fbpx
חדשות

השפעת פתיחת המשק: שיעור האבטלה באילת ירד ב-26% בחודש מרץ

לשכת התעסוקה
מעודכן ל-04/2021

 13 מבין 15 הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערביות, מעורבות או חרדיות - כך עולה מנתוני שירות התעסוקה

שירות התעסוקה מפרסם היום את נתוני התעסוקה בחודש מרץ בהתפלגות לפי יישובים, כפי שנאספו ונותחו על ידי אגף המחקר והתכנון של השירות. מהנתונים עולה כי פתיחתו הגוברת של המשק וצמצום מגבלות הקורונה הובילה לירידה במספר דורשי העבודה בכל היישובים אולם בקצב משתנה. נכון לסוף חודש מרץ, בראש הטבלה ניצבת העיר נצרת עם שיעור דורשי עבודה של 26.7%, אחריה אום אל פאחם עם 26.5% ואחריהן בחמישייה הראשונה – בית"ר עילית (23.1%), רהט (21.5%) ועכו (21.5%).

הירידה החדה ביותר במספר דורשי העבודה בחודש מרץ נרשמה בעיר אילת – שבה צנח מספר דורשי העבודה בחודש זה ב-26%. במקום השני, הרחק הרחק מאחור, העיר מודיעין עם ירידה של  10%. כמו כן, ב-42 ערים חלה ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה, כאשר כמחציתן הן ערים ממרכז הארץ, 4 מהן בלבד הן חרדיות ובתוכן רק עיר ערבית אחת.

חוזרים לשגרה: הפגיעה לא אחידה

משבר הקורונה פגע בענפי תעסוקה רבים במשק, אך היו כאלה שנפגעו יותר מאחרים, כדוגמת ענפים תלויי תיירות, מסחר, מכירות, שירותים והוראה, אשר פתיחתם והיקפה הייתה תלויה בסגרים ובחומרתם. כתוצאה מכך, יישובים שכלכלתם מבוססת על מקצועות מענפים אלו נפגעו יותר מהמשבר. הערים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בשנה החולפת ושיעור דורשי העבודה בהן היה הגבוה ביותר באופן עקבי נחלקות לשלוש קבוצות – ערי התיירות, הערים הערביות והערים החרדיות.

מהנתונים עולה כי 13 מתוך 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערים ערביות (5), חרדיות (4), מעורבות (2) או בעלות שיעורים גבוהים של חרדים ו\או ערבים (2), ולמעשה כ-87% מהערים המובילות. נתונים אלו מאששים את הדאגה שביטאו באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה לכל אורך המשבר, מכך שבשוך המשבר מי שיתקשה יותר לשוב לעבודה יהיו השכבות החלשות שמרוויחות מלכתחילה שכר נמוך.

זאת, בין היתר, משום שכל זמן שהזכאות לדמי האבטלה הוארכה באופן גורף לכולם, עבור מרוויחי השכר הנמוך, שאצלם היחס בין דמי האבטלה לשכר שיובטח להם בשוק הוא גבוה יחסית (Replacement Rate), הדבר מהווה תמריץ שלילי, ומשמש כחסם בפני חזרה לעבודה במקום לשמש רשת ביטחון המאפשרת ומעודדת חזרה לעבודה. הדבר מתבטא גם בנוכחות הנמוכה של ערים ערביות, מעורבות וחרדיות ברשימת הערים שבהן חלה ירידה חדה בשיעור דורשי העבודה במהלך חודש מרץ.

בשנת הקורונה, אילת הייתה העיר שהובילה את רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, שכן כלכלתה מבוססת בחלקה הגדול על ענף התיירות, בין במישרין (מקומות אירוח) ובין בעקיפין (מסחר, בילוי ופנאי). נתוני אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה מגלים כי מספר דורשי העבודה באילת מתחילת מרץ ועד סופו ירד בלא פחות מ 26%, שיעור הירידה הגבוה ביותר שנרשם בתוך תקופה של חודש ובקצב מהיר בהשוואה ליישובים אחרים. בשירות התעסוקה מסבירים כי "פתיחת בתי המלון, ענפי המסחר, הבילוי והפנאי הובילו להתאוששותה הגוברת של כלכלת אילת, הבאה לידי ביטוי בכך שלאחר חודשים ארוכים בהם הובילה את טבלת היישובים בעלי שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, בסוף מרץ אילת מדורגת במקום השישי עם שיעור דורשי עבודה של 21.3%". בדומה לאילת, גם בטבריה חלה ירידה ניכרת במספר דורשי העבודה בחודש מרץ, אם כי בצורה מתונה יותר: מספר דורשי העבודה ירד ב-8%, וכעת העיר מדורגת במקום השביעי עם שיעור דורשי עבודה של 21%. "באגף מסבירים כי הדבר מבטא "את העובדה שכלכלת טבריה נסמכת גם על תיירות, אך לא רק ובוודאי שפחות בהשוואה לאילת".

כאמור, ב 42 ערים בישראל חלה בחודש מרץ ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה. אחרי אילת שהתמקמה במקום הראשון עם ירידה של 26 אחוזים, נמצאת מודיעין עם 10%, עוד 5 ערים עם ירידה של 9%, 13 ערים עם 8% ובשאר נרשמה ירידה שנעה בין 5%-7%. ראוי להדגיש, כי 20 מבין 42 הערים הן ערים ממרכז הארץ – ובהן תל אביב, גבעתיים, רמת גן, הוד השרון, רמת השרון, רעננה וראשון לציון – ורק 14 מהן ממוקמות בצפון או בדרום (10 מהצפון ו-4 מהדרום). מבחינה דמוגרפית, ברשימה יש רק ארבע ערים חרדיות, שלוש ערים מעורבות ועיר ערבית אחת בלבד, שפרעם, שבה חלה ירידה של 5% בשיעור דורשי העבודה.

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אמר בתגובה לנתונים: "שיעורי החזרה לעבודה הנמוכים בערים הערביות והחרדיות מאששים את טענתנו לאורך המשבר כי מי שייפגעו ממנו יותר מכל יהיו השכבות החלשות ומרוויחות השכר הנמוך. בשנים האחרונות שקדמו למשבר, הגענו באמצעות תוכנית "מעגלי תעסוקה" להישגים משמעותיים מאוד בהעלאת שיעורי התעסוקה בקרב מרוויחי השכר הנמוך. כעת, דווקא כאשר המשק חוזר לשגרה, הישגים אלו נתונים בסכנה. כדי להבטיח ולעודד את חזרת מרוויחי השכר הנמוך מחדש לעבודה, עלינו לקדם מדיניות של חיזוק ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית – שאינה מהווה חסם בפני חזרה לעבודה".

שירות התעסוקה: עובדי המכירות והשירותים הם הנפגעים העיקריים בחודש אוקטובר

שירות התעסוקה מרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה ל-30 לשכות נוספות ברחבי הארץ

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות