חדשות    

לידר: מספר המועסקים נמוך משמעותית לעומת טרום הקורונה

יונתן כץ כלכלן בכיר בלידר שוקי הון צילום:צביקה דור
מעודכן ל-06/2021

שיעור האבטלה הרחב בישראל ירד ב- 9.6% במחצית הראשונה של מאי עם ביטול הדרגתי בחוק החל"ת צפוי גל גדול של מחפשי עבודה בארה"ב: למרות הדמיון לשנות ה- 70 – גורמים רבים יתמכו באינפלציה מתונה יותר

הכלכלן הראשי של לידר שוק הון, יונתן כץ מפרסם היום את סקירתו שממנה ניתן ללמוד על מצב התקדמות המשק בתקופת החזרה לשגרה, גם בהיבט התעסוקתי.

מהסקירה עולה כי למרות הירידה בשיעור האבטלה בישראל, מספר המועסקים עדיין נמוך משמעותית לעומת ערב הקורונה. גם בארצות הברית נתוני תעסוקה מאכזבים מעט, תמכו בירידת תשואות ביום שישי.

מכלול הנתונים בארצות הברית משקפים צמיחה מהירה יחסית לגידול המתון יחסית במספר המועסקים. למרות הדמיון במספר גורמים עם שנות ה-70, גורמים רבים יתמכו באינפלציה מתונה יותר בארצות הברית. שוקי המניות היו מעט חיוביים בשבוע האחרון בהשפעת המשך הירידה בתחלואה ומגמת הסרת המגבלות במרבית המדינות המפותחות. האינדיקטורים לפעילות הכלכלית היו חיוביים בארה"ב, בפרט עלייה במדדי מנהלי הרכש השונים, גם בתעשייה וגם בשירותים. ביום שישי נתוני תעסוקה מעט מאכזבים תמכו בהערכה שהפד לא ימהר להתחיל לצמצם את רכישות האג"ח, מה שתמך גם בשוקי המניות וגם בירידת תשואות.

כלכלני לידר שוקי הון מציינים בסקירתם כי העובדה שלא הולכים לבחירות חמישיות ככל הנראה, מבשרת טובות עבור השווקים. הממשלה החדשה צפויה להתרכז בנושא עידוד ההתאוששות הכלכלית ויציאה ממשבר הקורונה.

להערכתם, לכשימונה לתפקיד ראש הממשלה צפוי בנט לפעול לעידוד התעסוקה, כולל סיום מהיר ככל האפשר בסיוע לשוהים בחל"ת אשר מעודד אי תעסוקה. עם זאת, הוא צפוי להמשיך לתמוך בעסקים קטנים שנכנסו לקשיים בשל המשבר.

עוד מציינים עורכי הסקירה כי בהנחה שהמפלגות החרדיות לא יצטרפו לקואליציה, צפויות רפורמות רבות במגזר זה, כולל חובת "לימודי ליבה", עידוד התעסוקה ואולי קיצוצים בתמיכות עבור הישיבות. חשוב לזכור ששר האוצר יהיה אביגדור ליברמן ודעותיו ידועות. עם זאת, בתקופה הקרובה ראש הממשלה יבלום יוזמות כאלה, בתקווה להצטרפות המפלגות החרדיות לממשלה.  במקביל יופנו תקציבים לתשתיות, כולל במגזר הערבי.

הכלכלנים מוסיפים כי סביר להניח שהממשלה תאשר תקציב 2022-2023 ללא קיצוצים או העלאות מיסים. זו גם הדעה המקצועית בבנק ישראל וב- OECD. לדעתם יש לדחות קונסולידציה עד 2023. כמו כן, סביר להניח  שהסכמי השכר בסקטור הציבור גם יידחו.

התאוששות מהירה (עלייה בגביית מיסים) וצמצום הסיוע המיוחד בגין המשבר צפויים לתמוך בירידה בגירעון ל-7%-8% תוצר השנה ו- 5%-6% ב-2022. החל מ-2023 הממשלה צפויה לאמץ תוואי גירעון פוחת, כפי שראינו בעבר.

התאוששות מהירה במשק

המכירות ברשתות השיווק עלו ב-1.8% באפריל וב-13% מפברואר עד אפריל, והרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב- 18% באותה תקופה, אך כבר בחודש מאי מסתמנת ירידה מתונה בצריכה הפרטית (גם בהשפעת ההסלמה). יחד עם זאת, בשבוע האחרון של חודש מאי מסתמן גידול מהיר ברכישות בכרטיסי האשראי.

לדברי הכלכלנים, למרות הירידה באבטלה, אנו רחוקים מתעסוקה מלאה: מספר המועסקים ממשיך לגדול והגיע ל- 3.6 מיליון מועסקים במחצית השנייה של חודש מאי (לא כולל שוהים בחל"ת בגין הקורונה). אולם עדיין מדובר ב-350 אלף מועסקים פחות מערב משבר הקורונה. על פי ההערכות, גם לאחר ביטול חוק החל"ת, המשק לא צפוי לחזור לתעסוקה מלאה לפני סוף 2022 לפחות. רפיון בשוק העבודה לא תומך באינפלציה גבוהה בטווח הביניים. בנוסף, חשוב לזכור את השיפור החד בפריון במשק מה שמאפשר לספק לחצי שכר בענפים מסוימים בלי להעלות מחירים.

