השבוע פרסם מגזין אקונומיסט  את מדד  רמת המחירים ויוקר המחיה שלו, מדד הביג מק, המתפרסם בכל חצי שנה. המדד מיועד להשוות את יוקר המחיה של כל מדינה ביחס למדינות אחרות תוך השוואת מחיר המוצר העיקרי, הנמכר והמפורסם ביותר ברשת המזון המהיר מקדונלד'ס, הקיים כמעט בכל מדינה. המדד הזה מבקש לבדוק כמה ביג מקים ניתן לקנות עם שטר של 20 דולר בכל פינה על פני הגלובוס.  ככל שמביאים יותר ביג מקים עם אותו שטר, סימן שיוקר מחיה נמוך, ולהפך.

לפי מדד הביג מק לינואר 2020, ישראל ממשיכה לטפס, בהמשך למגמה בשלוש השנים האחרונות וניצבת במקום ה־6 בעולם, אחרי מדינות יקרות מאוד כמו שוויץ, והמדינות הסקנדינביות נורבגיה ושבדיה.התוצר לנפש של שאר המדינות שלפניה בדירוג גבוה ב־25% ועד 50% יותר מזו של ישראל.

עם זאת, במדד המחירים של הלמ"ס ישראל  נמצאת במקום נמוך מיעדי האינפלציה שהציבה לעצמה, כך למעשה עליות המחירים בשיעורים קטנים, ובשנה האחרונה אף ירדה עוד יותר לעומת 2018.

ההבדל נובע ככל הנראה כי המדד לא מודד דיור. ב־2019 עלה מדד המחירים ללא דיור ב־0.1% בלבד – שונות גבוהה לעומת המדד הכללי.

כך למעשה המוצרים הסחירים, שניתן לרכוש אותם באופן מקוון, אשר מאופיינים בשווקים תחרותיים ואין עליהם מכסים כבדים או מכסות של ממש – הוזלו בחדות: ריהוט וציוד לבית ירד ב־2.5%, הלבשה והנעלה צנח בכ־6%, ציוד חשמלי לבית ירד ב־3.4%.

אבל שכירות ודיור לא ניתן לייבא ולכן גם התחרות קטנה יותר ועולים המחירים. מה שמעלה את השאלה האם המדד מצדיק את עצמו, האם לא צריך להדגיש את מחירי הדיור והאם השירותים הנבדקים במדד הם בעלי חשיבות דומה.

מדד הביג מק  – מה זה? ומה הוא מודד?

מקשיבים לשונה: מרכזי הקניות של ביג יונגשו לבעלי רגישות חושית