יצרנית הנשק האמריקאית RTX, לשעבר רייתיאון, קיבלה מהצי האמריקאי חוזה בהיקף של עד 24.4 מיליארד דולר להאצת ייצור טיל ה-SM-6. מדובר בחוזה לחמש שנים, עם
למה דווקא עכשיו
ברקע עומד מחסור הטילים. המלאים האמריקאיים התרוקנו בקצב מהיר בשל שורת עימותים, ובהם המלחמה מול איראן, והצורך לחדש אותם הפך לדחוף. הנשיא דונלד טראמפ דחף את קבלניות הביטחון הגדולות להרחיב את כושר הייצור, והחוזים הענקיים הם התרגום המעשי של הלחץ הזה.
טיל ה-SM-6 אינו טיל רגיל. הוא היחיד בארסנל האמריקאי שתוכנן ליירט גם מטוסים, גם טילים בליסטיים בגובה רב וגם ספינות, והוא הנשק המרכזי של סיירות ומשחתות הנושאות את מערכת איג'יס. שילוב היכולות הזה הופך אותו למבוקש במיוחד בעידן שבו איומי הטילים והרחפנים מתרבים.
לפני שמחשבים תשואה כדאי לעבור על מס על רווחים בשוק ההון ואז לחשב במחשבון תשואה.
RTX נולדה באפריל 2020 ממיזוג של רייתאון עם יונייטד טכנולוג'יז, ושינתה את שמה ל-RTX ביולי 2023. לצד חטיבת רייתאון, שמייצרת את הטילים, היא מחזיקה גם את פראט אנד וויטני, יצרנית מנועי מטוסים, ואת קולינס איירוספייס, ספקית מערכות לתעופה. המשמעות היא שמניית החברה מושפעת גם ממצב התעופה האזרחית ולא רק מתקציבי הביטחון.
עוד בהון: מהצלת חירום למגנט השקעות.
הסכמי המסגרת ששוברים את הצוואר
היסטורית, קבלניות הביטחון נרתעו מהשקעה גדולה בהרחבת כושר ייצור בלי התחייבות כספית מוצקה מהצבא לרכוש נשק לאורך זמן. בלי ביקוש מובטח, בניית מפעל חדש היא הימור. כאן נכנסים הסכמי המסגרת.
החוזה הנוכחי נשען על חמישה הסכמי מסגרת ש-RTX חתמה עם משרד ההגנה בפברואר, שנועדו להגדיל את כושר הייצור ולזרז אספקה. הרעיון פשוט: המדינה מתחייבת מראש לביקוש, והקבלניות משקיעות בהרחבה. זהו מנגנון שמסיר את אחד החסמים המרכזיים בענף.
שאלה: האם כל 24.4 מיליארד הדולר ייכנסו לקופת החברה?
תשובה: הסכום הוא תקרה. החוזה נפרש על חמש שנים, עם אופציה לשנתיים נוספות, והכסף זורם לפי הזמנות בפועל ולפי קצב האספקה. הוא נועד לבסס תפוקה של יותר מ-500 טילי SM-6 בשנה, היעד שנקבע בהסכם המסגרת מפברואר. משקיעים בענף עוקבים בעיקר אחרי צבר ההזמנות, שמראה כמה עבודה כבר חתומה לשנים הבאות.
והמגמה חוצה חברות. הפנטגון חתם על הסכמי מסגרת דומים גם עם לוקהיד מרטין, ובאוגוסט הודיעו נורת'רופ גרומן ולוקהיד על עסקאות להרחבת ייצור רכיבים מרכזיים, במטרה להגדיל פי שלושה עד ארבעה את תפוקת טילי היירוט.
מה זה אומר למשקיעים
עבור מי שעוקב אחרי שוק ההון, התמונה שמצטיירת היא של ענף ביטחוני עם רוח גבית חזקה: ממשלות מערביות מגדילות תקציבי ביטחון, המלאים דורשים חידוש, והביקוש מובטח לשנים קדימה בזכות הסכמי המסגרת. כל אלה מספקים לקבלניות נראות הכנסות נדירה.
עם זאת, גם לסיפור הזה יש סיכונים. התלות בתקציבי ממשלה חושפת את הענף לשינויים פוליטיים ולקיצוצים עתידיים, המניות כבר עלו חזק על רקע המתיחות הגלובלית, וחלק מהציפיות כבר מגולמות במחיר. ההשקעה בענף, כמו בכל ענף, דורשת בחינה של התמחור ושל הסיכונים ולא רק של הכותרות. מי שרוצה להיחשף לתחום יכול לעשות זאת דרך מניות בודדות או דרך קרנות וקרנות סל מתמחות, נושא שנוגע למסחר עצמאי בבורסה ולבחירת הכלים המתאימים.
לפני חשיפה דרך קרן מתמחה בודקים מה היא מחזיקה בפועל, כמה משקל יש לכל מניה ומה דמי הניהול. הפרש של אחוז בשנה בדמי הניהול מצטבר לאורך שנים, ואת ההשפעה אפשר לראות במחשבון השפעת דמי ניהול על החיסכון. ההבדלים בין המוצרים מוסברים במדריך מה ההבדל בין קרן נאמנות לתעודת סל.
בתמונה הרחבה, החוזים של RTX ממחישים כיצד אירוע גיאופוליטי, מחסור במלאי תחמושת, מתגלגל להזמנות ענק, להרחבת מפעלים, ובסופו של דבר גם לשוק ההון.