מנתוני בנק ישראל על הרבעון הראשון של 2012 עולה כי אחזקת כרטיס אשראי עולה בממוצע 6.69 שקל בחודש – "חלה עלייה בהוצאה החודשית הממוצעת בפועל בגין החזקת כרטיס אשראי (מסוג מקומי,  בינלאומי וזהב)  ההוצאה החודשית הממוצעת בגין החזקת כרטיס אשראי נפוץ עלתה, מ- 6.69 ש"ח ברביע השלישי של שנת 2011 (מועד הדיווח הקודם), ל-6.92 ש"ח ברבעון  הראשון של שנת 2012", כותבים כלכלני בנק ישראל ומוסיפים – "מדובר על עליה של כ-3.6% במונחים ריאליים. ההוצאה החודשית הממוצעת בגין החזקת כרטיסים של ישראכרט, המהווים כ-39% מכלל הכרטיסים, היא 4.49 ש"ח; בגין החזקת כרטיסים של לאומי קארד, המהווים כ- 32% מכלל הכרטיסים, היא 7.1 ש"ח; ובגין החזקת כרטיסים של כא"ל, המהווים כ-29% מכלל הכרטיסים, היא 9.96 שקל".

מדברים כבר שנים על כניסה של קרנות נאמנות זרות לשוק המקומי, בינתיים זה לא קורה ולא נראה שתהיה התקדמות בזמן הרוב. "נוכח חלוף הזמן מאז אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה ובעקבות ההתפתחויות האחרונות בשוק ההון", מודגש בדוח רשות ניירות ערך, "הוחלט להקפיא בשלב זה את קידום נושא הכנסת קרנות חוץ זרות לפעילות מקומית, ולהמשיך בבחינתו תוך דגש על הגברת ההגנה המשפטית שתחול על בעלי היחידות הישראלים שיתקשרו עם קרנות החוץ האמורות".

עם זאת, משקיעים שרוצים להיחשף לשווקי חו"ל יכולים למצוא קרנות שמתמחות בהשקעות ברחבי העולם וכן קרנות אגד חוץ שהן למעשה אוסף של קרנות חו"ל שמרוכזות בקרן נאמנות. כלמר, קרן החוץ הזו מחזיקה במספר קרנות בחו"ל, כך שמדובר בפועל במכשיר דומה לקרנות הזרות. דמי הניהול על הקרן חוץ עשויים להיות גבוהים יותר מאשר בקרנות חוץ עצמם, אבל לא ברור לחלוטין שהעלויות הכוללות גבוהות יותר. באגד חוץ יש דמי ניהול לקרן עצמה והקרן משלמת דמי ניהול לקרנות הזרות, אבל התשלום הזה יחסית נמוך בגלל יתרון הגודל (משקיע גדול מקבל בחו"ל תנאים מועדפים – דמי ניהול נמוכים יותר). משקיע שירצה לקנות קרן זרה במישרין יצטרך להמיר שקלים לדולרים (וההיפך במימוש) ולשם דמי ניהול יחסית גבוהים (תלוי בהיקף ההשקעה), לצד עלויות נוספות במקרים מסוימים כמו עמלת קנייה ומכירה. ולכן, הכוונה של רשות ניירות ערך היתה להביא את הקרנות הזרות לכאן, לאפשר להם להקים קרנות זרות על שווקים שונים לרבות שוק מקומי וכך התחרות תגבר    ודמי הניהול יקטנו. לא בטוח שהיינו רואים זרם של מנהלי קרנות זרות מחכים כאן בתור, אבל תיאורטית זה עשוי היה להרחיב את התחרות, ולהרחיב את מגוון ההשקעות למשקיעים. בינתיים, כאמור זה מוקפא.

בתחילת יולי 2012 נכנסה לתוקפה תקנה של האוצר לפיה הגופים המוסדיים לא יוכלו לשלם דמי ניהול על תעודות סל מכספי העמיתים. זה הגיוני מאוד מכיוון שהעמיתים לא צריכים לשלם פעמיים – פעם אחת למנהל הקרן/ קופה עצמו ופעם שנייה בדלת האחורית, דמי ניהול לתעודות הסל שמחזיקה אותה קרן/ קופה.  אאל שמתברר שפרופ' עודד שריג, האחראי על הפיקוח בשוק ההון והביטוח גיבש הסכמות מול הגופים המוסדיים כך שהם יוכלו לשלם חלק מעלויות דמי הניהול הכרוכות בהשקעה דרך תעודות סל –  דמי ניהול של עד 0.1% מהנכסים. מדובר בהסכמות ביחס לקופות הגמל וקרנות הפנסיה.

הבנק הבינלאומי מציע פיקדון דולרי מובנה (סטרקצ'ר) לחצי שנה, כאשר המחזיקים עשויים ליהנות מתוספת מענק המותנה בעליית השער היציג של הדולר ובתנודותיו.

מטבע הפיקדון הוא שקלים, וההפקדה הנומינלית מובטחת (בפיקדון המובנה לא ניתן להפסיד את הסכום הנומינלי בשקלים שהושקע). עם זאת, לרוב שמירה על הסכום הנומינלי משמעה הפסד ריאלי (הנמדד ביחס לאינפלציה) והפסד של אלטרנטיבות השקעה נוספות.

ניתן להשקיע בפיקדון עד 19 ביולי 2012 סכום המינימום להפקדה – 10 אלף שקל, סכום המקסימום – 500 אלף שקל (בסכומים גבוהים יותר יש צורך באישור).

נכס הבסיס של הפיקדון המובנה הוא דולר (השער היציג של הדולר), כאשר המנגנון שקובע את התשואה על הפיקדון עובד כך – נקבע חסם עליון בגובה של 106% מהשער היסודי (6% מעל השער היסודי/ שער הבסיס), כאשר החסם הזה מעוגל עד ל-4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית. לדוגמה אם השער היציג של הדולר ביום 19 ביולי 2012 הוא 3.964, אזי החסם העליון יהיה – 4.2018.

כמו כן, יקבע שער חדש – השער שיתפרסם ב-4 בינואר 2013, והוגדר שער חליפי – שער הדולר כפי שנקבע על ידי חברת תומסון רויטרס (שער ממוצע של שערי חליפין בין המטבעות שקל לדולר ארה"ב).

שיעור השינוי בשער היציג של הדולר יהיה השער החדש ביחס לשער היסודי, כלומר טווח של 5.5 חודשים (מנקודה לנקודה).

ועכשיו לעיקר – במהלך תקופת הבדיקה (5.5 חודשים מה-20 ביולי 2012 ועד 4 בינואר 2013) ייבדק בכל יום ויום השער היציג של הדולר לעומת החסם העליון (6% מעל השער היסודי). המענק יתקבל רק במקרה ובמהלך כל התקופה כל השערים היציגים היומיים יישארו מתחת לחסם העליון, ובנוסף צריך להתקיים  התנאי ששער הדור ביום 4 בינואר 2013 יהיה גבוה משער היסוד/ שער הבסיס. בהתקיים שני התנאים האלו, יקבל הלקוח מענק בשיעור 100% משיעור שינוי השער היציג של הדולר. התשואה המקסימלית, לפיכך עשויה להיות 5.99%; ברגע שהדולר בנקודת זמן מסוימת על פי כל התקופה עובר את הרף, אין מענק, כלומר האינטרס של המשקיעים שהדולר יעלה, אבל לא מעבר ל-5.99% .

יש לשים לב שהפיקדון הוא ל-6 חודשים והמענק מחושב לפי 5.5 חודשים; כמו כן, יש לבדוק היטב את המסמך המשפטי של הבנק ואת החשיפה הכוללת והתשואה של המשקיעים. בהינתן תרחישים שונים.

בבינלאומי מדגישים את היתרונות – "פוטנציאל להשתתפות במגמת התחזקות השער היציג של דולר ארה"ב וזאת מבלי לסכן את קרן הפיקדון.כמו כן, קיים  פוטנציאל לקבלת מענק הגבוה משמעותית מהריבית האלטרנטיבית", ומנגד לא שוכחים להזהיר ולהדגיש את החסרונות והסיכונים – "הפיקדון אינו מתאים ללקוחות אשר הנזילות חשובה להם; הפיקדון אינו מתאים ללקוחות להם חשובה קבלת ריבית וודאית; הפיקדון אינו תחליף להשקעה ישירה בשער היציג של דולר ארה"ב. כמו כן,קיימת  אפשרות להפסד הכנסה מריבית אלטרנטיבית (בהתייחס לסכום ההפקדה)".

"בשנה החולפת עלו מחירי הדירות ב-2.1%, מתחת לקצב העלייה בשנים הקודמות (שהיה דו ספרתי), אך עדיין מדובר בקצב עלייה גבוה למחירי שיא", מתארת את מצב שוק הדירות, נירה שמיר, הכלכלית הראשית של בנק דיסקונט. להערכתה, כתוצאה מעליית מחירי הדירות ייתכן כי בנק ישראל ינקוט בצעדים חדשים בתחום הדיור כדי לרסן את לקיחת המשכנתאות ולרסן את הביקושים לדירות. מהלכים כאלו כבר נעשו על ידי בנק ישראל, לרבות הגבלת החלק המשתנה מסך המשכנתא, אבל בינתיים ללא תוצאות מרשימות.

אלא שהתפקיד של בנק ישראל בשוק המשכנתאות, לא מתמצה רק בהגבלות על הלווים ועל המלווים (הבנקים למשכנתאות). תפקידו החשוב של בנק ישראל הוא בקביעת הריבית במשק שקובעת בעקיפין גם את ריבית המשכנתאות.  אנשי בנק ישראל יכולים לדבר מעל כל במה כמה חשוב להם להוריד את מחירי הדירות, אבל זה דיבורים בלבד. ברגע שהם דואגים לריבית כל כך נמוכה ועוד במתווה יורד, הסיכויים לירידה בביקושים למשכנתאות הם נמוכים אם לא קלושים. פשוט – נוח מאו לקחת משכנתא, זול מאוד כיום לקבל משכנתא, וזה אחד מהמאיצים הגדולים בשוק הדירות. מר פישר יודע זאת, כמו חברי הוועדה הנוספים המחליטים על הריבית, אבל הם טוענים שהקשר בין הריבית לבין שוק הדירות הוא לא גדול. זה נכון במחקרים האקדמיים, שירדו לשטח ויראו איך זוגות צעירים מחליטים לקנות דירות בחודשים האחרונים בגלל שהריבית ירדה, ואז אולי הם ישתכנעו.  

גם בדיסקונט מעריכים שהריבית תמשיך לרדת,  "המדיניות המוניטרית לא יכולה לשמר ריבית נמוכה כאשר המדיניות הפיסקאלית מרחיבה מדי", מסבירה שמיר, "מדיניות זו תגרום רק לאינפלציה ולאי יציבות כלכלית. במאזן הכוחות הנוכחי, צפויה הריבית להמשיך ולרדת. קצב ועוצמת הורדת הריבית תלויים  בהתפתחויות הכלכליות ובנתוני המאקרו בעולם ובישראל וכן בהתנהלות התקציבית של הממשלה".

שמיר מעריכה כי האינפלציה בשנה הקרובה (12 חודשים קדימה) תהיה 2.1% כאשר עיקר ההשפעות עליה יגיעו משוק הדיור, העלאה אפשרית של מע"מ ומסים נוספים, וכן – עלייה במחירי המזון.

כ-137 אלף משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון והבינוי. – כך עולה מנתוני משרד השיכון והבינוי. אנשי המשרד טוענים כי מדובר בכמות נמוכה ביחס לאוכלוסייה, וכי הסכומים המשולמים לא מספקים. כ-19.1 אלף משפחות זוכות לתמיכה של עד 500 שקל; כ-81.1 אלף משפחות מקבלות תמיכה של בין 500 שקל ל-1,000 שקל; 34.5 אלף משפחות מקבלות תמיכה של בין 1 אלף ל-1.5 אלף שקל וכ-2.3 אלף משפחות זוכות לתמיכה בסך של 1.5 אלף שקל עד 3 אלף שקל. 

במשרד השיכון והבינוי מנסים זה תקופה ארוכה לקדם את הדיור הציבורי המוזל, וזאת לאחר עשרות שנים שהמדינה לא פעלה ולא תמכה בתחום. באוצר, מנסים לקדם את העברות הכספים לזכאים לדיור, דרך תמיכה בשכר הדירה. אך במשרד השיכון מסבירים שהסיוע נמוך מדי, ופיתרון כולל, צריך להגיע דרך עזרה ברכישת דירה, או הוזלת הדירות כשאחת הדרכים היא דיור ציבורי.

לחברת ניהול הקרנות של הראל יש 5 קרנות כספיות. נכון, לא מדובר בקרנות זהות לכל קרן יש שוני מסוים, ולכאורה כל קרן פונה לקבוצת משקיעים שונה. אבל, בפועל, מדובר ב-5 קרנות כספיות שקליות שמשחקות באותה הקטגוריה – השקעות סולידיות שקליות קצרות טווח , ולרו מדובר על קרנות שמחזיקות בפיקדונות בבנקים לצד מקמים ונכסים סולידיים נוספים.  

אז למה צריך את הראל פיא כספית שקל, הראל פיא כספית פלטינום, הראלפיא פק"מ כספית, הראלפיא כספית שקלית והראל פיא כספית חייבת?  למה 5 קרנות. הרי, בפועל גם האחזקות שלהן די קרובות והתשואות שלהן די דומות – כשבוחנים את החצי שנה הראשונה של 2012 רואים שהשונות היא נמוכה – תשואה של 1.03% עד 1.2% (בהתעלם מהקרן החייבת, השונות נמוכה יותר), וגם בהיבט אחרוך טווח של 3 שנים, מדובר בתשואות קרובות – בין 5.4% ל-6.15%. ומכאן, שמאוד ייתכן שמדובר בגימיק שיווקי, ואולי אפילו תרגיל של הראל לעמוד בצמרת קרנות הכספיות. פשוט, ברגע שיש 5 קרנות בקטגוריה, ויש בכל זאת שונות מסוימת ביניהן, אז סביר שחלק מהן יעשו תשואות טובות שיעמידו אותן בצמרת הקרנות הכספיות וחלק מהן הפוך – יהיו בחלק התחתון של הטבלה. מה שחשוב שכמה קרנות ידורגו גבוה, וזו כנראה הסיבה שהראל לצד גופים מוסדיים נוספים מחזיקים מספר קרנותכספיות.

כך או אחרת, התשואה של הקרנות הכספיות בחצי השנה הראשונה הסתכמה בין 1.2% ל-1.3%, תשואה נמוכה במעט מתשואת המק"מ, רק שבמק"מ  יש עלויות רכישה (ומכירה)  ובקרנות הכספיות אין (יש דמי ניהול, אך הן כבר מחושבות במסגרת התשואה לעיל). וכשמחשבים את הרווח נטו, הקרנות הכספיות עולות על המק"מ (אצל רוב האנשים, אלא אם העמלות אפסיות). בהקשר זה, חשוב להזכיר שוועדת זקן המליצה להוריד את העלויות על המק"מ (רכישה ואחזקה) ואם אכן זה יתממש, המק"מ עשוי להיות אלטרנטיבה טובה מאוד לקרנות הכספיות.

