חדשות

התירוצים של פלוג

קרנית פלוג; איור:אורקה

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מרגישה כנראה שהיא צריכה לספק הסברים למדיניות המונטירית של בנק ישראל. הריבית נותרה ללא שינוי - 0.1%, והריבית הנמוכה הזו שאמורה לעודד צמיחה וצריכה, כבר פחות מוורגשת במשק. מנגד, הריבית הזו היא נזק גדול לרוכשי הדירות שרואים בשנים האחרונות איך מחירי הדירות מזנקים גם ואפילו בעיקר המימון הזול - ריבית נמוכה במיוחד במשכנתאות.  פלוג גם אחראית על רכישות מט"ח בסכום של מאות מיליארדי שקלים, רכישות שלא עזרו לעצור את שער השקל. הדולר הנמוך הוא מכה קש ליצואנים ולמשק ובנק ישראל התמודד בשוק המט"ח כמו טירון. הוא הצליח לרכוש דולרים והרבה מבלי להשפיע באמת על השער. הוא הצליח להפסיד סכום מוערך של כ-100 מיליארד שקל.

אז הנה ההסברים של פלוג - "כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. הייתה זו החלטת הריבית הראשונה לשנת 2018. אמנם לא כל הנתונים המסכמים לשנת 2017 נמצאים בידנו כעת, אולם בהזדמנות זו נוכל גם לערוך סיכום ראשוני של ההתפתחויות הכלכליות הרלוונטיות ב-2017, ולנתח את האופן בו הן צפויות להשפיע על ההתפתחויות בשנה הקרובה, ועל המדיניות המוניטרית.

"2017 הייתה שנה טובה למשק הישראלי. גם השנה האינפלציה הנמוכה לא מבטאת חולשה בביקושים, ועל פי ההערכות המעודכנות המשק צמח בשיעור של 3%. במונחים של צמיחת התוצר לנפש, שיעור הצמיחה נמוך יחסית לצמיחה של המשקים של חלק ממדינות ה-OECD . אולם, זוהי תוצאה של העובדה שהמשק הישראלי מצוי בקרבת תעסוקה מלאה, כפי שאראה בהמשך, בעוד חלק מהמשקים המפותחים עדיין סוגרים את פער התוצר שנפתח בשנות המשבר. במצב של תעסוקה מלאה, פוטנציאל הצמיחה של המשק תלוי בקצב הגידול של גורמי הייצור ובפריון. לכן, כפי שבנק ישראל מראה מזה זמן, חשוב להשקיע בפוטנציאל  - בהון הפיזי, בהון האנושי ובסביבה העסקית - כדי לאפשר המשך צמיחה מהירה בשנים הבאות. מצד הביקוש, סביבת האינפלציה הנמוכה והמשך המדיניות המוניטרית המרחיבה בחלק מהמשקים העיקריים צפויים להביא לכך שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה גם בישראל, וגם המדיניות הפיסקלית צפויה להיות מרחיבה יחסית.

"לראשונה מזה שלוש שנים, במהלך מרבית שנת 2017 הייתה האינפלציה חיובית, אך סביבת האינפלציה נותרה  מתחת ליעד. עליית המדרגה באינפלציה לעומת השנים הקודמות נתמכה בהיפוך הכיוון של מחירי האנרגיה, בהאצה מסוימת של קצב העלייה בשכר הדירה, ובעליית השכר. מנגד, פעלו מספר גורמים לירידת האינפלציה: הייסוף הביא לכך שמחירי המוצרים הסחירים הוסיפו לרדת, על רקע העובדה שהאינפלציה בקרב שותפות הסחר שלנו עדיין נמוכה יחסית, אם כי גבוהה מזו שבישראל; השינויים בהתנהגות הצרכנית והתגברות התחרות במשק ממשיכים לפעול לירידת מחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה. מעבר להשפעות הישירות, כוחות אלו משפיעים ככל הנראה גם באופן עקיף גם על סביבת האינפלציה. התחזיות והציפיות מהמקורות השונים מצביעות על כך שהאינפלציה תתבסס בסופו של דבר בתוך תחום היעד, והמדיניות המוניטרית המרחיבה תתמוך בכך, אם כי ההערכות נבדלות מבחינת משך הזמן שהתהליך צפוי לארוך. הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד.

