לרוב העברת נכס ליורשים במסגרת הליך הורשה כלל פטורה מס. זאת לעומת מכירה של נכסי העיזבון למי שאינו יורש, החייבת במס רווח הון מלא. עם זאת,לא מדובר בפטור מלא כי אם בדחיית מס ואם ימכרו את הנכס המורש יחויבו במס.

בפסק דין חדש הדן בעיזבונו של יוסף עיני, מקים רשת המאפיות על שמו,  נדונה חלוקה של נכסי העיזבון בין היורשים. גם העברה בין היורשים של הנכס המורש אינה נחשבת אירוע מס. התנאים לפטור הם שהנכסים המחולקים הם נכסי העיזבון, וככל שמתבצע "איזון" בין היורשים באמצעות נכס מחוץ לנכסי העיזבון,  "האיזון" יוחרג ולא ייהנה מהפטור; התנאי השני – החלוקה הנדונה היא "חלוקה לראשונה" של נכסי העיזבון. זאת, להבדיל מ"החלפות" בין היורשים של נכסים שבפועל כבר חולקו להם, החלפות שלצורכי מס אינן בבחינת "חלוקה לראשונה" של העיזבון.

בפסק דין בעניינו של עיני הגיעו יורשיו להסכם חלוקת עיזבון שאף אושר בבית המשפט. בהסכם נקבע לגבי נכסים מסוימים הנמצאים במחלוקת מיסוי שאם בתוך שנה לא יגיעו היורשים להסדר אחר,  נכסים אלה יחולקו ביניהם באופן שווה. לאחר שלא הגיעו להסכם פנו לבורר. גם את החלטתו לא קיבלו עד הכרעת בית המשפט.

אז קמה מחלוקת האם החלוקה הראשונה היא בעת ביצוע ההסכם הראשוני או שמא רק אחרי שהכריע בית המשפט. אם האפשרות הראשונה נכונה, משמע מדובר באירוע מס.

הוועדה, מפי השופט אברהם גורמן, קבעה כי בחינת היותה של החלוקה "חלוקה לראשונה" תיעשה בהתאם למהות, ולא בהתאם לפורמליזם המשפטי. בהתאם לכך, יכול שחלוקה תוכר כחלוקה לראשונה, אף אם זאת נעשתה לאחר שחלוקה קודמת כבר נרשמה במרשם המקרקעין (בין אם מכוח צו ירושה או צו קיום צוואה ובין אם מכוח הסכמה אחרת אליה הגיעו הצדדים), וזאת בלבד שאותה חלוקה קודמת טרם הכתה שורשים בקרקע המציאות.

בסופו של דיון מעמיק קיבלה הוועדה את עמדת רשות המסים וקבעה כי החלוקה שבוצעה בעקבות פסק הבורר אינה בבחינת חלוקה לראשונה, וכי יש למסות את החלוקה בין היורשים בעקבות פסיקתו.

הסיבות היו שהחלוקה בין האחים בהסכם חלוקת העיזבון כבר בוצעה, כך שהחלטת הבורר אינה חלוקה לראשונה; והסבנה השנייה – היעדר ההנמקה בפסק הבורר איזה חלק מהסדר החלוקה שנקבע על-ידו נבע מחלוקה של נכסי העיזבון ואיזה חלק נבע ממחלוקות אחרות בין הצדדים אינו מאפשר ליורשים ליהנות מהיעדר המס שתחותלו רק על חלוקת העיזבון.