fbpx
הרהורי בורסה

הצרות של וליאנט

כמה חובות סוחבת וליאנט? למה היא לא מפרסמת מאזן במקביל לדוח רווח והפסד? ומה הגירעון בהון המוחשי שלה?
כשאנחנו שומעים על מינוף זה מתחבר לנו בעיקר לחברות נדל"ן מניב – החברות האלו יותר משהן עוסקות בנדל"ן הן עוסקות בפיננסים – העסק שלהן הוא להשיג מימון זול, ולקבל עליו תשואה

טובה בשוק הנדל"ן. המינוף יוצר לחברות האלו מנוף על הרווח – ככל שהן ממונפות יותר הן מרוויחות יותר. כאשר המצב מתהפך, התשואות על הנכסים יורדות, והריבית עולה, המינוף הזה כמובן מסוכן, ובמקרים לא מעטים הוא מחסל את החברה.
אלא שמינוף לא קיים רק בחברות הנדל"ן המניב, הוא נמצא גם בגופים הפיננסים – הבנקים הם גופים מאוד ממונפים; הם ממנפים כל 1 שקל פי 9 או 10. איך הם מצליחים לעשות זאת? הם מקבלים מימון שוטף מאתנו, מבנק ישראל ומלווים באופן שוטף לפרטיים, לפירמות ונהנים ממרווח הריבית. איך הם מצליחים לשמור על יציבות במינוף כזה? בשביל זה יש את בנק ישראל, ואת המפקחת על הבנקים, ואת הרגולציה.

ומינוף לא נגמר רק בנדל"ן ופיננסים. זה מחלחל לכל הענפים ולכל התעשיות, וזה מוצדק, הרי זה הרעיון בקפיטליזם ושוק חופשי – להשקיע כדי להרוויח, לייצר תשואה, ואם ההשקעה הזו היא דרך מימון, אז מה? ההיפך, זה עוזר להשיג תשואה גבוה יותר על ההון העצמי. אם תחטטו במאזנים של החברות, אתם תגלו שהם מלאים בחובות – לבנקים, למחזיקי החוב ולאחרים. ככה זה עובד, אבל השאלה אם יש את הגבול למינוף – מתי מינוף הופך מפעולה מסוכנת שסיכוי גדול לצידה, לסוג של הימור מטורף?
אין כמובן תשובה מוחלטת, אבל נראה שהמינוף שהעמיסו מנהלי חברת התרופות וליאנט על החברה בשנים האחרונות, הוא סוג של הימור. כאן תוכלו לקרוא על החשדות להונאה חשבונאית בוליאנט.
החברה הזו בלעה בשנים האחרונות חברות גדולות ממנה, וכך נוצרה ענקית תרופות שאמנם צומחת בהכנסות. עכשיו חושדים בה שהיא מכרה לעצמה (מכרה לחברה בת שמכרה ללקוח תחת הסכם מפוברק) כדי לנפח את ההכנסות והרווחים. הפרשה הזו ממשיכה להתנפח כשבמקביל הפסיקה החברה לחלוטין את הפעילות שלה מול החברה הבת. אבל בנוסף לצרה הגדולה הזו, יש צרה נוספת - בסיס מאזני רעוע. החברה גדלה ברכישות ובאופן אורגני, אבל לא באמת היה לה את ההון לכך, אז היא פשוט התמנפה מרבעון לרבעון. המאזן של החברה מזכיר חברת נדל"ן מניב או בנק, ואולי זו הסיבה שהנהלת החברה לא מפרסמת את המאזן במסגרת ההודעה לעיתונות על הדוחות.
בבורסה האמריקאית השיטה קצת שונה מאשר בבורסה המקומית – שם אין פרסום של דוח כספי לציבור (עם חוות דעת רואי חשבון, ביאורים וכו'). שם מדווחים על התוצאות במסגרת הודעה לעיתונות, ובה מציגים שני סטים של נתונים – נתונים חשבונאיים (אבל עדיין ללא חוות דעת רואי חשבון, ללא ביאורים) ונתונים שאינם חשבונאיים (נתוני non GAAP). הנתונים הלא חשבונאיים אמורים להערכת הנהלת החברה לשקף את מצב עסקיה טוב יותר ולכן נתונים אלו מובלטים יותר והם אלו שהשוק מתיישר אליהם. זו בעיה בפני עצמה (הנתונים לא אובייקטיבים, לא מפוקחים, לא עקביים), אבל נחזור לעניין המאזן. המאזן שהוא חלק אינטגרלי מהדוחות הרגילים של הפירמות, אינו מוצג בהודעה של וליאנט. אז נכון, ההודעה לעיתונות בשליטת הנהלת החברה, היא לא מחייבת, הנתונים שיש בה אינם מבוקרים ומפוקחים, ובכל זאת – יש מינימום. חברות צריכות לספק את המאזן שלהם, משקיעים חייבים לקרוא מאזנים של הפירמות שהם מעוניינים להשקיע בהם. מאזן במקרים לא מעטים חשוב יותר מהדוח רווח והפסד.
וגם במקרה של וליאנט המידע בו הוא קריטי.
שבוע אחרי פרסום ההודעה לעיתונות, וליאנט העבירה את הדוח המלא לרבעון השלישי לרשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC ). ככה זה עובד שם – ימים עד שבועות ספורים אחרי ההודעה משגרים את הדוח החשבונאי לרשות ניירות ערך, אלא שאז הוא לא ממש מעניין. המניה כבר עלתה או ירדה בהתאם לדוחות (שני הסטים של הנתונים) שפורסמו במסגרת ההודעה לעיתונות. ובכל זאת – לפעמים, יש בדוחות החשבונאיים המלאים עניין רב גם לכאלו שהם לא חשבונאיים בדם או מנתחי דוחות קלאסיים. הנה במקרה של וליאנט, רק כך היה אפשר לאתר את המאזן, ורק כך אפשר לראות את ממדי המינוף.
ההון העצמי של וליאנט מסתכם בסוף הרבעון השלישי ב-6.3 מיליארד דולר, ההון הגדול הזה, מחזיק מאזן בסך 48.5 מיליארד דולר. המשמעות היא פשוטה – החובות וההתחייבויות הכוללות של החברה מסתכמות בלמעלה מ-42 מיליארד דולר כשעיקרן חובות פיננסים, לרבות, הלוואה לזמן ארוך בסך 30.2 מיליארד דולר. איך החברה הגיעה למצב הזה? פשוט – היא רכשה חברות בעיקר במזומן. גם בהקצאת מניות, אבל רוב התשלום לבעלי המניות של החברה הנרכשת היה במזומן, ובשביל זה היא היתה צריכה הלוואות גדולות. הרציונל של מנהלי החברה היה בדומה לכל חברת נדל"ן מניב – נרכוש חברה, נייצר דרכה רווחים ומזומנים, משמע תשואה שעולה משמעותית על הריבית בהלוואה; וכך בעצם המינוף תורם לחברה, ותורם מאוד לבעלי המניות, ואכן זה מה שקרה לחברה הזו במהלך העשור האחרון, מנייתה עלתה במאות אחוזים. אבל היו סימנים לבעיות שיצוצו בהמשך – הרווח החשבונאי היה לאורך כל הדרך אפסי לעומת הרווח הכלכלי שהחברה דיווחה עליו. עכשיו באים בטענות להצגה של הנהלת החברה, וטוענים שהיא הרחיקה יותר מדי הוצאות מהדוח החשבונאי בדרך לדוח הכלכלי. עכשיו גם מעלים גם תהיות על היקף המאזן והמינוף האדיר, אבל רק לפני כמה חודשים, כולם שתקו.
ועוד נקודה מעניינת במאזן – לחברה יש מוניטין בסכום של 17.3 מיליארד דולר ונכסים לא מוחשיים בסכום של 22.3 מיליארד דולר. הנכסים האלו נוצרו במקביל לרכישות, אבל הם לא מוחשיים, הם לא פיזיים, והמשמעות היא שאם מנסים לגזור לחברה הון עצמי מוחשי (משמע הון עצמי מנוכה נכסים לא מוחשיים ומוניטין) מקבלים גירעון עמוק של מעל 33 מיליארד דולר.

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות