ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: תקופת ההתיישנות על ביטוחי חיים, סיעוד, ומחלות ואשפוז, תוארך מ-3 שנים ל-7 ■ איגוד חברות הביטוח: "המנגנון הזה יביא לעליית הפרמיות וזה דבר מסוכן"

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף-2020. ההצעה שהגיש ח"כ אופיר כץ מבקשת להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין תביעת תגמולי ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי, משלוש שנים לשבע שנים, וכן לחייב את חברת הביטוח להודיע מבעוד מועד למבוטח המצוי בהליכים, כי  תקופת ההתיישנות עומדת להסתיים. הודעות תזכורת אלו יימסרו כ-12 חודשים לפני תום התקופה ושוב כ-3 חודשים לפני תום התקופה. על-פי המוצע, החוק יחול על פוליסות שנרכשו לאחר חקיקת החוק, ועל פוליסות קיימות שלא הוגשה בגינם תביעה לפני כניסת החוק לתוקף.

ח"כ כץ הסביר את ההצעה: "הצעת החוק שהגשתי לתיקון חוק חוזה הביטוח מגיעה בעקבות מקרים שנחשפתי אליהם. אנשים שקנו ביטוח והפכו יום אחד לנכים, עסקו במחלה ובהישרדות, ולקח להם זמן להבין מה קורה, לטפל בעצמם, ואז נוצר מצב שכאשר הם ניגשו לגבות את הביטוח שמוקנה להם ושעליו הם שילמו לאורך השנים, הם נתקלו בחוק ההתיישנות שמוגדר ל-3 שנים מהמקרה, וכך נוצר מצב שהם לא יכלו לקבל את הכסף. גם אם אנשים כבר החלו בתהליך מול חברות הביטוח, זה עדיין לא עוצר את מרוץ ההתיישנות. מדובר לרוב באנשים מהשכבות החלשות, באוכלוסייה מבוגרת וכדומה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הגיב: "זה משולל היגיון. איך יכול להיות שאדם החל הליך תביעה מול חברת הביטוח, מתחילים דין ודברים, מגיעה השנה השלישית והכל נגמר, הזכאות נלקחת ממנו".

אוהד מעודי, סגן הממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון: "עובדתית, תקופת ההתיישנות היא 3 שנים לגבי ביטוחים מסוימים, אם ההליך הגיע לבית משפט, תקופת ההתיישנות נעצרת. יש גם פסיקה שאם חברת הביטוח עיכבה, זה עדיין מחייב את תקופת הביטוח. כך שבמקרים מסוימים זה יכול להגיע גם ל-7 שנים.

"אנחנו תומכים אבל בתיאום, צריך לבחון את ההשלכות", הוסיף מעודי. "כאשר אנחנו בוחנים כשל שוק, אנחנו רוצים לבחון את היקף התופעה, אנחנו צריכים לבחון את תקופת ההתיישנות, בעולם היא קצרה מ-3 שנים, בסופו של דבר ככל שמאריכים, החברות יצטרכו לשים יותר הון, ובאופן טבעי זה מתגלגל לפרמיה שכולנו משלמים. לכן אנחנו בבדיקה, נבצע בחינה אקטוארית של צוות לניהול סיכונים, נחפש את האיזון, כמה ניתן להאריך את התקופה, בלי שתהייה פגיעה בפרמיה שהציבור יצטרך לשלם".

ח"כ אוסמה סעדי חלק על דבריו של מעודי בנוגע למקובל בעולם: "עסקתי בתחום. בדרך כלל תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, זו התקופה המקובלת. בתאונות דרכים, תאונות עבודה וכו'. התקופה היא 7 שנים, לעיתים יותר. ההצעה באה לתקן מקרים שבהם מורחים את הזמן, אם הטענה שאין מקרים, לא צריך להעלות פרמיות. אם האחוז גדול, אז יש לדאוג לאנשים האלה. אם העלות תגדל, אז 5 שנים זה סביר מאוד".

ח"כ ניר ברקת: "ייתכן שחוק פשוט יכול לפתור זאת. ניתן אולי לקבוע שאם מישהו כבר החל הליך מול חברת הביטוח, ההתיישנות לא תחול עליו".

גיל סלומון, סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח: "הצעת החוק הזו מאוד אגרסיבית וקיצונית בעולם הביטוח, זה משנה את חוקי המשחק. אין אח ורע לדבר הזה במדינות העולם. לא סתם זרקו מספר לעניין התיישנות, המקרים המוצגים הם כנראה מאוד מאוד חריגים, לכל תיק כזה יש פתרון, גם בחקיקה וגם בהלכות משפטיות. זה לא שאדם פתאום קם בבוקר וזה נגמר. יש התראות, מודיעים לאנשים שתקופת ההתיישנות מסתיימת. בתביעה משפטית זה לא רלוונטי, אם פונים לחברה ומבקשים להאריך את תקופת ההתיישנות, החברה צריכה לנמק ועל-פי רוב החברה מאשרת.

"חברות צריכות לשמור רזרבות, לשמור רזרבה לניהול סיכונים ל-7 שנים, זה המון המון זמן. יש גם את מבטחי המשנה, ראינו מה קרה בביטוחים הסיעודיים שמבטחי המשנה משכו את ידם. אם מדינת ישראל מחריגה את עצמה מכל מדינות העולם דווקא בתקופה הזו, הדבר האחרון שצריכים זו אמירה קשה של מבטחי המשנה, שימשכו ידם. המנגנון הזה יביא לעליית הפרמיות וזה דבר מסוכן".

ליאור רוזנפלד, לשכת סוכני הביטוח: "הלשכה באמת רואה את טובת הציבור לנגד עיניה. והיא אומרת שיש לבחון את הנושא ולהאריך את תקופת ההתיישנות. כל מה שלטובת הציבור עם בחינת היתכנות של חברות הביטוח, יהיה מקובל עלינו".

בתום הדיון ההצעה אושרה פה אחד לקריאה ראשונה.

ח"כ כץ אמר לאחר הדיון: "אני מברך על האישור, זו הצעת חוק חשובה שתעשה צדק עם האזרחים החלשים יותר, עם המבוגרים יותר, על-מנת שיקבלו את מה שמגיע להם, בתקופה הכי קשה בחיים שלהם".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו ועדה חברתית ואנחנו כאן כדי לעזור לחלש, לא לחברות הביטוח. עם זאת, אנחנו קשובים להערות, ולכן אני מבקש שבמקביל לבדיקה של רשות שוק ההון, מכון המחקר והמידע של הכנסת יבצע בחינה ויבדוק על כמה מקרים חלה התיישנות, כאשר אנשים לא מספיקים לתבוע ולקבל את המגיע להם בתום 3 שנים במסגרת ביטוחים אלה".

מתכוונים לממש את הפוליסה שלכם? – כך תעשו זאת נכון

ההסכם שנחתם לפני 6 שנים והמתין עד כה לאשרור ממשלת קולומביה, יפטור ממכס מגוון מוצרי תעשייה, מזון וחקלאות

קולומביה הודיעה השבוע לישראל על השלמת תהליך אשרור הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות, והוא ייכנס לתוקף החל מ-27.7.20. ההסכם בין ישראל לקולומביה, אשר נחתם בספטמבר 2013 ואושרר בישראל ב-2014, המתין עד כה לאשרור קולומביה, ורק בימים האחרונים הודיעה קולומביה לישראל על השלמת התהליך וכניסתו לתוקף כאמור.

עם כניסת ההסכם לתוקף, יינתן מיידית פטור ממכס על רוב הייצוא התעשייתי לשתי המדינות. כמו כן, המכס על יתר המוצרים יופחת באופן הדרגתי תוך 10 שנים. כך למשל, ייצוא לקולומביה של תרופות, מכשור רפואי, כימיקלים, מוצרי תקשורת וטקסטיל, שכיום חייב במכס בשיעור של 5%-35%, ייהנה מפטור מלא ממכס, מה שיקל על היצואנים להתמודד עם התחרות הגלובלית.

בנוסף, ההסכם כולל הטבות בדמות הפחתת מכסים משמעותית בייבוא מוצרים בענפי החקלאות והמזון מקולומביה לישראל. כך למשל, ההסכם יביא להוזלה של מוצרים המיובאים מקולומביה, כגון אגוזי מקדמיה (שיעור המכס הנוכחי הוא 4%), אננס, גויאבה ומנגו מיובשים (8%), ממתקים המכילים קקאו (5%), ביסקוויטים (4%), ריבות (4%) ועוד. מוצרים אחרים יהיו פטורים ממכס במסגרת מכסה, ובהם: בשר בקר טרי (שיעור המכס הנוכחי הוא 12%+ 3.25 ₪ לקילוגרם),  אננס טרי (4.41 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-25%), מנגו טרי (1.23 ₪ לקילוגרם אך לא יותר מ-85%) ופפאיה טרייה (2.43 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-85%).

בנוסף למכסים, יפתח ההסכם את שוק הרכש הממשלתי בקולומביה עבור חברות ישראליות, יגביר את הליברליזציה בסחר בשירותים ויחזק את מנגנוני ההגנה על השקעות ישראליות בקולומביה..

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ ציין בעקבות ההודעה: "להידוק היחסים הכלכליים עם קולומביה ישנה חשיבות כפולה, הן מההיבט של פתיחת שווקים חדשים עבור התעשייה הישראלית, והן לאור הצורך בחיזוק מעמדה של ישראל בקרב מדינות אמריקה הלטינית. קולומביה היא מידידותיה הטובות של ישראל והכלכלה השלישית בגודלה בדרום אמריקה. הידוק היחסים הכלכליים עמה הוא צעד מתבקש".

תהליך המשא ומתן להסכם סחר חופשי בין ישראל וקולומביה החל כבר במרץ 2012, במסגרת מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה להרחיב את הייצוא מישראל לשווקים חדשים. ההסכם הושלם באמצע 2013, לאחר משא ומתן שניהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם משרד החוץ, מינהל המכס ומשרדי החקלאות, האוצר והמשפטים. לאחר מכן, ועד כה, הושלמו הליכים פנימיים במדינות, ועתה כאמור הגיע התהליך לסיומו.

.אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן ציין: "הסכם הסחר בין ישראל לקולומביה יפתח בפני הייצוא הישראלי את אחת הכלכלות המעניינות ובעלות פוטנציאל הצמיחה בין מדינות אמריקה הלטינית. ההסכם יאפשר לחברות הישראליות יתרון תחרותי בשוק הקולומביאני, תוך הסרת חסמי הסחר השונים שבהם הן נתקלות בעת הייצוא לשוק זה. קולומביה מצטרפת למדינות נוספות באמריקה הלטינית, שישראל חתמה על הסכמי סחר חופשי עימן, ואשר בזכותן מצליחות חברות ישראליות להתמודד בהצלחה בשווקים אלו: מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי ופנמה, וכעת גם קולומביה".

היקף הסחר בסחורות בין הצדדים עמד ב-2019 על כ-106 מיליון דולר, כאשר הייצוא מישראל עמד על כ-85 מיליוני דולרים והייבוא מקולומביה עמד על כ-21 מיליון דולר. ענפי הייצוא העיקריים מישראל הם מכונות ומיכון חשמלי ומכני (38%), מוצרי תעשיות כימיות (29%), מכשור אופטי ורפואי (13%) ומוצרי גומי ופלסטיק (8%). ענף הייבוא המרכזי מקולומביה הוא מוצרי מזון וחקלאות (65%).

סיכום עשור ביצוא: גידול של 70%

רכישת רכב חדש בישראל היא מאתגרת אך אפשרית, חברות הרכב פורשות בשנים האחרונות ידיים לעבר הלקוחות ומציעות עסקאות אטרקטיביות ורבים מצליחים להתחדש ברכב מצוין בתנאים משתלמים. מה האפשרויות שלכם? תכנסו, מי יודע, אולי תצאו עם רכב פוטנציאלי

זאב נחמנזון

התקופה האחרונה בצל הקורונה הכניסה לחיי כולנו אי-ודאות ובלבול. החשש הכלכלי והתנודות העסקיות הגלובאליות זימנו למשקי בית רבים מציאות מאתגרת במיוחד. נכון לעכשיו, הכבישים בישראל פחות עמוסים ועל התחבורה הציבורית חלות תקנות והגבלות אליהן אנו עדים מדי יום. עם זאת, חיינו ממשיכים כסדרם ועלינו להסתגל למצב החדש, הטומן בחובו גם הזדמנויות חדשות שטרם הכרנו וישנן דרכים חדשות ומעניינות המאפשרות לנו להתייעל ולחסוך בהוצאות הכרחיות.

דוגמה טובה לכך היא ענף הרכב, בו קיימים תנאי מימון אטרקטיביים ומגוונים והצעות רכישה מפתיעות, המאפשרים רכישת רכב ללא הון עצמי. הוסיפו לכך גם הטבות ומבצעים שונים הכוללים מחירים טובים יותר בהוצאות הרכב השוטפות כדוגמת ביטוח רכב, שחשוב שיהיה ברשותכם גם בתקופה זו, ויש לכם הזדמנות לשדרג את איכות חייכם משמעותית.

כמה עולה מימון מלא

כבר שנים שמימון מלא לרכישת רכב אינו נחלתם של המבוססים בלבד. זה נכון שצרכנים בעלי אמצעים יכולים להרשות לעצמם רכבים יוקרתיים ומפוארים, אך גם אלו שאינם נמנים על שני העשירונים הגבוהים ביותר יכולים לרכוש רכבים מצוינים בתנאים כדאיים, ובלבד שתהיה להם הכנסה יציבה ויכולת החזר קבועה. 

מחירי הרכב אינם יורדים בשנים האחרונות, אך מנגד התחרות עולה. עוד ועוד יצרנים ושחקנים מצטרפים למשחק, ומביאים איתם הטבות והצעות שונות. רכישת רכב מעולם לא הייתה קלה ופשוטה יותר, ולו מהסיבה שכולם רוצים שתרכשו דרכם. בנוסף, שוק הרכב ככלל מגיב לתקופת הקורונה אז מידה טובה של ערנות בריאה יכולה להוביל אתכם לעסקה משתלמת במיוחד אף בתקופה זו.

קרדיט shutterstock

לבחור נכון

ליסינג פרטי, ליסינג מימוני, הלוואת בלון ועוד – כל אלו שמות וסוגים שונים של הלוואות ותנאי רכישה.

ליסינג פירושו החכרה של רכב לתקופה מוגדרת, בדרך כלל בין 18 ל-30 חודשים שבסופם ניתנת לכם האפשרות להחזיר את הרכב לחברה מולה ביצעתם את העסקה ולסיים את ההתקשרות עמה, או לחלופין לרכוש את הרכב עליו נסעתם באותה תקופה ולהעביר את הבעלות על שמכם (בעסקת ליסינג בעלות הרכב נרשמת על החברה). 

בנוסף, ניתן גם לקחת הלוואות שגרתיות יותר ולבדוק מגוון רחב של גופים מלווים, כמו הבנק שלכם, שיכול להציע לכם הלוואה בתנאים טובים על סמך ההכרות שלו אתכם כלקוחות. 

הלוואה תוכלו לבקש גם מבנק חיצוני או מחברת אשראי חוץ בנקאי, שגם ישמחו לתת לכם הצעה מעניינת ותחרותית וזאת מבלי לפגוע במסגרת האשראי הקיימת שלכם. מנגד, מאחר ואלו גופים שאינם מכירים את היסטוריית האשראי ולקיחת ההלוואות שלכם, הם עשויים להציע תנאים פחות טובים. זה יגיע לידי ביטוי בריביות ובפריסת התשלומים.

שחקן משמעותי נוסף שראוי להכיר הוא חברת הרכב עצמה. בין אם מדובר ביבואנית הרכב או בסוכנות מכירה של רכבים – גם כאן תוכלו לקבל הצעות מפתיעות ומשתלמות מאד. כאשר מדובר בחברות כאלו ההלוואה עצמה תגיע בדרך כלל דרך חברת מימון או אשראי, וגם כאן חשוב מאד לבדוק את תנאי העסקה והריבית. עם זאת – היתרון הגדול הוא בכך שהעסקה כולה מתבצעת בסוכנות עצמה, וברגע שמדובר בחברה עם כוח ושוק – ההצעה שלה תלווה הרבה פעמים בהטבות נוספות כגון אחריות וטיפולי תחזוקה במתנה, הנחה ברכישת ביטוח או אבזור מסויים בהטבה. למפונקים שבינינו או לאלו המעוניינים לקצר תהליכים – מדובר בעסקה אופטימלית.

שלכם, כמעט

דבר אחרון שחשוב להכיר ולזכור הוא עניין השעבוד. למעשה, בכל סוג של הלוואה ולא משנה ממי תקחו אותה – הרכב אולי יירשם על שמכם, אולם בפועל הוא ישועבד לטובת הגורם המלווה. זהו אך פתרון לגיטימי ומקובל הנותן בטוחה למי שנותן לכם כסף. החלטתם לרכוש רכב באמצעות הלוואה – נהדר. רק בדקו מבעוד מועד שזו הלוואה שתוכלו להחזיר, ושאתם מחוייבים אליה, כי בסופו של דבר – אתם אמורים לצאת ממנה עם רכב.

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בנושא הכשרת הנהגים, במסגרת המעקב אחר הרפורמה להפרטת מבחני הנהיגה ויישומה: הרפורמה זוכה להצלחה, אך יש מקום לשיפור

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרסם נתונים שמלמדים על המצב מאז יצאה לדרך הרפורמה במבחני הנהיגה המעשיים (טסטים). מהנתונים עולה כי ב-2019 התקיימו בישראל 617 אלף טסטים – ומדובר בזינוק לעומת שנת 2017, שבה בוצעו 317 אלף טסטים בסך הכול. כמו כן נמסר ממשרד התחבורה כי זמן ההמתנה התקצר מ-90 יום ל-14-7 ימים – וכי אגרת הטסט יורדת ב-30% אם מספר הבחינות עולה מעל 420 אלף בשנה.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, עסקה השבוע בנושא הכשרת הנהג והרפורמה במבחני הנהיגה המעשיים (טסטים), וזאת במסגרת המעקב אחר הרפורמה להפרטת מבחני הנהיגה ויישומה. היו"ר מרגי פתח את הדיון בתזכורת לכך שרבים חששו מהרפורמה, ואמר כי הוועדה רוצה לדעת אם המצב השתפר.

בעקבות הדיווח שיבח מרגי את משרד התחבורה, והשר ישראל כץ שהוביל את הרפורמה, על השיפור במצב. עם זאת, לנוכח נתונים שעלו ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ביקש מרגי הבהרות באשר לסוגיית הזינוק במספר הבחינות, שיעור ההצלחה הנמוך, הפער בשיעור ההצלחה בין חברת מילגם לטלדור ועוד. "אפשר לומר שהרפורמה זוכה להצלחה, אך היא לא מושלמת וצריך לתחזק אותה", אמר.

סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, ציין כי מדובר באחת הרפורמות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות, שמטרתה הייתה שיפור השירות, המקצועיות ואחידות המבחנים, לצד הנחייה שלא להעלות את האגרה. לדברי פלוס, זמן ההמתנה לטסט ירד מ-90-60 ימים ל-14-7 ימים. מנהל אגף הרישוי, אפי רוזן, הוסיף כי היום יש במערכת 15,702 מסלולי בחינה, שמכילים את כל האתגרים שנהג חדש צריך לדעת להתמודד איתם. מנהל אגף זהירות בדרכים במשרד החינוך, מקס אבירם, ציין כי החל מהשנה הבאה כל תלמידי כיתות י' יקבלו חינוך תעבורתי וייבחנו בבחינת התיאוריה.

רוכבי הדו-גלגלי בסיכון גבוה

ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי מאז תחילת השנה היו 140 הרוגים בכבישים, מתוכם 32 רוכבי דו גלגלי. הוא ציין כי מדובר ביציאה למלחמה, והוסיף: "חשוב שהאימון לקרב הזה יהיה הכי רציני שאפשר והמבחן יהיה הכי קשה. יש עוד מה לשפר בהכשרת הנהג".

כאמור, מספר מבחני הנהיגה זינק פי שניים ויותר מאז הרפורמה. בשנת 2017, טרום הרפורמה, עמד מספר הבחינות על 317 אלף, בשנת 2016 עמד המספר על כ-273,500 ובשנת 2019, השנה הראשונה בה הופעלה הרפורמה במלואה, זינק המספר לכ-617,500. היו"ר מרגי התייחס גם הוא לזינוק במספר הבחינות וביקש לדעת אם אין תמריץ כספי שגורם לכך.

נציג ארגון מורי הנהיגה, אבי קרמר, הביע שביעות רצון מהצלחת הרפורמה ואמר כי תלמידים עושים יותר מבחנים כי הטסט יותר זמין. עם זאת, לטענתו זמינות המבחנים גורמת לזילות של המבחן. "היכולת לקבל מועד לטסט תוך שבוע מלחיצה את המורה, מי שנכשל צריך לחכות יותר", אמר.

נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, רועי פרידמן, בירך גם הוא על הרפורמה ואמר כי היא תרמה לקיצור זמן ההמתנה ולשקיפות. עם זאת, הוא הוסיף כי התלמידים מתקשים להגיש ערעור, שכן אפשר לצפות בסרטון הבחינה פעם אחת בלבד ולזמן מוגבל, וסיבת הכישלון לא מופיעה בסרטון. עוד הוא ציין כי אין אפשרות לשנות את התאריך הבחינה, והדבר מקשה על התלמידים. "בתקופת הקורונה תלמידים לא עבדו ולא ייתכן שלא יחזירו להם את האגרה, למרות שהם לא אשמים בביטול", אמר.

רוזן התייחס לטענות שנשמעו בדיון ואמר כי כשמספר הבחינות עובר מעל 420 אלף מחיר הבחינה יורד ב-30%, מכ-140 שקלים לכ-100 שקלים בלבד. את הגידול במספר הבחינות הוא הסביר בכך שעד הרפורמה היו 115 אלף תלמידים בשנה, בעוד שכיום יש 140 אלף תלמידים בשנה.

מרגי סיכם את הדיון ושיבח את הרפורמה ואת השר כץ שהוביל אותה. לדבריו, הרפורמה אמנם זוכה להצלחה, אך היא אינה מושלמת וצריך לתחזק אותה. מרגי ביקש ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לטפל בכמה מאפיינים ואמר: "הוועדה ממליצה לבחון את הסיבות לנתונים בדבר שיעור נמוך של כ-40% מהנבחנים שעוברים טסט, את הסיבות לפער באחוז ההצלחה בין חברת מילגם לטלדור ואת הסיבות להכפלת מספר מבחני הנהיגה".

כמו כן, הוסיף מרגי: "הוועדה דורשת מנציגי משרד התחבורה להנחות את החברות מילגם וטלדור לגלות גמישות ולאפשר לשנות את מועד הבחינה לבקשת התלמיד או המורה, ולהנחות את החברות להקל על התלמידים המבקשים לערער על תוצאות הבחינה. על מנת שידעו מה סיבת הכישלון, יוכלו התלמידים לצפות בסרטון מספר פעמים וללא הגבלה בזמן הצפייה. כמו כן ציין מרגי את תדירות הפיקוח הנמוכה, וביקש התייחסות משרד התחבורה לכך.

שר המשפטים פרסם תזכיר חוק, שלפיו ניתן יהיה להסתפק בהסכמת שני שלישים מדיירי הבניין להתקנת מערכות ייצור חשמל סולאריות

תזכיר חוק חדש שפרסם שר המשפטים אבי ניסנקורן, קובע כי מעתה ניתן יהיה להתקין מערכות ייצור חשמל סולאריות בבנייני מגורים – גם ללא ההסכמה של כלל דיירי הבניין, כפי שדורש החוק היום. כמו כן, בשבוע שעבר חתם שר הפנים על תקנות המאפשרות התקנות פאנלים סולאריים על פרגולות בלי צורך בהיתר.

על פי התזכיר שפרסם שר המשפטים, הקמת מערכת סולארית על גג הבניין תוכל להיעשות בכפוף להחלטת שני שלישים בלבד מסך בעלי הדירות. המהלך נעשה במטרה להקל על ההליך להתקנת המערכת ולעודד את הטמעתה.

בתזכיר החוק, שגובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, וצוותו, נקבעו שורת תנאים שיבטיחו כי התקנת המערכת לא תפגע בתפקודו של הבית המשותף. עוד נקבע כי הוצאות ההתקנה יחולו רק על הדיירים שהחליטו על התקנת המערכת. בהמשך לכך נקבע כי ההכנסות מהמערכת אמנם ייחשבו רכוש משותף, אך יוקדשו בראש ובראשונה להחזר עלויות ההתקנה.

בנוסף לכך, בשבוע שעבר ננקט במשרד הפנים עוד מהלך לעידוד השימוש במערכות ייצור חשמל מאנרגיות סולאריות – שר הפנים אריה דרעי חתם על שינוי תקנות התכנון והבנייה – כך שתתאפשר הקמתם של קירויים שקופים או מתקנים סולאריים לייצור חשמל על פרגולות – ללא צורך בהיתר בנייה, כפי שנדרש היום. במסגרת התקנות שאישר השר, תתאפשר הקמת מתקנים פוטו-וולטאים לייצור חשמל על תקרות פרגולה ביתיות וכן על פרגולות המוקמות בשטחי ציבור – ללא צורך בהוצאת היתר בנייה. שינוי התקנות נועד להביא לחיסכון והתייעלות הוצאות חשמל – הן למשקי הבית בישראל והן לרשויות המקומיות.

ישראל מפגרת אחר מדינות אירופה

שיעור הייצור של אנרגיה מתחדשת מכלל צריכת החשמל בישראל נמוך כיום משיעורו בכל אחת מ-28 מדינות האיחוד האירופי – ועומד על פחות מרבע משיעורו הממוצע (17.5%) במדינות האיחוד האירופי. זאת חרף הפוטנציאל הטבעי הרב להגברת הייצור והשימוש באנרגיות אלו.

שר המשפטים אבי ניסנקורן הגיב לאחר פרסום התזכיר: "החוק שאנו מקדמים יעודד שימוש באנרגיות מתחדשות. ההסדר המקל יאפשר לבתים משותפים רבים להתקדם לייצור חשמל עצמאי באנרגיה סולארית ובכך ליהנות מחיסכון משמעותי בתשלום על חשמל וגם לתרום לצמצום הפגיעה בסביבה".

ראש אשכול נדל"ן ביעוץ וחקיקה, כרמית יוליס, אמרה: "הוראות התזכיר המוצע מבטיחות הסדר הוגן עבור כלל בעלי הדירות, והן מושתתות על מערכת איזונים בין זכות הקניין של דיירי הבניין ברכוש המשותף, לבין האינטרס הציבורי שבעידוד שימוש באנרגיות מתחדשות. נוכח התועלת הכלכלית, החברתית והסביבתית שיש בהתקנת מתקנים פוטו-וולטאיים לטובת כלל הציבור, ובהתחשב בפוטנציאל הכלכלי הטמון במערכת עבור כל בעלי הדירות בבית המשותף, נמצא כי מוצדק לקבוע שיעור מבין בעלי הדירות שיוכלו להחליט על הקמה כאמור, גם אם לא התקבלה הסכמה של כלל הדיירים".

מי ינהל את הבית? וועד הבית או חברת ניהול חיצונית? – כל מה שרציתם לדעת על וועד הבית!

נכתב על ידי ישראל בוכוולד, מנכ"ל חברת WEmanage ניהול אתרים

בעקבות משבר הקורונה, לא מעט עסקים נמצאים במשבר. הקורונה לא משפיעה רק על עסקי תיירות אוכל ותעופה אלא על כל העסקים במשק כתוצאה מירידה בהכנסות, אבטלה וכמובן מצב רוח ירוד של העסקים/הלקוחות הפוטנציאליים. מצב זה אינו מוכר לאף אחד ודווקא מסיבה זו, יש חשיבות לכך שנמציא את עצמנו מחדש!

כאשר מנוע צמיחה של העסק כבה, יש לחפש אלטרנטיבות מהירות שיאפשרו המשך קיום לעסק ואף צמיחה גם ברגעי משבר.

מנוע הצמיחה לעסק בתקופת קורונה

המנוע הצמיחה העיקרי לשנים 2020-2021 צפוי להיות פעילות עסקית באינטרנט. האינטרנט שנתפס עד היום כזירה מקבילה, כזירה מרוחקת, כיום הופכת לזירה המרכזית של המסחר בארץ ובעולם. לא מעט עסקים בעלי אתרי אינטרנט מעידים על כך שהאתר שלהם הוא זה שמאפשר להם המשך קיום בתקופה מורכבת זו.

במילים אחרות, אם אתם רוצים להחזיק את הראש מעל למים ואף להתחזק מהמשבר הבריאותי-כלכלי, עליכם להתחיל לתפוס את המרחב המקוון כזירה העיקרית לפעילות העסקית שלכם בשנתיים הקרובות. יש מומחים הטוענים שההרגלים שיושרשו בתקופה זו יהיו כה חזקים שגם לאחר מכן, המרחב המקוון ימשיך להיות דומיננטי למדי.

