איגוד ועדי התחבורה דורש לחייב את המפעילים לספק לנהגים מסכות, לצורך הקטנת הסיכוי להידבקות בנגיף ■ ההצעה של ראש הממשלה: נוער בחופשה יחטא את כלי הרכב הציבוריים

בהלת הקורונה תוקפת גם את עובדי התחבורה הציבורית: איגוד ועדי התחבורה דורש לחייב את מפעילי התחבורה הציבורית לספק לנהגים ציוד מגן, כדי למנוע הידבקות בנגיף הקורונה. הארגון, שמאוגד בארגון כוח לעובדים, שלח ביום חמישי האחרון מכתב לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ', בדרישה לקבל עדכון על היערכות משרד התחבורה למיגון נהגי האוטובוסים שחשופים לאלפי נוסעים בכל יום.

במכתב שממוען גם למנהלי חברות התחבורה הציבורית, כתב ראש ענף התחבורה באיגוד, תם פרומוביץ', בין היתר: "אבקש לקבל עדכון כיצד המשרד נערך למיגון נהגי התחבורה הציבורית ברחבי המדינה וציודם בכפפות מסכות וג'ל". כמו כן הוסיף פרומוביץ'. "מן ההיגיון שמשרד התחבורה יחייב את מפעילי התחבורה הציבורית לצייד את העובדים, מכיוון שחשיפה לציבור רב כל כך ללא מיגון מסכנת את בריאות הנהגים וגם הופכת אותם למדביקים אפשריים בקנה מידה גדול ובכך מסכנת את כלל הציבור". בקשה דומה הפנה למשרד התחבורה גם ועד עובדי הרכבת.

שוקלים להגביל את התחבורה הציבורית

הבקשה לעיל מצטרפת לבדיקה שעושה משרד ראש הממשלה בכל הקשור להגבלת תנועת הנוסעים בתחבורה הציבורית. משרד ראש הממשלה אישר כי יחד עם משרד התחבורה "ייבדקו כיווני פעולה, במטרה להקטין את סיכוני ההדבקה בתחבורה הציבורית, בדגש על רכבות".

בשישי האחרון אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, כי השלבים הבאים בהתמודדות עם הפצת הווירוס יכללו "הגבלת התקהלויות והטלת הגבלות על תחבורה ציבורית".

הגבלות כאלה עשויות להיות בעלות השפעה משמעותית על המשק. לפי מחלקת המחקר של הכנסת, נכון לסוף 2019 פועלים בישראל 16 מפעילים של אוטובוסים, שבהם מתבצעות מדי יום כשני מיליון נסיעות בכ־9,700 כלי רכב.

מסיבה זו, כל הגבלה על התחבורה הציבורית תשפיע בכמה מעגלים. המעגל ראשון הוא קושי בניידות, בעיקר ברכבת ישראל, שבה מתניידים מאות אלפי חיילים, במיוחד בימי ראשון וחמישי. המשמעות היא שתושבים באזורים רבים בישראל יתקשו להגיע לעבודה ולהתנייד באופן כללי. המעגל השני הוא כמובן פגיעה כלכלית בחברות התחבורה עצמן.

מכיוון שרמת המינוע בישראל היא מהנמוכות באירופה – כ־350 מכוניות לכל אלף איש, לעומת כפול מזה באירופה – הגבלת התחבורה הציבורית תפגע במשק פגיעה כפולה. מצד אחד היא תוריד את הפריון כי עשרות אלפי אנשים ייתקעו בלי יכולת להגיע למקום העבודה שלהם, ומן הסתם לא כולם יוכלו לגשר על הפער בעבודה מהבית. הפגיעה השנייה היא החמרת פקקי התנועה עקב העובדה שרבים שמשתמשים בתחבורה הציבורית ולא יוכלו לעשות זאת יעברו להשתמש ברכב הפרטי.

מי שיסבול במיוחד מהגבלות כאלו הם העשירונים התחתונים מבחינה סוציו־אקונומית. לפי בנק ישראל שיעור המשתמשים באוטובוסים הוא רק כ־17% מהאוכלוסייה, וברכבת כ־3.5%, בעיקר מהעשירונים הנמוכים.

עדיין לא ברור כיצד ייושמו ההגבלות המתוכננות על התחבורה הציבורית. אחת המחשבות היתה להגביל את מספר הנוסעים בכל נסיעה ברכבת, בדומה להגבלת 400 הנוסעים שבוצעה ב־2019 במהלך תקופת ההרצה של קו הרכבת החשמלי ירושלים־נתב"ג. אלא שפתרון זה קשה ליישום לכלל תחנות הרכבת בישראל, והוא כרוך כמובן גם בפגיעה פיננסית בחברה.

בנוגע לאוטובוסים, מדובר בתכנון מורכב עוד יותר, בגלל האחריות שתוטל על הנהגים להגביל את מספר הנוסעים העולים לכלי הרכב, מה שעלול לגרום לתרעומת ולאירועי אלימות שיצוצו בכל נסיעה ותחנה.

נוער בחופשה יחטא אוטובוסים

על רקע העלייה בקצב ההידבקות בקורונה, פירט אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו שורת צעדים דרמטיים שבכוונתו לנקוט נגד התפשטות הנגיף, בהם חיטוי כלל מתקני התחבורה הציבורית בישראל. לדבריו, המהלך רחב ההיקף ייעשה בעזרתם של בני נוער שייהנו מחופשה מורחבת בבתי הספר. "צריך להבין שהמגפה לא פוגעת בילדים או בנוער תודה לאל, אין מקרה אחד שאנחנו יודעים עליו", אמר נתניהו.

"אנחנו חייבים לחטא מתקנים ציבוריים, הנגיף הזה רגיש לאקונומיקה ואנחנו צריכים לפעול בצורה מסודרת ולחטא תחנות רכבת, אוטובוסים וכדומה". בשלב זה עבר נתניהו לדבר על בני הנוער, שבאופן מפתיע ישולבו במהלך: "לצורך זה אגייס בתקופת החופש, יתכן שיהיה חופש מורחב, את הנוער גם בבתי הספר וגם במסגרת תנועות הנוער בצורה מאוד מוקפדת, לעזור בחיטוי, אני מבקש גם מצה"ל שייקח מתקנים מסוימים לטובת הדבר".

יותר מבודדים, פחות סיכוי לפיצוי על הקורונה

זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד