תל אביב היא אחת הערים שעלולות לשקף בועת נדל"ן. זוהי אחת המסקנות העולות ממחקר שנתי שערך משרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management.

על פי מדד בועת הנדל"ן של UBS, חוסר האיזון בשוקי הדיור העירוניים הגלובליים גבוה כעת מאוד, והמחירים כבר אינן מסונכרנים עם שערי הריבית ההולכים וגדלים. טורונטו ופרנקפורט עומדות השנה בראש המדד, כאשר שתיהן מציגות מאפיינים בולטים של בועת מחירים. הסיכונים מוגברים גם בציריך, מינכן, הונג קונג, ונקובר, אמסטרדם, תל אביב וטוקיו.

באשר לתל אביב, קובעים מחברי הדוח כי מחירי הדיור בעיר כמעט שילשו את עצמם בין 2001 לבין 2017. שכר הדירה שמר על קצב עלייה לצד הגידול במחירי הרכישה, דבר ששיקף מחסור עמוק בנכסים לדיור. לאחר תקופת תיקון קצרה ב-2018, חזר השוק לשלב נפיץ נוסף של קפיצת מחירים. רק בין אמצע 2021 לבין אמצע 2022, זינקו המחירים ב-18%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2010. נפח המשכנתאות שטרם נפרעו זינק גם הוא ב-18%, השיעור המהיר ביותר זה 25 שנים. עקב כך, שוק זה עבר לטריטוריית הסיכון לבועה זו הפעם הראשונה.

הערכות ברמות שיא

על פי הדוח, צמיחת מחירי הדיור הנומינליים הממוצעת ב-25 הערים שנבחנו זינקה כמעט ל-10% בין אמצע 2021 לאמצע 2022, שיעור הצמיחה השנתית הגבוה ביותר מאז 2007. למעשה, כל הערים מלבד שלוש – פריז, הונג קונג ושטוקהולם, חוו עלייה במחירי הדיור. מעבר לכך, ההאצה בצמיחת המשכנתאות שטרם נפרעו בלטה כמעט בכל הערים, וזו גם השנה השנייה ברציפות שבה החוב הביתי גדל מהר יותר במידה ניכרת מאשר הממוצע לטווח ארוך.

דירוגי המדד לא גדלו בממוצע בהשוואה לשנה שעברה. הכנסות גבוהות וצמיחה של שוק ההשכרה בלמו גידול אפשרי נוסף בחוסר האיזון. מחירי הדיור באזורים הלא-עירוניים צמחו מהר יותר מאשר בערים, זו השנה השנייה ברציפות. בנוסף, צמיחת המחירים הואטה במידה ניכרת במונחים מותאמי-אינפלציה. אך הערכות המחיר הנוכחיות הן גבוהות ביותר.

עליית הריבית מדגישה את חוסר האיזון

כתוצאה משערי הריבית הנמוכים, התרחקו מחירי הדיור בעשור האחרון בהתמדה מרמות ההכנסה ומשכר הדירה. הערים השוכנות כרגע בטריטוריית סיכון לבועה חוו בתקופה זו עליות מחירים ממוצעות של 60% במונחים מותאמי-אינפלציה, בעוד שההכנסה ושכר הדירה הריאליים גדלו רק בכ-12%.

שיעורי הריבית למשכנתאות כמעט הכפילו את עצמם בממוצע בכל הערים שנבחנו, מאז נקודת השפל שלהם באמצע 2021. בשילוב עם מחירי נדל"ן הגבוהים בבירור, אפשרויות מרחב המחיה שיכול לרכוש כיום שכיר בעל הכשרה גבוהה הוא נמוך בממוצע בשליש לעומת המרחב שהוא יכול היה לרכוש לפני המגפה. קלאודיו סאפוטלי, מנהל תחום הנדל"ן במשרד מנהל ההשקעות הראשי ב-UBS Global Wealth Management, מוסיף: "האינפלציה וההפסדים על נכסים הנובעים מהסערה הנוכחית בשווקים הפיננסיים מפחיתים את כוח הרכישה של משקי הבית, דבר שמרסן את הביקוש למרחב מחיה נוסף. אי לכך, ענף הדיור הופך כעת לפחות אטרקטיבי כהשקעה, כי עלויות ההלוואה בערים רבות עולות על התשואה של השקעות של קנייה-לצורך-השכרה".

שוק העבודה עדיין חזק, אבל לא לאורך זמן

שוק העבודה החזק (לעת עתה) הפך עקב כך לעמוד התווך האחרון של שוק בעלי הדירות המתגוררים בדירה (Owner-occupied) ברוב הערים. אך לאור ההידרדרות במצב הכלכלי, גם זה נמצא בסכנת מעידה. מתיאס הולז'י, המחבר הראשי של המחקר ב-UBS Global Wealth Management, מסכם: "ואכן, אנו עדים לכך שהגידול בשוק בעלי הדירות המתגוררים בדירה נמצא כעת  גם הוא תחת לחץ גלובלי, וברוב הערים בעלות ההערכה הגבוהה ניתן לצפות לתיקון מחיר משמעותי ברבעונים הקרובים".

בהמשך מנתחים מחברי הדוח את תמונת שוק הנדל"ן לפי אזורים.

שווייץ

הביקוש החזק המתמשך להשקעות בסביבה עם שיעור ריבית שלילי היה המנוע העיקרי של מגמת המחירים בשווייץ. מחירי הדיור באזור עלו בכ-20% מאז תחילת המגפה. בסך הכול, היחס בין מחירי הרכישה לבין מחירי שכר הדירה יצא מאיזון, והשוק הפך לאזור סיכון-לבועה. מחירי הרכישה הגבוהים יחוו בקרוב בוחן מציאות שמקורו בזינוק שיעורי הריבית של Swiss National Bank. אך הודות להמשך צמיחת האוכלוסייה החזקה באזור הכלכלי של ציריך, ייתכן שתתבצע התאמת מחירים לאורך זמן בלי שיהיה צורך בתיקון חד לטווח קצר במחירים הנומינליים. בז'נבה, יחס המחיר-לשכר דירה הגיע לרמות גבוהות שאינן עומדות בסנכרון עם שיעורי הריבית שנמצאים כיום גם הם בטריטוריה חיובית מוצקה, והשוק נמצא בהערכת-יתר. עיר זו נמצאת מאחורי ציריך הן מבחינת מחירים והן מבחינת שיעור צמיחת האוכלוסייה, זאת ככל שתושבי ז'נבה עוברים לאזורים נגישים מבחינת המחיר.

אירופה

פרנקפורט ומינכן מציגות את הסיכונים הגבוהים ביותר של בועת הנדל"ן בקרב שוקי אזור האירו שאותו מכסה הדוח הנוכחי. שתי הערים הגרמניות חוו בעשור האחרון כמעט הכפלה של מחירי הנכסים מבחינה נומינלית, למרות שהצמיחה הנוכחית הצטננה לכדי כ-5% בין אמצע 2021 לבין אמצע 2022 מהרמות הדו-ספרתיות הקודמות שלהן. השילוב של עלויות מימון גדלות ושל סיכויי צמיחה כלכלית נמוכים ב-2023 אמור להוציא אוויר ממנוע השפע ששרר בשוק, למרות שיעורי הנכסים הריקים המאוד-נמוך מבחינה היסטורית. שוק הדיור של אמסטרדם הציגה צמיחת מחירים חזקה ביותר בשוקי אזור האירו, עם שיעור של כ 17% בערכים נומינליים, והעיר נמצאת כיום בטריטוריית הסיכון לבועה. יסודות כלכליים חזקים לא ימנעו תיקון במקרה ששערי המשכנתאות ימשיכו לצמוח. במדריד, צמיחת המחירים הואצה גם כן מאז תחילת המגפה. עיר הבירה הספרדית נמצאת כעת בטריטוריית הערכת-היתר, למרות שבממוצע, עובד בעל הכשרה במגזר השירותים יכול עדיין להרשות לעצמו את מרחב המחיה הגדול ביותר בקרב שוקי אזור האירו שנכללו במחקרה זה. לצד ההתאוששות הכלכלית ושיעורי הריבית הנמוכים יותר לאחר-המגפה, תמריצים פיסקליים לשיפוץ בניינים תמכו בעליית מחירים במילאנו לאחר עשור של מחירי סטגנציה. מהצד השני, תחום הדיור בפריז משתרך מאחורי שווקי הדיור של אזור האירו שנסקרו כאן. מחירי הנכסים הנומינליים סבלו מסטגנציה בין אמצע 2021 לבין אמצע 2022, ועקב כך נטשה בירת צרפת את טריטוריית הסיכון לבועה. אך פריז ממשיכה להיות שוק אזור האירו הכי פחות נגיש מבחינת מחירים במחקר הנוכחי.

שוק הדיור בלונדון נמצא בטריטוריית הערכת-יתר. המחירים גבוהים ב-6% מהשנה שעברה, כשהם נתמכים על ידי מחסור נכסי דיור מול הביקוש המוגבר שלאחר-המגפה. שכר הדירה שם משתנה בחדות, כאשר קונים  נתקלים בקשיים במציאת נכסים מתאימים. עם זאת, שיעורי המשכנאות הגדלים, סיום "חופשת מס הבולים" (Stamp duty holidays) בבריטניה והצפי הכלכלי הלא ברור מחלישים את הצפי בנוגע למחירים. ורשה נהנתה מהיותה אחד משוקי העבודה החזקים במזרח אירופה, והחוזק הזה משך לשם אזרחים חדשים ומשקיעים מסוג "רכישה-לצורך-השכרה". השוק ממשיך ליהנות מהערכה הוגנת, אך הדיור הפך בהדרגה לבלתי נגיש כלכלית בהינתן המחירים הגבוהים ושיעורי הריבית המטפסים במהירות. בניגוד לכך, למדיניות מוניטרית הדוקה יותר הייתה השפעה מיידית על שוק הדיור של שטוקהולם. עקב כך אירעה צניחת מחירים של יותר מ-10% ברבעון השני השנה, שהקפיצה את דירוג המדד אל מחוץ לאזור האירו והיישר לטריטוריית הערכת -היתר.

המזרח התיכון

שוק הדיור של דובאי היה רכבת שדים בשני העשורים האחרונים, ככל שהביקוש התאים את עצמו במידה רבה להתפתחות מחירי הנפט. מחירי הנפט המשתנים-תדיר והגידול בכמות ההגירה הפיחו חיים בשוק בשנה האחרונה. מחירי הדיור צמחו ב-10% בין אמצע 2021 לאמצע 2022. שכר הדירה עלה בארבעת הרבעונים האחרונים עלה על הצמיחה במחירי הדיור. לפיכך ממשיך השוק ליהנות מהערכה הוגנת.

אסיה-פסיפיק

מחירי הדיור בטוקיו הלכו וצמחו כמעט ברציפות במשך למעלה משני עשורים תוך שהם נעזרים בתנאי מימון אטרקטיביים ובצמיחת האוכלוסייה. חוסר האיזון הגיע לסף הסיכון לבועה ככל שהזמינות של רכישת הדירות המשיכה להתדרדר. אך סימני החלשה הופיעו לאחרונה: צמיחת המחירים פחתה בחצי לכדי 5% לעומת השנה המקבילה, ומשתרכת מאחורי הממוצע הכלל-ארצי זו הפעם הראשונה בעשר שנים. המחירים בסידני השתנו באופן קיצוני ביותר מ-30% ב-2020 וב-2021, לפני שהידוק תנאי ההלוואות בשנה שעברה והקפיצות האגרסיביות של שיעורי הריבית השנה הפחיתו את הנגישות במידה רבה. עקב כך, המחירים כבר הספיקו לרדת ביותר מ-5% במהלך הרבעון השני של 2022. השוק נותר עדיין בהערכת-יתר גבוהה. השוק של הונג קונג רשם תיקון של כ-4% במחירים הנומינליים בין אמצע 2021 לבין אמצע 2022 – שיעור הצמיחה החלש ביותר מכל הערים שנבחנו במחקר. למרות זאת, השוק לא עזב עדיין את טריטוריית הסיכון לבועה. סינגפור נהנית ממיצוב בינלאומי חזק כמרכז עסקים, ומחירי הדיור גדלו ב-11% נוספים בין אמצע 2021 לבין אמצע 2022.

יבשת אמריקה

ערי ארה"ב חוו צמיחת מחירים חזקה הרבה יותר מאז תחילת המגפה בהשוואה לשנים הקודמות. מיאמי ממשיכה ליהנות מהגירה חזקה פנימה ומעניין רב בקרב המשקיעים. היא רשמה את שיעורי צמיחת מחירי הרכישה ושכר הדירה השנתיים החזקים ביותר, ונדחפה עקב כך עמוק יותר אל טריטוריית הערכת-היתר. גם סן פרנסיסקו רשמה גידולים מרשימים במחירים. לאור היחלשות גיוסי העובדים לענף ההייטק והסיכויים להמשך הקיום של מודלי העסקה מרחוק ועבודה ההיברידית, הצפי עבור מחירי הדיור בסן פרנסיסקו הוא עגום למדי. חוסר האיזון בלוס אנג'לס כבר היה גבוה, וגדל אף יותר מאז השנה שעברה עקב כך שנגישות רכישת הנדל"ן כבר הגיעה קרוב לשיאים של כל הזמנים. בוסטון נהנתה מצמיחת ההכנסות הגבוהה ביותר מכל הערים במחקר, זאת על גבה של כלכלה חזקה ומגוונת. חוסר האיזון נשאר ללא שינוי ניכר לעומת השנה שעברה. מצד שני, ניו יורק הפגינה את צמיחת המחירים החלשה ביותר מאז אמצע 2021 מכל הערים האמריקאיות שנכללו במחקר. היא ממשיכה להיגרר אחרי ערים ומדינות נגישות יותר וגם ידידותיות יותר מבחינת מיסוי, עסקים ורגולציה.

רמות מחירי הנדל"ן בוונקובר ובטורונטו שילשו את עצמן ב-25 השנים האחרונות. המדד המשיך לשגר אותות אזהרה בשנתיים האחרונות. קפיצת המחירים האחרונה של 35% מאז המגפה אינה בת-קיימא. הזינוקים בשיעורי הריבית האחרונים של Bank of Canada יהיו ככל הנראה הקש ששבר את גב הגמל. תיקון מחירים מתבצע כבר עתה.

לאחר תקופת סטגנציה ארוכה, צמיחת המחירים בסאו פאולו גדלה מעט, אך השוק נותר עם הערכת מחירים הוגנת. ולמרות הגידול החד לאחרונה בשיעורי הריבית, הביקוש למשכנתאות חדשות נשאר מוצק. ייתכן שצפוי אפסייד נוסף בתחום הנדל"ן, זאת ככל שמתקרב סוף מחזור ההידוק המוניטרי והצפי הכלכלי נותר מוצק.

קרן המטבע הבינלאומית ממשיכה לחתוך את תחזיות הצמיחה העולמיות. אחרי שעדכנה כמה פעמים את תחזית הצמיחה ל-2022 כלפי מטה, כעת היא מפרסמת תחזית עגומה באשר לכלכלה הגלובלית בשנת 2023 וקובעת כי היא בדרכה להיתקל ב"מים סוערים".

על פי התחזית הנוכחית, הצמיחה הגלובלית תאט מ-6% ב-2021 ל-3.2% ב-2022 ול-2.7% ב-2023 לעומת 2.9% בתחזית קודמת. זהו שיעור הצמיחה הגרוע ביותר מאז שנת 2001, להוציא המשבר של 2008 והשלב החמור של משבר הקורונה.

האינפלציה צפויה להגיע לשיא בהמשך 2022 ולרדת מ-8.8% ב-2022 ל-6.5% ב-2023.

"הכלכלה הגלובלית ממשיכה להתמודד עם אתגרים משמעותיים, שנוצרו בעקבות ההשפעה של שלושה כוחות: הפלישה של רוסיה לאוקראינה, משבר יוקר המחיה שנוצר בעקבות לחצים אינפלציוניים הולכים וגוברים והאטה בסין". כך נכתב בדוח של קרן המטבע, בראשותה של קריסטלינה גאורגייבנה.

על פי התחזית, יותר משליש מהכלכלה הגלובלית יתכווץ ב-2023 בעוד שלוש הכלכלות הגדולות – ארה"ב, אירופה וסין – ימשיכו לקפוא. "בקיצור, הגרוע עוד לפנינו. אנשים רבים ירגישו תחושה של מיתון ב-2023", נכתב בדוח.

הכלכלות של ארה", אירופה וסין כבר נמצאות כל אחת בסוג מסוים של האטה, מה שמוסיף לחץ על כלכלות חלשות יותר, שכבר כעת מצויות במצב שביר יותר כשהם מתמודדות עם עול חובות כבד עדיין תחת השפעת משבר הקורונה. שיעורי ריבית גבוהים, עליית מחירי המזון וירידה בביקוש ליצוא מאיימים לדרדר מיליוני אנשים בעולם לחרפת רעב.

למרות העלאות הריבית שמקשות על הפעילות הכלכלית, קרן המטבע מזהירה כי אם יינקטו מעט מדי צעדים למאבק באינפלציה, הקשיים רק יתגברו בהמשך.

"המצב מאוד מאוד קשה, ואני סבור שארה"ב תיקלע למיתון בעוד שישה עד תשעה חודשים". כך אמר ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם והגדול ביותר בארה"ב מבחינת היקף נכסים.

לדברי דיימון, כלכלת ארה"ב "עדיין מתפקדת היטב" כרגע והצרכנים יהיו כנראה במצב טיוב יותר ממה שהיו בו במשבר 2008. "אבל אי אפשר לדבר על הכלכלה בלי להביא בחשבון את העתיד, והוא מאוד בעייתי", אמר דיימון ל-CNBC.

