היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן 

כלכלני הראל,  קבוצת הביטוח והפיננסים, מעדכנים באופן שוטף את התחזית הצפויה למדד תשומות הבניה . בהראל מעריכים כי מדד תשומות הבניה בשלושת החודשים הבאים (ינואר 2013 עד מארס 2013) יעמוד על 0.7% (במצטבר), וזה בשעה שמדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יד בתקופה זו ב-0.2% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) ירד בתקופה זו ב-0.6%.  בהראל חוזים שבשלושת החודשים האלו מדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.2%.

ברכישת דירה מקובל להצמיד את התשלומים העתידיים למדד מסוים  – בעבר זה היה מדד המחירים לצרכן, היום ברכישת דירה מקבלן (דירה יד ראשונה) מקובל ברוב הגדול של המקרים להצמיד את התשלומים למדד תשומות הבניה. המדד הזה אמור לשקף את העלייה בעלויות הבנייה של הדירה.

רוכשי דירות מתלבטים במקרים רבים, האם לקחת את המשכנתא בשלב מוקדם ככל הניתן  ולשלם יחסית מוקדם לקבלן, או  לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר ולשלם לקבלן בשלב מאוחר. השאלה הזו תלויה גם בשינויים הצפויים בעלות המשכנתא, אך בעיקר בשינויים הצפויים במדד תשומות הבניה. באתר "מהון להון"  תמצאו עדכונים שוטפים על מדד תשומות הבניה, על הערכות וציפיות אנליסטים בקשר למדד זה, הסברים על הרכבו של המדד ופרשנויות בנוגע  לשלב שבו יש לקחת משכנתא ולשלם לקבלן (ולהימנע מהצמדות למדד התשומות לבניה).

ורק כדי להמחיש עד כמה מדובר סעיף קריטי ניתן להיווכח מהמדדים בשנתיים האחרונות – בשנת 2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-1.6%; בשנת 2011 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%.  על פני התקופה היו גם מצבים שקצב האינפלציה היה גבוה משמעותית מהמדדים המוזכרים לעיל, ולכן יש חשיבות קריטית בעיתוי לקיחת המשכנתא ותשלום הסכום לקבלנים.

 היכנסו כאן לעדכון מדד תשומות הבניה

כלכלני הראל מתייחסים בסקירתם לריבית הנמוכה  – "כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.75 אחוזים. החלטתו של הבנק להשאיר את הריבית ללא שינוי התקבלה על אף חוזקו של השקל, והנתונים החלשים שפורסמו בחודש האחרון בישראל. השיפור באינדיקאטורים הכלכליים מארה"ב, דעיכת המשבר בגוש האירו, השיפור בשווקים הפיננסים העולמיים והעובדה שהבנק הפחית את הריבית בחודש שעבר תמכו בהחלטה"; אך מעניין יותר להבין את הערכתם לגבי הריבית בעתיד ושוק הדירות – "בהקשר למחירי הדיור הבנק השתמש בהתבטאות חריגה לפיה: 'ניכרת ירידה חדה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל'. להערכתנו, נראה שבנק ישראל מכין את הקרקע להמשך הורדת הריבית ומגמיש את משקל מחירי הדיור בהחלטותיו תוך גלגול המשך הטיפול בנושא למגרש הממשלתי. בנוסף נראה שהבנק גם מוטרד מתמונת הגירעון הממשלתי: 'עד להרכבת הממשלה ואישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן שבו תתמודד הממשלה עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגרעון וההוצאה'. להערכתנו, לאחר הרכבת הממשלה ופרסום קווי היסוד הכלכליים יש סיכוי סביר להורדת ריבית נוספת, במיוחד במקרה שהשקל ימשיך ויתחזק".

כלכלני בנק לאומי סבורים שריבית בנק ישראל שנותר 1.75% בחודש פברואר תישאר באותה רמה גם בחודש מארס ובאפריל 2013; המשמעות עשויה להיות – המשך ביקושים למשכנתאות זולות – ככה מחירי הדירות לא ירדו.

כלכלני לאומי אינם מתייחסים לשוק הדירות, אך הם מדגישים  כי החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית בפברואר תאמה את הציפיות, וכן הם מצפים כאמור שמגמה זו תימשך – " בנק ישראל הודיע ב- 28 לינואר על החלטתו להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי על רמה של 1.75%.החלטה זו תאמה את הציפיות בשוק, לאור המדיניות העקבית של בנק ישראל, בשנה האחרונה, לתמוך במדיניות מוניטארית מרחיבה. בתקופה זו הריבית הריאלית נשמרה ברמה יציבה יחסית סביב  אפס. כלומר, ניתן להעריך שהרחבה נוספת במדיניות המוניטארית של בנק ישראל תתרחש במידה ויחול שינוי משמעותי בתנאי הרקע הכלכליים כגון, שינוי בסביבת האינפלציה או היחלשות נוספת של קצב הצמיחה בישראל ובעולם.

"בהתייחס לכך מציין בנק ישראל שלראשונה מזה זמן, הערכות בתי השקעות בעולם הן שהסיכונים במשק העולמי פחתו. כך, הסיכון מפני החרפת משבר החוב באירופה פחת, ואי הודאות סביב סוגית המצוק הפיסקאלי בארה"ב הוסרה ברובה. כמו כן, נתוני המקרו שפורסמו החודש בארה"ב ובסין המשיכו להיות חיוביים. על רקע זאת, אנו מעריכים שריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים.

גורם נוסף אשר עשוי להשפיע על המדיניות המוניטארית הוא המדיניות הפיסקאלית בה תנקוט הממשלה החדשה. בשלב זה קיימת אי ודאות לגבי הרכב התקציב הממשלתי הבא ואופן העמידה ביעדי הגירעון / ההוצאה הממשלתיים, ולכן שינוי בריבית, על רקע זה, אינו צפוי בשלב זה. בנוסף, המדיניות המוניטארית של בנק ישראל יכולה להשתנות במקרה של התחזקות מגמת הייסוף של שער החליפין של השקל על רקע התחלת הזרמת הגז, אשר עלולה להוביל להתגברות הציפיות לייסוף של שער החליפין של השקל וכתוצאה לפגוע במידת התחרותיות של החברות היצואניות".

כלכלני לאומי מתייחסים להודעת סטנלי פישר על כוונתו לעזוב בסוף יוני את התפקד  – "נציין כי עד שלא יהיה מידע לגבי זהות הנגיד הבא לא ניתן להעריך האם יחול שינוי בגישה של בנק ישראל ביחס לניהול המדיניות המוניטארית.עוד יש לציין בהקשר זה, כי לפי חוק בנק ישראל החדש מדיניות הריבית נקבעת על ידי ועדה מוניטארית, אשר חבריה אינם צפויים להתחלף עם עזיבתו של סטנלי פישר. עובדה זו מצמצמת במידה מסוימת את אי הודאות בנוגע למדיניות הריבית העתידית. הנגיד התייחס לכך במסיבת עיתונאים שערך ב-30 בינואר באומרו 'הועדה המוניטרית, כולל שלושת חבריה החיצוניים, הפרופסורים ראובן גרונאו, אלכס צוקרמן ורפי מלניק, מביאה לכך שהחלטות המדיניות המוניטרית מביאות למדיניות טובה יותר, מבוססת ויציבה. המערכת הזו תתמוך בקבלת ההחלטות ובאופן הניהול של הנגיד הבא, וגם תסייע לו להימנע מטעויות גדולות".

בלאומי מדגישים כי מדד אמון הצרכנים מצביע על פסימיות פחותה של משקי הבית ביחס למצב הכלכלי בשנה הקרובה – "מדד אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על פסימיות של משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי בשנה האחרונה. פסימיות זו תאמה את ההערכה השלילית של משקי הבית ביחס למצב הכלכלי של המשק בשנה האחרונה. עד המחצית השנייה של 2012, ההערכה של משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי העתידי הייתה פסימית במידה פחותה בהשוואה להערכות בנוגע לעבר. אולם, ברבע השלישי של 2012, חלה עלייה ניכרת במידת הפסימיות של משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי העתידי. זאת במקביל להתגברות הסימנים להאטה בפעילות הכלכלית של המשק. מידת הפסימיות של משקי הבית התמתנה ברבע הרביעי של השנה. ייתכן והתמתנות זו באה על רקע גורמים כגון ירידה במידת אי הודאות בנוגע לחומרת המשבר באירופה, הקדמת הבחירות אשר דחתה את הדיון בנושאים התקציביים ובצעדים הפיסקאליים הדרושים לשנה הקרובה. יחד עם זאת, הערכת משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי העתידי עדיין נמוכה בהשוואה להערכותיהם ב- 2011 וראשית 2012, ומצביעה על היחלשות הסנטימנט הצרכני, אשר בא לידי ביטוי באינדיקטורים השונים של הצריכה הפרטית".

פסגות קרנות נאמנות עושה קצת סדר בקרנות. מנהל הקרן הודיע כי ביום 31.1.2013 מוזגו פסגות (0B) אג"ח חברות מדורגות 0-3 שנים ופסגות (0B)(!) אג"ח חברות 1-4 שנים (להלן: "הקרנות הנקלטות") לתוך פסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות (להלן: "הקרן הקולטת")  (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות").

המיזוג בוצע לאחר ש –

1. הדירקטוריון של מנהל הקרן החליט על מיזוג הקרנות המתמזגות וכן אישר את תכנית המיזוג.

2. הנאמן של הקרנות המתמזגות, קסלמן וקסלמן חברה לנאמנויות (1971) בע"מ, אישר כי אין מניעה לבצע את המיזוג וכן אישר את תכנית המיזוג.

3. רשות המסים אישרה את המיזוג.

מנהל הקרן העביר את נכסי הקרנות הנקלטות לחשבון הקרן הקולטת והמיר את יחידות הקרנות הנקלטות ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא השתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא המיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים הומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שקיימים אצל כל מפיץ.

במועד ביצוע המיזוג פקעו הסכמי הקרן והתשקיפים של הקרנות הנקלטות, בוטלו יחידות הקרנות הנקלטות והקרנות הנקלטות אינן קיימות עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת נשארו בתוקף לאחר ביצוע המיזוג.

בעקבות ביצוע המיזוג לא חל שינוי במספר היחידות ובשווי היחידות בידי מי שהחזיק יחידות בקרן הקולטת ערב המיזוג.

להלן מובאים מחירי הפדיון של יחידות הקרנות המתמזגות ליום 31.1.13:

שם הקרן                                                                              מחיר הפדיון

פסגות (0B) אג"ח חברות מדורגות 0-3 שנים                               114.50

פסגות (0B)(!) אג"ח חברות 1-4 שנים                                       213.07

פסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות                                            989.35

מכאן שיחס ההמרה בין יחידות הקרנות המתמזגות במועד ביצוע המיזוג היה כדלקמן:

כל יחידה בפסגות (0B) אג"ח חברות מדורגות 0-3 שנים הקנתה למחזיק בה 0.1157372 יחידות בפסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות.                                        

כל יחידה בפסגות (0B)(!) אג"ח חברות 1-4 שנים הקנתה למחזיק בה 0.2153624 יחידות בפסגות (1B) אג"ח חברות מדורגות.                                        

להלן מובאים פרטים בדבר הקרן הקולטת:

עיקרי מדיניות ההשקעות הנוכחית של הקרן הקולטת:

(1) החשיפה לאג"ח חברות מדורגות (כהגדרתן להלן) לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.        "אג"ח חברות מדורגות" – אגרות חוב קונצרניות, המדורגות על ידי חברה מדרגת, בדירוג BBB מינוס או בדירוג מקביל לו או בדירוג גבוה ממנו.

(2) החשיפה למניות לא תעלה על 5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-0% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(3) החשיפה למטבע חוץ לא תעלה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(30%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן. (אך ראו גם ס"ק (5) לסעיף זה להלן)

(4) החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- (10%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

 (5) הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ.

כפוף לאמור לעיל ולהוראות כל דין רשאי מנהל הקרן להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת.

חריגה של השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות של הקרן לא תחשב כהפרת החובה להשקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות זו, אם נתקיימו התנאים הקבועים בדין או בהוראות רשות ניירות ערך לפיהם לא יראו בחריגה זו הפרת הוראות הדין.

– שכר בפועל של מנהל הקרן: 1.82% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.

– שכר מרבי של מנהל הקרן: 2.5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.

– שכר מרבי של הנאמן: 0.2% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.

– פרופיל החשיפה של הקרן: 1B.

– שם הקרן אינו כולל את הסימן: (!).

מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי – פיטנגו 'פריים/קבועה' לשנתיים. הריבית בשנה הראשונה תהיה ריבית שקלית המשתנה על-בסיס ריבית הפריים והריבית בשנה השנייה תהיה ריבית שקלית קבועה שאינה צמודה.

בפועל, הריבית בשנה הראשונה תהיה ריבית פריים בניכוי 1.25% (ריבית שנתית של 2% – נכון להיום); בשנה השנייה – ריבית שקלית קבועה של 1.45% (הריבית מחושבת לפי ריבית דריבית שנתית.

סכום מינימום להפקדה: 50,000 שקל (בסכומי הפקדה נמוכים יותר, הריביות יהיו נמוכות יותר)

לאחרונה, הציע בנק יהב פיקדונות שקליים ללקוחותיו בתנאים הבאים – הפיקדון הראשון,  פיקדון שקלי לתקופה של שנה וחצי, ללא תחנות יציאה. פיקדון זה, נושא ריבית קבועה של עד 2% בחישוב שנתי (עד 3% לכל התקופה). הפיקדון השני – פיקדון שקלי המבוסס על ריבית בנק ישראל, לתקופה של 5 שנים עם תחנת יציאה ראשונה לאחר 6 חודשים, ותחנות יציאה נוספות כל 3 חודשים לאחר מכן. הפיקדון מעניק מרווח קבוע של עד 0.25% מריבית בנק ישראל (שעומדת כיום על 1.75%).  הריביות המוצעות בשני הפיקדונות הן להפקדות של החל מ-200 אלף שקל, כאשר בסכומים נמוכים יותר, הריביות יהיו נמוכות יותר.

הריבית על הפיקדונות תלויה בכמה גורמים, בין היתר גודל הפיקדון, חשיבותו של הלקוח לבנק, והמו"מ בין הלקוח לבנק. כדאי ומומלץ לכם לנהל משא ומתן על תנאי הריבית, בכמה דקות של שיחה אתם יכולים להרוויח לא מעט. אחרת, אם לא תנהלו מו"מ הריבית שלכם תהיה הריבית התעריפית (הריבית שהבנק מציג בלוח הריבית) שהיא הריבית הנמוכה ביותר שהבנק נותן. כמו כן, כדאי לבדוק את ההטבות שניתנות לפעולות דרך האינטרנט. הבנקים מנסים לעודד שימוש באתר האינטרנט שלהם במקום פעילות מול עובדי הבנק,ולכן הם מציעים הטבות והנחות שונות גם בתחום הפיקדונות.     

הריבית שמציעים לכם בבנק יכולה להיות פחות אטרקטיבית מהריבית בבנקים אחרים. חשוב לדעת – אתם לא חייבים להפקיד בפיקדון בבנק שבו יש לכם את חשבון הבנק / חשבון העו"ש, אפשר לנהל חשבון בבנק מסוים, לבדוק את גובה הריביות בבנקים אחרים ואז להפקיד בבנק שבו תקבלו את התנאים הטובים ביותר.

ועוד המלצה בעניין הריבית – אם מציעים לכם פיקדונות שונים באותה הריבית, רק שבאחד מדובר בריבית דריבית (שכאמור הריבית מחושבת על הקרן והריבית מתקופה קודמת) ובשני ריבית פשוטה / ריבית קו ישר, הריבית האפקטיבית הגבוה ביותר היא בריבית דריבית

היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!

בבלוג של בנק לאומי התפרסם לאחרונה מאמר על הסכנה שבירידת מחירי הדירות. "התערבות ממשלתית במחירי הדירות, כמו סבסוד הקרקעות לבנייה, יכולה להוריד את מחירי הדירות בצורה חדה. אבל ירידה שכזו – כפי שלמדנו מהמשברים באירופה ובארה"ב – עלולה להיות גם מאוד מסוכנת.

"יתרת תיק האשראי לדיור עומד על כ-230 מיליארד שקל. סכום זה מהווה תמרור אזהרה לקריאות פופוליסטיות להורדת מחירי הדיור על ידי הצפת קרקעות זולות, העלולה לגרום לזעזועים בלתי רצויים בשוק הנדל"ן.המשבר שהחל בארה"ב בשנת 2008, והמשבר הנוכחי באירופה, לימדו את כולנו להתייחס בזהירות לשוק הדיור ולהשלכות הפוטנציאליות שלו על כלל המשק, והלקח הנדרש הוא שיש להימנע מיצירת זעזועים מיותרים בשוק".

זה נכון, יש גם סכנה בירידת מחירי הדירות, אבל סכנה למי? לבנקים! הם מפחדים – תיקי האשראי שלהם מלאים בהלוואות לדיור ומשכנתאות, ברור שאם תהיה ירידה במחירי הדירות, הביטחונות שלהם שווים פחות והסיכון שלהם גדל; ברור שאם תהיה מפולת בשוק הדירות כפי שהתרחש בארה"ב (מה שממש לא סביר) תיק האשראי שלהם בסכנה והם ירשמו הפסדים כבדים. אז למי זה בעיקר מסוכן, מי בעצם חושש מירידה בשוק הדירות? הבנקים. נו, אז מה אפשר לצפות מכותב/ עובד בבנק לאומי – שיתריע על הסכנות. זה ברור ויש גילוי מלא, אבל כותב יקר היינו מצפים שתציג ותבליט בהרחבה את הצד השני של המטבע – אותם רבבות שלא מצליחים להגיע לדירה בגלל המחירים המופקעים של הדירות – זה, אגב, מסוכן הרבה יותר מהיציבות של הבנקים – זה מערער את היציבות של החברה הישראלית.

היכנסו כאן למאמר המלא בבלוג של לאומי

נגיד בנק ישראל  קיים היום מסיבת עיתונאים בבנק ישראל לאחר הודעתו מאתמול על כך שהחליט לסיים את תפקידו ב-30 ליוני השנה. הנגיד  התייחס בין היתר למחירי הדירות – "מחירי הדירות מהווים אתגר. בנק ישראל, האוצר והממשלה יצטרכו להמשיך לטפל בבעיה זו – בנק ישראל יכול לעשות דברים בצד הביקוש, אבל חשוב יותר הוא שהממשלה תנקוט בצעדים של הגדלת ההיצע, משום שצעדים אלו גם מפחיתים את המחירים וגם מביאים לכך שלרשות המשק עומדות יותר דירות".  אולי זו הודאה בכישלון, אולי לא. כך או אחרת, הנגיד עוזב את המשק במצב בעייתי במיוחד. לגישתו,  העזיבה היא אישית, לא פוליטית ותמיד זה יהיה עיתוי לא מתאים. הנה חלק מדבריו –

שמונה שנים הם זמן ארוך מאוד. ראש הממשלה ביקש ממני להישאר בתפקידי עד לאחר אישור התקציב על ידי הממשלה החדשה, ולכן החלטתי לפרוש רק בסוף חודש יוני. היעדים העיקריים שהצבתי לעצמי כשנכנסתי לתפקיד הושגו במלואם: חוקקנו את חוק בנק ישראל, חתמנו על הסכם השכר, ביצענו את השינוי הארגוני, וכמובן ניהלנו את המדיניות המוניטרית לטובת המשק והאוכלוסייה, תוך שמירה על יציבות מחירים ויציבות פיננסית.

אעזוב את בנק ישראל כשהוא במצב טוב מאוד. הממשל התאגידי של הבנק חזק: המועצה המנהלית בראשות מר דן פרופר  מפקחת על הנגיד כשהוא מקבל את ההחלטות האדמיניסטרטיביות. הניסיון של השנה האחרונה מלמד ששינוי זה אכן משפר את איכות הניהול של בנק. הועדה המוניטרית, כולל שלושת חבריה החיצוניים, הפרופסורים ראובן גרונאו, אלכס צוקרמן ורפי מלניק, מביאה לכך שהחלטות המדיניות המוניטרית מביאות למדיניות טובה יותר, מבוססת ויציבה. המערכת הזו תתמוך בקבלת ההחלטות ובאופן הניהול של הנגיד הבא, וגם תסייע לו להימנע מטעויות גדולות.

אני עוזב את המשק במצב טוב עם אתגרים רציניים. בראש ובראשונה, יש להעביר תקציב שיהיה בסיס ליציבות המקרו כלכלית, עם גירעון מוגבל  ברמה סבירה.  המשק נשאר עם האתגר של טיפול בבעיית הבירוקרטיה שאנו סובלים ממנה. בשנים האחרונות הדירוג של ישראל בסקרים בינלאומיים, למשל סקר Doing Business של הבנק העולמי, מראה על ירידה במצב של ישראל ביחס למדינות אחרות בהקשר זה.  זוהי עובדה מדאיגה. קשה מאוד לטפל בבעיות אלו הקשורות במערכת קבלת ההחלטות במשק, וראינו זאת בניסיון של הממשלה לטפל בבעיות הבירוקרטיה בענף הדיור.

הייתה לי זכות גדלה לעבוד עם עובדי בנק ישראל. כידוע, עבדתי כבר במוסדות כלכליים חשובים אחרים. התרשמתי מאוד מהרמה המקצועית של עובדי בנק ישראל. במהלך המשבר העולמי בנק ישראל פעל ברמה מאוד גבוהה ובצורה יעילה, ובתחומים בהם ניתן היה בקלות לעשות טעויות מהותיות  – טעויות כאלו לא קרו.  אני זה שמקבל את הקרדיט, אבל הוא מגיע גם לעובדים והמנהלים המקצועיים והמסורים של בנק ישראל.

הייתה לי הזכות לעבוד עם זרועות הממשלה השונות: יש לנו משרד אוצר מאוד מקצועי. השליטה של משרד האוצר בתהליך גיבוש מדיניות ההוצאה היא חשובה ביותר, כל עוד אין יכולת טובה מספיק במשרדי הממשלה לעשות זאת. אני רוצה להודות לשרי האוצר שעבדתי איתם, בדגש על השר הנוכחי. היה לי הכבוד לעבוד עם חברי הכנסת, בעיקר בתהליך חקיקת  חוק בנק ישראל, ולאורך כל התקופה היה לי  קשר טוב מאוד עם ועדת הכספים, שבשנים האחרונות עמד בראשה ח"כ משה גפני. הייתה לי עבודה פורה מאוד עם חברי הכנסת לטובת כל אזרחי המדינה. נהניתי גם מעבודה פוריה  מאוד עם משרד ראש הממשלה, כולל רה"מ הנוכחי שבמקרה הוא זה שגם הציע למנות אותי בתקופה שבה היה שר האוצר. רה"מ מבין כלכלה, הוא אחראי לרפורמות שתרמו ליציבות המשק ב-2003, שהן אחד הבסיסים לביצועים הטובים של המשק בשנים האחרונות.

אני רוצה להודות גם לאלו  שאנו מכנים "גברת כהן מחדרה" – הלא הם אזרחי ישראל. היחס של הציבור הישראלי אליי חימם את ליבי ואני גאה על כך מאוד, ומודה לכל אזרחי ישראל על הביקורת שקיבלתי, וכמובן גם על התמיכה.

אין לי כרגע תכניות לעתיד וגם אין תפקיד שמחכה לי. אני מקווה ומתכוון להיות מעורב בחיים הציבורים בארץ, ומקווה שקולי ימשיך להישמע בדיון הציבורי. ישראל היא הבית השני שלי, ואינני יודע אם השני הוא פחות בית מהראשון. אני ואשתי מאוד מודים לציבור הישראלי על שמונה השנים הנפלאות שהיו לנו פה.

בתשובה לשאלות עיתונאים אמר הנגיד:

יש לי אמון בכך שהממשלה יודעת מה היא רוצה להשיג. איננו יודעים נכון לעכשיו מה תהיה הקואליציה ומי יהיו נושאי התפקידים הכלכליים. ראש הממשלה ומשרד האוצר יודעים שהם צריכים לטפל בצורה רצינית בבעיות התקציביות.

עוד כשכתבנו את דוח בנק ישראל לשנת 2010 ציינו שם שבשנת 2013 תהיה בעיה בתקציב, משום שכלל ההוצאה, יעד הגירעון והתכנית להפחתת מיסים אינם עקביים זה עם זה, ולכן המשך הפחתת המיסים תוך עמידה במגבלת ההוצאות יביא לאי עמידה ביעד הגירעון. אמרנו זאת פעם אחר פעם מאז. אני היועץ הכלכלי לממשלה, ובדרך כלל יועצים אינם מעבירים את עצותיהם דרך התקשורת. בשלב מסוים חשנו שהמסר אינו נקלט היטב ויצאנו בכנס קיסריה עם הצהרה ברורה לציבור.

השגנו את רוב הדברים שרציתי להשיג בתחילת הקדנציה, אם כי לא את כולם: הסכם השכר שהשגנו איננו מושלם – יש לנו כעת בעיה בגיוס עובדים מקצועיים ברמה גבוהה ונצטרך לתקן זאת.  בין היעדים שהצבת לעצמי בתחילת הדרך, אחד מאלו שהיה בתחתית הרשימה היה לתרום לשיפור השיח הציבורי במדינת ישראל, ולצערי אני לא בטוח שהצלחנו להשיג זאת.