בבדיקה חצי שנתית על ביצועי קרנות הפנסיה המובילות מול ביטוחי המנהלים המובילים וקופות הגמל הגדולות, נמצא שקרנות הפנסיה הבולטות הרוויחו יותר.  קרן הפנסיה – הראל גלעד פנסיה שמנהלת כ-13.4 מיליארד שקל, השיגה בחודש יוני תשואה של 0.57% ובסה"כ הניבה לעמיתים בה תשואה של 4.15% מתחילת השנה (תשואה חצי שנתית); קרן מקפת של מגדל מנהלת קרוב ל-28 מיליארד שקל, השיגה שתואה של 0.5% בחודש יוני 2012 ובמחצית הראשונה של 2012 השיגה תשואה של 3.47%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ומשרדים עלה בחודש יוני 2012 ב-0.2% ל-101.5 נקודות לעומת 101.3 בחודש הקודם ( על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות) – כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מתחילת השנה עלה מדד התשומות בבנייה למסחר ומשרדים ב-1.5%.

המדד, רק נזכיר, נוצר בתחילת השנה על רקע הצורך ההולך וגובר של קבלנים (לרבות קבלני ביצוע) במדד שיבטא את השינויים בעלויות של תשומות לבנייה למשרדים ומסחר. בתשומות בנייה למשרדים ומסחר, להבדיל מתשומות בנייה למגורים יש מרכיבים שונים לחלוטין ולכן המשקל של כל סעיף שונה. הלמ"ס מדגישה כי מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה למסחר ומשרדים בחודש יוני 2012,  בלטו – עליית מחירים של 1.1% בפרק בנייה, 0.8%  בפרקים אבן ורכיבים מתועשים ו-0.6%  בפרק בטון. לעומת זאת ירד המדד לפרק איטום ב-0.6%. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים עד חצי אחוז.

חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני (החיסכון לגיל פרישה) נמצא בביטוחי מנהלים. אולי זה ישתנה בעקבות הכוונה של המפקח על שוק ההון והביטוח, פרופ' עודד שריג לבטל את מקדם הקצבה הקבוע בביטוחי מנהלים. במידה וכך, אזי תוחלת החיים והשינויים בה ישפיעו על הקצבה, כבר לא תהיה קצבה מובטחת לחוסכים בביטוחי מנהלים.
בינתיים, במבחן התשואות בפוליסות ביטוחי המנהלים (הפוליסות הגדולות) יש יתרון מתחילת השנה לקבוצת הראל. הראל יצרה לחוסכים תשואה של 3.39% במחצית הראשונה כשבחודש יוני היא השיגה תשואה של 0.36%.
אחרי הראל בדירוג התשואות – מגדל שבפוליסות ביטוחי המנהלים שלה היא ייצרה תשואה של 3.22% בחצי שנה, 0.22% בחודש יוני. במבחן ארוך יותר – 3 שנים, עומדות הפוליסות הגדולות של מגדל במקום הראשון.
מנגד, הפוליסות של הפניקס ממשיכות לאכזב. במחצית הראשונה של השנה התשואה בהן היתה 1.76%, ובחודש יוני 2012 התשואה היתה מינוס 0.57%.

 וועדת זקן לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות פרסמה את המלצותיה לרבות – חיוב הבנקים למסור מידע אודות דירוג האשראי של הלקוחות כדי שאלה יוכלו לקבל הצעות מבנקים אחרים; הפחתת עמלות ברכישת מק"מ, הורדת עמלות לעסקים קטנים, הכללת עמלות נוספות תחת הפיקוח על הבנקים;פתיחה וסגירה מהירה של חשבונות בנק אינטרנטיים; עידוד כניסה של גופים מוסדיים לפעילות מתן אשראי צרכני ועוד.

ריכזנו כאן, את כל השאלות שעלו במסגרת הוועדה במקביל להכנת ההמלצות וליישומם:

– לשם מה הוקם הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאות?

הצוות הוקם מתוך מטרה לבחון ולהמליץ על אמצעים ומהלכים שונים להגברת התחרותיות בשוק  הבנקאות הישראלי. בראש הצוות עומד המפקח על הבנקים, והוא כולל נציגים ממשרדי האוצר,  המשפטים, הממונה על ההגבלים העסקיים ה, מועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל  . אוכלוסיות  היעד העיקריות שהמלצות הצוות עוסקות בהן הן משקי הבית והעסקים הקטנים, עבורם מהווה  המערכת הבנקאית גורם עיקרי בניהול פעילותם הפיננסית. הצוות שם לו למטרה לגבש המלצות  שיובילו להוזלת מחירים, הנגשת שירותים ושיפור איכותם והמגוון שלהם.

– מה הם האמצעים שהדוח מציע להגברת התחרות וחיזוק כוחו של הלקוח מול הבנקים?

התחרות וחיזוק כוחו של הלקוח יתאפשרו באמצעות פעילות בשלושה מישורים: הגדלת מספר הגופים המתחרים על מתן שירותים למשקי בית ולעסקים הקטנים;  חיזוק מעמדו של הצרכן מול הגופים הקיימים;   צעדים משלימים, ובכלל זה פיקוח על עמלות.

– מי השחקנים הנוספים אותם מבקש הצוות להוסיף בכדי שיגדילו את אפשרויות הבחירה של הלקוח?

הצוות סקר מספר חלופות להרחבת מספר השחקנים בענף, אשר עשויות להשליך על מבנה מערכת הבנקאות בעתיד, ולפעול להקטנת הריכוזיות בה. הצוות גיבש המלצות הכוללות הגדלת פעילותם של ספקי אשראי חוץ- בנקאיים (מוסדיים)  עידוד הקמת בנק אינטרנטי וסיוע לפיתוח פעילותן של אגודת אשראי (Credit Union).

– למה אתם לא פועלים להכנסת תחרות משמעותית למערכת הבנקאית בישראל כדוגמת בנק זר?

בנק ישראל מעודד כניסת בנקים זרים לפעילות בישראל, אבל חשוב להבין, כי בסופו של יום, הקמת  בנק  נוסף אינה יכולה להיעשות על ידי בנק ישראל או הממשלה, אלא תלויה ביוזמה של גופים במגזר העיסקי שיש להם את היכולות המקצועיות והפיננסיות הנדרשות להקמת בנק. יחד עם זאת,  המלצות הצוות מעודדות כניסתם של שחקנים נוספים למערכת  – ראה תשובות לשאלות הבאות .

– כיצד יכולים הגופים המוסדיים לתרום לתחרות בתחום האשראי הקמעונאי? 

הצוות סבור, כי הגופים המוסדיים, וביניהם חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל  יכולים להוסיף תחרות  משמעותית ל מערכת הבנקאות במקטעי פעילות מסוימים באמצעות הכספים המנוהלים אצלם. ההמלצות המרכזיות שיאפשרו הקצאת אשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים מכספי החיסכון  של הציבור הן: הגברת הנגישות למידע על לווים באמצעות הרחבה של הסדר השיתוף בנתוני אשראי הקיים כיום, עדכון תקרת הריבית בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות והחלתה על המערכת הבנקאית  , ועידוד שיתופי פעולה בין גוף מוסדי לבין בנק קטן במתן אשראי קמעונאי, תוך ניצול היתרונות היחסיים שיש לכל גורם –  למוסדי בהקצאת הון ולבנק בחיתום, בניהול ובגביית האשראי.

– מה הן אגודות אשראי וכיצד הקמת אגודת אשראי עשויה לתרום לתחרות?

הצוות  בחן  את האפשרות של הקמת אגודת אשראי בישראל (בנקים קהילתיים, Credit union). אגודת אשראי היא איגוד פיננסי ללא מטרות רווח המציע שירותים בנקאיים פשוטים. איגודים אלו  הינם בעלי אוריינטציה חברתית, ומציבים לעצמם למטרה את רווחתם של החברים בהם. הצוות  רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה, שעשויה לתרום לתחרות במערכת  הבנקאית, וקורא להקמת אגודת אשראי בישראל. הפיקוח על הבנקים מתחייב ללוות יזמים שיפנו  אליו בעניין זה, הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן בהדרכה מתאימה.   

– מהו בנק אינטרנטי וכיצד הקמתו עשויה לתרום לתחרות? 

בנק אינטרנטי כתפישה הינו בנק המתבסס רובו ככולו על פלטפורמה אינטרנטית, ללא פריסה סניפית רחבה, וכפועל יוצא מכך, היקף  כוח האדם המועסק בו מצומצם. כניסה של בנק חדש, עשויה לתרום  תחרות במערכת הבנקאית, אם בשל עצם העובדה שיתווסף גוף לתחרות, ואם בשל מאפייניו ייחודיים. יציבות הבנק ורמת השירות שייתן הבנק, חיוניים על מנת לזכות באמון ציבור הלקוחות.

הצוות סבור כי יש מקום ל הקמת בנק אינטרנטי כחלופה תחרותית לתאגידים הבנקאיים הקיימים. בכדי לקדם יוזמה כזו, פרסם הצוות את תהליך הרישוי להקמת בנק אינטרנטי בישראל, על מנת להקל על יזמים המעוניינים לבחון את ה הזדמנות העסקית שבהקמת בנק אינטרנטי, להכיר טוב את הליך הרישוי.

– כיצד פועלות ההמלצות לחיזוק יכולת המיקוח של הלקוח מול הבנקים?

יישום ההמלצות המופיעות בדוח יוביל לחיזוק מעמדו התחרותי של הלקוח מול הבנקים. ההמלצות להקנות ללקוח כלים המחזקים את יכולת המיקוח שלו. על מנת שלקוח יוכל להתמקח צריך להיות  ברשותו מידע מספק על מחירם האמיתי של השירותים הבנקאיים והאלטרנטיבות הקיימות בשוק. ההמלצות מטפלות בהסרת חסמי המידע שבין הבנק ללקוח, הסרת חסמי מידע בין הבנקים והסרת חסמי מעבר מבנק לבנק. כל אלה יובילו להגברת כושר המיקוח שלו מול הבנק בו מתנהל חשבונו ויקלו עליו לעבור לבנק אחר.  

– מה הם חסמי המידע בהם עוסק הדוח?

הדוח עוסק בשני סוגים של חסמי מידע – חסמי מידע שבין הבנק ללקוח וחסמי מידע שבין גופים פיננסיים שונים, הפועלים כמלווים. חסמי המידע מן הסוג הראשון מונעים מלקוח לקבל לידיו את מחירם האמיתי של מוצרים בנקאיים שהוא צורך ומוצרים מקבילים בבנקים מתחרים. חסמים אלו נוצרים בשל חוסר בפלטפורמות להשוואות אפקטיביות בין התעריף המפורסם לתעריף הנגבה בפועל, בין עלות מוצרים דומים בבנקים מתחרים וכיו . בחסמי המידע מן הסוג השני מקנים לבנק

המחזיק במידע אודות הלווה יתרון משמעותי בהשוואה למי שאינו מחזיק במידע דומה.

– כיצד רואה הצוות את האינטרנט כמנוף לתחרות?

בנקאות אינטרנטית יוצרת הזדמנות לכניסת שחקנים חדשים או להרחבת פעילות של שחקנים קיימים, כיוון שהיא מצמצמת את השפעתם של חסמי כניסה, כגון פריסה סניפית ומערכי תפעול. הצוות רואה בבנקאות האינטרנטית כלי משמעותי אשר ביכולתו להסיר חסמים למעבר לקוחות בין בנקים, ובכך להגביר את התחרות בין התאגידים הבנקאיים השונים  . כמו כן, הגברת השימוש  באינטרנט לביצוע פעולות שכיום מבוצעות בסניפים בלבד, יש בה כדי לשפר את יכולתם של הבנקים הקטנים, המתאפיינים בפריסת סניפים מצומצמת, להתחרות בבנקים הגדולים בענף. ההמלצות כוללות פתיחת חשבונות בנק באמצעות האינטרנט, הקלה  על תהליכי סגירת חשבונות ושימוש באינטרנט כפלטפורמה לפרסום מידע לציבור בדרך שתאפשר לערוך השוואה אפקטיבית  בין התאגידים הבנקאיים, בין באמצעות אתר בנק ישראל ובין באמצעות אתרים אחרים.

– מה היא "תעודת זהות בנקאית" ומה המטרה בהנפקתה?

"תעודת זהות" בנקאית היא דיווח מרוכז ותמציתי, בפורמט אחיד, המפרט את כלל הנכסים וההתחייבויות של הלקוח בבנק, לרבות סך ההכנסות וההוצאות באותה שנה בגין נכסים, התחייבויות ופעילות שוטפת, והוצאות בגין ריביות ועמלות. דיווח מרוכז כאמור יימסר ללקוח באופן יזום  על ידי התאגיד הבנקאי, אחת לתקופה מוגדרת, יאפשר ללקוח להתמצא במידע הרלבנטי , לו ויסייע  לו לפעול לשיפור תנאיו. מתכונת של "תעודת זהות" בנקאית תהווה בסיס לבנק מתחרה כדי להעריך  את הלקוח, ותאפשר ללקוח להעביר  את הפעילות ביתר פשטות. כפועל יוצא מכך, האיום התחרותי  של הלקוחות יגבר .

– מהו  שיתוף בנתוני אשראי ומה התועלת שתצמח למשקי הבית ולעסקים הקטנים משיתוף בנתוני אשראי? 

שיתוף נתוני אשראי משמעו קיומה של מערכת אחידה לכל הגופים הפיננסיים (בנקים וגופים חוץ בנקאיים המעניקים הלוואות) במסגרתה מועבר מידע אודות נתוני אשראי של לקוחות ה. מטרה של מערכת כזו היא לאפשר למציעי אשראי להתאים את תנאיהם למאפיינים הספציפיים של הלקוח. מחקרים כלכליים רבים מצביעים על תועלות כלכליות מובהקות משיתוף בנתוני אשראי, ככזה שעשוי להביא להגברת התחרותיות בין ספקי האשראי השונים. במסגרת ההסדר הקיים כיום, המידע שנאסף אודות לקוחות הינו מצומצם ואינו עדכני, ולפיכך  אינו מאפשר למלווים פוטנציאליים לקבל תמונה מהימנה על מצבו של הלקוח.

לאור האמור, גיבש הצוות מספר המלצות להרחבת המידע אודות היסטוריית האשראי של לווים ושיפורו, אשר יובילו לצמצום פערי המידע בין ספקי אשראי שונים,  יקלו  על תמחור אשראי המותאם לכל לקוח על פי מצבו הפיננסי ואופן התנהלותו, ויאפשרו  לבנקים השונים להתחרות ביניהם על אספקת אשראי זול ללקוחות בעלי יכולת פירעון טובה. שיתוף המידע יאפשר גם לבנקים חדשים ולבנקים קטנים, להתחרות על העמדת אשראי עבור לווים שלא נמנים עם לקוחותיהם. חשוב להדגיש, שבעת ניסוח המלצות אלה, הצוות לקח חשבון, לצד התועלות החברתיות והכלכליות,  גם את הערכים העלולים להיפגע וביניהם בראש ובראשונה הזכות לפרטיות.

– מה משמעות עדכון תקרת הריבית והחלתו על המערכת הבנקאית?

חוק הלוואות חוץ בנקאיות קובע תקרת ריבית להלוואות של עד מיליון ש"ח, במגזר הלא-צמוד. תקרה זו חלה רק על מלווים בשוק החוץ בנקאי ואינה חלה על המערכת הבנקאית, לרבות החברות לכרטיסי האשראי. כתוצאה מכך נוצר עיוות: ישנם מקרים בהם במערכת הבנקאית ניתן אשראי בריבית גבוהה מזו המותרת על פי החוק לגופים חוץ בנקאיים. מתוך מטרה להגביר את התחרות באמצעות הגדלת מספר המתחרים על שוק מתן האשראי הקמעונאי, גיבש הצוות המלצות שנועדו בין השאר, להחיל כללים שווים על כל השחקנים בשוק באמצעות החלת תקרת הריבית גם על התאגידים הבנקאיים. כמו כן ממליץ הצוות לתקן את מנגנון קביעת תקרת הריבית, זאת במטרה למנוע תנודתיות גדולה בתקרה .

– מהי המלצת הצוות לעניין הגברת התחרות על חסכונות משקי הבית? 

בשל היותם של  המק"מ והקרנות הכספיות כלי השקעה חלופיים לפיקדון שקלי, וכדי להגביר  את השקיפות בהשוואה בין החלופות, הצוות ממליץ על הטלת פיקוח  על עמלות הנגבות בגין קניה  ומכירה של מק"מ וקרנות כספיות  כך שייקבעו  עבורם תעריפים מופחתים ויבוטלו עמלות דמי הניהול. מהלך זה צפוי להביא לעלייה בריבית המשולמת על פיקדונות בנקאיים לזמן קצר, בשל יצירת חלופה .

– איזה עמלות ממליץ הצוות לבטל או להכניס לפיקוח?

הצוות הגיע למסקנה כי יש מקום במקרים חריגים להטיל פיקוח מחירים, ועל כן המליץ על הכנסה לפיקוח או ביטול של העמלות הבאות:  לבטל את העמלה הנגבית עבור כרטיס מידע ואת העמלה הנגבית עבור כרטיס משיכת מזומן.  להכניס לפיקוח את העמלה בגין שירות משלוח הודעות ללקוח. לבטל את העמלה בעד טיפול  באשראי ובביטחונות בהלוואות עד לסכום של 100,000 ש "ח (כיום הסף הוא 50,000 ש"ח). לצמצם את מספר העמלות הקשורות לפעילות במטבע חוץ. לבטל את העמלה בגין שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי.

– מדוע אינכם רואים לנכון להטיל פיקוח גורף על עמלות הבנקים ועל הריביות שהם גובים?

פיקוח על מחירים הנו בלתי יעיל מבחינה כלכלית, ועל כן יש לנקוט בצעד זה במקרים חריגים. המלצות הצוות מחזקות את הסביבה התחרותית ומשפרות את יכולתו של הלקוח להתמקח על גובה  העמלות הנגבות ממנו, ועל הריביות על אשראי ופיקדונות.   

– האם עמלות הבנקים מממנות שכר גבוה למנהלי ולעובדי הבנקים?

כאמור, המלצות הצוות צפויות להגביר את התחרות בין הבנקים לבין עצמם ובין הבנקים לבין גופים מחוץ למערכת הבנקאית. הגברת התחרות צפויה להוות זרז לשיפור היעילות התפעולית במערכת הבנקאית, אשר מתאפיינת בעלויות תפעוליות גבוהות בהשוואה בינלאומית.

-מהן המלצות הצוות בתחום הפעילות של לקוחות בניירות ערך? 

הצוות מצא כי קיים ערפול של המחיר שנגבה עבור שירותים אלה, הן בשל מבנה העמלה המורכב והן בשל הפער הגדול בין המחיר התעריפי לבין המחיר הנגבה בפועל. כדי להתגבר על בעיות אלה גיבש הצוות המלצות, הן בתחום הגברת השקיפות באמצעות התערבות במבנה העמלה ובאופן מתן ההנחות והן בתחום הפיקוח על המחיר. בנוסף, הצוות מצא כי עבור חלק מהמשקיעים, בתי ההשקעות מהווים אלטרנטיבה המייצרת איום תחרותי למערכת הבנקאית. כדי לעודד את התחרות בתחום זה, גובשו המלצות גם להקלת המעבר בין המערכת הבנקאית לבין המערכת החוץ בנקאית .

– מהן המלצות הצוות בנושא האשראי לעסקים קטנים?

בעבודתו מצא הצוות כי קבלת אשראי הוא אחד מהגורמים הפיננסיים החשובים לעסק הקטן. ההמלצות המרכזיות כוללות התערבות בעמלת דמי ניהול חשבון עסק קטן, החלת התעריפון הקמעונאי על קבוצה נרחבת יותר  של עסקים קטנים והתערבות בעמלת פירעון מוקדם באשראי עסקי לצד קביעת תהליך מהיר ויעיל למחזור אשראי עסקי. היות וכיום עסקים קטנים נסמכים אך ורק על אשראי מהבנקים משום שהאשראי  החוץ בנקאי למגזר זה אינו מפותח, הרי שהמלצות הצוות בנוגע להוספת שחקנים בתחום האשראי החוץ בנקאי, יועילו בהכרח למגזר העסקים הקטנים ויפתחו תחום זה לתחרות.

– הצוות המליץ על  שמירת הטבות והנחות בהלוואות ובפיקדונות. איך זה יסייע ללקוח?

פעמים רבות לקוחות מקבלים הנחות בהלוואות ובפיקדונות לתקופה קצובה, דבר המקשה עליהם להעריך נכונה את המחיר האמיתי של המוצר. הצוות ממליץ על שמירת ההטבות וההנחות באשראי ובפיקדונות לאורך כל תקופת ההלוואה או הפיקדון, דבר שיגביר את השקיפות במחירים של מוצרים אלו ויוביל לצמצום פערי מידע בין הבנק ללקוח. צעד זה צפוי לתרום ליכולתו של הלקוח לקבל החלטות רציונליות ולבחור את המוצר המיטבי עבורו.   

-מה הם הצעדים הנדרשים לצורך יישום המלצות הצוות?

תיקון החקיקה, הכללים והצווים הרלוונטיים. תיקונים אלה יבוצעו בשיתוף על ידי הגורמים המתאימים ובהם בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים.  תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין והוראות הדיווח של המפקח על הבנקים. ביצוע תיקונים אלו הוא בסמכותו של המפקח על הבנקים, והם ייעשו במסגרת תהליך העבודה המקובל בעבודת הפיקוח על הבנקים לתיקון הוראות.

– מרבית ההמלצות הן בסמכויותיו של המפקח על הבנקים. מדוע היה צורך בהקמת צוות?

המפקח על הבנקים פועל לאורך כל השנים במסגרת תפקידו לשמירת ההוגנות בתחום יחסי הבנק והלקוח. כתוצאה מפעילות זו, ישנן כיום הוראות רגולציה נרחבות בתחום זה, המגנות על הצרכן הבנקאי. העובדה שהצוות קם כתוצאה מהדיון הציבורי המתנהל בישראל בשנה האחרונה, וההרכב הרב משרדי של הצוות יצר הזדמנות לבחינה מעמיקה והתמקדות בנושא התחרות במערכת הבנקאית ולמחויבות ממשלתית ליישום ההמלצות אשר כוללות התייחסות מקיפה לנושא.

– הפיקוח על הבנקים דואג ליציבות הבנקים. האם תפקידו זה לא פגע בהמלצות?

תפקידו של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הוא לשמור על יציבות הבנקים והמערכת הבנקאית, וכן, לקדם את ההוגנות, והתחרות בשירותים הבנקאיים. שני התפקידים הללו שלובים זה בזה  – השמירה על היציבות נדרשת כדי להגן על כספי המפקידים – הציבור הרחב, וכך גם השמירה על ההוגנות ביחסים שבין הבנק לבין לקוחותיו. כדי שנוכל להבטיח את אמון הציבור במערכת ואת בטחון כספי הציבור,  חשובה הראייה הכוללת. ההמלצות מקדמות את התחרותיות במערכת הבנקאית ומשפרות את מצבו של הלקוח, תוך שמירה על יציבות המערכת הבנקאית.

– האם המלצות הצוות ייושמו במלואן או שכעת אנו צפויים לראות לחצים מצד הבנקים?

הדוח שהוגש היום הנו דו"ח ביניים. הצוות הזמין את הציבור להציג הערות לדוח, והקצה לכך  30 יום. לאחר שייבחנו ההערות יגבש הצוות את הדוח הסופי ולאחר קבלתן על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל, נפעל ליישם את ההמלצות במלואן.

– בסופו של דבר, הבנקים ימצאו את הדרך להחזיר לעצמם את הירידה בהכנסות הצפויה בעקבות יישום המלצות הצוות. האם תמנעו מהם לעשות זאת?

שם המשחק הוא תחרות. המלצות הצוות יגבירו את התחרות, ויש להניח שמצב זה יקשה על היכולת לגבות מחירים גבוהים מהמחיר התחרותי. שיפור התחרות במערכת יוביל לשיפור היעילות התפעולית של הבנקים ויאפשר להם להציע שירותים ומוצרים בעלויות נמוכות יותר מאלו המקובלות היום, מבלי שהדבר יפגע ביכולתם להשיג תשואה בסטנדרטים המקובלים.

ועדת זקן, בראשה עומד דודו זקן, המפקח על הבנקים, הוקמה בעקבות המחאה החברתית בשנה שעברה ותפקידה היה לבחון דרכים להגברת התחרות בעולם הבנקאי ולהוזיל את העלויות לצרכנים.  הוועדה פרסמה מספר המלצות, חלקן קשורות לשוק הפיקדונות.

הוועדה  מנסה ליצור תחרות בשוק הפיקדונות על ידי הגבלת עמלות רכישת מק"מ (מלווה קצר מועד). בדרך הזו, העלויות  הכרוכות  ברכישת מק"מ יקטנו והמכשיר הזה  יהפוך לאטרקטיבי יותר מול הפיקדונות השקליים. מדובר במכשיר סולידי ומגובה על ידי הממשלה שמספק אלטרנטיבות השקעה לטווח הקצר – עד שנה. המק"מ להבדיל מפיקדונות נסחר באופן שוטף בבורסה – כלומר הוא נזיל בכל נקודת זמן. מנגד, החיסרון יכול להיות במצב שהמחזיק מממש תוך כדי התקופה ולא בסוף התקופה, ואז בשל שינויים בשערי הריבית, הוא יכול להפסיד. התשואות במק"מ  לרוב קרובות לתשואות בפיקדונות של הבנקים.