמצב הכלכלי נהדר, שישראל חזקה כלכלית, אז תתחילו להרוויח, תתחילו להיות בעודף.

זה מזכיר לי את הסיפור הנהדר על השמן והרזה. בנימין נתניהו הציג את השמן והרזה – המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, וטען, בצדק רב, שהרזה סוחב את השמן, והוא ישנה זאת. זה לא השתנה. יש שומנים גדולים, גדולים מדי, במגזר הציבורי, יש מיליארדים רבים שנעלמים למטרות לא ידועות, יש העברות תקציביות (אחרי אישור התקציב) שאיש לא יכול להתחקות אחריהן ומעשירות כל מיני מקורבים. הדרך לטפל בזה, חוץ מאכיפה, היא פשוט לעשות רה ארגון מקיף, ולהוריד את התקציבים – כשלמשרדים יהיה פחות כסף, הם פחות יוכלו במקרה הטוב לעשות קומבינות, ובמקרה הרע לגנוב.

ושאלה נוספת על ההפסד/ גירעון - האם הוא כולל הכנסות חד פעמיות? בדוחות החשבונאיים של חברות מפורטים כל ההכנסות וכל ההוצאות, כולל אירועים חד פעמיים. גם למדינה יש הכנסות והוצאות חד פעמיות, כשבשנת 2017 נרשמו הכנסות מאוד גדולות בזכות שני אירועים מרכזיים – הכנסות מס על אקזיטים יוצאי דופן (מובילאיי) והכנסות מס על "מבצע גביית דיבידנדים" – אפשרו לבעלי חברות למשוך דיבידנדים בשיעור מס מופחת. שני האירועים האלו הכניסו למדינה (ואני מעגל) 16 מיליארד שקל. הסכום הזה, בתוך הדוח, כלומר הוא חלק מהגירעון, אלמלא, ההכנסות האלו, הגירעון היה גדול יותר. עם זאת, נרשמה כאמור גם "הוצאה" חד פעמית לקרן הסודית, ויש סעיפים נוספים, כך שעדיין מדובר בהכנסות חד פעמיות אבל בסדר גודל של 10 מיליארד פלוס.

ההכנסה הזו צריכה היות מנוטרלת בהינתן ההפסד/ הגירעון – חברה ומדינה לא "חיות" מאירועים חד פעמיים, ומה שחשוב לדעת זה את ההפסד השוטף/ התפעולי; ועדיין גם בנטרול האירועים החיוביים – ההפסד/ גירעון הוא בהתאם לציפיות המוקדמות.

מה מציל את ישראל?

מהדוח של ישראל עולה תמונה מעניינת - הכנסות המיסים עולות, למרות ששיעורי המס יורדים. זה עניין חשוב במדיניות המיסים – הרי שמורידים מס, אז לכאורה סך המס הכולל יורד, אבל מנגד, היקף הפעילות גדל (יותר עסקאות במיסוי נמוך) וזה גורם להיקף הכולל ששל המס לעלות – שני גורמים מנוגדים משפיעים על כמה מס יהיה אחרי הורדת שיעור המס – פחות או יותר. אצלנו המס הכולל עולה. לכאורה מצוין, אבל בין השורות, מוסבר שהן עולות בעיקר בזכות מאמצי אכיפה מוגברים. הכנסות המס עלו בחמש שנים ב-6% ריאלית בכל שנה – זה הישג ענק של רשות המיסים, אבל, האם אפשר להסתמך על העלייה הזו. הרי זה לא באמת נובע משיפור בהכנסות בשנה המסוימת, זה נובע מפעולה אקטיבית, זה כמו שפירמה מסוימת תדווח על הכנסות מעסקה של לפני שנתיים. כלומר, זה מצוין כמובן, אבל זה סוג של עודף חד פעמי. שר האוצר אמנם מתייחס לזה כהכנסה שלו, כהכנסה אינטגרלית, אלא שהאמת שאין קסמים – אם המשק לא זז והכנסות המיסים עולות ב-6%, זה מעיד על משהו עקום מאוד שקרה בעבר (חוסר גבייה), ועל הכנסות נוכחיות שיש בהן מרכיב מסויים של חד פעמיות (הסדרים עם הגופים הנאכפים). האם אפשר לבנות על זה להמשך? האם זה ימשיך לצמוח בשיעורים כאלו? ממש לא בטוח – כחלון לא צריך לבנות על זה. ובכלל, צריך לשאול, מה היה קורה אם לא היתה אכיפה מוגברת? היינו במצב של הפסד/ גירעון ענק – לא 40, לא 50, אולי 80 אולי 100 מיליארד.

אז הדוחות לא משהו, בלשון המעטה. החברה הזו צריכה רה-ארגון, השמן הזה צריך דיאטה.

מלאו פרטים וקבלו הצעה אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות