רחפן סקיילינקס לסיטיזון פארק עתידים תל אביב – צילום: טאליס קלארק

חברת SkylinX חוברת לעיריית תל אביב- יפו, בשיתוף פעולה ראשון מסוגו להקמת תשתית רב שימושית מנמל יפו לרידינג, כחלק מקידום פתרונות לעיר חכמה

אם תשכבו לכם מחר להשתזף באחר מחופי הים בתל אביב-יפו, ולפתע תבחינו מעל ראשכם בחפץ כלשהו מעופף – אל תיבהלו: זה לא עב"מ, לא מטוס וכנראה שגם לא ציפור, אלא רק רחפן שנושא עימו משלוח – ועל הדרך חוסך בזמן, בדלק ובשליח מיוזע. אבל מעבר לכך – הפיילוט של תוכנית סיטיזון שיחל מחר ויימשך כחצי שנה, טומן בחובו מלבד אפשרות למשלוחים מסחריים, גם חשיבות עצומה ביצירת תשתית רב שימושית, שיכולה לסייע לעירייה לנטר כל אירוע חריג שנמצא בסביבת הקו.

חברת SkylinX, היא אחת מחברות הסטארט אפ שזכו להשתתף בתוכנית סיטיזון, מעבדת החדשנות ושדה הניסוי שפארק עתידים תל אביב הקים בשיתוף העירייה ואונ' תל אביב, במטרה לקדם פתרונות לעיר חכמה.  SkylinX שמה לה כאתגר לפתח ולתפעל שדות תעופה לרחפנים מסוגים שונים במרחב האורבני, ובימים אלה מבצעת החברה פיילוט ראשון בשמי תל אביב- יפו של טיסות רחפנים המיועדות לייעל משימות לוגיסטיקה בעיר.

הפיילוט, שכולל פתיחת נתיב אווירי חדש לטיסת רחפנים לאורך קו החוף, יוצר לראשונה חיבור ישיר בין אזור רידינג בצפון, לנמל יפו בדרום. יחד עם SkylinX, תפעל גם AirwayZ האחראית על מערכת ההפעלה ששולטת ברחפנים וחברת Flytech IL שתתפעל את הרחפנים בנתיב.

בנוסף לכך, החברה משתפת פעולה עם חברת Flying Cargo שהיא חברה לוגיסטית מובילה ועם חברת Gett Delivery – שמסייעות בחיבור השירות החדש ללקוחות קצה.

גופים מסחריים נוספים שבוחנים להשתמש בתשתיות מסוג זה למטרות מסחריות, הן חברת Nespresso ישראל, צ.מ.ל. מדיקל ובית החולים אסותא. אורכו של הפיילוט חצי שנה והוא צפוי להתרחב לאזורים נוספים בעיר.

ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי בירך על המהלך ואמר: "העתיד כבר כאן. אנחנו מתחילים בעיר תל אביב-יפו פיילוט שיבדוק בצורה מדודה ונכונה את היכולת בשימוש ברחפנים בצורה מסחרית במרחב העירוני. אנחנו עושים זאת בצורה מבוקרת, על מנת לאמוד את היכולת וגם למצוא את האיזון הנכון בנתיבי האוויר העירוניים פתוחים וחופשיים. רק לאחר תקופת המבחן נבחן את הממצאים בשיתוף כל גורמי המקצוע ונבדוק כיצד להמשיך קדימה בנושא".

חברת מועצת העיר סיגל ויצמן, ציינה: " אני מקדמת את נושא שימוש ברחפנים מתחילת הקדנציה שלי. אני רואה ברחפנים נושא שיכול לשרת את תושבי העיר תל אביב-יפו והמדינה בעתיד ובהווה. חשוב לשמור על התוויה של נתיבי טיסה בטוחים, ובחינת היבטים נוספים הנוגעים לפרטיות, לרעש ולאתגרים נוספים הנוגעים לטיסת רחפנים באזור מאוכלס.

כמו כן יש לעודד חברות סטרטאפ ליזמות טכנולוגית בשינוע אווירי של מוצרים, ובעתיד אף אנשים, בשת״פ עם סיטיזון. חשוב להדגיש כי משבר הקורונה העצים תהליכים חדשים ואני רואה איך שיתוף הפעולה יצר הזדמנות וחיבורים עם גופים בכל הארץ על אפשרות שהמשבר הוביל להמצאת דרכים יצירתיות להגיע ללב שכונות ולרכוש בעצמם מוצרים חיוניים. תודות לראש העיר רון חולדאי על התמיכה וקידום הפרוייקט, תודות לחברת סיטיזון שותפה לדרך".

עדו אטיאס, יו"ר חברת SkylinX, מסר: "שמנו לעצמנו אתגר לפתח את התשתיות האורבניות – שדות התעופה בעיר – שיאפשרו לסוג התחבורה החדש, הרחפנים לפעול בצורה בטוחה ויעילה בתוך העיר. יש לרחפנים פוטנציאל גדול מאד לפתור בעיות בעיר. שיתוף הפעולה שלנו עם עיריית תל אביב-יפו מאפשר לנו ללמוד איך לבנות את התשתיות האלו בצורה נכונה ומותאמת. החיכוך עם העיר והתושבים קריטי לתהליך. שינוע חבילות בעזרת רחפנים לא רק חוסך פקקים, מקצר טווחי אספקה, חוסך בדלק וזמן ומשפר את חווית השירות ללקוח, אלא גם מזהם פחות את הסביבה וזול הרבה יותר. בכל שכונה ימוקם האב, מרכז הפצה בו ינחתו הרחפנים אליו יגיע הלקוח לאסוף את החבילה. בעתיד הלא רחוק, תחום המשלוחים יהפוך לרובוטי וכל השרשרת תעבור ללא מגע ידי אדם כלל. אנו שמחים להיות אחת מהחברות שמובילות את המהפכה בשוק הישראלי והבינלאומי".

אייל צור, מנכ"ל אירוויז, אמר: "כמנכ"ל חברה המובילה בעולם התוכנה האוטונומית להטסת רחפנים וניהול שמיים  באופן דינאמי, אני מאוד מתרגש שהמערכת שלנו תטיס משלוחים ותנהל את שמי העיר התוססת ביותר בארץ. אני רוצה לשבח את עריית תל אביב על היוזמה לשיפור השירות לתושבים והאמון שנתנה בתעשייה הישראלית".

שוק הרחפנים יגדל פי שלושה

עליות משמעותיות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות: יבוא היהלומים המלוטשים נטו בשבעת החודשים הראשונים של השנה עמד על כ- 1.63 מיליארד דולרים – זינוק של כ- 145% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020 ■ ביצוא היהלומים המלוטשים נטו נרשמה ביולי 2021 עלייה של כ-68%  לעומת יולי אשתקד

המגמה החיובית שנרשמה בענף היהלומים מאז תחילת השנה נמשכה גם בחודש יולי, שהסתיים זה עתה וחתם שבעה חודשים מצוינים לענף, עם עליות משמעותיות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות, בסיכום חודשי שפרסם הפיקוח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה.

יבוא היהלומים המלוטשים נטו בשבעת החודשים הראשונים של השנה עמד על סך של כ- 1.63 מיליארד דולרים, עלייה של כ- 145% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020 (כשבחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של כ-120% לעומת יולי אשתקד) ואילו ביצוא היהלומים המלוטשים נטו, שעמד על סך של כ- 2.02 מיליארד דולרים, נרשמה עלייה של כ- 69% לעומת שבעת החודשים האחרונים של שנת 2020 (כשבחודש יולי 2021 נרשמה עלייה של כ- 68% לעומת יולי אשתקד).

בסך הכול, בשבעת החודשים הראשונים של השנה, עמד היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל על סך של כ- 1.15 מיליארד דולרים, עלייה של כ- 158% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של כ- 89% לעומת חודש יולי 2020). יצוא נטו של יהלומי גלם באותה התקופה עמד על סך של כ- 1.05 מיליארד דולרים, עלייה של כ- 229% לעומת שבעת החודשים הראשונים של שנת 2020 (כשבחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של למעלה מ- 230 אחוזים לעומת חודש יולי אשתקד).

בחודש האחרון עמד יצוא יהלומי הגלם לאיחוד האמירויות על סך של כ- 15.5 מיליוני דולרים, שהם כ- 11% מיצוא יהלומי הגלם הכללי של ישראל ביולי. בחודש זה יובאו מאיחוד האמירויות לישראל יהלומי גלם בסך של כ- 23 מיליוני דולרים, שהם כ- 15% מסך יהלומי הגלם שיובאו לישראל ביולי.

אופיר גור, מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים והמפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, מסר: "חודש יולי 2021 המשיך את מגמת הצמיחה החזקה בה חזינו בתעשיית היהלומים הישראלית מתחילת השנה. בראייה כוללת של השנה האחרונה ושל המצב בשוק העולמי, יש לתעשיית היהלומים הישראלית סיבות רבות לשמור על אופטימיות, כשבין העיקריות שבהן ניתן למנות את התאוששות ענף היהלומים העולמי, עליות המחירים וצניחת המלאים של חברות הכרייה הגדולות".

נסיקה בענף היהלומים: זינוק בכל המדדים במחצית הראשונה של 2021

מסילת אופניים ברחוב יפת – צילום: אורי להב, אי אם שגב תעשיות

המהלך נועד להקל על הרוכבים להעלות ולהוריד את האופניים במורד גרמי מדרגות המצויים ברחבי העיר ולהנגיש עבורם את המרחב הציבורי

עיריית תל אביב- יפו ממשיכה לפעול למען רוכבות ורוכבי אופניים ולהפוך את המרחב הציבורי לנגיד ונוח יותר עבורם. בימים האחרונים הותקנו 14 מסילות להולכת אופניים על גרמי מדרגות ברחבי העיר – מיפו ועד צפון העיר – תוך שמירה על תקנות נגישות ובטיחות.

המיקומים נבחרו בקפידה, בהתייעצות עם הציבור, ולאחר פיילוט שהוגדר כהצלחה בכיכר אתרים, בכיכר ביאליק וברחוב גרשון שץ.

את המסילות החדשות תוכלו למצוא במיקומים הבאים:

• יפת 129
• יפת 83
• ציונה תג'ר 7
• חברה חדשה 10
• בראלי/דרך נמיר
• רחוב מרדכי זעירא – בירידה מסשה ארגוב 29
• פנחס רוזן 44
• גן ירוחם וגאולה מלמון
• שמעון התרסי 33
• מתחם שרונה, הארבעה 32

כמו כן חודשו המסילות הקיימות במיקומים הבאים:

• כיכר אתרים
• כיכר ביאליק
• גרשון שץ 4
• ליפסקי 3 פינת ה' באייר

עיריית תל אביב- יפו מקדמת את החזון העירוני לרישות העיר בשבילי אופניים ולמעבר של תושבים לשימוש באופניים ככלי התניידות מרכזי.

העירייה ניצלה את הירידה החדה בשימוש בכלי-רכב פרטיים ותחבורה ציבורית בחלק מחודשי השנה עקב משבר הקורונה, והאיצה סלילה של שבילי אופניים, התקנה של מסילות אופניים על מדרגות במרחב הציבורי, והתקנה של תשתיות תומכות. בנוסף פרסמה העירייה מפה אינטראקטיבית משוכללת בה יוכל הציבור הרחב ללמוד אודות רשת שבילי האופניים העירונית המוצעת, ולהציע הצעות שונות לצוותי התכנון העירוניים. צעדים אלו הם חלק ממהלך כולל במסגרתו מתכוונת העירייה עד שנת 2025 להכפיל את היקף השימוש בכלים אישיים, ולמצב בו רבע מהנסיעות של תושבי העיר יתבצעו באופניים וקורקינטים, כמו גם הרחבת הפריסה של שבילי האופניים מ-140 ק"מ ל-310 ק"מ.

היעד העירוני לשנת 2025 הוא הגדלת שיעור הנסיעות שמתבצעות על אופניים וקורקינטים מ-11% ל-22%, והרחבת הפריסה של שבילי האופניים מ-158 ק"מ כיום ל-310 ק"מ.

תל אביב תכריע: האם האופניים המושכרים יוחלפו בחשמליים או שהשירות יבוטל?

כשני שלישים מהנשאלים בסקר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים דיווחו על ירידה ברווחיות העסק בתקופת הקורונה – 81% מהם קיבלו פיצוי כספי

סקר שערכה לאחרונה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בקרב 900 בעלי/ות עסקים, חושף

כי בקרב בעלי העסקים שמעסיקים עובד אחד ומעלה, הכוונה לסגור את העסק לאחר הקורונה דווקא ירדה – וזאת בהשוואה לסקר שנערך לפני הקורונה. כמו כן, שיעור גבוה מבין בעלי העסקים ציינו כי ביצעו שינויים בעסק בעקבות המשבר. לצד זאת, ממדי הפגיעה הגדולים של משבר הקורונה באו לידי ביטוי בקרב העסקים של עצמאים ללא מועסקים.

משבר הקורונה פגע במגזר העסקי באופן הטרוגני. בשעה שענפים מסוימים כגון ענפי התיירות, הסעדה ושירותים אחרים מקבלי קהל, נפגעו קשה, חלק מהענפים האחרים כלל לא נפגע.

מבין משיבי הסקר, 67% מהעסקים דיווחו על ירידה ברווחיות העסק בעקבות משבר הקורונה, 25% דיווחו שהרווחיות נשארה דומה ו-8% דיווחו שהרווחיות עלתה.

בפילוח של העסקים עולה כי ככל שהעסק גדול יותר, הירידה ברווחיות קטנה יותר. בפילוח על פי ענפים עולה כי בענף השירותים מקבלי הקהל חלה הירידה הדרמטית ביותר ברווחיות, ואילו בענף המסחר הסיטונאי, הדיווח על ירידה ברווחיות העסק היה הנמוך ביותר.

במהלך המשבר ניתנו חבילות פיצויים לעסקים שחוו פגיעה. 81% דיווחו כי קיבלו פיצוי עקב ירידה בהכנסות העסק, כאשר הענפים בהם שיעור העסקים שקיבלו פיצוי הוא הגבוה ביותר הם ענף השירותים וענף המסחר הקמעונאי.

בקרב העצמאיים ללא מועסקים, תמונת המצב שעלתה מהסקר הייתה עגומה יותר. הפרמטר המטריד שעלה מהסקר הוא כי עצמאים ללא מועסקים שוקלים בשיעור הגבוה ביותר לסגור את העסק שלהם לצמיתות (38%), שיעור הגבוה בהרבה משיעור העצמאים ללא מועסקים שדיווחו בסקר של 2019 שהם שוקלים לסגור את העסק שלהם (24%).  הסיבות לכך נעוצות ככל הנראה במספר גורמים:

הקטנת תעסוקה: עסקים זעירים שגודלם 4 מועסקים ומטה דווחו על השיעור הגבוה ביותר של הקטנת תעסוקה, כאשר הם צמצמו מתחילת המשבר 56% מכוח העבודה השכיר שלהם. זאת לעומת צמצום של 20% בקבוצת העסקים הקטנים שגודלם 5 – 19 מועסקים וצמצום של 8% בקבוצת העסקים הבינוניים בגודל 20 – 100 מועסקים.

פיצויים: למרות הפגיעה הקשה יותר בעצמאים שאינם מעסיקים עובדים, הרי שבקבלת פיצויים לא ניתן לראות שהייתה העדפה לעסקים אלו. למרות שבפיצוי עקב ירידה בהכנסות של העסק, שיעור העסקים של עצמאים ללא שכירים שקיבלו פיצויים דומה לשיעור בכלל האוכלוסייה, הרי שבפיצויים בגין אובדן עלויות קבועות או בהנחות בתשלום ארנונה עסקים אלו מקבלים פיצוי בשיעור נמוך יותר מעסקים גדולים יותר.

לקוחות וכוח אדם: בדיווח של העסקים על החסמים העיקריים להצלחת העסק, שיעור גבוה של עצמאים ללא מועסקים מדווח על קושי במציאת לקוחות (42%). לעומתם, הקושי במציאת לקוחות לא מהווה חסם מרכזי בקרב עסקים בינוניים (מעל 20 מועסקים) שדיווחו שהקושי העיקרי שלהם הוא זמינות כוח עבודה או ניהול מיומן (35%).

התאמות מקוונות לעסק בעקבות הקורונה: עצמאים ללא מועסקים גם משתתפים בשיעור הנמוך ביותר במסחר מקוון (8% לעומת 14% בקרב עסקים עם 5 מועסקים ומעלה) והם גם העסקים שביצעו בשיעור הנמוך ביותר שינויים בעסק לצורך התאמה למשבר הקורונה (29%). 55% מהעסקים הקטנים והבינוניים דיווחו על מעבר למודלים של עבודה מהבית בעקבות המשבר 32% דווחו שהם עברו למכירה באמצעות שליחויות או take away ו-29% דיווחו שעברו למתן שירותים מקוונים.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מסרה: "הסקר מאפשר לנו להבין את הלכי הרוח של בעלי ובעלות העסקים, לזהות את הבעיות והקשיים עליהם הם מבציעים, ולחשוב כיצד יכולה המדינה לסייע לעסקים. כבכל שנה, ובמיוחד בשנת הקורונה, הנתונים בהחלט מהווים בסיס לגיבוש תכניות למען העסקים הקטנים והבינוניים".

משרד הכלכלה: יוארך מענק שימור עובדים לעסקים שנפגעו מהקורונה

שווי סך ההעלאות – כ-110 מיליון שקל ■ איגוד לשכות המסחר:  בשנת 2022 יעלה מס הארנונה ב 1.92%, שהם כ- 529 מיליון שקל, ויגיע לכ-28 מיליארד שקל; "אנו יוצרים תמריץ בלתי נכבש של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל"

 בשנת 2022 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 1.92%, שהם כ- 529 מיליון שקל (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ-28 מיליארד שקל; כך עולה מניתוח אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר.

עוד עולה מהניתוח כי הרשויות הגישו 90 בקשות לאישורים חריגים בארנונה – הכוללות העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים לשנת 2022. שרי האוצר והפנים צריכים לקבל החלטה בגין הבקשות עד לתאריך 15.12.2021.

מתוך סך הבקשות, 49 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה, 17 רשויות מבקשות גם העלאות וגם הפחתות, 12 רשויות ביקשו הפחתות בלבד.  שווי בקשות העלאות הכולל, עומד על כ-110 מיליון שקל, שווי בקשות ההפחתות הכולל, עומד על כ-30  מיליון שקל.

7 רשויות הגישו בנוסף בקשה לביטול ההעלאה האוטומטית שהיא בשיעור 1.92%.

עם הרשויות שהגישו בקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה נמנות: 

• רמת ישי – בקשה להעלאה של כ-8.2 מיליון שקל לבנקים, מתקנים הנדסיים, חניונים, קרקע תפוסה ותחנות דלק.
• באר יעקב – בקשה להעלאה גורפת לכלל העסקים, בגובה של 9% מעבר לשיעור העדכון, שהם כ- 4.8 מיליון שקל.
• קרני שומרון – בקשה להעלאה גורפת, לעסקים ולתושבים, של כ- 13.6 מיליון שקל , העלאה בשיעור המקסימלי של % 7.5 (כולל שיעור העדכון).
• מטה יהודה – בקשה להעלאה של כ-12.5 מיליון שקל, שיעורים משתנים לסיווגים שונים, מסחר ושירותים, תעשייה ונכסים אחרים.
• תל אביב-יפו – בקשה להעלאה של כ-12 מיליון שקל למגורים, ושינוי סיווג דירות נופש בשיעורים שונים, שינוי אשר יניב תוספת של 24.6 מיליון שקל. סך כל ההעלאה נאמד בכ- 36.6 מיליארד שקל.

עם הרשויות שהגישו בקשות להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה נמנות:

• באר שבע – בקשה להפחתה של כ-900 אלף שקל – למגורים ועסקים באחוזים שונים באזור העיר העתיקה.
• הרצליה – בקשה להפחתה של 0.96% הן לעסקים והן למגורים, בנוסף לביטול שיעור העדכון.
• גבעת שמואל – בקשה להפחתה גורפת של 1%, בנוסף להפחתת שיעור העדכון, לעסקים ולתושבים. סכום ההפחתה ללא שיעור העלאה האוטומטית עומד על כ- 800 מיליון שקל.
• רמת גן – סה"כ הפחתה של 4.7 מיליון שקל למגורים ועסקים, מהם: בקשה להפחתה גורפת לתושבים בשיעור של 1.2%, בשווי של כ-5.1 מיליון שקל.
• בת ים – בקשה להפחתה של כ-8.6 מיליון שקל למגורים, בשיעור של 3%.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר: "הגיע הזמן לעקור ולבטל כליל את השיטה הפסולה של העלאת מס הארנונה בדרך של בקשות להעלאות חריגות. מס הארנונה מועלה אוטומטית בשכבה הראשונה בתוקף הוראת חוק המצמידה את מס הארנונה למחצית ממד השכר במגזר הציבורי ומחצית למדד יוקר המחיה. זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מסים לרשויות מקומיות, אפילו אם הן מורידות את רמת השירותים. כך אנו יוצרים תמריץ בלתי נכבש של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל; ותופעה זו בולטת בעיקר בעיריית תל אביב".

לין דורש משרת הפנים איילת שקד, כי תדחה את כל הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות לשיעור העלייה השנתי: "על שרת הפנים להיות שומרת הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה".

מרחיבים את התמיכה: עסקים שנפתחו לאחר פרוץ משבר הקורונה יקבלו הנחה בארנונה

הנחות בארנונה לבעלי עסקים: מאות אלפי זכאים לא ממשו את זכותם

הריסת בניין ישן ביהודית 10 – פינוי בינוי של סופרין ויס וויתקין פרי – צילום: אלירן אביטל

בתוך חודשיים נמכרו 75% מהדירות בפרויקט יהודית שבשכונת חרוזים ■ במקביל, בשלוש השנים האחרונות עלו מחירי הנדל"ן משמעותית, ב-20-10 אחוזים, בעיקר בשכונות הוותיקות שבהן יש פרויקטים רבים של פינוי-בינוי

פריחת התמ"א ברמת גן: למרות המהלכים להחלפת תוכנית תמ"א 38 בחלופה אחרת, במסגרת חוק ההסדריםזוכה התוכנית בשלוש השנים האחרונות לביקושים גבוהים בקרב תושבי רמת גן. על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית, בשלוש השנים האחרונות [2018-2020], מובילה העיר בצמרת העסקאות.

דוח הרשות להתחדשות עירונית שפורסם לאחרונה הראה כי בשנת 2020 לבדה נמכרו ברמת גן  606 דירות בהתחדשות עירונית, והיא מובילה מבין כל הערים. העיר תל אביב לדוגמה, הגיעה רק למקום השני, עם חצי מהכמות בלבד – 327 דירות.

המגמה הזו נמשכת עוד משני הדוחות הקודמים של הרשות. בשנת 2019 אז הובילה רמת גן עם מכירה של 429 דירות בהתחדשות עירונית [תל אביב אגב שיפרה ממקום שביעי עם 149 דירות, למקום שני עם 327 דירות]. גם ב 2018 הייתה רמת גן מקום ראשון במכירת דירות בהתחדשות עירונית עם 350 דירות –  לעומת תל אביב שמוקמה חמישית, עם 139 דירות.

כך למשל בפרויקט תמ"א 38/2, הריסה ובנייה, ברחוב יהודית בשכונת החרוזים ברמת גן, שאותו מקימות קבוצת סופרין, קבוצת וייס וחברת ויתקין פרי, נמכרו בתוך חודשיים מתחילת השיווק 75% מהדירות.

מדובר בפרויקט תמ"א 38/2, אשר במסגרתו נהרס הבניין הישן בשבוע שעבר בטקס חגיגי, בנוכחות היזמים והדיירים, ובמקומו יקימו החברות בניין בוטיק חדש הכולל 9 קומות ו-30 דירות. 10 דירות ימסרו לדיירים הוותיקים שכל אחד מהם יקבל דירת 5 חדרים הגדולה ב כ 25 מ"ר מהדירה שמסר.

לדברי שמאית המקרקעין והמשפטנית, נחמה בוגין, בשלוש השנים האחרונות עלו ברמת גן בצורה משמעותית מחירי הנדל"ן בשכונות הוותיקות, שבהן יש פרויקטים רבים של התחדשות עירונית. עליות המחירים נעות בין 10% ליותר מ-20% בחלק מהשכונות.

כך למשל, בשכונת החרוזים עלו מחירי הדירות בשנים 2018 -2021 בכ-12% , בשכונת הגפן בכ-27%, בשכונת הראשונים בכ-17.5%  וברמת שקמה בכ-20% .

השמאית נחמה בוגין, אומרת: "רמת גן הציגה עלייה של כ-5% במחירי הדירות בין השנים 2018 ל-2021. עם זאת, בבדיקה פרטנית וחלוקה לשכונות, ראינו קפיצה משמעותית יותר שמגיעה לעשרות אחוזים. לרוב מדובר בשכונות שבהן מקודמים פרויקטים רבים של התחדשות עירונית עם דגש על עירוב שימושים. במקרים כאלה ברגע שנכנסות יחידות דיור חדשות במקום הבתים הישנים רואים עלייה גבוה יותר במחירי הדירות. כיום, לאור המחסור החמור בקרקעות ואי העמידה ביעדי הבנייה השנתיים, התחדשות עירונית היא הפתרון הנכון והיעיל ביותר. יחד עם זאת, מכוון שעדיין ההיצע לא פוגש את הביקוש נמשיך לראות עליות מחירים בשנים הקרובות".

צחי סופרין, בעלים ודירקטור בקבוצת סופרין, הוסיף: "חידושן של שכונות אלה ותוספת הדירות החדשות, מאפשר בעיקר לזוגות צעירים ומשפחות צעירות שגדלו או חיים כבר שנים רבות בשכונה להישאר בסביבת המגורים שלהם,  קרוב לעבודה , למרכז העיר , להורים או להשאיר את הילדים במסגרות החינוך אליהם התרגלו. לכך מתווספת העובדה שרמת גן היא מהערים המבוקשות ביותר באזור המרכז – בעלת אופק תכנוני הן ברמת ההתרחבות שלה לשטחים פתוחים שברשותה והן מבחינת הרחבת שטחי התעסוקה, שדרוג הנגישות באמצעות הרכבת הקלה והמטרו ומבחינת המיקום שלה בסמוך לתל אביב כאשר מחירי הדירות עדיין נמוכים מאוד ביחס אליה".

גבעתיים נגד תמ"א 38: העירייה משכנעת תושבים לוותר על התוכנית בתמורה להלוואות מסובסדות

ענת בוגנר מנכ"לית דלתא ישראל מותגים – צילום: שי פרנקו

החברה מציגה גידול משמעותי במכירות ובמדדי הרווח – עם זינוק של 48% ברווח הנקי ■ הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 10.4 מיליון שקל ומתכוונת להשיק 7 חנויות נוספות ואתר אינטרנט

חברת דלתא ישראל מותגים בע"מ פרסמה הבוקר (ד') את דוחותיה הכספיים לרבעון השני ולמחצית הראשונה לשנת 2021.

על פי הדוחות, המכירות ברבעון השני של שנת 2021 זינקו בכ-32% מכ-152.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לכ-200.6 מיליון שקל. הצמיחה במכירות החברה נובעת בעיקר מגידול במכירות החנויות ברשתות החברה. בחציון הראשון של שנת 2021 המכירות זינקו בכ-31% לכ-393.9 מיליון שקל, לעומת כ-300.5 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. הגידול במכירות בחציון הראשון של השנה נובע מגידול במכירות החברה בכל ערוצי המכירה.

כמו כן, הרווח הגולמי ברבעון השני לשנת 2021 גדל בכ-42% והסתכם בכ-134.1 מיליון שקל (המהווה 66.8% מהמחזור) לעומת כ-94.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 61.9% מהמחזור). הגידול ברווח הגולמי נובע מגידול במכירות וכן, משיפור בשיעור הרווח הגולמי הנובע משיפור בתמהיל המוצרים הנמכרים בשיעור הרווחיות גבוה יותר ובשל התחזקות שער החליפין הממוצע של השקל מול הדולר, בקיזוז התייקרות בעלויות השילוח.

הרווח הגולמי בחציון הראשון לשנת 2021 גדל בכ-41% והסתכם בכ-249.1 מיליון שקל (המהווה 63.2% מהמחזור) לעומת כ-177.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 59% מהמחזור). הגידול ברווח הגולמי נובע מגידול במכירות וכן, משיפור בשיעור הרווח הגולמי, כאמור.

הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2021 זינק בכ-51% לכ-45.5 מיליון שקל (המהווה 22.7% מהמחזור) לעומת רווח תפעולי של כ-30.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 19.8% מהמחזור).

הרווח התפעולי בחציון הראשון לשנת 2021 זינק בכ-123% לכ-84.7 מיליון שקל (המהווה 21.5% מהמחזור) לעומת רווח תפעולי של כ-38.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד (המהווה 12.7% מהמחזור).

הרווח הנקי של החברה ברבעון השני לשנת 2021 הסתכם בכ-34.7 מיליון שקל (המהווה 17.3% ממחזור החברה), גידול של כ-48% לעומת רווח נקי של כ-23.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 15.4% מהמחזור).

הרווח הנקי של החברה בחציון הראשון לשנת 2021 הסתכם בכ-60 מיליון שקל (המהווה 15.2% מהמחזור), גידול של כ-115% לעומת כ-27.9 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד (המהווה 9.3% מהמחזור).

מכירות האונליין של החברה הסתכמו ברבעון השני לשנת 2021 בכ-14.1 מיליון שקל (7% מהמחזור) במקביל לגידול במכר בחנויות הזהות שעמד על 8.4% (בנטרול ימי הסגר והלחימה) לעומת כ-28.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד בו החנויות היו סגורות במשך כ-40 ימים.

בחציון הראשון לשנת 2021 הסתכמו מכירות האונליין בכ-79.2 מיליון שקל לעומת כ-42.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. מכירות האונליין בשנת 2020 הסתכמו בכ-129.6 מיליון שקל.

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של 10.4 מיליון שקל המיועד לחלוקה ביום 18.8.2021.

בהתאם לתוכנית האסטרטגית, החברה פועלת להיכנס לקטגוריות מוצר חדשות באמצעות השקת מותג ספורט חדש, אשר נמצא בשלב של פיתוח הקולקציה והשלמת תהליך המיתוג והשקתו מתוכננת למרץ 2022. החברה מתכננת להפעיל עבור המותג החדש 7 חנויות ואתר אינטרנט ייעודי. בנוסף, החברה מקדמת משא ומתן לשכירת מרכז לוגיסטי בשטח של כ-16,000 מ"ר, שיכלול בין היתר, מרכיבים אוטונומיים, שיוקם בשנים הקרובות.

ענת בוגנר, מנכ"לית דלתא ישראל מותגים, אמרה: "דוחות הרבעון השני לשנת 2021 מבטאים את מגמת הצמיחה החזקה של החברה. אנו מסכמים רבעון שיא, נטול השפעות קורונה (ללא השפעות חל"ת והקלות בשכר דירה), המבטא את החוזק והיציבות של החברה. החברה מציגה המשך צמיחה חדה בהכנסות, שיעור רווח גולמי שהינו הגבוה ביותר ב-3 השנים האחרונות וצמיחה  חדה  ברווח התפעולי, זאת הודות לקידום מנועי הצמיחה, הרחבת הפעילות של מותגי החברה ותמהיל המוצרים המגוון".

עוד ציינה בוגנר כי בהתאם לתוכנית האסטרטגית, החברה פועלת להיכנס לקטגוריה חדשה באמצעות השקת מותג אקטיב ופתיחת כ-7 חנויות חדשות, בנוסף לאתר אינטרנט ייעודי.

דלתא תרכוש חברת חזיות הונג קונגית ביותר מ-105 מיליון דולר

הפיקוח על הבנקים הטיל על החברה עיצום כספי בעקבות תלונה צרכנית, ודרש כי תתקן את הליקוי ותפעל למנוע הישנות מקרים דומים

הפיקוח על הבנקים החליט להטיל עיצום כספי בסך 900 אלף שקל על חברת מקס איט פיננסים בע"מ, לאחר שבעקבות תלונת ציבור שהתקבלה אצלו, בנושא חיוב בעסקאות בכרטיס חיוב מבוטל, עלה כי במקרים מסוימים כיבדה חברת כרטיסי האשראי חיובים שהתקבלו בגין הרשאה לחיוב כרטיס האשראי, וזאת חרף העובדה שהכרטיס בוטל.

מבדיקה שערך הפיקוח על הבנקים מול החברה עלה כי כאשר לקוח מבטל את כרטיס האשראי, עסקאות שמתקבלות בכרטיס זה, לאחר מועד הביטול, נחסמות כנדרש. אולם בבדיקה שבוצעה כתוצאה מבירור של תלונת הציבור, אותרו מקרים שבהם חויב הכרטיס חרף ביטולו. מהבדיקה עלה כי כאשר נחסם כרטיס אשראי בשל הונאה, אך התברר בדיעבד שלא בוצעה בכרטיס הונאה, התאפשרה קליטה של עסקאות מסוג הוראות קבע בכרטיס חרף ביטולו כאמור.

לפיכך, הפיקוח דרש מהחברה לתקן את הליקוי שנמצא ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה. בנוסף, הפיקוח ממשיך בבדיקת הנושא ובוחן נקיטת פעולות נוספות מול החברה, לרבות החזר ללקוחות הרלוונטיים, ככל שנפגעו.

עמדת הפיקוח על הבנקים, אשר נמסרה לחברה, היא כי בנסיבות הנדונות החברה לא הייתה רשאית לאפשר קליטת עסקאות בחשבון הלקוח. פעולת החברה עומדת בניגוד לסעיף 11(א) להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 470 שעניינה "כרטיסי חיוב", הקובעת כי "מנפיק לא יחייב חשבון לקוח בגין עסקאות שבוצעו לאחר סיום חוזה כרטיס חיוב, כאמור בסעיף 4 לחוק כרטיסי החיוב".

הואיל והפיקוח על הבנקים מצא ליקוי באופן התנהלות החברה כאמור, הוחלט על הטלת עיצום כספי על החברה בהתאם לסמכות המפקח לפי סעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, וזאת בסך של 900,000 שקל. סכום זה הינו לאחר הפחתה של 10% מהסכום המרבי של 1,000,000 ש"ח הקבוע בחוק[1]. ההפחתה בוצעה משום שהחברה הפסיקה את ההפרה אחרי פניית המפקח אליה באותו העניין.

עוד יצוין, כי מעתה יפורסמו במרוכז באתר בנק ישראל העיצומים הצרכניים שהוטלו על בנקים וחברות כרטיסי אשראי, בקישור הבא:

https://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Pages/Financialsanction.aspx

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מסר: "הוגנות היחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם היא בליבת עיסוקו של הפיקוח על הבנקים ואני מייחס לכך חשיבות רבה. למערכת היחסים החוזית עם הלקוח יש התחלה וסוף מוגדרים וברורים, כפי שנקבע במפורש בהוראות הפיקוח על הבנקים. על כן, לא ייתכן, כי לאחר סיום החוזה, חשבון הלקוח יחויב בגין עסקאות שבוצעו בכרטיס שבוטל. בכוונתנו להמשיך ולאכוף את קיומן של הוראות הפיקוח על מנת לוודא שלקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מקבלים שירות ראוי והוגן".

משרד התקשורת יטיל עיצום כספי בסך 6 מיליון שקל על חברת הוט טלקום

מתחם המלבן – הדמיה: משרד גלור תכנון ואדריכלות בע"מ

לטובת הפרויקט יפונו 150 יחידות דיור השוכנות במבנים ישנים נמוכים וכן "שוק הפריקסטים" שבמתחם –

ובמקומם ייבנו 15 בנייני מגורים, לצד שטחי ציבור ומסחר ושטחים פתוחים

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, בראשות אדר' דניאלה פוסק, החליטה להפקיד תוכנית רחבת היקף להתחדשות עירונית באור יהודה.

מדובר בתוכנית על שטח כולל של כ-34 דונם, והיא ממוקמת בשכונה הוותיקה קרית גיורא, במתחם הרחובות – יוסף חיים במזרח, דוד אלעזר במערב, השוק בדרום והעצמאות בצפון. בשכונה מקודמות תוכניות רבות לפינוי-בינוי שחלקן כבר מאושרות.

התוכנית ביוזמת הרשות המקומית והרשות להתחדשות עירונית, כוללת 852 יחידות דיור שיוקמו ב-15 מבני מגורים חדשים בני 8 עד 23 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-170 דירות קטנות, במטרה ליצור תמהיל דירות מגוון באזור.

הבינוי לאורך הרחובות המרכזיים מלווה בחזיתות מסחריות ושטחים לצורכי ציבור, במטרה להנגיש מגוון שימושים לתושבי השכונה המתחדשת. לצד חידוש מרקם המגורים, התוכנית מגדילה את שטחי הציבור, מקצה כיכר עירונית לרווחת הציבור, מרחיבה את הרחובות הסובבים ויוצרת מערך חיבורים ושבילים חדש. כמו כן, התוכנית מאפשרת הקמת חניונים ציבוריים תחת מבני הציבור.

לטובת הפרויקט יפונו מהמתחם 150 יחידות דיור השוכנות ב-13 מבנים וותיקים בני 4 קומות לכל היותר, וכן "שוק הפריקסטים".

בהיבט התחברותי, ברחוב העצמאות מתוכנן ציר תחבורה ציבורית "מהיר לעיר" שישרת את תושבי השכונה והאזור.

התוכנית נערכה על ידי משרד גלור תכנון ואדריכלות בע"מ.

מתכננת מחוז תל אביב במינהל התכנון, ד"ר אדר' חוה ארליך, מסרה: "מדובר בתוכנית משמעותית המייצרת כיכר עירונית שתהיה מוקד עירוני חדש באחד הרחובות הראשיים של העיר. כמו כן, התוכנית מטפלת בפינוי שוק עירוני מוסדר למחצה, ונותנת מענה לצורכי הציבור בתוכה ומסביבה".

מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, מסר: "המתחם המתוכנן הינו חלק מהתוכנית השכונתית לקריית גיורא, שהוכנה לפני שנתיים על ידי הרשות הממשלתית ועל ידי העירייה. הרשות הממשלתית משקיעה בתכנון ובארגון התושבים מעל 12 מיליון שקלים, ואנו שמחים לראות את פירות העבודה הקשה".

ירושלים ואור יהודה הערים המבוקשת בהגרלת המחיר למשתכן האחרונה

בעבר  הלא רחוק כל כך, לתאורה בביתנו או בבית העסק שלנו היה תפקיד פונקציונלי בלבד. להאיר לנו ולסייע לנו במגוון של פעולות אותן אנו מבצעים במרחב. עם השנים, חלה עליה במודעות ובחשיבות בתהליכי עיצוב והלבשת הבית. היום לתאורה תפקיד עיצובי, אווירתי וסגנוני גם יחד. יש אלפי סוגים של גופי תאורה שהשוני ביניהם בא לידי ביטוי הן בצורה שלהם, הן בגודל שלהם, הן במיקום שניתן להתקינם (תקרה, קיר) הן באופי ההתקנה והן בחומרי הגלם מהם הם עשויים. לכן, כשמדובר בהתקנת גוף תאורה כדאי לפנות לחשמלאי מוסמך ולא להקל בכך ראש.

מדוע לא מומלץ להתקין גוף תאורה לבד?

התקנה של גוף תאורה היא אולי משימה שנשמעת פשוטה וקלה אך לא כך הדבר. ראשית כל מדובר בהתעסקות עם המערכת החשמלית הביתית, הכוללת מגע עם חוטי חשמל ולכן החלפת גוף תאורה שלא על ידי חשמלאי מוסמך עלולה לסכן אתכם. שנית, לכל גוף יש את המאפיינים שלו וזו פעולה שדורשת הבנה, ידע וגם ניסיון. לכן, כאשר אתם צריכים להתקין גופי תאורה מומלץ להזמין חשמלאי מוסמך. לפעמים יש צורך בקידוחים, לפעמים צריך למדוד את הגוף לפני שמתקינים אותו ולפעמים צריך להרכיב את הגוף על גבי שולחן ישר. לכן, מומלץ לחסוך במקומות אחרים ושמדובר בהתקנת גוף תאורה לקרוא למומחים.

הכירו את סוגי גופי התאורה הקיימים

קיימים כמה סוגים עיקריים של גופי תאורה:

• גופי תאורה עצמאיים – מנורת שולחן או מנורה שהיא עומדת. כמובן שבמקרים כאלה אין צורך בחשמלאי וכל שעליכם לעשות הוא לחבר את הכבל לתקע.
• גופי תאורה תלויים- ממקמים אותם על התקרה ומתאימים לכל חלל.
• גופי תאורה צמודי תקרה או צמודי קיר- גופים המתקינים אותם ממש בצמוד לקיר או לתקרה והם מתאימים לרוב לחללים יותר קטנים ותקרות שהן נמוכות.
• גופי תאורה שקועי תקרה או קיר- מסתתרים מאחורי התקרה או הקיר ויוצרים חלל בעל מראה עיצובי נקי ואלגנטי.

יש כמה שלבים עיקריים בהתקנת גופי תאורה. שמדובר בהתקנת גופי תאורה צמודים או תלויים יש לוודא כי הגוף אכן מותאם לסוג הקיר או התקרה. לאחר מכן החשמלאי ירכיב את גוף התאורה, ינתק את הזרם של החשמל, יסמן את מיקום החורים למטרת קדיחה, יקדח ויתקין את הדיבלים לפי סוג התקרה. לאחר מכן עליו לחבר את חוטי החשמל לגוף עצמו ולהצמיד אותם לתקרה או לקיר. שמדובר בהתקנת גופי תאורה שקועים, התהליך קצת שונה ויש קודם כל למדוד ולחתוך את קיר הגבס לפי סימון מיוחד. לאחר מכן יקדח החשמלאי בקיר חור לחוט המוסתר, יכין את הגוף ויחבר את המגעים תוך הדבקת פס הלד בפרופיל עצמו. בשלב האחרון יהיה עליו להדביק את הגוף לשקע.

מחפשים חשמלאי מוסמך להתקנת גופי תאורה? דרך האתר חשמלאים IL תוכלו לאתר חשמלאי מוסמך ומקצועי בהתאם לאזור המגורים שלכם. ניתן להזמין חשמלאי להתקנת גוף תאורה אחד או להתקנה של כמה גופים. בנוסף, החשמלאים שלנו מטפלים בכל סוגי התקלות, כך שתוכלו להנות משירות מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת בשירות הוגן. צרו איתנו קשר דרך האתר או בטלפון 072-3930-875 ונשמח לתת לכם מענה.

תושב אבן יהודה, שבבעלותו ארבע חברות, הורשע בעבירות של אי הגשת דוחות במחזורי עסקאות כוללים של מעל 9.6 מיליון שקלים.  בכתב האישום הואשם גם שותפו לניהול אחת מהחברות

משה דניאלי, בעליהן של ארבע חברות מענף המזון והמסחר הסיטונאי הורשע יחד עם שותפו אדם שמחון בעבירות של אי הגשת דוחות במחזורי עסקאות כוללים של מעל 9.6 מיליון שקלים. השופטת סגנית הנשיאה טל אוסטפלד נאוי מבית משפט השלום בנתניה גזרה על דניאלי 13 חודשי מאסר בפועל, ועל שותפו שמחון נגזרו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. השניים הואשמו בכתב אישום אחד שהוגש ונוהל על ידי עו"ד מוחמד עסלי ממדור תביעות יחידת יהלום ברשות המסים.

מכתב האישום עולה כי דניאלי, תושב אבן יהודה, מנהל ארבע חברות העוסקות בענף המזון והמסחר הסיטונאי, אחת מהן יחד עם אדם שמחון. כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בנתניה כלל 8 עבירות של אי הגשת דו"חות החברות בבעלותו בין השנים 2007-2012. מחזורי העסקאות בשנים הרלוונטיות עמדו על סך של 9,691,814 שקל.

על פי כתב האישום, דניאלי פעל וביצע את העבירות תוך תכנון ותחכום, ניצל אנשים תמימים, ולא עשה כל מאמץ להסיר את המחדלים, שלא הוסרו עד היום. לחובת דניאלי עבר פלילי עשיר הכולל אף ביצוע עבירות דומות, והוא ריצה בעברו עונשי מאסר לתקופות שונות. דניאלי הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו.

בכתב האישום הואשם גם שותפו לניהול אחת מהחברות של דניאלי, אדם שמחון. שמחון, תושב חדרה, הואשם בביצוע 6 עבירות של אי הגשת דוחות החברה ואי הגשת דוחות אישיים בין השנים 2009-2011. מחזורי העסקאות בשנים הרלוונטיות עמדו על סך של 5,360,758 שקל.  יצוין כי שמחון הסיר את המחדל והגיש את הדוחות האישיים שלו. גם לחובתו של שמחון שתי הרשעות בפלילים בגין ביצוע ריבוי עבירות, בגינן ריצה עונש מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים. שמחון הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו.

בית משפט השלום בנתניה גזר על דניאלי עונש מאסר בפועל לתקופה של 13 חודשים, 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 25 אלף ₪ והתחייבות בגובה 100,000 שקל. על שמחון גזר בית המשפט 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, 8 חודשים מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 7,500 שקל והתחייבות בגובה 25,000 שקל.

תביעה: רשות המסים תידרש להשיב כמיליארד שקל לבעלי דירות בגין מס שבח

              אחרי למעלה מ-3 שנים – הממשלה אישרה את הצעת האוצר ואת התוכנית הכלכלית: התקציב לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל ■התוכנית כוללת בין היתר: רפורמות בתחומי התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; שדרוג שירותים ציבוריים וייעול המגזר הציבורי, והרחבת ההשתתפות בתעסוקה ■ ליברמן: "הבאנו בשורה ענקית"

ממשלת ישראל  אישרה הבוקר (ב') את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2022-2021 ואת חוק ההסדרים. בתום יממה של דיונים אינטנסיביים, נקבע כי בשנה הנוכחית התקציב יעמוד על 432.5 מיליארד שקל, עם גירעון של 6.8%, ובשנה הבאה יעלה הסכום הכולל ל-452.5 מיליארד שקל, עם גירעון של 3.9%. בשלב הבא התקציב יעבור לאישור הכנסת.

הצעות ההחלטה שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מכוונות לטיפול בבעיות המבניות של המשק, ומתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי – בין היתר באמצעות שילוב אוכלוסיות והרחבת ההשתתפות בתעסוקה; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד.

להלן רשימה חלקית של הנושאים שאושרו הממשלה:

• תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה – במטרה להגדלת הפריון והוזלת המחיה וכן במטרה להציב את ישראל לצד המדינות המפותחות, מוצע לקדם תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר בייבוא, שתתמודד עם החסמים העיקריים בייבוא: רגולציה ייחודית לישראל השונה מהמקובל במדינות מפותחות, משטר אכיפה שאינו תואם לנעשה בעולם המערבי ומחייב אישור ובדיקה מקדימה של רוב המוצרים, וחסמים ליבוא מקביל. וזאת במגוון רחב של תחומים: מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד.
• במסגרת הרפורמה יהיה ניתן לייבא מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית ומשווקים באירופה במסלול של הצהרה, ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית ובאישורים מוקדמים. ממסלול ההצהרה יוחרגו מוצרים רגישים במיוחד, כמו בשר ומזון לתינוקות. הרפורמה תצא לפועל בכמה פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילת הרפורמה, וצפויה לחסוך לציבור כ-5 מיליארד בשנה.
• העלאת גיל הפרישה לנשים – גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם (62 בהשוואה ל-65.8 בממוצע במדינות ה-OECD), וישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים. גיל הפרישה הנוכחי לנשים אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בישראל. בפרט, גיל הפרישה הנמוך לנשים משפיע לרעה על שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ועל מעמדן בשוק העבודה, ומוביל לפגיעה ביכולתן לשמור על רמת חיים הולמת בתקופת הגמלאות. במקביל, ללא העלאת גיל הפרישה לנשים, הזדקנות האוכלוסייה תוביל לגידול דרמטי בתשלומי קצבאות הזקנה והוצאות הבריאות של המדינה, מה שעלול לפגוע ביציבות הביטוח הלאומי. לנוכח כל הסיבות הללו, גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה, ולצדו יקודמו צעדים רבים שמטרתם לצמצם את ההשפעה של העלאת הגיל על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה, במקביל לצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65 (4 חודשים בשנה למשך שלוש שנים ו-3 חודשים בשנה למשך 8 שנים נוספות). הצעד ילווה בסל של כלים משלימים לסיוע לנשים מבוגרות – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנפלטות משוק התעסוקה בגילים המבוגרים ל-12 חודשים, הגדלת מענק עבודה לנשים עובדות, תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות ולמלגות לשילוב נשים בשוק התעסוקה ועוד. כמו כן, סכום ההכנסה שמקבלי קצבת אזרח ותיק רשאים להשתכר, בלי שתקוזז להם קצבת הזקנה יגדל משמעותית, כך שגם מקבלי קצבת זקנה ששכרם גבוה מכ-6,000 שקל יוכלו לקבל קצבת זקנה מלאה.
• העלאת גיל הפרישה, לצד הצעדים התומכים, היא בין הצעדים המבניים המשמעותיים ביותר שניתן לבצע למשק הישראלי. הרפורמה צפויה להגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ואת הקצבה הפנסיונית שלהן בתקופת הגמלאות, להגביר את יציבות הביטוח הלאומי, למנוע את הצורך בהפחתת הקצבאות של גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות ולצמצם את אי-השוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה.
• רפורמה בחקלאות – הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות ליבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים שיביאו לקפיצה הטכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. הרפורמה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.
• ייעול מערך הכשרות– תוכנית רוחבית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות, לשם הפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת המזון בישראל. במסגרת התוכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל, לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה, ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ. צעד זה עתיד להביא להפחתה ישירה בהיקף ההוצאה של צרכני שירותי ומוצרי הכשרות בישראל על מזון, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. צעד זה יביא לביטול של המונופול הקיים כיום, וייצר תחרות שתביא הן להוזלת המוצר באופן ישיר והן לשיפור השירות הניתן לבתי העסק הכשרים בישראל. התוכנית עתידה להביא בשורה למיליוני צרכני כשרות במדינת ישראל, מכלל הזרמים – דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים צרכני כשרות, ולאפשר לכל אחד ואחת לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר.
• תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה – הוחלט לחוקק את חוק יסודות הרגולציה, שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. זאת במטרה להביא לשיפור בצמיחה ובפריון באמצעות הפחתת הנטל הרגולטורי העודף על העסקים וקידום רגולציה חכמה, במסגרת החוק ייקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית ביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחייה, ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת התוכנית, יינתן סיוע בטווח המיידי של הקלות נטל זמניות, לרבות ריסון של רגולציה חדשה במטרה ליצור ודאות לעסקים בעת היציאה מהמשבר ולאפשר להם להתמקד בפיתוח העסקי, ודחייה בהשקעות שהם נדרשים לבצע מתוקף דרישות רגולטוריות. התוכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.
• תחבורה:

 התנעת פרוייקט המטרו –

1. מתן אישור עקרוני לקידום פרויקט המטרו, שיאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור.
2. יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלוח הזמנים הנדרש למשק, ותכלול, בין היתר: תעדוף לפרויקט והיערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים.
3. הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת למטרו, לרבות החלטות מנהליות והסדרי חקיקה בנדל"ן ומסים הנדרשים למימון הפרויקט.

אגרות תחבורה ציבורית – על רקע המשבר התחבורתי המחריף, ובפרט בגוש דן, ועל מנת להפחית את עומסי התנועה, החל בשנת 2024 תחל גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש. זאת במטרה להביא למהפכה ולהצטרף למדינות המתקדמות בעולם אשר שמות את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויו.ת התוכנית תציב בפני מי שבוחרים לנסוע ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר נכון יותר של הנסיעה, תוך הפנמת העלויות החיצוניות – הכוללות אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים.

בכך השימוש במשאב הכביש צפוי להתייעל ולאפשר לנוסעים רבים יותר להיכנס לאזורי הגודש בשעות השיא ולמאות אלפי אנשים את ההזדמנות להגיע למרכזי התעסוקה במספר דקות. ההכנסות הצפויות מהתשלום, אותן ישלמו הנוסעים ברכב הפרטי, יממנו תוכנית חומש חסרת תקדים של כ-2.7 מיליארד שקל. כמו כן תתוקצב תוכנית פיתוח רחבת היקף של תשתיות תחבורה ציבורית – ובכללן, מסופים, נת"צים, שבילי אופניים, חניוני חנה וסע והרחבת תשתית הרכבות. תוספת התחבורה הציבורית הצפויה תביא לשיפור באיכות הנסיעה, להאצת מהירות הנסיעה ולהגברת תדירות הקווים. שיפורים אלו צפויים להביא קהלים חדשים לשימוש בתחבורה הציבורית, לתרום לרווחת כלל משתמשי הדרך ולגידול תוצר הנאמד במיליארדי שקלים בעשור הקרוב.

בנקאות פתוחה – אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט, והפיננסית בכלל, הוא המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות. החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם. למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי", שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית.

זהו צעד ראשון בקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, שמשלים חלק משמעותי בפאזל להגברת התחרות, יחד עם צעדים רבים שקידם בשנים האחרונות משרד האוצר יחד עם בנק ישראל, ובהם הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית שהובילו בין היתר להקמת בנק דיגיטלי חדש, רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק") והקמת מאגר נתוני אשראי.

אימוץ דוח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות – בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 ועל מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.

תוכנית לגמישות ניהולית בחינוך – משרדי החינוך והאוצר מקדמים תוכנית להגברת הגמישות ולהעברת סמכויות למנהלי בתי הספר, המכירים מקרוב את התלמיד וצרכיו היחודיים. הסמכויות יותאמו בשלושה מישורים: במישור התקציבי, הפדגוגי וביחס לארגון הלימודים. משרד החינוך יתאים את הסמכויות למנהלים בהתאם למאפייני בית הספר, תוך מדידת תפוקות והתאמת מענים. התוכנית תיושם באופן הדרגתי, כך שתוך ארבע שנים היא תחול בפריסה ארצית. התוכנית מצטרפת למגמה העולמית המרכזית בעולם החינוך בשנים האחרונות, וצפויה להביא את מערכת החינוך בישראל להיות מובילה, מתקדמת ומותאמת לצרכי כל תלמיד ותלמיד.

הסבת משרדים למגורים – ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units). הצעד יגביר באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, לרבות יתרת שטחי התעסוקה, ייתן מענה לצורך בשטחי ציבור ויאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש.

רישוי עסקים– בישראל יש כיום כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק  מוצע להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים – כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.

ייצוא קנאביס –  בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. במקביל, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המו"פ, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי. עם זאת, נראה שלאור חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש. מטרת ההחלטה לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.

קידום דיגיטציה ככלי לייעול עבודת הממשלה ושיפור השירותים לציבור- בעשור האחרון ממשלת ישראל שמה לעצמה מטרה לקדם לשפר ולהטמיע את המהפכה הדיגיטלית בעבודת הממשלה והמגזר הציבורי, וכן לעודד ולסייע לאזרחים ולעסקים לעשות שימוש ביתרונות טכנולוגיות המידע וזאת לצורך שיפור השירותים לאזרחים ועסקים וייעול עבודת הממשלה. לפיכך, בכדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, מוצע לפעול בכמה צירים מרכזיים בתחום הדיגיטציה וה-IT הממשלתי:

• התאמת החקיקה לעידן הדיגיטלי – רישום מען דיגיטלי של אזרחים ותאגידים וזאת לצורך מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים ולגבי אזרחים רק במידה שהם יודעים לעשות שימוש במען הדיגיטלי ויבחרו בכך. הצעד צפוי ליעל את עבודת הממשלה ולחסוך למשלם המיסים עד 200 מיליון שקל בשנה, ולהפחית בירוקרטיה לאזרחים ועסקים (יתור הצורך להגיע לסניפי הדואר לצורף איסוף דואר רשום).
• האצת המעבר הממשלתי לענן הציבורי – האצת מעבר הממשלה לענן דיגיטלי ציבורי על בסיס מכרז "נימבוס" (בו זכו אמזון וגוגל). האצת המעבר תיעשה באמצעות קביעת אסטרטגיה ממשלתית שתוביל לפיתוח מערכות חדשות והעברת מערכות קיימות לענן הציבורי בסטנדרטים אחרים וזאת תוך קביעת מנגנון המימון לטובת הנושא.

רגולציה בכבאות – רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי (בתי עסק עם רישיון), נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, מבני משרדים, בסיסי צה"ל, תשתיות מדינה ועוד) ובנייני מגורים. כיום קביעת הרגולציה נקבעת על ידי הוראות נציב שמוציאה רשות הכבאות וכן אכיפת הרגולציה והערעור על הרגולציה נעשית על ידי רשות הכבאות. מוצע לקבוע כי הרגולציה בישראל תותאם לרגולציה הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה כי החל משנת 2026 יעוגנו כל הוראות הנציב בתקנות באישור הכנסת. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.

מעבר לאנרגיה ירוקה– במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק ומעבר לתחבורה חשמלית ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק. בהחלטה נקבע בין השאר כי:

1. הסרת חסמים לאנרגיה מתחדשת:
   1. יצירת מנגנון שיאפשר הקמת מתקנים סולאריים בדו שימוש (אגרו וולטאי) עם חקלאות בהיקף נרחב.
   2. יצירת מסלול תכנוני שיאפשר הקמת מתקני אגירה בפריסה ארצית ובהליך מקוצר.
2. הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלי:
   1. כל דייר בבניין משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים.
   2. חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.
3. התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה:
   1. ייעול צריכת האנרגיה בממשלה, הקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במשרדי הממשלה.
4. מעבר לתחבורה חשמלית במשרדי ממשלה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, מסר עם אישור התוכנית: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב, בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר דיונים ארוכים העברנו תקציב אחראי בממשלה – לצד חוק הסדרים חסר תקדים, ובכך שהבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה. הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה – צעדים אותם נרגיש בכיס מהר מאוד. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן והעברנו רפורמות משמעותיות, שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה, ובכך יקלו על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ובשיתוף פעולה הדוק נעביר אותו ב-3 קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, אמר: "לאחר שלא היה תקציב מאז שנת 2018, "הרפורמה" המרכזית היא שיש תקציב. זוהי אחת מהתוכניות הכלכליות הרחבות והמשמעותיות ביותר זה שנים רבות, והיא תאיץ את צמיחת המשק ותהפוך את הכלכלה הישראלית לתחרותית יותר. הרפורמות שמקודמות במסגרת התוכנית הכלכלית, שמות את האזרח במרכז, כמי שיזכה למחירים נמוכים ושירותים ציבוריים איכותיים ונגישים".

מתקרבים להכרעה: הסכמה על התקציב המדינה או בחירות בנובמבר