אז איך בעצם מתחילים למכור און ליין?

רוב מוחלט של בעלי העסקים מבינים ורוצים להקים חנות אינטרנטית ולהתחיל למכור גם ברשת. יתרה מכך, גם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מעניקה גם 10,000 ₪ והטבות נוספות לעסקים שיבחרו להקים אתר ולהתחיל לסחור ברשת. אך, יש פער בין הרצון למציאות. בפועל, בעלי העסקים מבינים שיהיה עליהם לנהל את האתר אינטרנט שהם יקימו, יהיה עליהם להתקשר עם מספר רב של ספקים שונים כדוגמת, סליקה, שילוח, שיווק ופרסום.

החשש והחשדנות מהפעילות במרחב המקוון כה גדול שבעלי עסקים רבים טומנים ראשם בחול ומתכחשים לעובדה שהאינטרנט הנו המסחר של העתיד. 

אז מה עושים בכל זאת, איך מתגברים על החששות והופכים את הפעילות העסקית באינטרנט לקטר הצמיחה של העסק? ובכן, על ידי עבודה עם אנשי מקצוע שייקחו אתכם יד ביד לאורך כל הדרך..

יד ביד לאורך כך הדרך.. 

כדי לצלוח את המשבר, כדי להתחיל לסחור און ליין, אתם צריכים שירות שמכיל את כל השירותים הנדרשים גם יחד, לשירות זה קוראים ניהול אתרים. במסגרת השירות, מצמידים לכם מנהל אתר מקצועי שעובד עבורכם במיקור חוץ. איש מקצוע זה מתפקד כמו עובד שלכם אך מגיע עם הידע המקצועי והליווי הנדרש בכדי להבטיח שמתקבלות כל ההחלטות הנכונות. 

כחלק מעבודתו של מנהל אתרים מקצועי, הוא יעזור לכם לפתח את האתר, לבחור את נותני השירותים כדוגמת חברת המסוף (לסליקת אשראי), חברת השליחויות ואף ידריך אתכם איך לטפל בהזמנה, איך להעניק את השירות ללקוחות ועוד.

כמו כן, מנהל אתרים מקצועי ידע לבצע עבורכם את העבודה השחורה שכוללת בין היתר את העלאת המוצרים לחנות האינטרנטית, קידום החנות במנועי החיפוש וכמובן גם בחיבור החנות לפלטפורמות מסחר שונות כדוגמת עזריאלי.קום ואו זאפ השוואת מחירים. 

לבסוף, מנהל האתר ידאג לפעול לשווק את המוצרים השונים, למדוד, לנתח ולהסיק מסקנות מהנתונים ולהפיק דוחות מדויקים של כדאיות אפיקי השיווק השונים ויצירת הכנסה משמעותית ביחס להוצאות השיווק.

בצורה זו, העסק עולה שלב ומתחיל למכור באינטרנט כאשר בפועל בעל העסק אינו נדרש לעשות את העבודה בפועל אלא ממשיך בשגרת יומו כפי שרגיל.

מה עוד צריך לדעת?

• זה לא פיתרון אינסטנט – יש צורך בסבלנות עד שרואים מכירות.
• עליכם לצלם תמונות – מנהל אתר אינו צלם, יש לצלם/להעביר תמונות.

שר האוצר ויו"ר ועדת העבודה והרווחה סיכמו על הקלות למובטלים – בעלות כללית של חצי מיליארד שקל. בין היתר סוכם על הארכת הזכאות לדמי אבטלה למי שצברו רק חצי שנת אכשרה

שר האוצר ישראל כץ ויו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ סיכמו על שורת הקלות למובטלים שיאושרו במסגרת חוק הארכת דמי האבטלה עד אמצע אוגוסט. המהלך החשוב ביותר שאושר הוא ש-12 אלף מובטלים שהפסיקו לקבל דמי אבטלה בחודשים ינואר ופברואר ומאז לא קיבלו דבר, יחזרו לקבל דמי אבטלה החל מיולי. עלות התשלומים מסתכמת בכ-100 מיליון שקל לחודש וחצי.

מדובר בצעד בעל חשיבות רבה במיוחד, משום שהדבר יוצר תקדים לשילובם בתוכנית הסיוע למובטלים לחצי השנה הקרובה, שאותן יציג ראש הממשלה בנימין נתניהו. עלות המהלכים מוערכת ב-500 מיליון שקל.

היום צפויה ועדת העבודה והרווחה לאשר לקריאה שנייה ושלישית את חוק הארכת דמי האבטלה עד אמצע אוגוסט. החוק כבר כולל את כל המובטלים הוותיקים שקיבלו דמי אבטלה במרץ וכן את כל מובטלי משבר הקורונה שהצטרפו מאז. כמו כן, החוק כולל המשך מענק האבטלה למובטלים בני 67 פלוס והמשך כפל התמיכות (אבטלה וקצבה נוספת) למובטלים שזכאים לקצבאות קיום מהמוסד לביטוח לאומי.

בחודשים מרץ ואפריל קוצרה תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה משנה לחצי שנה, אבל ההטבה הוגבלה רק עד סוף אפריל. לכן, מי שאיבד את עבודתו ממאי ועבד פחות משנה לא זכאי היום לדמי אבטלה. על פי הסיכום החדש, גם מי שאיבד את עבודתו מתחילת מאי ויש לו יותר מחצי שנה אכשרה יקבל דמי אבטלה. בהנחה שמדובר בכ-5,000 איש אפשר להעריך את העלות ב-35 מיליון שקל.

המהלך שעלותו היא הגבוהה ביותר מתייחס לכלל שלפיו כל ארבעה חודשים מנכים לכל מובטל 5 ימי תשלום. כיוון שהמשבר נמשך כבר שלושה חודשים, הכלל זה אמור לחול בקרוב על הרבה מאוד אנשים. אבל סוכם שבחודש וחצי הקרובים יבוטל הניכוי. באוצר מעריכים את העלות ב-360 מיליון.

שר האוצר ישראל כץ אמר לאחר הסיכומים: "כפי שהבטחתי שלא אשאיר אף אחד מאחור, גיבשתי פתרון והגעתי להסכמות עם יו״ר ועדת העבודה והרווחה בנוגע לדמי אבטלה לנפגעי הקורונה. אמשיך לטפל בבעיות העולות בעקבות השלכות משבר הקורונה ובנוסף אוודא ביצוע מהיר של ההחלטות. זו העת לגבש פתרונות ולסייע ככל הנדרש לאוכלוסיות המתקשות".

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ, אמר: "בימים קשים אלה המדינה מוכרחה להעניק את מלוא הסיוע לאזרחים שבעל כורחם איבדו את מקור פרנסתם. אני שמח על שיתוף הפעולה הפורה עם שר האוצר שמגלה רגישות חברתית".

האוצר שוקל להעביר כסף מהמובטלים לעצמאים

90% מהמובטלים החדשים בחל"ת

נתוני הלמ"ס משקפים התאוששות בענפי התעשייה והבינוי, אך המנהלים הביעו חוסר ודאות לגבי העתיד, לצד ירידה בציפיות להיקף הייצור •

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את תוצאות סקר מגמות העסקים שנערך בחודש יוני – ובו השיבו מנהלי החברות לשאלות על החודש הקודם (מאי) על מצבם הכלכלי בהווה (יוני) ועל ציפיותיהם לחודש יולי. הענפים שהשתתפו בסקר הם: תעשייה, בינוי, קמעונאות, שירותים ומלונאות. מהסקר הנוכחי עולה שרובם דיווחו על שיפור בחודש יוני.

ענף התעשייה – עלייה במאזן הנטו, ירידה בציפיות לעתיד

בשאלה על מצבה הכלכלי של החברה ביוני, בהתאם לכך שהמשק היה בתהליכי חזרה לשגרה במהלך רובו של החודש, דיווחו המנהלים כי מאזן הנטו ממשיך לעלות, ועומד על 7.6 – עלייה משמעותית לעומת 3.6 במאי. בלמ"ס מציינים כי ישנו ישנם הבדלים משמעותיים בין הטכנולוגיות השונות, אך רובן כבר נמצאו במאזן חיובי בחודש יוני –  למעט התעשייה המסורתית הנמצאת עדיין במאזן שלילי, אך גם בה חל שיפור בהשוואה לחודשים הקודמים.

ומה בנוגע לתחזיות לעתיד? בלמ"ס מציינים כי "במאי היו ציפיות להמשך הסרת מגבלות ולמצב טוב יותר, אך נראה שבחודש יוני המנהלים כבר לא בטוחים לגבי המצב העתידי, עם ירידה בציפיות להיקף הייצור". עם זאת, הם מוסיפים כי "בציפיות להיקף התעסוקה חל שיפור, אם כי המאזן עדיין שלילי".

בינוי – שיפור לעומת מאי, תחזית שלילית ליולי

גם בענף הבינוי דיווחו המנהלים על שיפור בחודש יוני. עם זאת, הציפיות של המנהלים בענף בחודש יולי שליליות ומראות על ירידה לעומת ציפיות המנהלים שנאספו בחודש מאי (בפעילות השוטפת). בלמ"ס מניחים כי חוסר הוודאות והגידול במספר הנדבקים משפיע באופן ניכר על הציפיות.

ענף הקמעונאות – המרוויחים העיקריים

לפי הסקר, המרוויח העיקרי מהמשבר עד כה הוא ענף הקמעונאות. "ענף המסחר הקמעוני מתבסס ברובו המוחלט על השוק המקומי ולכן לסגירת הגבולות יש השפעה חיובית על היקף הפעילות בו", נכתב בהודעת הלמ"ס. למרות זאת, הם מציינים כי המשבר הכלכלי וההגבלות השונות עשויות להשפיע באופן שלילי על הביקוש למוצריו. מרבית המנהלים צופים שבחודש יולי יהיה גידול במכירות לעומת חודש יוני. עם זאת, מציינים בלמ"ס, אפשר להבחין שמאזן הציפיות למכירות נמוך יותר ממאזן זה בחודש קודם.

מלונאות – מאזן שלילי ביותר

בענף המלונאות התמונה הרבה פחות חיובית. "מאזן מצב החברה בהווה ממשיך להיות שלילי מאוד, עם זאת חל שיפור במאזן זה לעומת החודש הקודם", מציינים בלמ"ס. המנהלים בענף נשאלו על ציפיותיהם לחודש יולי לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. ציפיות אלו מראות על מאזן שלילי

ירידה במכירות העסקים בינואר לעומת דצמבר

בעקבות התחלואה המואצת  – רמת הפעילות הכלכלית במשק כעת נמוכה בלפחות עשרה אחוזים מזו של תחילת השנה

כלכלני בנק  הפועלים מתייחסים בסקירתם השבועית לעלייה בשיעור חולי הקורונה המאומתים, שמספרם כעת גבוה מכפי שהיה בחודשים מרץ-אפריל. על פי ההערכה, העלייה בתחלואה פגעה ברמת הפעילות הכלכלית במשק – שנמוכה כעת בעשרה אחוזים לפחות מזו של תחילת השנה.

על פי הסקירה, ניכרת ירידה של 8% בהוצאות בכרטיסי אשראי בשבועיים האחרונים של חודש יוני, בהשוואה לנתונים מראשית השנה. גם היעדר התיירות הנכנסת גורעת כ-1.5% מהתוצר, וכמו כן, חלה ירידה חדה בייצוא התעשייתי. הפגיעה במשק מתרחבת גם לענפים שלכאורה לא הושפעו מהמגבלות: ענף ההיי-טק לדוגמה נפגע בשל הירידה בהשקעות בציוד ותוכנה, וכתוצאה מכך חברות בענפי ההיי-טק והפיננסים מצמצמות את מספר העובדים. על פי התחזיות, בשל ההתפרצות המחודשת והזינוק במספר הנדבקים – הפגיעה בצמיחת המשק בישראל צפויה להיות דומה לזו של מדינות אירופה וארצות הברית, והתוצר צפוי להתכווץ השנה ב-6% ומעלה.

העובדים חוזרים מהחל"ת – השכר הממוצע יירד

בחודש אפריל דווחה עלייה של 14% בגובה השכר הממוצע במשק, מכיוון שעובדים רבים שהרוויחו שכר נמוך נשלחו לחל"ת. כעת התמונה צפויה להתהפך עם חזרתם של חלק מהעובדים מחל"ת. להערכת כלכלני בנק הפועלים, בשנה הקרובה נראה ירידה בשכר, כתוצאה מקיצוצי הטבות במגזר הציבורי והתייעלות במגזר העסקי.

העבודה מהבית מקטינה חלק מהוצאות שכר הברוטו, הכוללים סעיפים כמו נסיעות, אש“ל ושעות נוספות. בכירים באוצר מדגישים את הצורך לקצץ בשנה הקרובה 15 מיליארד שקל בתקציב, והוצעו צעדים כמו הפחתת הטבות במגזר הציבורי ופנסיות תקציביות. ניסיון העבר מלמד כי במשבר האחרון שבו המשק היה במיתון, בשנים 2003-2002, הממשלה הצליחה להביא לקיצוץ חד בתקציב והשכר במגזר הציבורי ירד אז בשיעור נומינלי של 3.1%. הגירעון התקציבי השנה צפוי להיות גבוה בהרבה מזה של שנת 2003 (13% לעומת 5.6%), אולם החוב הממשלתי נמוך יותר, ושירות החוב זול בהרבה מאשר בשנת 2003.

נכון לעכשיו, תחזית האינפלציה לשנה קדימה נותרה בשיעור של 0.7%. אולם חוסר הוודאות סביב התחזית גבוהה – לא כל השירותים נמדדים וגם שיטות הדגימה הותאמו לקורונה. שיעור האבטלה צפוי להישאר דו-ספרתי עד סוף השנה, ולהשפיע בעיקר על מחירי השירותים. להערכת כלכלני הפועלים, מחירי שכר-הדירה הם הרגישים ביותר לירידה בהכנסות משקי הבית, והם צפויים לרדת. מנגד, הגבלות הקורונה צפויות להביא לעליה במחירי המלונות לדוגמה. האינפלציה בשנה הקרובה עשויה להיות מושפעת גם ממדיניות מסים שתאמץ הממשלה.

בעולם: הבנקים מנסים לשלוט בעקומי התשואות

הפתיחה המחודשת של הכלכלה, שהחלה במרבית המדינות בעולם בחודש מאי, הביאה לעלייה בפעילות הכלכלית והחזירה עובדים רבים לשוק העבודה, אך במקביל חלה במדינות רבות, בהן ארצות הברית וישראל, עלייה חדה במספר הנדבקים. נתוני המקרו החיוביים יחסית והאופטימיות לגבי מציאת חיסון נגד הקורונה גברו על החשש מגל שני של הדבקות והובילו לעליות במרבית מדדי המניות בעולם. מדד מנהלי הרכש הגלובלי של ענפי התעשייה עלה בחודש יוני לרמה של 47.8 נקודות לעומת 42.4 נקודות במאי.

מדדי המניות העיקריים בארצות הברית ובאירופה עלו בשיעור ממוצע של כ-3.0%. וגם במחירי הנפט נרשמו בשבוע האחרון עליות של כ-4%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע ל-42.8 דולר, לעומת 19.3 דולר בשפל באפריל.

הבנקים המרכזיים מנסים לשלוט בעקומי התשואות, גם אם לא באופן פורמלי. פרוטוקול החלטת הריבית של הפד חשף את הדיונים בנושא כלי המדיניות של הפד, הכוללים רכישות אג"ח, הכוונת מדיניות (forward guidance), ושליטה בעקום התשואות(YCC) . יפן ואוסטרליה בחרו לקבוע יעדים לעקום התשואות – ביפן המדיניות מכוונת לתשואת עשר שנים אפסית, ובאוסטרליה תשואה של 0.25% לטווח של שלוש שנים. הפד בחר בשלב זה לא להציב יעד רשמי לתשואות, בין השאר מחשש שבתרחישים מסוימים זה יאלץ אותו לרכוש אג"ח בהיקפים גדולים מאוד.

המדיניות של בנק ישראל לטיפול במשבר דומה לזו של הפד, כלומר שימוש בהכוונה מוניטרית ורכישות אג"ח ממשלתיות, על מנת לשמור על עקום תשואות שטוח, בלי להתחייב ליעד ספציפי. ההערכה היא כי מדיניות זו צפויה להימשך, ורכישות האג"ח הממשלתיות יעלו מעבר לרמה של 50 מיליארד שקל שעליהן כבר הוכרז.

פעילים: אם המשבר יימשך החל"ת תיגמר כאבטלה, אבל…יש מקום לאופטימיות זהירה

כלכלני הפועלים: עלייה במספר המקרים המאומתים, מגמת השיפור במשק נבלמת

מטרת הצעת החוק היא איסוף מידע ודיווח מצד מעסיקים באשר לפערי השכר בארגונם – לצורך יצירת מנגנון של שיפור והשוואת תנאי השכר בין נשים לגברים בעבודה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקריאה טרומית הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי, התש"ף 2020) – במטרה לקדם את השוואת תנאי השכר של נשים וגברים בישראל.

הצעת החוק שאותה הגישה ח"כ אתי עטיה (ליכוד) מעגנת חובה של מעסיקים באיסוף מידע ודיווח על פערי השכר הקיימים בארגון. על פי הצעת החוק, מעסיקים גדולים, המעסיקים מעל 100 עובדים, יהיו מחויבים לפרסם מדי שנה דו"ח המפרט את הבדלי השכר בארגון בין גברים ונשים, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות. מטרת החוק: לייצר מנגנון של שיפור והשוואת תנאי השכר בין נשים לגברים בעבודה. פרסום המידע לציבור יאפשר פיקוח על מעסיקים שייפרו את השוואת השכר, כאשר הן לקוחות פוטנציאליים והן עובדים פוטנציאליים יהיו חשופים למידע בדבר פערי השכר.

הצעת החוק נוסחה בידי מערך הייעוץ והסיוע המשפטי של ויצו וביוזמת הארגון.

בדברי ההסבר להצעת החוק טוענת ח"כ עטיה כי העלות התקציבית של הצעת החוק אינה גדולה, כיוון שהצעת החוק הוגבלה למעסיקים גדולים, אשר ממילא מנפיקים דו"חות שכר שנתיים מדי שנה, המידע מצוי בידם. חובתו של המעסיק להוסיף התייחסות למגדר, אינה מכבידה ואינה דורשת השקעת משאבים משמעותיים לצורך יישומה.

יצוין כי כיום עובדת הדורשת להשוות את שכרה לשאר העובדים, חייבת לפנות אל המעסיק בדרישה לקבלת נתוני שכר העובדים האחרים בארגון, ולאחר קבלתם להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקה הנוכחי כדי להביא להשוואת תנאי שכרה, לזה של עמיתיה.

ח"כ עטיה הסבירה: "לנשים בישראל יש זכות לקבל שכר שוויוני ולא להיכנע לאפליה על רקע מגדרי. אין לי ספק כי השקיפות בפרסום גובה שכר העובדים, על פי מגדר בדוחות השכר, תאלץ את הארגונים להשוות את תנאי השכר של הנשים לגברים ולשים קץ לאפליה הקשה".

יו"ר ויצו ישראל, אורה כורזים, אמרה בעקבות אישור החקיקה: "זוהי אבן דרך מרכזית במאבק הצודק לצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה ולקידום שוויון בכל תחומי החיים. פערי השכר בין גברים ונשים עומדים כיום על כ-32%, וזאת על אף שקיים חוק המחייב שוויון בשכר. כיום מטיל החוק את האחריות לתיקון המצב על הנשים המופלות, דבר המקבע את אי השוויון החמור ואף אינו אפקטיבי, היות שבפועל נשים נמנעות ממימוש זכותן לדרוש השוואת שכר, מחשש לאבד את מקום עבודתן. העברת האחריות אל המעסיקים תשפר את המצב הקיים ותתקן את אי השוויון העמוק".

עובדים בהייטק מול עובדות בהייטק – פערי השכר? תחומי האחריות? ולמה יש פחות נשים בהייטק?

יום האישה 2020: אפילו מנהלות לא מקבלות את השכר המגיע להן

מאת: אנטון רובינשטיין מנכ"ל טרגו

"יש לי רעיון של מיליון דולר". אנחנו בטרגו שומעים זאת לעיתים קרובות, וכולם מדברים על תחום האפליקציות שצומח במהירות. 2 מתוך 5 שכירים רוצים לפרוש מתפקידם ומבקשים השקעה עבור מה שנקרא "הרעיון המבריק" שלהם. האם זה כך? האם באמת כל כך קל להשיג מימון? האם כל רעיון שווה מיליון דולר? ובכן, זה קצת יותר מורכב, אבל דבר אחד בטוח שהוצאה לפועל והעשייה, חשובים הרבה יותר מסתם "רעיון מבריק".

90%  מהסטרטאפים נכשלו, לא מכיוון שהם לא מומנו, אלא תוכננו ובוצעו רע.

אחד התחומים החמים כיום הוא, סטארטאפ מבוסס אפליקציה לנייד. כל מפתח למובייל מרגיש כי הרעיון שלו הוא ייחודי וחושב "הלוואי, אני אקבל השקעה לקידום האפליקציה שלי". הם שוכחים שמשתמשים/לקוחות אינם יודעים דבר על הרעיון המבריק שלהם, והם מעוניינים במוצר הסופי. אף משקיע לא יסתכל על סטארטאפ שכל מה שיש לו זה רעיון ראשוני. דרושה אומנות רבה כדי להמיר את "הרעיון הגדול" ל"מוצר נהדר ".

בואו נראה כמה אסטרטגיות פשוטות אך יעילות שיכולות לדחוף את המיזם שלכם קדימה.

