חדשות    

כלכלני לאומי מנתחים- מה צפוי בשוק המט"ח, ואיך תוצאת הבחירות בארה"ב תשפיע על השווקים

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק התחילו את סקירתם השבועית בנתונים מחודש ספטמבר בהם ראינו ש"בנק ישראל הפחית במידה משמעותית את המעורבות בשוק המט"ח בחודש ספטמבר, ככל הנראה על רקע מהלך היחלשות השקל. מהלך ההתחזקות המחודש מאז , צפוי להחזיר את בנק ישראל לשוק". עוד הם מציינים כי "בנק ישראל רכש בחודש ספטמבר 280 מיליון דולר בלבד במסגרת ההתערבות שהוא מבצע בשוק המט"ח. מדובר בסכום הרכישה החודשי הנמוך מאז חודש אוקטובר 2019 עת חידש הבנק את מדיניות ההתערבות במסחר במט"ח. ועדיין, מראשית השנה רכש בנק ישראל 14.4 מיליארד דולר, סכום הרכישה הגבוה מזה קרוב לעשור. ההתערבות הנמוכה מוסברת בכך שבמרבית החודש רשם השקל מהלך של היחלשות מול הדולר ומול סל המטבעות, לאחר השיא שקבע בסוף חודש אוגוסט. מהלך היחלשות השקל נפסק בשבוע האחרון של חודש ספטמבר ולמעשה מאז במהלך התחזקות חד מחק השקל את כל מהלך ההיחלשות לאורך חודש ספטמבר. בסוף השבוע נסחר השקל שוב ברמות שיא מול סל המטבעות תוך שהוא נסחר מתחת לרמה של 3.4 שקל לדולר ו- 4 שקל לאירו. מהלך התחזקות השקל נתמך בהמשך העודף בחשבון השוטף ובתנועות ההון הנכנסות הממשיכות להיות דומיננטיות.

בפמן ורזניק מציינים כי "מהלך היחלשות השקל היה קשור מאוד למהלך היחלשות מדד הנסדא"ק לאורך כמעט כל חודש ספטמבר. ההתאוששות של המדד מאז הביאה גם להתאוששות מחודשת בשער השקל שחזר כאמור בסמוך לרמות השיא. הקשר ההפכי בהקשר של ההתפתחויות לטווח קצר מאפיין גם את הקשר ארוך הטווח בין השקל/דולר לבין הנאסד"ק. מכל מקום, יתרות המט"ח של בנק ישראל ממשיכות להיות גבוהות ברמה של כ – 160 מיליארד דולר. העלייה ביתרות לא צפויה למנוע את המשך ההתערבות בשוק המט"ח על רקע המשבר הגדול שחווה ישראל והעולם כולו ולכן סביר מאוד שנראה החודש חזרה לרמת התערבות במידה משמעותית גבוהה מהחודש שעבר, רמת התערבות שאפיינה את פעילות בנק ישראל במחצית הראשונה של השנה".

 בפמן ורזניק מתייחסים גם לבחירות בארה"ב והשפעתן על השווקים הפיננסיים: "פחות מחודש לבחירות בארה"ב (3.11) ומגמת ההתחזקות של ג'ו ביידן מועמד המפלגה הדמוקרטית נמשכת. ביידן מגדיל את הפער בסקרים. המשך מגמה זו עשוי להוריד את תנודתיות השווקים ולתרום להמשך המגמה החיובית בשוק המניות". עם זאת, הם מציינים כי "החוזים העתידיים במדד התנודתיות – VIX – מצביעים על עלייה של בתנודתיות הצפויה בשוק המניות של ארה"ב סביב מועד הבחירות, זאת במידה העולה על מה שהיה בבחירות קודמות לבית הלבן. תחילה הדגש היה בחוזה ה- VIX לאוקטובר, משם ה- VIX נועד למדוד את התנודתיות הצפויה של מדד ה-S&P 500 במהלך 30 הימים הבאים ולכן החוזה למחצית השנייה של אוקטובר מכסה את תקופת הבחירות. במידה ויהיה מהלך ממושך של ערעור על תוצאות הבחירות, הרי שהחוזים שמעבר לחודש אוקטובר הם רלוונטיים. מעבר למורכבות הלוגיסטית, שבמסגרתה ייקח ימים או שבועות, ולא שעות, בכדי לאסוף את ההצבעות ולהכריז על מנצח, קיימת סבירות רבה לטענות של הצדדים השונים לגבי כשרות הליך הבחירות וזה יכול ליצור מצב שהגעה לתוצאות סופיות ומוסכמות תארך שבועות ואף יחתכן שההליך לא יסתיים גם עד יום ההשבעה לנשיאות ב -20 בינואר 2021"

בפמן ורזניק מתייחסים גם להשפעה שעשויה להיות לתוצאות הבחירות על אופי תוכנית התמיכה הפיסקלית הנוספת: "תמיכה פיסקלית רחבה יותר נראית כנושא שיתברר רק לאחר הבחירות ואופיין יהיה תלוי בתוצאות הבחירות לנשיאות ולסנט. אם הדמוקרטים יזכו בשליטה הן בבית הלבן והן בסנאט, יחד עם השליטה הקיימת בבית הנבחרים, הקונגרס יחוקק חבילה פיסקלית גדולה, אך לא צפוי שתאושר תעבור עד תחילת 2021. לכך תהיינה השלכות תקציביות לשנים הבאות, תוך כדי הגדלת המוטיבציה להכביד מיסוי על עושר ועל רווחי חברות, וכן תוך גדי הגדלת צרכי המימון של הממשל לאורך זמן, תוך כדי המשך יצירת כוחות לעליית הריבית הארוכה, שלעת עתה איננה עולה יותר מאשר עלתה עד כה הודות למעורבות הפד בשווקים והריבית האפסית בחלק הקצר של העקום".

בחזרה לישראל – בפמן ורזניק מציינים כי "ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות בחלק הקצר של העקום השקלי משקפת, בין היתר, עלייה בהסתברות שהשוק מעניק לעוד מהלך של הורדת ריבית על ידי בנק ישראל, אולי כבר בהודעה הקרובה בעוד פחות משבועיים (22.10). בנק ישראל מצדו ממשיך לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בקצב ממוצע של 4–5 מיליארד שקל לחודש. על פי קצב זה הבנק צפוי לסיים את תכנית הרכישות הנוכחית (סך של 50 מיליארד ₪) לקראת סוף השנה או לכל המאוחר בראשית שנת 2021. ראשי הבנק דואגים להכריז מעת לעת כי קיימת אפשרות ממשית להארכת התוכנית, ככל שיידרש מתנאי השוק. נראה כי מעורבות בנק ישראל צפויה למתן במידה משמעותית את העלייה בתשואות הארוכות, אם כי ברמות הנוכחיות בהחלט ניתן לראות עדיין עלייה קלה נוספת ברמת התשואות הארוכות". בשוק האג"ח הקונצרני, לעומת זאת, "נראה כי בנק ישראל איננו רואה כרגע כשלי שוק מיוחדים במסחר באפיק ולכן הוא מסתפק בהתערבות מינורית יחסית בפועל על רקע רמת המרווחים הנוכחית בשוק המשני".

בלאומי מעריכים: המדד המשולב לבחינת מצב המשק ימשיך לרדת, ובשיעור חד יותר

לאומי: מחיר הנפט לא יעלה משמעותית בקרוב, אלא רק לאחר פתיחת השמים