כמעט 40%  מהנשים המנהלות בגילאים עד 35 לא יציעו עצמן לקידום לתפקיד שמתפנה בארגון, גם אם הוא עונה על כישוריהן. זאת בהשוואה ל-21% מהגברים. בקבוצות גיל 36-50 22% מהנשים ו-13% מהגברים לא יציעו עצמם לתפקיד חדש, ובגילאי 51 ומעלה הפערים מצטמצמים – 33% מהנשים לא יציעו את עצמן לקידום ו-27% מהגברים.

לגבי השאלה אם הם חושבים שיתקדמו במקום העבודה שלהם, נשים היו פסימיות יותר מהגברים, ו-76% מהגברים העריכו שכן יתקדמו לעומת 70% מהנשים. עוד עלה מהסקר כי חלק לא מבוטל מהמנהלות לא מרגישות שהן משפיעות בסביבת עבודתן. כ-42% מהנשים השיבו גם כי הן בודקות אפשרויות תעסוקה מחוץ לארגון מפעם לפעם, לעומת 38% מהגברים.

במהלך השנה האחרונה, ב-71.6% ממשקי הבית שבהם יש מפרנס אחד, היה מדובר במפרנס גבר. מחצית מהאימהות לילדים עד גיל 17, שעובדות 35 שעות ומעלה בשבוע, כלומר במשרה מלאה, דיווחו על חוסר שביעות רצון ביחס לאיזון בין העבודה לבית תחומים אחרים בחייהן.

לצד זאת, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים בגילאי 15 ומעלה, הגיע אשתקד ל-59.6%, לעומת 67.6% בקרב הגברים. בתחום ההיי-טק עבדו 122 אלף נשים, לעומת 225 אלף גברים, ואחוז המנהלות מכלל המנהלים בענף עמד על 30.3%.

ישראל מידרדרת בפערים בין גברים לנשים