"הודעת הבנק המרכזי של יפן ביום שישי האחרון על הרחבת תוכנית ההרחבה הכמותית, יחד עם החלטת קרן הפנסיה הגדולה ביפן, להגדיל השקעותיה במניות, כבר העלו את מדד הניקיי ב-8% לשיא של 7 שנים. האם זו רק ההתחלה?". כך שואלים האנליסטים של הראל פיננסים, יאיר מנדלסון ורן זינגר. הם מוסיפים כי "מי שמחליט להמר על כל הקופה בטוח בניצחונו או שכבר אין לו מה להפסיד – במקרה של יפן, נראה שהאפשרות השנייה היא הנכונה".

בהראל מציינים כי "באופן שלחלוטין לא נראה מקרי, ההודעה של הבנק המרכזי ביפן התקבלה בדיוק יומיים לאחר שהבנק המרכזי של ארה"ב החליט לסיים את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו באופן סופי. השאלה הגדולה היא אם הפעם תצליח יפן להגיע להישגים דומים: ההרחבה הכמותית בארה"ב ייצבה את השווקים הפיננסים, החלישה את הדולר ובהמשך תרמה לצמיחת הכלכלה וירידה באבטלה – ובתוך כל אלה הזניקה אל על את שוקי המניות שם".

להערכתם, בטווח הקצר יש כמה השלכות לסדרת הצעדים שהוכרזו ביפן: "המטבע היפני כרגע בשפל של 6 שנים מול הדולר, וכמו שהדברים נראים כעת יש סיכוי גבוה יותר שהוא ימשיך להיחלש. ההיחלשות הזו תשפר את כושר התחרות של היצואניות הגדולות, בדיוק כמו שהדולר החלש סייע לחברות רבות בארה"ב, במיוחד במגזר התעשייה ולחברות הגלובליות.

"אך בניגוד לארה"ב, בטווח הארוך השיפור בחברות ביפן יהיה כנראה נמוך יותר, מאחר שיפן היא מדינה עניה (יחסית) במשאבי טבע עם תלות מובנית ביבוא מוצרים כמו ברזל, החיוני לתעשיית הרכב הגדולה (טויוטה, הונדה ואחרות) וכן באנרגיה. ההיחלשות הדרמתית של הין מאז החלה תוכנית ההרחבה הנוכחית שיפרה אמנם את כושר התחרות של היצואניות הגדולות, אך המחיר שלה היה ייקור משמעותי של כל המוצרים המיובאים, כך שבשורה התחתונה רווחיות החברות לא השתפרה משמעותית".

לדברי הראל, זו בדיוק אחת הסיבות לשאלה האם מה שהצליח בארה"ב לא בהכרח יצליח גם ביפן: "מעבר לעובדה שהמדינות שונות מבחינה דמוגרפית (אוכלוסיית ארה"ב גדלה מגידול טבעי והגירה, בעוד שביפן היא מתכווצת), תוכניות ההרחבה הכמותית בארה"ב התבצעו במקביל למהפכת האנרגיה שם, שהקטינה מאוד את התלות של ארה"ב ביבוא נפט וגז ויצרה שינוי כלכלי עמוק שאיפשר לתעשייה האמריקאית להתאושש עם פחות תלות בגורמי חוץ".

כמו כן, צופים בהראל כי ההשלכה הדרמתית מעבר לין עשויה להיות בשוק המניות: "הזרמת ביקושים של יותר מ-150 מיליארד דולר לשוקי המניות ביפן מצד הבנק המרכזי וקרן הפנסיה צפויים בטווח הקצר להעלות את מחירי הנכסים ולהשפיע לחיוב על שוק המניות. בכל מקום שבו יושמה עד היום תוכנית הרחבה כמותית, המניות הגיבו בעליות חדות. בהתחשב בעובדה שההרחבה ביפן היא הגדולה ביותר (במונחי תוצר) שהוצגה עד היום, ייתכן כי גם ההשפעות שלה על שוקי המניות יהיו הדרמתיות ביותר.

"מה יוכל לפגוע בחגיגה בשוק המניות? התוכנית לא פותרת את הבעיות המבניות של יפן, את תלותה ביבוא מזון ואנרגיה, הירידה בתחרותיות, התכווצות האוכלוסייה וכמובן החוב הציבורי העצום. בנוסף, ראש הממשלה, שינזו אבה, יידרש בחודשים הקרובים להחלטה לא פשוטה בנוגע להעלאת מס הצריכה ל-10%, בהתאם לתכנון. המס שהוטל השנה נחשב לאחד הגורמים שפגעו בשוק המניות, ולאור הנתונים החלשים בחודשים האחרונים נראה היה כי יוחלט לדחות את העלאה המתוכננת. אם התוכנית החדשה תיתן ’דחיפה’ לכלכלה, ייתכן כי הוא יקבל את הביטחון להשליםאת המהלך הזה", סיכמו בהראל פיננסים.

בית ההשקעות רוטשילד ממזג את קרן הנאמנות "אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל" (מס' קרן: 5106661) וקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים" (מס' קרן: 5106679). המיזוג נעשה בהתאם להחלטת דירקטוריון מנהל הקרן מיום  14/09/2014 כמו כן,  נאמן הקרנות, יובנק חברה לנאמנות אישר ביום  17/09/2014 כי אין מניעה לביצוע המיזוג.

המיזוג בוצע באופן המפורט להלן:

1. המיזוג בוצע בהתאם להוראות סעיף 100 לחוק באופן שקרן הנאמנות "אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל" (מס' קרן: 5106661) (הקרן הנקלטת) מוזגה לתוך הקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים" (מס' קרן: 5106679) (הקרן הקולטת).

2. למען הסר ספק יובהר, כי לאחר מועד המיזוג הקרן הנקלטת אינה קיימת עוד.

3. מנהל הקרן העביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, והמיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת.

4. כתוצאה מהמיזוג, לא חל שינוי במספר היחידות ובשוויין של היחידות בידי מי שהחזיק ביחידות הקרן הקולטת.

5. כל מחזיק ביחידות בקרן הנקלטת קיבל, במועד המיזוג, יחידות בקרן הקולטת ששוויין הכספי כשווי היחידות שהחזיק ערב המיזוג בקרן הנקלטת.

6. במועד המיזוג פקע הסכם הקרן של הקרן הנקלטת ואין לו תוקף עוד. היחידות בקרן הנקלטת בוטלו במועד המיזוג, ולא ניתן עוד לפדותן.

7. בהתאם לאישור שהתקבל מרשות המיסים בישראל בדבר תוכנית המיזוג, המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת פטורה ממס רווחי הון.

8. להלן מחירי הפדיון ליום 04/11/2014 של כל אחת מהקרנות שהתמזגו:

שם הקרן                                                                        מחיר הפדיון ערב המיזוג

"אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל"                                              67.41

"אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים"                              115.91

מכאן, יחס ההמרה הינו כדלקמן: כל יחידה בקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) ברזיל" מקנה למחזיק בה  0.5815719 יחידות בקרן "אדמונד דה-רוטשילד (4D) שווקים מתעוררים".

למען הסדר הטוב, להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת נכון למועד פרסום דיווח מיידי זה:

1.רוב נכסי הקרן יהיו חשופים למניות של חברות הנסחרות ו/או המאוגדות במדינות המזרח הרחוק, מזרח אירופה, המזרח התיכון (למעט ישראל), אפריקה ואמריקה הלטינית (להלן: "שווקים מתעוררים").

2.שיעור חשיפת נכסי הקרן למניות לא יעלה, בערכו המוחלט, על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

3.שיעור חשיפת נכסי הקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

4.שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינן בדירוג השקעה^ לא יעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

5.השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל עשוי לעלות על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

6.יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן.

זה אולי נשמע מגוחך, אבל זה מה שיש ומסתבר שזה באופן יחסי הרבה – בנק ירושלים מציע ריבית של 0.5% לשנה בפיקדון שקלי.  הריבית נקבעת בהתאם לפריים, והלקוחות יכולים למשוך את הפיקדון בהודעה של 60 יום מראש. זה מעט, אם נתייחס להיסטוריה (הריבית רק לפני שנה וחצי היתה מעל 2%, ולפני ארבע וחמש שנים היא הגיעה ל-4%-5%, אבל בעידן שריבית בנק ישראל היא 0.25%, אז מסתבר ש-0.5% זה לא מעט, זה אפילו הרבה!

ביחס לכל הבנקים במערכת הבנקאית, ההצעה של בנק ירושלים היא נדיבה. אז מה לעשות – להעביר את הכסף לבנק ירושלים? זאת אפשרות, אבל רגע לפני שאתם עושים זאת, כדאי לכם ללכת (או להתקשר כמובן) ליועץ ההשקעות, או אחד מבכירי הסניף , ולהגיד לו שאתם עומדים להעביר לבנק ירושלים סכום מסוים בגלל ששם מקבלים0.5% ריבית. מאוד יכול להיות שאחרי שתגידו זאת, יעלו את הריבית שמציעים לכם!

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרסמה היום מתווה חדש לגופים המוסדיים הקובע כי תמהיל ההשקעות והסיכון הגלום בפנסיה יותאם למאפייני החוסכים לפנסיה.  ההנחיות החדשות נועדו למנוע חשיפה גבוהה מדי של חוסכים מבוגרים לתנודתיות בשוק ההון. מתווה זה יחול באופן אוטומטי על כל המצטרפים החדשים למעגל החוסכים. בנוסף, לכל חוסך קיים תינתן האפשרות להעביר את כספו למסלול השקעות מותאם לגיל. ההנחיות האלו מגיעות לאחר בדיקה של הממונה על שוק ההון והבנה שאין התאמה בין הפנסיות ותמהיל הפנסיות (מבחינת הסיכונים) ובין גילאי החוסכים. לשיטה הזו קוראים המודל הצ'יליאני – זו שיטה שכבר ניסו להפנים אותה כאן לפני כשנתיים, אבל ללא הצלחה. נקווה שהפעם זה יצליח!

המשבר הפיננסי שפקד את שוקי ההון בארץ ובעולם בשנת 2008, העלה את הצורך בהתאמת מסלולי ההשקעה למאפייני החוסכים במוצרי החיסכון הפנסיוני השונים (קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים). כיום, מרבית כספי החוסכים, צעירים ומבוגרים, מנוהלים יחד על אף שמאפייניהם וצרכיהם שונים זה מזה. ההסדרה שצפויה להיכנס לתוקף בתאריך 1.1.16, כוללת גם הוראות בנוגע לשמות מסלולי ההשקעה השונים במוצרי החיסכון הפנסיוני. נקבעו שמות אחידים לכל מסלול במטרה להקל על חוסכים להחליט מהו אפיק ההשקעה המתאים לצורכיהם.

שר האוצר, יאיר לפיד: "מדובר במהלך צרכני המבטיח ודאות גבוהה יותר לחוסכים לפנסיה בישראל ושיוביל להגנה גבוהה יותר על כספי הפנסיה של האוכלוסייה המבוגרת בארצנו״. מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: אנו פועלים למנוע פגיעה בגובה הקצבה של חוסכים עקב תנודתיות בשוק ההון בשנים שלפני יציאתם לפנסיה. מהלך זה של התאמת רמת סיכון ההשקעה לגיל החוסך הינו חלק ממדיניות כוללת של משרד האוצר לנושא החיסכון הפנסיוני". הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "עלינו לשמור על כספי החיסכון ולוודא כי גם ברמת תנודתיות גבוהה בשוק ההון, חוסכים מבוגרים יושפעו במידה פחותה. המתווה החדש צפוי להגן באופן טוב יותר על כספי החיסכון הפנסיוני וליצור התאמה טובה יותר של השקעות לצורכי החוסכים בסמוך לתקופת פרישתם לגמלאות".

שאלות ותשובות – מתווה מותאם גיל

1. מהו המתווה ומהי מטרתו? גופים מוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וקופות ביטוח), יידרשו להקים מסלולי השקעה נפרדים עבור חוסכים בקבוצות גיל שונות. בנוסף, הגופים המוסדיים יוכלו להרחיב את המודל ולהפריד בין כספי החוסכים גם על פי מאפיינים נוספים. למשל, העדפת סיכון, מצב כלכלי וכדומה. מטרת המתווה היא להתאים את החיסכון הפנסיוני למאפייני העמית ובעיקר לגילו. המתווה גובש על מנת למנוע מחוסך הקרוב לגיל פרישה לספוג הפסדים כתוצאה מתנודות חריפות בשווקי ההון.

2. כיצד מצטרפים למתווה? חוסכים חדשים ישויכו באופן אוטומטי למתווה, כל עוד לא בחרו מסלול השקעה אחר. כמו כן, הגופים המוסדיים יפנו לחוסכים קיימים ויציעו להם לעבור למתווה זה.

3. מה תהיה מדיניות ההשקעה החדשה? החברה המנהלת תקבע את מדיניות ההשקעה של כל מסלולי השקעה עבור כל קבוצת גיל. סביר להניח כי מסלולים שמיועדים לחוסכים מבוגרים יהיו סולידיים יותר ומסוכנים פחות ממסלולים עבור חוסכים צעירים. בנושא זה, ניתן להתייעץ עם סוכן ביטוח, או יועץ פנסיוני או לפנות ישירות לחברה. בנוסף, ניתן לעקוב אחר מדיניות ההשקעה, בפרסומים של "מדיניות השקעה צפויה" שהחברה המנהלת מחויבת להעלות באתר האינטרנט שלה

4. אילו מסלולי השקעה יוקמו במסגרת המתווה? כל חברה המנהלת כספים במוצרי חיסכון פנסיוני (קופות גמל, קרנות פנסיה ופוליסות ביטוח חיים) תקים מתווה השקעות מותאם גיל המכיל את המסלולים הבאים: • מסלול השקעה לחוסכים מתחת לגיל 50; • מסלול השקעה לחוסכים בני גיל 50 עד 60; • מסלול השקעה לחוסכים בני גיל 60 ומעלה; • מסלול השקעה למקבלי קצבה. בנוסף, ימשיכו להתקיים מסלולי השקעה "מתמחים" כגון: מניות, אג"ח, שקלי, טווח קצר וכדומה. חוסכים שעדיין לא החלו לקבל קצבה רשאים להעביר את כספם.

5. מהו השינוי במסלול השקעה "מתמחה"? עד היום, מסלול "מתמחה" אופיין בכך שלפחות 50% מהכספים הנמצאים בו מושקעים באפיק השקעה מסוים כמניות, אג"ח, שקלי וכדומה. מטרת מסלולים מסוג זה היא לאפשר לחוסכים לבחור באפיק המתאים ביותר למאפייניהם ולצרכיהם.

6. מהו מסלול השקעה בו מנוהלים הכספים כיום? רוב כספי החיסכון הפנסיוני מנוהלים כיום במסלולי השקעה "כלליים", שאינם לוקחים בחשבון את מאפייניהם השונים של החוסכים. במסלולים אלה נמצאים כספים של חוסכים בגילאים שונים. במסלול "כללי" ניהול ההשקעות נעשה בהתאם לשיקול דעתה של החברה המנהלת את כספי החיסכון הפנסיוני.

7. באיזה מסלול מנוהלים הכספים שלי? ניתן לפנות לחברה המנהלת את כספי החיסכון ולברר זאת עמה. בנוסף, חוסך רשאי להעביר את כספיו מהמסלול ה"כללי" למסלול השקעה מתמחה.

8. מדוע חשוב מסלול ההשקעה שלי? כספי החוסכים במוצרי החיסכון הפנסיוני משויכים למסלולי השקעה שונים, כאשר הכספים בכל מסלול מושקעים באופן שונה, סולידיים יותר או פחות. התשואה שמניבים כספי החוסכים בכל מסלול השקעה נגזרת, בין השאר, מרמת הסיכון אליה חשופים הכספים באותו המסלול. כלומר, בחירה במסלול ההשקעה משפיעה על רמת הסיכון.

9. כיצד אדע מהי רמת הסיכון המתאימה לי? חיסכון פנסיוני הוא חיסכון ארוך טווח, הנצבר על פני עשרות שנים. ככל שמשקל ההשקעות במניות או באגרות חוב של חברות בסך החיסכון הפנסיוני גבוה יותר, החוסך צפוי לתנודות חדות יותר. מצד שני, חיסכון המושקע בעיקר בפיקדונות או באגרות חוב ממשלתיות הוא תנודתי פחות, אך לאורך זמן צפוי להניב תשואות נמוכות יותר. השפעתן של תנודות חדות בתקופה קצרה אינה מהווה סיכון לחיסכון ארוך טווח, ולא מומלץ לקבל החלטות שהשפעתן מכרעת על סמך ירידות או עליות חדות שבועיות או חודשיות. לפני כל החלטה חשוב לפנות לגורם מוסמך בתחום (יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני) שיעזור בבחירת התכנית או המסלול המתאימים ביותר.

10. אני חוסך במסלול "כללי" ומעוניין להישאר בו. האם אני יכול לעשות זאת? כן. חוסכים קיימים במסלול "כללי" יורשו להמשיך לנהל בו את כספם.

11. אני חוסך בן 62, האם אוכל לבחור במסלול מנייתי? כן, כל עוד לא התחלת לקבל קצבה, תמיד תוכל לבחור במסלול "מתמחה", לרבות במסלול מנייתי. חשוב להדגיש כי הזכות לבחור היכן ינוהלו כספי החיסכון הפנסיוני נמצאת בידי החוסך בלבד. החוסך רשאי להיוועץ ביועץ או בסוכן ביטוח פנסיוני כדי לבצע את הבחירה המושכלת והמתאימה ביותר לצרכיו ולהעדפותיו.

12. האם המודל יחול על קרן השתלמות? המודל יחול רק על חיסכון פנסיוני המיועד לשימוש החוסכים לאחר גיל הפרישה: כספים בקופות גמל לתגמולים, בקופות גמל לא משלמות לקצבה, בקרנות הפנסיה החדשות ובקופות ביטוח (הידועות גם כפוליסות ביטוח מנהלים). המודל לא יחול על מוצרי חיסכון שאינם מיועדים לגיל פרישה דוגמת קרן השתלמות, קופת גמל לדמי מחלה, קופה מרכזית לפיצויים, קופות אישיות לפיצויים ועוד.

13. האם המודל יחול על כספי פיצויים? כן, כספי הפיצויים יכולים להוות מרכיב מרכזי בחיסכון לגיל הפרישה, ויתאפשר לנהלם במסגרת המתווה.

14. היכן אני יכול למצוא מידע על המתווה של חברות המנהלות מוצרי חסכון פנסיוני? מידע נרחב ניתן למצוא באתרי האינטרנט של החברות לניהול מוצרי חסכון פנסיוני. בנוסף, ניתן לפנות לחברות בטלפון או בכתב.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום נתונים על הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית 2013. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההכנסה ממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה היא 9,030 ש"ח, עלייה ריאלית של 1.4% בהשוואה לשנת 2012. ההכנסה החציונית עמדה על 6,578 ש"ח, עלייה ריאלית של 3.3% לחודש לעומת שנת 2012.

עוד עולה מהנתונים כי מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע הוא 41.6, וההכנסה ברוטו הממוצעת לשעת עבודה – 52.0 ש"ח. הגיל הממוצע של שכיר הוא 39.5, ומספר שנות הלימוד הממוצע לשכיר הוא 14.0.

התפלגות השכירים לפי עשירונים ומין: 51.4% מהשכירים הם גברים, ו-48.6% נשים. ממוצע שנות לימוד של גבר שכיר הוא 13.8 ושל אישה שכירה הוא 14.1. בעשירונים התחתונים, שיעור הנשים השכירות גבוה יותר משיעור הגברים השכירים, וככל שמתקדמים בעשירונים שיעור הנשים השכירות הולך וקטן.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר היא 10,683 ש"ח ולשעה 55.4 ש"ח, ואילו ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה היא 7,280 ש"ח ולשעה 47.4 ש"ח. ההכנסה החציונית ברוטו לחודש לגבר שכיר היא 7,657 ש"ח ולאישה שכירה 5,615 ש"ח. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של אישה שכירה מהווה 68.2% מהכנסת גבר, הכנסה הממוצעת ברוטו לשעה היא 85.6% מהכנסת הגבר וההכנסה החציונית לחודש היא 73.3% מההכנסה החציונית של הגבר.

הכנסה ממוצעת ברוטו מעבודה שכירה לפי קבוצות אוכלוסייה: ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 9,566 ש"ח – והחציונית 6,971 ש"ח. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה הערבית היא 6,076 ש"ח – והחציונית 5,414 ש"ח. הפערים בהכנסות בין שכירים ערבים לשכירים יהודים גבוהים יותר בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה מאשר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית היא 11,652 ש"ח, לעומת ההכנסה לגבר שכיר בקרב האוכלוסייה הערבית שהיא 6,453 ש"ח לחודש – פער של 44.6%. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה באוכלוסייה יהודית היא 7,555 ש"ח, לעומת ההכנסה לאישה שכירה בקרב אוכלוסייה ערבית שהיא 5,210 ש"ח לחודש – פער של 31%.

ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר מבין ענפי הכלכלה היא בענף המידע והתקשורת – 15,705 ש"ח ברוטו לחודש. ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר מבין משלחי היד היא בקרב מנהלים (16,489 ש"ח) לחודש. במשלח יד זה גם שעות העבודה השבועיות הרבות ביותר – 48.3 שעות בממוצע לשבוע.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למנהל שכיר היא 18,096 ש"ח, וההכנסה למנהלת שכירה היא 13,567 ש"ח לחודש – פער של 25%.

ככל שעולה רמת ההשכלה של השכיר כך גדלה הכנסתו. ההכנסה ברוטו לשעה של שכיר בעל השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה היא 78.6 ש"ח, לעומת הכנסה של 30.8 ש"ח ברוטו לשעה של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים.

שר האוצר, יאיר לפיד, פנה לוועדת המחירים בבקשה לבחון את האפשרות להטיל פיקוח מחירים על רשימת המוצרים הבאה: שמן קנולה, לחם מחיטה מלאה, יוגורט, מעדני חלב, חלב סויה, ירקות קפואים ונייר טואלט.

במכתב ששלח שר האוצר, יאיר לפיד, הבוקר (5.11) ליו"ר ועדת המחירים ציין השר כי משרדו הציב את המאבק ביוקר המחיה, הפחתת הוצאות והגדלת ההכנסה הפנויה של השכבות החלשות ושל מעמד הביניים הישראלי כיעד מדיניות מרכזי: "אין מנוס מנקיטה בכלים הנוקשים ביותר, ובכלל פיקוח מחירים, כדי להחזיר את המחירים לרמה שהציבור יכול להרשות לעצמו".

עוד הוסיף שר האוצר במכתבו: ״המטרה שלנו היא להגיע לרמת מחירים נמוכה יותר, אשר תאפשר לאזרחים כוח קניה דומה לזה הקיים במדינות המפותחות״.  שר האוצר ומשרדו ימשיכו לנקוט בצעדים כמו הסרת חסמים והגברת יבוא כחלק מתכנית רחבה למלחמה ביוקר במחיה בישראל. כבר בינואר הקרוב צפויה הורדה במחירי החשמל בכ- 12-15% ובמהלך שנת 2015 ירידה במחירי המים בכ-10% לפחות.

רשימת המוצרים מבוססת על בחינה ראשונית שנעשתה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד

האוצר. בבחינה נבדק השינוי שחל במחירי המוצרים בשנים האחרונות, מחיר המוצרים

בהשוואה בינלאומית וכן מידת הריכוזיות בכל תחום.

יו"ר הרשות לני"ע שמואל האוזר אמר היום כי "אם לא נעשה משהו, הבורסה לא תהיה רלבנטית. הבורסה חייבת להיות רלבנטית. הבורסה היא מראה של הכלכלה" .

לדבריו, אלה הדברים שצריך לעשות:

• שינוי מבני בבורסה: הפיכת הבורסה למטרות רווח היא תנאי הכרחי ולא מספיק

• עוד חברות בבורסה: חברות ממשלתיות, פרטיות נוספות, עסקים קטנים ובינוניים, מו"פ

• באמצעות הבורסה נממן: פרויקטים תשתית, דיור בר-השגה, עסקים קטנים ובינוניים

• מכשירים פיננסים חדשים, רישום מניות זרות למסחר, הגדלת כמות צפה

• שיתוף פעולה עם בורסה גדולה

• הורדת עמלות מינימום

• פיתוח מאגר השאלות

• הפיכת הבורסה ל- user friendly באמצעים טכנולוגיים, מועדי מסחר, עשיית שוק במניות, מסחר אלגו', חברי בורסה חדשים ועוד…

השינוי המבני נדרש בעת הזו, בין השאר, משום שהוא יגרום לבורסה לפעול להרחבת פעילותה, יגרום לבורסות אחרות לשתף פעולה עם הבורסה בת"א, יאפשר מסחר במכשירים פיננסים חדשים, יגדיל נזילות לחברות ולכן יוזיל עלויות גיוס הון ועשוי להיות אטרקטיבי יותר לפעילות בינלאומית.

מה נדרש לעשות? תזכיר חוק לשינוי מבנה הבורסה שיכלול, בין השאר, מרכיבים נוספים של פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, ממשל תאגידי ראוי לבורסה בת"א והפרדה בין הזכויות בהצבעה והזכויות בהון והזכויות בהצבעה.

להלן התייחסות קצרה של גיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאלים במח' המאקרו של פסגות, בהמשך לבחירותאמצע הלילה בארה"ב:

בבחירות אמצע שהתקיימו הלילה בארה"ב, הרפובליקנים הצליחו להשיג את הרוב בסנאט ולהגדיל את הרוב שכבר היה להם בבית הנבחרים. בכך, נשיא ארה"ב הדמוקרטי, יצטרך להתמודד בשנתיים האחרונות לכהונתו עם קונגרס רפובליקני. הרפובליקנים שולטים כיום ב-52 מושבים מתוך 100 בסנאט וב-237 (תוצאות לא סופיות) מתוך 435 בבית הנבחרים

המשמעות –  מעתה, ועד לבחירות לנשיאות, הכוח בקביעת סדר היום מבחינת חקיקה ומינוי נציגים לוועדות השונות יהיה בידי הרפובליקנים.

רוב המשקיעים והמגזר העסקי יקבלו זריקת עידוד מתוצאות אלו, שכן סדר היום הרפובליקני נחשב כמיטיב עם המגזר העסקי.

כעת, המשקיעים יישאו עיניהם לפעולות הרפובליקנים בנושאי האנרגיה (קידום הנחת צינורות גז ונפט, הסרת חסמים על יצוא אנרגיה ועוד), התקציב ותקרת ההוצאה וסביב נושא המיסוי על מכשירים רפואיים (אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין הרפובליקנים והדמוקרטים סביב רפורמת הבריאות של אובמה).

החוזים העתידיים בוול סטריט כבר הגיבו בחיוב כאשר עם היוודע התוצאות הם מצביעים על עליות של עד 0.3%, כאשר לפני היוודע התוצאות החוזים עדיין היו שליליים. גם באסיה ניכר שיפור כאשר עד היוודע התוצאות המסחר התנהל בירידות שערים אשר התמתנו משמעותית לאחר מכן.

היסטורית, שוק המניות נהנה מעליות חדות לאחר בחירות האמצע ללא קשר לזהות המנצחים. מאז 1928, מדד ה-S&P 500 הניב תשואה חציונית של 7.0% בשלושת החודשים לאחר הבחירות, עם תשואה חיובית ב-86% מהפעמים, כך על פי ניתוח שהוציאו בברקליס' (Barclays)

תוצאות אלו צפויות לתמוך בשווקים בטווח הקרוב, ביחד עם התוצאות החיוביות מעונת הדו"חות והשיפור הכללי בכלכלת ארה"ב כפי שבא לידי ביטוי בנתונים המאקרו-כלכליים. עם זאת, עלייה מחודשת במחלוקת סביב התקציב ותקרת ההוצאה עשויה לפגוע בסנטימנט בהמשך. למרות זאת, אנו מעריכים כי הרפובליקאים יזהרו מלהיות קשיחים מדי שכן הזיכרון מההשבתה בשנה שעברה עדיין טרי והם לא היו רוצים לסכן את הסיכויים שלהם בבחירות לנשיאות בעוד שנתיים.

קבוצת תדיראן מדווחת על זכייה במכרז של משרד הבריאות להתייעלות אנרגטית ב-11 בתי חולים ממשלתיים בישראל. הוצאות האנרגיה של 11 בתי החולים הממשלתיים מסתכמות בכ-150-200 מיליון ₪ בשנה, המשקף הוצאה מצטברת על אנרגיה כ-2.5-3 מיליארד ₪ בתקופה של 15 שנים

לצורך המכרז, חתמה תדיראן על הסכם שותפות עם חברת Prima Vera, חברה איטלקית המתמחה בתחום המכרז, והוקמה חברה משותפת בחלקים שווים.  היקף ההשקעות בין היתר בהחלפת התשתיות והציוד מוערך בסכום של עד כ-100 מיליון ₪ לתקופת הקמה והפעלה של 17 שנים. מטרת הפרויקט הינה להוביל לחיסכון מרבי בהוצאות האנרגיה של בתי החולים הממשלתיים בישראל

משה ממרוד, מנכ"ל ובעלים של קבוצת תדיראן, אמר:"הזכייה במכרז כה משמעותי בתחום ההתייעלות האנרגטית בבתי חולים הינה תעודת כבוד עבור קבוצת תדיראן והוכחה לכך שתדיראן מובילה ופורצת דרך בכל מה שקשור בתחומי מיזוג אוויר, חימום, אוורור והתייעלות אנרגטית. הזכייה במכרז בתי החולים מציבה את תדיראן בחזית תחום ההתייעלות האנרגטית בישראל"

טובי פישביין, סמנכ"ל הכספים והפיתוח העסקי של תדיראן הולדינגס: "לפני כ- 3 שנים הקמנו חטיבה לפתרונות אנרגיה מתקדמים, והתחלנו לעבוד על פרויקט בתי החולים. כשניגשנו למכרז ראינו בו הזדמנות להוביל פרויקט משמעותי במדינת ישראל, עם תשואות אטרקטיביות ולא פחות חשוב, זיהינו שוק בהתהוות עם פוטנציאל גידול משמעותי, המאפשר לתדיראן – באמצעות הניסיון והיכולות של אנשיה ומוצריה – להפוך למובילה בו."

תדיראן גרופ זכתה במכרז הגדול ביותר אי פעם בישראל בתחום ההתייעלות האנרגטית: קבוצת תדיראן מדווחת על זכייה במכרז של משרד הבריאות להתייעלות אנרגטית ב- 11 בתי החולים הממשלתיים בישראל, בהיקף השקעות בין היתר בהחלפת התשתיות והציוד מוערך בסכום של עד כ- 100 מיליון ₪, ולתקופת הקמה והפעלה של 17 שנים. הוצאות האנרגיה של 11 בתי החולים הממשלתיים מסתכמות בכ-150-200 מיליון ₪ בשנה, המשקף הוצאה מצטברת על אנרגיה כ-2.5-3 מיליארד ₪ בתקופה של 15 שנים.

לצורך המכרז, חתמה תדיראן על הסכם שותפות עם חברת Prima Vera, חברה איטלקית המתמחה בתחום המכרז והוקמה חברה משותפת בחלקים שווים. החברה המשותפת שזכתה במכרז נבחרה להוביל את תהליך ההתייעלות האנרגטית ב- 11 בתי חולים ממשלתיים בישראל, המחולק ל- 2 שלבים:

• שלב ראשון – יימשך עד 24 חודשים במהלכם תבוצענה מדידות צריכת אנרגיה, תכנון מפורט והקמת הפתרונות והמערכות להתייעלות אנרגטית, כגון: מיזוג אויר, חימום, אוורור, מערכות תאורה ועוד.

• שלב שני – למשך 15 שנים נוספות, שלב הפעלה ותחזוקה של המערכות להתייעלות אנרגטית שיותקנו בבתי החולים ברחבי הארץ.

מטרת הפרויקט הינה להוביל לחיסכון מרבי בהוצאות האנרגיה של בתי החולים הממשלתיים בישראל.

ההמתנה למע"מ אפס ותנאי השוק גרמו לירידה של 30% במחזורים בענף השיפוצים. קבלני שיפוצים ובעלי מגרשי חומרי בניין מדווחים על ירידה בעבודות וירידה בכמות הפניות.

ערן סיב, יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, טוען כי "הממשלה חייבת לקבל החלטות מהירות. במידה ולא יעשו כן נעמוד בפני גל של פשיטות רגל של קבלני שיפוצים. מכיוון שתמיד לאחר מלחמה יש פריחה – חשבנו שלאחר צוק איתן תהיה עליה בעבודות, אך הפעם התבדינו ואנו עדים לירידה של כ 30% במחזורים בענף, דבר שלא זכור לי".

דבר נוסף שתרם למיתון בענף השיפוצים הוא העלייה של שער הדולר בחודשים האחרונים. הדולר עלה בכ-10%, מה שהיה אמור לגרור עלייה מסויימת במחירי השיפוצים, אך בגלל תנאי השוק וירידה בהיקפי העבודות המחירים לא רק שלא עלו – הם אף ירדו בכ-5%.

גירעון= העלאת מיסים! ככה לומדים בשיעורי הכלכלה, ככה סבורה ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. הנגידה  אמרה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי  "קיים גירעון של כ- 120 מיליארד ש"ח ובלעדיו הממשלה לא תוכל לתת מענה לצרכים השונים המוצדקים. אין מנוס מהעלאת מסים, באמצעות ביטול פטורים או בדרכים אחרות". זו לא פליטת פה של הנגידה, זה מה שהיא חושבת כבר הרבה זמן. אז באוצר לא ממש סופרים את ההתבטאויות האלו, אבל במקרה הזה היא צודקת (להבדיל מהתנהלותה בקשר לריבית האפסית ובקשר להימורי המטבע והמניות).  

פלוג הוסיפה בכנס כי – "השמן עבר דיאטה חריפה במהלך העשור האחרון. ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל נמוכה ב-10% בממוצע ביחס למדינות ה-OECD", אבל זה עדיין לא מספיק.

לאחרונה התבטאה הנגידה בקשר לריבית ומצב המשק ואמרה כי בנק ישראל ממשיך לבחון את הצורך בשימוש בכלים מונטריים של הקלה כמותית. פלוג אמרה/ רמזה שכלי הריבית קרוב למיצוי – "הכלי הסטנדרטי של המדיניות המוניטרית, הריבית כמובן, קרוב למיצוי, וכפי שהודענו, אנו בוחנים את הצורך בשימוש בכלים שונים כדי להשיג את מטרות המדיניות.  אנו בבנק ישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בסביבת האינפלציה, בפעילות, בכלכלה העולמית ובשער החליפין. בנק ישראל מחויב לעמידה ביעד האינפלציה ולתמיכה בפעילות הכלכלית, כפי שמוגדרים יעדיו בחוק". מה זה אומר? זה אומר כנראה שלבנק ישראל אין טקטיקה ברורה, או שהוא בכוונה מזגזג בין הטקטיקות השונות, כדי לבלבל את האוייב , כדי לבלב את שחקני המט"ח.

טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ו-Active Biotech הודיעו היום על הרחבת התכנית לפיתוח קליני של לקווינימוד עם השקת מחקר ה- ARPEGGIO, המיועד להעריך את מתן הלקווינימוד לטיפול בטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (PPMS). בנוסף, טבע רשמה את המטופל הראשון למחקר הקליני LEGATO-HD, שמטרתו להעריך את השפעתהטיפול בלקווינימוד במחלת ההנטינגטון. כיום, אין תכשירים מאושרים לטיפול ב- PPMS או למחלת ההנטינגטון, מעבר לטיפולים בתסמינים של המחלות.

"טבע מתגאה במאמצים שהיא משקיעה במחקר וחדשנות כדי לעזור לחולים המתמודדים עם מחלות נוירולוגיות ניווניות", אמר ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח גלובלי ומדען ראשי של טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ. "נמצא כי לקווינימוד מווסת מספר נתיבים עצביים משמעותיים הנפוצים בהתקדמות של מחלות נוירולוגיות ניווניות. באופן מפורש יותר, הטיפול מווסת תאים של מערכת החיסון גם בפריפריה וגם במערכת העצבים המרכזית. אנו מצפים מאוד לתוצאות המחקרים."

מחקר ה- ARPEGGIO מיועד להעריך את היעילות, הבטיחות והסבילות של לקווינימוד בחולים עם PPMS. יעד המחקר העיקרי מוגדר כשינוי באחוזים של נפח רקמת המוח (PBVC) כפי שנמדד בסריקות MRI. PPMS מאופיין בירידה בתפקוד הנוירולוגי ללא התקפים. כ- 15 אחוז מחולי הטרשת הנפוצה נמצאים בקטגוריית PPMS.

מחקר ה- LEGATO-HD מיועד להעריך את הבטיחות והיעילות של לקווינימוד, הניתן אוראלית אחת ליום, כטיפול אפשרי לחולים בוגרים במחלת ההנטינגטון. יעד המחקר העיקרי הוא השינוי, לעומת קו הבסיס, בסולם הדירוג האחיד של מחלת ההנטינגטון – סולם מוטורי כללי (Unified Huntington’s Disease Rating Scale-Total Motor Scale, UHDRS-TMS) כפי שהוגדר על ידי סכום התוצאות של כל סעיפי המשנה של UHDRS-TMS בתום 12 חודשי טיפול. מחלת ההנטינגטון נגרמת מהתנוונות של תאי מוח (מתוכנתים גנטית) באזורים מסוימים במוח, דבר המוביל לתנועות בלתי רצוניות, ירידה ביכולות מנטליות והפרעות רגשיות ואישיותיות. מחלת ההנטינגטון נפוצה ב- 5-7 אנשים מכל 100,000 איש במדינות מערביות.