בחודש מרץ מספר משרות השכיר עלה ב- 135 אלף אשר מהווה גידול של 4.1%. עם זאת, בשל הצטרפותם של עובדים רבים, השכר הממוצע ירד ב- 0.9%. עדיין חל גידול בסך תשלומי השכר במשק ולכן חל גידול בהכנסה הפנויה (כולל הסיוע הממשלתי בגין המשבר) של 2.3% בחודש מרץ. עלייה בהכנסה הפנויה תומכת בהתרחבות בצריכה הפרטית, ולכן גם בלחצי אינפלציה מתונים.

 ארה"ב: אין חשש מחזרה לשנות ה-70

נתוני התעסוקה בארצות הברית בחודש מאי היו מעט חלשים (יחסית לציפיות), מה שתמך בשווקים אשר חששו מ"טייפרינג" מתקרב.

נוספו 559 אלף מועסקים, פחות מהצפי של 675 אלף, זה החודש השני ברציפות. האומדנים של החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב- 27 אלף. הנתון של חודש אפריל עומד על 278 אלף מועסקים.

לדברי הכלכלנים, מדובר בנתונים חלשים בהתחשב בפתיחה המהירה של המשק האמריקאי ובאינדיקטורים השוטפים לגבי הפעילות הכלכלית (מסחר קמעונאי, מדדי מנהלי הרכש וכו'). כנראה שקיים מחסור של עובדים כאשר התמיכות הממשלתיות מהוות תמריץ שלילי לחזור לעבודה.

ההוכחה לכך היא שהשכר הממוצע עלה ב- 0.5% במאי לאחר עלייה של 0.7% באפריל. בענף אירוח ופנאי השכר הממוצע עלה ב- 1.3% במאי וב- 5.4% שנה אחורה. לטענתם, מעסיקים חייבים לפתות את העובדים לחזור לעבודה. ביולי יפוגו התמיכות המיוחדות עבור הבלתי מועסקים ב- 24 מדינות בארצות הברית (היתר יבוטלו בספטמבר) ולכן מאד יתכן שנראה גידול חד במספר המועסקים לאחר מכן. מספר המועסקים במשק במאי עדיין נמוך ב- 7.6 מיליון לעומת ערב משבר הקורונה בחודש פברואר 2020.

השלכות על האינפלציה: כלכלני לידר מסבירים כי לחץ לעליית שכר מהווה גורם אינפלציוני. אך מדגישים שתי נקודות חשובות:

  • מדובר בהשפעה זמנית עד לביטול התמיכות המיוחדות בשל הקורונה.
  • פריון העבודה בארה"ב עלה ב- 4.1% ברבעון א' בחישוב שנתי. לכן, חלק מהמעסיקים מסוגלים לשלם יותר שכר בלי להעלות את המחירים.

בארצות הברית חוששים רבים שסביבת האינפלציה צפויה לחזור לסביבה של שנת ה- 70 במדינה, וזאת מכיוון שגם הן התאפיינו בעלייה חדה במחירי הסחורות בעולם ועלייה בגירעון התקציבי.

עם זאת, עורכי הסקירה מציינים כמה הבדלים משמעותיים שקיימים כיום בנושא הצמדות השכר והכוח של איגודי העובדים:

  • פריון העבודה היה קרוב לאפס בשנות האינפלציה 74-77, לעומת גידול מהיר היום.
  • בנוסף, משקל הסחר העולמי כמעט הוכפל (יחסית לתוצר העולמי).
  • תהליך הזדקנות האוכלוסייה פועל גם הוא להתמתנות הביקושים.

מה בכל זאת המשותף בין המצב כיום לשנות ה- 70'?

הייתה עלייה חדה בגירעון הממשלתי. ביידן מתכנן גירעון סביב 5% תוצר בעשור הקרוב. גם אז הייתה רגישות רבה למצב החברתי ואי השוויון (בדומה למדיניות של ביידן).

בנוסף, בשנות ה-70 הפד חיכה הרבה זמן עד להפעלת מדיניות מוניטארית מרסנת וייתכן שזה מה שיקרה גם הפעם.

הכלכלנים של לידר מסכמים את הנושא בכך שקיים דמיון אך קיימים גם הבדלים בין סביבת האינפלציה של שנות ה-70' בארצות הברית, ומה שעלול להתפתח בשנים הקרובות. סביר להניח שסביבת האינפלציה בארצות הברית תתייצב סביב 2.5%-3% בשנים הקרובות.

לידר שוקי הון: שוק האג"ח האמריקאי טרם הגיב להאצה באינפלציה

לידר: מצפים לצמיחה מהירה ברבעון הנוכחי