1. המשקיעים אף פעם לא מתנסים, הם צריכים לראות היתכנות

כן, אם אתה הולך רק עם רעיון, אז זה חסר סיכוי מכיוון שלמשקיעים יש גישה לסטארט אפים בשלבים יותר מתקדמים. כולם מגיעים ל"שלב הרעיון" אך מעטים מגיעים לשלב הבא וזה מה שהמשקיעים רוצים לראות. אז מה זה שלב הבא? שלב הבא הוא שלב הסטארטאפ. שלב בו יש לכם תוכנית עסקית שכוללת בדיקה של שוק ומתחרים. הגדרת MVP (מוצר בסיסי) מבוססת מחקר, שזה הרבה מעבר לרעיון. 

2. סביבה תחרותית

כמובן שיש סיכוי "קטן" שאותו סוג של רעיון לאפליקציה קיים או נמצא על סף השקה או כבר הושק אבל עם כמה הבדלים. אתה צריך להראות את ה- X-factor שאין לאחרים או משהו שמבדיל את המוצר שלך. מחקר שוק ודמו ויזואלי, יכול להיות כלי מצוין בשביל מטרה זו.

3. אריזה

ייתכן שתזכה ל 15-20 דקות להציג את הרעיון שלך ולהראות מה יש לך. הכל תלוי איך אתה מצליח לעשות את זה בצורה משכנעת. גם סחורה טובה צריכה אריזה יפה. היכולת שלך להציג את המוצר, השוק, התוכנית ואת אני הדרך שלך בזמן קצר ובצורה מקצועית, תלויה במידה רבה במצגת העסקית שלך.

4. הכרת יסודות בתחום ההון סיכון היא חובה

החלטתם לקפוץ למים, אז עליכם לדעת את כל המונחים של התחום הסטרטאפים. אחרת, אתה פשוט תיתפס כ"מנכ"ל חובבן של סטארט-אפ חלוד ".

5. צוות

צוות חייב להיות מורכב מאנשים שמשלימים אותך. אם אתה מתכנת, מצא לך מומחה לפיתוח עסקי וההפך. איש אינו יכול לעשות הכול לבד. לא רק שהמייסד ישתתף בסיכון, אלא אם הוא איש  טכני, הוא ייקח על עצמו חצי מהנטל.(אם אתה לא מתכנת).

6. לפעמים צריך לדעת לומר "לא"

זה תקף לשני הכיוונים. לפעמים תצטרך לשמוע 'לא' של המשקיע ולפעמים תצטרך לומר 'לא' אם העסקה אינה מתאימה לך. בשני המקרים, ה"לא" צריך להיאמר יפה ובנימוס. היו מוכנים ודעו כמה כסף אתם באמת צריכים ובאיזה תנאים לקבל אותו.

7. אל תתמקד רק במוצר

המשקיע מעוניין להבין איך המיזם שלך מייצר כסף. המוצר בפני עצמו לא מעניין אותו. הוא רוצה להבין את גודל הבעיה שאתה פותר, את גודל השוק שלך, אלו מתחרים כבר פועלים בענף ומה אבני הדרך שתוכל להשיג בעזרת ההשקעה שלו. במסגרת הצגת הסטארט-אפ תיאור המוצר לא יכול לקחת יותר מ 10% מסך הזמן שמוקדש לפגישה.

בתגובה לדוח התעסוקה האמריקני של חודש יוני המשקף התאוששות במשק, אמר אורי גרינפלד: "כל עוד הקורונה איתנו, הפעילות הכלכלית תתקשה לחזור לרמה שאפיינה אותה ■ כמו כן ציין כי מצופה מבנק ישראל להתערב בשווקים – בצעדים כגון הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות או הרחבת מגוון הנכסים הנרכשים

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, הגיב לדו״ח התעסוקה האמריקני של יוני ואמר כי ״הדו״ח מלמד אותנו על התאוששות מהירה בשוק העבודה האמריקאי, אך לא היינו צריכים שום דו"ח כדי לדעת כי ברגע שמחזירים משק שהיה מושבת לפעילות כלשהי, עובדים רבים חוזרים לעבוד.

עם זאת, גרינפלד לא מתפתה לאמץ גישה אופטימית מדי, והוסיף כי "גם לאחר תוספת המשרות של יוני, מספר המועסקים בארצות הברית נמוך ב-13.9 מיליון מכפי שהיה בפברואר כך שהבור עדיין עמוק מאוד, עוד לפני ההשפעה של ההשבתה המחודשת של הפעילות בחלק מהמדינות. מכיוון שדי ברור שכל עוד הקורונה איתנו הפעילות הכלכלית תתקשה לחזור לרמה שאפיינה אותה לפני כן. אנו מעריכים שבחודשים הקרובים עוד יהיו גלי פיטורים רבים בארצות הברית (ובמקומות אחרים בעולם) ושיעור האבטלה בארצות הברית צפוי להישאר דו-ספרתי עוד תקופה ארוכה״.

באשר למצב השווקים הפיננסיים, אמר: ״לכולם ברור שהפד (וכמוהו בנקים מרכזיים אחרים בעולם) יעשה הכל כדי להמשיך לעזור לממשלה לממן את הגירעונות האדירים שנפערו בעקבות הטיפול במשבר בריבית נמוכה כך שסביר להניח שתשואות לא יעלו גם אם ההתאוששות תהיה מהירה מהצפוי.

"מצד שני", הסביר גרינפלד, "אם הסביבה הכלכלית תהיה חלשה מהצפוי, אין עוד הרבה דברים שהפד יכול לעשות כדי להוריד את תשואות האג"ח. לכן, הגיע הזמן לרענן את האסטרטגיה שעבדה כל כך הרבה זמן ולהחליף את האג"ח הנומינליות הארוכות באפיקים שבהם הפד עדיין לא אמר את המילה האחרונה״.

בנק ישראל צפוי לנקוט מחר צעד כלשהו כדי להרחיב את המדיניות המוניטארית. נתוני הקורונה מלמדים על כך שתחזיות הצמיחה והאבטלה ייאלצו להתעדכן כלפי מטה באופן משמעותי.  האינפלציה הפתיעה בחודש האחרון כלפי מטה באופן משמעותי ותחזיות האינפלציה של החזאים והשוק התעדכנו כלפי מטה בהתאם. בעקבות זאת, הממשלה צפויה להכריז על תוכנית פיסקאלית נוספת, ובבנק ישראל יתמכו בה ככל הנראה בתוכנית.

בנוסף לכך, התיסוף בשקל נמשך כאשר מול סל המטבעות השקל התחזק ב-1.2% מאז ההחלטה הקודמת וב-10.2% מאז אמצע מרץ. לכן, השאלה הנשאלת היא באילו צעדים יבחר בנק ישראל?

גרינפלד התייחס בדבריו גם לעניין זה והבהיר: ״ריבית שלילית זה משהו שבבנק ישראל לא ממש מתלהבים ממנו היינו מצפים שהצעדים שיבחרו יהיו כאלו שקשורים להתערבות בשווקים כמו הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות או הרחבת מגוון הנכסים הנרכשים (כמו אג"ח קונצרני או תיקי משכנתאות/הלוואות). מצד שני, שוק המק"מ כבר מגלם באופן ברור את הפחתת הריבית ל-0% ברבעון האחרון של השנה ואנחנו למדנו שלא פעם מה שנכון יותר הוא גם מה שסביר שיקרה, כך שאנו מעריכים שההסתברות להפחתת ריבית מעט גבוהה יותר מ-50%".

דמי קורונה: אילו מענקים כספיים תוכלו לקבל וכיצד?

על רקע העלייה בתחלואה: התנודתיות בשווקים נמשכת