ידעתי שאם אודיע על פרישתי שבוע לפני הבחירות הדבר יביא לרעש רב וההחלטה תיתפס כפוליטית, ולכן לא הודעתי על כך לפני הבחירות. הערכתי שגם לאחר הבחירות יהיה מי שיגיד שזו החלטה פוליטית, אבל זה לא המצב – זוהי החלטה אישית.

משקיעים שרכשו את אגרות החוב של האוצר בניו יורק השבוע רכשו אגרות לעשר ושלושים שנה – הם בוודאי לא חשבו שאשאר בתפקיד זמן כה רב.  אנשי האוצר לא ידעו על החלטתי ולכן לא ניתן להאשים אותם בהטעיית המשקיעים.

שמונה שנים הן תקופה ארוכה ומאוד מכובדת לתפקיד כזה. בכל מועד שהייתי בוחר לעזוב התקשורת הייתה מוצאת משבר על המדף והייתה עולה הטענה שבחרתי במועד לא מוצלח. הבעיה התקציבית הנוכחית היא בעיה שממשלה אחראית תוכל לטפל בה – אין להשוות אותה למשל למשבר העולמי, שהיה בעיה חריפה שלא הכרנו כמוה. כולם יועדים מה צריך לעשות עם התקציב, ובבנק ישראל יש יכולות טובות בניתוח התקציב. לא צריך קוסם כדי לפתור את הבעיה התקציבית – צריך אומץ, ואני מקווה שלממשלה תהיה אותו.

לא הייתה סיבה שאתחייב לכך שאשאר למשך כל הקדנציה השנייה. העולם משתנה, המצב המשפחתי משתנה, ואין סיבה שאתחייב למשהו שלא אוכל לעמוד בו. עם זאת, אני סבור שחשוב לשמר את הקדנציה בת חמשת השנים של הנגיד, משום שקדנציה מלאה של ממשלה עשויה להגיע כמעט עד חמש שנים, וחשוב שתהיה רציפות בתפקיד הנגיד בעיקר בזמן מערכת הבחירות.

אני לא מתכוון להתייחס לשמות של מועמדים להחליף אותי. לגבי השאלה על העובדה שהמלצתי למנות את קרנית פלוג למשנה לנגיד, הרי שכשהיא מונתה ידענו שתפקידה הוא גם למלא את מקומו של הנגיד במקרה הצורך, ולא הייתי מציע למנות משנה לנגיד שאיני סבור שיכולה לתפקד כנגיד בעת הצורך.

כולכם מכירים את הביטוי על פיו בתי העלמין מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף. השווקים מודעים לכך שבנק ישראל ימשיך להתנהל היטב גם לאחר שאסיים את התפקיד.

לאחר סיום תפקידי כנגיד אישתי ואני  נחזור לארה"ב, כי לא גרנו שם כבר שמונה שנים. בהמשך אני מניח שנחלק את חיינו בין שתי המדינות.

לגבי תפקיד שר החוץ, שר האוצר או תפקידים אחרים: אני תמיד אומר שאינני נוהג לקבל  תפקיד שלא הוצע לי. אני יכול לומר שהציעו לי בעבר את תפקיד שר האוצר וסירבתי לקבלו.

הממשלה חייבת להתחיל לטפל בהיצע הדיור ולהביא לכך שקצב הבנייה יגדל. כל עוד נבנו כ-40,000 יחידות דיור בשנה יכולנו בבנק ישראל לטפל בצד הביקוש. כעת נראה, אם כי הנתונים עדיין לא ברורים, ששיעור הבניה יורד לרמה של כ-30,000 בשנה. הממשלה חייבת להביא לכך שקצב הבניה יגדל.

עמלות הבנקים ירדו בלמעלה מ-20% בשנים האחרונות. זה ללא ספק פוגע ברווחיות הבנקים. אין לנו כוונה למנוע מהבנקים להיות רווחיים – אנו דורשים מהבנקים להיות הוגנים כלפי הלקוחות שלהם. כשאנו מזהים עמלות לא הוגנות אנו דורשים מהבנקים לשנות אותן. אם הבנקים יצליחו להרוויח יותר כתוצאה מהתייעלות זה בוודאי ישמח אותי. 

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות דש, מנתח את תקופתו של פרופסור סטנלי פישר בראש בנק ישראל. "האינפלציה הממוצעת בתקופת כהונתו של פישר משנת 2005 הייתה גבוהה יותר מאשר בשנים 2000-2005 ועמדה על כ-2.6%, לעומת 1.6% בתקופה של חמש השנים שלפניו.האינפלציה ללא מחירי הדיור עמדה בתקופה של פישר על 2.2% לעומת 1.8% בשנים הקודמות", כותב זבז'ינסקי וממשיך – "בתקופתו של פישר כנגיד בנק ישראל, הריבית הריאלית הייתה נמוכה משמעותית מאשר בשלוש השנים שקדמו לו כמובן שחלק גדול מהתקופה עברה תוך כדי המשבר הפיננסי, שבמהלכו לא רק בישראל אלא בכל העולם נשמרו ריביות נמוכות מאוד. זאת לעומת המחצית הראשונה של שנות האלפיים בה הריבית בישראל עמדה ברמה גבוהה כדי להתמודד עם המשבר הפיננסי שהיה במשק". וכאן בעצם מכוון זבז'ינסקי לשאלת השאלות – מה יקרה לריבית ביום שאחרי? האם הריבית תישאר ברצפה ובתוואי יורד, או שהנגיד הבא ישנה גישה וכחלק מהמלחמה במחירי הדירות, ירים את הריבית לגבהים נורמילים.

זבז'ינסקי מסביר כי תקופתו של פישר התאפיינה בגישה "אמריקאית" יותר, פישר היה מוכן לשלם על ריבית נמוכה ומטיבה עם המשק, במחיר של אינפלציה גבוהה קצת יותר. פישר דאג לאזן בין השגת יעד האינפלציה לבין תמיכה בצמיחת המשק. הגישה של קודמו בתפקיד, הנגיד קליין, הייתה גישה אירופאית הרבה יותר, ששמה את הדגש העיקרי על השגת יעד האינפלציה. פישר גם התייחס בצורה סלחנית יותר לגירעונות הממשלה. "השמירה על ריבית ריאלית נמוכה התאפשרה לא רק בגלל גישתו השונה של הנגיד פישר,אלא גם בזכות המוניטין שלו ששימש כ'תחליף' לריבית", מסביר זבז'ינסקי, " נגיד בעל אמון נמוך יותר מצד השווקים היה נאלץ כנראה לשמור על ריבית גבוהה יותר כדי לרסן את ציפיות האינפלציה ולשמור על אמון השוק נוכח הגירעון הממשלתי התופח. קשה יהיה למצוא דמות בעלת משקל דומה לפישר ולכן המשק עלול לשלם בריבית גבוהה יותר עבור שמירה על יציבות. כמו כן, מחליפו עשוי להחזיק בגישה שונה, דומה יותר לנגידים שהיו בישראל לפני פישר, מה שיקרין על המדיניות של בנק ישראל, על רמת הריבית".

בית ההשקעות אקסלנס משיק קרן נאמנות חדשה – אקסלנס ממשלתי טהור (מספר בורסה:5117916). על פי תשקיף הקרן נאמנות מדובר בקרן נאמנות פתוחה, תחת סיווג – אג"ח בארץ,  מדינה, אג"ח מדינה כללי.הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ; במסלול מס פטור – כלומר, הקרן פטורה ממס על הרווחים, המשקיעים בקרן משלמים מס על הרווחים בעת מימוש הקרן.   

סוג הקרן לצורך עמלת הפצה: 3. שכר מנהל הקרן: %0.52 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. שכר נאמן: %0.04 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. 

פרטי ההצעה לציבור:  יחידות הקרן מוצעות לציבור החל מיום 06.02.2013 ועד ליום  29.01.2014 בכל יום מסחר, בימים א' עד ה', ללא תוספת הוספה. השעה היעודה להגשת הזמנות: 15:00 

מטרת הקרן: לנסות להשיג תשואה דומה (עודפת או פחותה)  לשיעור השינוי במדד אג"ח ממשלתי כללי.  באקסלנס מדגישים כי – אין באמור לעיל כדי להוות התחייבות מנהל הקרן ו/או הבטחה מצידו להשיג את מטרת הקרן ו/או להשיג תשואה חיובית או תשואה כלשהי לאורך זמן. 

"הדרך להשגת המטרה – מדיניות ההשקעות של הקרן", מפרטים באקסלנס – "כל נכסי הקרן יהיו חשופים לאג"ח שהונפקו על ידי מדינת ישראל ו/או בערבותה, פקדונות ומזומנים בש"ח ובלבד ששיעור החשיפה לאג"ח שהונפקו על ידי מדינת ישראל ו/או בערבותה לא יפחת מ – 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. מעבר לכך,  הקרן לא תיצור חשיפה למניות וכן הקרן לא תיצור חשיפה למט"ח".

אקסלנס ניהול קרנות שמנוהלת על ידי צחי קורן היא לא מהגופים המוסדיים שמנפיקים קרנות נאמנות חדשות כל שני וחמישי. מדובר למעשה, בקרן הראשונה בקדנציה של קורן. הקודמת הושקה בנובמבר 2012 – קרן הנאמנות קסם  KTF תל בונד צמודות – (מספר בורסה: 5117437 ). קרן זו היא קרן פתוחה. סיווג הקרן הוא אג"ח בארץ – חברות והמרה, תל בונד צמוד מדד.הקרן היא קרן מחקה  המוגבלת בניירות ערך חוץ. הקרן פטורה ממס (המס על הרווחים הוא על המשקיעים בקרן). שכר מנהל  הקרן: %0 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. מנהל הקרן מתחייב שלא להעלות את דמי הניהול בקרן, וזאת לכל הפחות עד ליום 30.06.2013. שכר נאמן: %0.03 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.  מדובר כפי שניתן גם להתרשם מהשם (קסם) בקרן נאמנות שהיא סוג של תעודת סל/ קרן מחקה, וזה כהכנה לקראת השינוי שבכוונת הרשות לעשות בשוק תעודות הסל , קרנות הסל וקרנות הנאמנות. באקסלנס מבינים שיש להם מותג חזק ומוביל בשוק המכשירים הפסיביים ומעבירים/ מעתיקים אותו לענף קרנות הנאמנות.

יחידות הקרן מוצעות לציבור החל מיום 29.11.2012 ועד ליום  21.11.2013 בכל יום מסחר, בימים א' עד ה', ללא תוספת הוספה.  השעה היעודה להגשת הזמנות: 15:00.המטבע בו נקובות יחידות הקרן: 1 ש"ח ערך נקוב. 

מטרת הקרן: לנסות להשיג תשואה דומה (עודפת או פחותה)  לשיעור השינוי במדד תל בונד צמודות.  אין באמור לעיל כדי להוות התחייבות מנהל הקרן ו/או הבטחה מצידו להשיג את מטרת הקרן ו/או להשיג תשואה חיובית או תשואה כלשהי לאורך זמן. 

"הדרך להשגת המטרה – מדיניות ההשקעות של הקרן", מפרטים באקסלנס – "לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאג"ח הנכללות במדד 'תל בונד צמודות', כפי שיפורסם מעת לעת ע"י הבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ.  יעודה של הקרן הינו השגת תוצאות דומות ככל הניתן לשיעורי השינוי במדד 'תל בונד צמודות'.  הקרן לא תיצור חשיפה למניות. הקרן לא תיצור חשיפה למט"ח.. הקרן לא תיצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה".

כמו כן, מפורט בתשקיף הקרן שהשווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10%מהשווי הנקי של נכסיה. 

גורמי סיכון ייחודיים להשקעות הקרן ולאופן ניהולה – אופן ניהול ההשקעות של הקרן מתאפיין בפעילות נרחבת בשלב הנעילה של המסחר בבורסה, אשר אורך זמן קצר ביותר ועלול לגרום לביצוע עסקאות במחירים שיתבררו לאחר מכן ככאלו שאינם תואמים בהכרח לשווי הכלכלי של נכסים אלו,  אך להערכת מנהל הקרן,  יכולת ניהול ההשקעות שלו עשויה לצמצם משמעותית את הסיכון הגלום בהתרחשות מקרים כאמור.  אופן ניהול ההשקעות כאמור עלול לגרום לתנודתיות מחירי קרן גבוהה יותר מאשר התנודתיות של מחירי קרן, אשר השקעותיה אינן מנוהלות באופן האמור.

 גורמי סיכון ייחודיים מפורטים בהתאם להערכת מנהל הקרן את מצב השווקים השונים,  בהתאם לתחזיותיו ובהתאם לאסטרטגיית ההשקעה שלו, בתקופת התשקיף, והכול נכון לתאריך התשקיף. מנהל הקרן עשוי, מעת לעת ובכפוף למדיניות ההשקעות של הקרן, לשנות את אסטרטגיית ההשקעה (לרבות אופן ניהול ההשקעה ומעבר בין אפיקי השקעה) בהתאם למגמות בשווקים ותחזיות מנהל הקרן לגביהן. שינויים כאמור עשויים לגלם בתוכם גורמי סיכון שלא צוינו לעיל. גורמי סיכון ייחודיים אינם מהווים את כל גורמי הסיכון הגלומים ברכישת יחידות הקרן לרבות גורמי סיכון הנובעים מהשקעה בשווקי הון בכלל והשקעה בשוק ההון באמצעות רכישת יחידות בקרן נאמנות בפרט (לרבות תפעול ובקרה);  כמו כן,  גורמי סיכון ייחודיים אינם מהווים את גורמי הסיכון הנובעים מהשקעה בקרן הנאמנות בהתאם לסוגי הנכסים או סוגי הפעילות בהם היא צפויה להשקיע ולפעול ואשר אינם ייחודיים לקרן בהתחשב במדיניות ההשקעות שלה וסיווגה לצורך פרסום.  

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

מעודכן ל-7/2016;   למדריך מעודכן – 100% מימון – אל תנסו בבית

לפני כחמש שנים בנק ישראל הקשיח את התנאים ללקיחת משכנתאות, כשבין היתר הוא קבע שהמימון המקסימלי יעמוד על 75% מערך הדירה. ללווים צעירים (זוגות צעירים) זה לא עניין פשוט לגייס הון  של 25% שיכול להסתכם במאות אלפי שקלים בודדים (תלוי כמובן במיקום הנכס). אבל, כצפוי – יש דרכים אחרות להשיג את המימון. בנק ישראל סגר פרצה אחת, אבל יצר בעצם פרצות נוספות, שרק מרעות את המצב. הלווים (רוכשי הדירות) יקבלו את המימון בדרכים אחרות, אבל בתנאים גרועים יותר – הם יפגעו מכך (וזו לא היתה כוונתו של בנק ישראל) ומנגד החברות המממנות (בתי השקעות שנכנסים לתחום ההלוואות , חברות כרטיסי האשראי ועוד) ירוויחו מכך ובגדול. אז על מי מגן בנק ישראל? ועל מי הוא אמור לשמור? ואיך זה שבסוף המהלך שלו (וזה לא פעם ראשונה) יוצר בשטח את התוצאה ההפוכה? את השאלות האלו צריך להפנות לבנק ישראל. אנחנו כאן להמחיש ולהציג את השיטה.

איך השיטה עובדת?

זה עובד כך – לזוג הצעיר אין את המימון הנדרש, הוא יכול לשעבד את העתיד שלו. מה זאת אומרת? הוא יכול כנגד החיסכונות הפנסיונים שלו (של בני הזוג) לקבל מימון, סוג של הלוואת גישור (מן הסתם בעלויות גבוהות יותר ממשכנתא רגילה). לרוב, ניתן לקבל עד 30% מערך החיסכון הפנסיוני (קרנות השתלמות, קופות גמל,   ביטוח מנהלים). זאת ועוד –  ניתן לקבל מימון גם מול החסכונות הפנסיונים של ההורים.  השיטה הזו לא נולדה כאן, היא מגיעה מהעולם הגדול – בארה"ב ובאירופה כספי הפנסיה משועבדים לדירות , מכוניות ולהוצאות שוטפות של האנשים. כאן זה יחסית חדש, אבל זו לא הדרך הרגילה.

ניתן לקבל מימון גם בתכסיסים אחרים. מסתבר שהלווים יכולים, במקרים מסוימים,  לקבל אפילו מימון מלא מערך הנכס. הלווים פשוט מבקשים מהבנק המסחרי (לא הבנק למשכנתאות) הלוואה לכל מטרה. הבנקים, במקרים רבים נותנים הלוואה כזו – לרכישת רכב, לחתונה, לבר מצווה, ובכלל – לא תמיד צריך סיבה.. ההלוואה הזו אמנם בריבית גבוה יחסית, אבל ללווים לא ממש אכפת, כי ההלוואה הזו משמשת אותם כהון עצמי כשהם באים לקבל משכנתא, בדיוק כמו שההלוואה כנגד החיסכון הפנסיוני משמשת אותם כהון עצמי .  בבנק למשכנתאות לא יודעים או שלא משנה להם  איך הגיע ההון העצמי , העיקר שמקבלי המשכנתא באים עם 25% מערך הדירה (על פי התקנות החדשות של בנק ישראל , ניתן לקחת משכנתא בשיעור מקסימלי של 75% מערך הדירה), וכך למעשה המימון האפקטיבי במצבים האלו יכול להיות גבוה בהרבה  מ-75%, אפילו 100%. 

המצב הזה עלול לגרום לצרות גדולות – הריבית על ההלוואה מהבנק (הלוואה לכל מטרה) גבוה מאוד והריבית מול  החיסכון הפנסיוני גבוה מהריבית על המשכנתאות. יכולת ההחזר של הלווים שנשענה על "כאילו" הון עצמי היא לא באמת מה שהם סיפרו לבנק למשכנתאות, הם הרי צריכים להחזיר הלוואה לבנק המסחרי (או לגוף אחר – חברת כרטיסי אשראי, בית השקעות/ חברת ייעוץ משכנתאות ועוד) ולכן זה מערער את כל התקציב המשפחתי. מעבר לכך, מחיר הדירה עלול לרדת ואז המשכנתא וההלוואה עלולות להסתכם בסכום העולה על ערך הדירה. התהליך זה מפחיד בעיקר בגלל שהוא אפשרי, בעיקר בגלל שראינו את הסרט הרע הזה בשוק האמריקאי (משבר הסאבפריים). למה אנחנו צריכים את זה כאן? למה אף0אחד לא עוצר את זה?

לכתבה קודמת – איך לקחת מימון של 100% מערך הדירה? זה מסוכן!

לכתבה באתר כלכליסט – אין לכם כסף למשכנתא? קחו הלוואה נוספת על חשבון הפנסיה

מחשבון משכנתא

מחשבון משכנתא –  לחישוב ההחזר שלכם בהינתן תקופת ההלוואה, הריבית וסכום ההלוואה. המחשבון דינמי ומודולרי – תוכלו לשנות את המשתנים ולקבל בהתאמה את ההחזר הרצוי/ המתאים לכם.

פישר בורח. נגיד בנק ישרל, פרופסור סטנלי פישר יעזוב באמצע השנה את תפקידו. פישר אולי מצטייר כמבוגר האחראי, השומר על הכלכלה הישראלית, הנלחם במחירי הדירות. אבל, כאן, באתר "מהון להון" אנחנו חוזרים ומתריעים שהריבית הנמוכה היא שורש הרע, היא ממחמם את שוק הדיור, היא מנפחת את מחירי הדירות, היא גרמת לרבבות אנשים לקחת משכנתא, כי ההלוואות זולות, זולות מאוד. הריבית הנמוכה הזו היא המדיניות של פישר. גם הוא יודע שאי אפשר ככה; שאי אפשר לשקר על פני זמן, מתישהו הריבית צפויה לעלות, אז מה עושים – עוזבים, ואחרי המבול!

כשהריבית תעלה ואותם לווים שהתפתו לקחת משכנתאות, יצטרכו להחזיר תשלומים שוטפים גדולים משמעותית מההחזרים הנוכחיים; כשהריבית תעלה והמשק ייכנס להאטה (כאילו שהוא עכשיו לא שם – תסתכלו על העסקים הקטנים באזור שלכם, תביטו בעצמכם ובשכנים שלכם), ומחירי הדירות ישנו כיוון, כבר לא יהיה פישר, אותו מבוקר אחראי שיציל את המשק, הוא יהיה איזה יו"ר במוסד פיננסי, או דיקאן בית ספר לכלכלה באקדמיה מכובדת. העיקר – תדמיתית הוא שיחק אותה – הוא נקי, הוא זה שהתריע על המחירים, הוא זה שנחלם בהם. נכון זה בעיקר תקשורתית, בעיקר תדמיתית. אבל אנחנו בעולם של תדמיות – אם יאיר לפיד קיבל 19 מנדטים רק בזכות תדמית ובלי תוכן, אז מה רוצים מפישר.

ואי אפשר לשכוח שלפני שנה, מר פישר המכובד אמר לנו שהוא חושש מירידה חדה מדי במחירי הדירות. הוא אמר את זה ומיד אחר כך הוריד את הריבית, כאילו הורדת הריבית תמנע את הירידה המפחידה שבפתח. אם חששות כאלו הוא שכנע את התקשורת שהפחתת הריבית במקום. אבל האמת שאם חששות כאלו, הוא לא ראוי להיות נגיד, הוא לא קורא נכון את המפה. פשוט מאוד, כבר אז הריבית היתה נמוכה ובריבת כזו הסיכוי שהמחירים  יירדו הוא קלוש.

אז אולי פה ושם תקראו עליו ביקורת, אך בעיקר מילים יפות. לדעתנו, הוא פשוט בורח, וזו לא התנהלות של מבוגר אחראי. ההיפך.   

והנה ההודעה הרשמית של בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודיע היום לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, על כוונתו לסיים את כהונתו ב- 30.6.13, בתום למעלה מ-8 שנות כהונה כנגיד. הנגיד ציין, כי בנוסף למטרתו לקדם את המשק הישראלי, אחת המשימות העיקריות שהציב לעצמו היתה להעביר חוק חדש לבנק ישראל. ואכן, מזה תקופה ארוכה שהבנק מתפקד בהצלחה במסגרת החוק החדש, כפי ש שהדבר  בא לידי ביטוי בעבודה עם הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית.

הנגיד מסר כי במהלך החודשים הקרובים ימשיך לעסוק באופן מלא בכל הנושאים שעל סדר יומו של הבנק, דבר שיאפשר לממשלה לנהל תהליך מסודר ומעמיק לבחירת הנגיד הבא. 
הנגיד הוסיף, כי הוא אסיר תודה על ההזדמנות שממשלת ישראל העניקה לו לשמש כנגיד בנק ישראל, בעיקר בתקופה כל כך מאתגרת של משבר כלכלי עולמי, מציאות גיאו-פוליטית סבוכה ואתגרים חברתיים רבים. 
הנגיד מודה לראש הממשלה, לשר האוצר, ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, לחברי הועדה המוניטרית וחברי המועצה המנהלית של בנק ישראל, להנהלת ולעובדי בנק ישראל על שהייתה לו הזכות לעבוד עימם במהלך כהונתו כנגיד. 

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

היכנסו כאן לריבית המשכנתא המעודכנת להיום!

הריבית השנתית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד  בחודש דצמבר 2012 ירדה מעט ביחס לחודש הקודם ל-2.42%.   בחודש נובמבר עמדה הריבית הממוצעת הצמודה על 2.43% ובחודש אוקטובר עמדה הריבית הממוצעת הצמודה על 2.44%.  בתחילת 2012 – בינואר 2012, עמדה הריבית הממוצעת הצמודה למדד על 3.08%.

הריבית הממוצעת הצמודה למדד  מבטאת חישוב משוקלל של כל המשכנתאות לכל הטווחים שנלקחו בחודש דצמבר (לתקופות קצרות ולתקופות ארוכות). הריבית הזו מבטאת את המשכנתאות שנלקחו במהלך חודש דצמבר כשתוקף הריבית הוא מ-11 בינואר 2013.

ריבית המשכנתא הקבועה הממוצעת בחודש דצמבר ירדה ל-4.52% (לא צמודה), לעומת 4.59% בחודש נובמבר ו-4.66% בחודש אוקטובר.

בית ההשקעות אפסילון משיק קרן נאמנות חדשה שמשקיע בקרנות סל (ETFs ) על מניות בארה"ב. הקרן – אפסילון ETF מניות ארה"ב, אמורה לחשוף את המשקיעים לסקטורים רחבים בכלכלה האמריקאית. באפסילון משיקים את הקרן החדשה, בין היתר, לאור הערכתם כי כלכלת ארה"ב צפויה להמשיך ולהציג התאוששות בצמיחה.

מדד הייחוס של הקרן הוא מדד ה-S&P 500. דמי הניהול של הקרן החדשה יעמדו על 0.95%. לדברי עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, "שנת 2013 צפויה להיות השנה הראשונה מאז פרץ המשבר הפיננסי בסוף שנת 2008 בה ארה"ב תשוב לתוואי של צמיחה עולה. ענף הנדל"ן בשוק האמריקני, צפוי בהדרגה להיות תחום שיתרום לתוצר הלאומי. מעבר לכך,  התמתנות תהליך המינוף של הצרכן האמריקאי כבר מהשנה הנוכחית מהווה מהלך שיסייע לעליה ברמת הצריכה הפרטית וקפיצת המדרגה הצפויה בענף האנרגיה, כאשר ארה"ב עד 2020 עשויה לספק לעצמה את תצרוכת האנרגיה שלה".

קרנות הנאמנות של אפסילון מנהלים כ-3.3 מיליארד שקל, כאר בית ההשקעות כולו מנהל נכסים בסך 7 מיליארד שקל.