"הפעילות הכלכלית הוסיפה להתרחב השנה. הנתונים הרבעוניים היו תנודתיים יחסית, בעיקר בשל  התנודות ביבוא כלי הרכב, אולם מסתמן שבממוצע המשק צמח בקצב של כ-3%  – בהתאם להערכות לגבי קצב הצמיחה הפוטנציאלי. בניכוי ההשפעה של יבוא כלי הרכב, שהתבטאה בהאצה בצמיחה בסוף 2016 ובהאטה בתחילת 2017, ככל הנראה אפילו חלה האצה מסוימת בצמיחה ב-2017. בעוד שבתחילת השנה הסתמנה האצה בקצב הצמיחה של היצוא, כעת מסתמן שמשקל היצוא בתוצר לא גדל באופן משמעותי: יצוא השירותים צמח בקצב נאה, בעוד שיצוא הסחורות מוסיף לדשדש, על אף הגידול המהיר בסחר העולמי, ועל רקע המשך הייסוף בשער החליפין. הצריכה הפרטית השוטפת עדיין מהווה מרכיב משמעותי בצמיחה, ונתמכת בגידול בהכנסה, שצפוי להמשיך לתמוך בה גם ב-2018. העדות המרכזית לחוסנה של הפעילות הריאלית הנה התמונה החיובית העולה משוק העבודה. למעשה, מתרבות העדויות לכך שאנו נמצאים במצב של "שוק עבודה הדוק" (tight labor market). מעבר לירידה המתמשכת באבטלה על פני כל רמות ההשכלה, לרמה הגבוהה של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה, ולעליית השכר, שוק העבודה ההדוק מתבטא גם בירידת שיעור המועסקים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה, בירידה בשיעורם של המתייאשים מלחפש עבודה, ובעלייה מתמשכת בשיעור המשרות הפנויות. בהקשר זה, המשבר שחווה חברת "טבע" הוא בוודאי אירוע קשה מבחינת העובדים שצפויים להיות מפוטרים,  אולם מצבו הטוב של שוק העבודה צפוי להשפיע לטובה על יכולתם של המפוטרים להיקלט במקומות עבודה אחרים; מבחינה משקית לא צפויות להיות למשבר זה השפעות נרחבות. על רקע זה, חשוב לחזור ולהדגיש את הצורך במדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית ובהשמה, ובשיפור רשת הביטחון למובטלים.

"שוק הדיור התקרר ב-2017, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע; קצב עליית המחירים התמתן, מספר העסקאות ירד, ובמקביל ירד גם היקף נטילת המשכנתאות החדשות בהשוואה ל-2016; ריבית המשכנתאות רשמה שינוי מגמה וירדה קלות עד שהתייצבה. ניתן להעריך שהירידה בביקושים היא במידה מסוימת תוצאה של פעולות הממשלה בשוק הדיור; לאורך זמן, הביקוש הבסיסי נקבע על פי הצורך הדמוגרפי, ועל ההיצע לתת מענה לצורך זה. בהתחלות הבנייה נרשמה ירידה בחודשים האחרונים, אם כי צפוי עדכון מסוים של הנתונים כלפי מעלה; הגידול בהיקפי גמר הבניה, ובמספר ההיתרים (שמהווה אינדיקציה להתחלות הבניה העתידיות), מהווים אינדיקציה לגידול בהיצע, ועל הממשלה להמשיך לנקוט בפעולות שיאיצו את קצב שחרור הקרקעות, התכנון והבנייה.

" 2017 הייתה השנה הראשונה מזה זמן רב שבה השיפור הכלכלי הקיף את מרבית המשקים, ושבה מרבית התחזיות התעדכנו כלפי מעלה. לאחר דשדוש מתמשך, הסחר העולמי שב לצמוח בקצב נאה, וגם השווקים הפיננסיים רשמו ברובם עליות שערים. המדיניות המוניטרית המרחיבה שיחקה תפקיד משמעותי בהתאוששות, ועד כה לא השיגו הבנקים המרכזיים את יעדי האינפלציה. על כן קובעי המדיניות אינם ממהרים לסגת ממנה: באירופה ההרחבה הכמותית תימשך, אם כי בהיקף נמוך מזה שהיה עד כה; בארה"ב העלאת הריבית מתבצעת בהדרגה, ועד כה איננה גורמת להתחזקות הדולר. התחזיות הזהירות בתחילת השנה הושפעו במידה רבה מהתפתחויות פוליטיות שהיה חשש שיעיבו על השיפור הכלכלי: נזכיר למשל את הברקזיט, תוצאות הבחירות בארה"ב, והבחירות בצרפת. חלק מהסיכונים הפוליטיים התפוגגו או הצטמצמו, ומנגד התפתחו סיכונים חדשים; כך או כך, התרחיש הבסיסי במרבית ההערכות הוא שהתאוששות הכלכלה העולמית תימשך ב-2018, והנורמליזציה במדיניות המוניטרית בארה"ב ובמספר משקים נוספים תימשך, אך המדיניות באירופה, ביפן ובמשקים נוספים תיוותר מאוד מרחיבה.

"ב-2017 נמשך הייסוף בשער החליפין האפקטיבי. עיקר הייסוף התרחש בחודשיים הראשונים של השנה, והוא נבלם על רקע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח בפרק זמן קצר. מאז, על אף תנודות בשני הכיוונים, שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית. התנודות הן גם תוצאה של שינויים בשערי החליפין הצולבים; מתחילת 2017 התחזק השקל בכ-11% מול הדולר ובכ-5% במונחי השער האפקטיבי, אך נחלש, למשל, בכ-1.5% מול האירו. לאורך זמן, שער החליפין הרלוונטי לבחינת כושר התחרותיות של היצוא הוא השער האפקטיבי, אולם יש לקחת בחשבון שגם לתנודתיות בשערים הצולבים יש השפעה על הרווחיות של הפירמות, מעבר להשפעת הייסוף האפקטיבי, היות ורובן לא יכולות לבצע את ההתאמות בשווקי היעד של היצוא בטווחי הזמן הקצרים שמאפיינים את התנודות בשערי החליפין. על אף השיפור במצב המשק, שמהווה גורם בסיסי להתחזקות השקל, רמת שער החליפין ממשיכה לבטא ייסוף יתר; "תכנית הגז" של ההתערבות בשוק המט"ח תימשך גם ב-2018, ובנק ישראל ימשיך להתערב בשוק, כפי שעשה לאחרונה, ככל שיתקיימו תנודות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. לראשונה, פורסמה גם התחזית לשנת 2019. התוצר צפוי לצמוח בשנים 2018 ו-2019 בכ3.5% לשנה, על רקע המשך ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי ותוך המשך גידול בהשקעה במשק. כפי שמפורט בהודעת התחזית, היא מושפעת לטובה בכל אחת משתי השנים גם מגורמים חד פעמיים שצפויים להשפיע על הצמיחה. בדומה לתחזית הקודמת, האינפלציה השנתית צפויה להיכנס לתוך תחום היעד במחצית השנייה של 2018, ותוואי הריבית בתחזית לא השתנה; אפנה אתכם שוב אל מסמך התחזית שהתפרסם על ידי חטיבת המחקר ובו המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.

"לסיכום, המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. המשך השיפור בכלכלה העולמית והביקושים המקומיים הנאים צפויים להביא לכך שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה גם ב-2018, בהתאם לנגזר מהגידול בגורמי הייצור והפריון. צעדי מדיניות שירחיבו את כושר הייצור של המשק יאפשרו המשך גידול בצמיחה וברמת החיים, לאורך זמן, ובאופן בר קיימא".

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות