זרזיף הפדיונות בקרנות הנאמנות הפך לשיטפון. בניגוד לחודש אפריל, בו נרשם פדיון קל יחסית בקרנות של כ-510 מיליון שקל, בחודש מאי הקרנות האקטיביות המסורתיות כבר "הובילו" פדיון עצום בתעשייה, כשפדו כ-5.2 מיליארד שקל.

התעשייה הפסיבית הצליחה לרשום גיוס כולל של כ-130 מיליון שקל, כשהקרנות המחקות פדו כ-740 מיליון שקל, ומנגד קרנות הסל סיימו את החודש עם גיוס של כ-870 מיליון שקל הודות לקטגוריית המניות בארץ (כנראה רכישה אחת מאוד גדולה) שחיפתה על פדיונות בשאר הקטגוריות.

הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו גם החודש בקטגוריית מניות בארץ, אך בניגוד לחודש אפריל, הגיוס נרשם בקרנות הסל בלבד, כשהקרנות המחקות והקרנות האקטיביות המסורתיות סיימו את החודש עם פדיון בקטגוריה זו.

סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש מאי בכ-17 מיליארד שקל, שמהווים ירידה של כ-4.4% מכ-383.8 מיליארד שקל לכ-366.9 מיליארד שקל. הירידה נובעת מתשואה שלילית של כ-3.3% בסך של כ-12.7 מיליארד שקל ומפדיון של כ-4.2 מיליארד שקל.

מתחילת השנה רשמה תעשיית קרנות הנאמנות פדיונות של כ-6.6 מיליארד שקל.

קסם – היחיד שגייס במאי
הגוף הגדול בהיקף הכספים המנוהלים בתעשיית הקרנות הוא מיטב שמנהל 57.7 מיליארד שקל, אבל זאת גם הסיבה שהוא ספג את הפדיונות הגדולים ביותר בחודש מאי – 1.15 מיליארד שקל. הגוף השני מבחינת היקף הכספים המנוהלים הוא קסם שבניגוד לכל האחרים, הוא היחיד שהצליח לגייס במאי – 1.3 מיליארד שקל. במקום השלישי מגדל שוקי הון עם פדיונות של 675 מיליון שקל, והרביעי הוא פסגות עם פדיונות של 295 מיליון שקל.

מתחילת השנה בית ההשקעות אלטשולר שחם מאבד כבר כמעט 5 מיליארד שקל, מיטב מאבד כמעט 2 מיליארד שקל, הראל הוא השלישי כשהוא מאבד 1.4 מיליארד שקל, ואחריו איילון עם אובדן של 700 מיליון שקל.

השקעה פסיבית או אקטיבית? מדדים או בחירת מניות?