בין הגורמים שציין דיימון בפעמוני אזהרה, נמצאים האינפלציה הדוהרת, הריבית שעולה יותר מהצפוי, השפעת ההידוק הכמותי והתמשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

"אלה הם דברים מאוד מאוד רציניים, שאני חושב שידרדרו את ארה"ב ואת העולם למיתון – כלומר אירופה כבר נמצאת במיתון".

דיימון הוסיף כי אינו יכול להעריך כמה זמן יימשך המיתון. "זה יכול לנוע בין מיתון חלש למיתון קשה והרבה תלוי בהמשך המלחמה. נראה זה עומד להיות קשה, וצריך להתכונן".

כשהתבקש להעריך את המשך התנהגות השווקים אמר דיימון כי הוא צופה שמדדS&P 500    יכול בקלות לרדת בעוד 20% וכי "ה-20% האלה יכאבו יותר מ-20% הראשונים".

עוד אמר דיימון כי הוא מכין את הבנק בראשותו ל"הוריקן" כלכלי שנגרם על ידי הפדרל ריזרב ומלחמת רוסיה-אוקראינה. "אנחנו מתכוננים ומתכוונים להיות מאוד שמרנים בנוגע למאזן שלנו".

כך תכינו את השקעותיכם למיתון

אופ"ק+ הכריז על קיצוץ חד בתפוקות הנפט ושלח את מחיר הסחורה לשיא. (איך משקיעים בנפט?)

הגוף שנקרא אופ"ק+ כולל את אופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט ובראשן סעודיה, בתוספת מדינות שאינן חברות בארגון אך מתאימות את עצמן למדיניות שלו, ובראשן רוסיה.

הקיצוץ הנוכחי הוא החד ביותר שעליו הכריזו מדינות הנפט מאז התפרצות נגיף הקורונה ב-2020, והוא נעשה במטרה להעלות את מחיר הנפט מעל טווח המחירים של 90-120 דולר לחבית שבו נסחר הנפט לאחרונה על רקע החששות מפני מיתון עולמי, העלאות הריבית בארה"ב והדולר החזק.

ההכרזה על קיצוץ התפוקות באה למרות מחאה שהביע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. "הנשיא מאוכזב מההחלטה קצרת הרואי של אופ"ק+ לקצץ בתפוקות בשעה שהכלכלה העולמית מתמודדת עם ההשפעה השלילית של פלישת נשיא רוסיה פוטין לאוקראינה", נמסר מהבית הלבן.

בארה"ב מסבירים את תגובת ביידן בכך שבוושינגטון מעוניינים במחירי הנפט נמוכים על מנת למנוע מרוסיה הכנסות מנפט. בנוסף חוששים בארה"ב כי העלייה במחירי הנפט תגביר את הלחצים האינפלציוניים שיגרמו לצורך בעוד העלאות ריבית, מעבר לאלה שעדיין מתוכננות, וזאת בשעה שביידן עומד לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, ומחיר נפט גבוה עלול לפגום בתוצאותיהן מבחינתו.

לדברי גורמים באופ"ק, קיצוץ התפוקות נועד למנוע תנודתיות במחיר הנפט, ואינו מכוון להשגת מחיר מסוים.

לאחר קרוב לעשרים שנה, נפרדות קרנות הפנסיה מהאג"ח המיועדות שהבטיחו שליש מהתשואה שלהן, ועוברות למנגנון חדש להבטחת השלמת תשואה.

מאז שנת 2003 הנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה, הן החדשות והן הוותיקות, איגרות חוב מיועדות בריבית שנתית של 4.86% בשיעור של 30% מנכסיהן הכספיים. את שאר כספי החיסכון השקיעו הקרנות באופן חופשי בשוק ההון.

כעת, בתחילת אוקטובר, הוחלפה הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה מסוג "ערד", במנגנון הבטחת תשואה. רפורמה זו עוגנה במסגרת התקציב לשנים 2021-2022. איגרות חוב מסוג "ערד" הן איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד לטווח של 15 שנים המשלמות קופון חצי שנתי של 2.4% (או 4.86% שנתי). על פי המנגנון החדש, הקרנות ישקיעו את אותם הכספים שיועדו לרכישת אגרות חוב מסוג "ערד" בשוק ההון. על כספים אלו תעניק המדינה הבטחת תשואה שנתית בשיעור של 5.15% צמודה למדד.

הרפורמה צפויה לחסוך לקופת המדינה מיליארדי שקלים, על ידי הפחתת הוצאות הריבית מדי שנה ותאפשר גמישות ויעילות בניהול החוב הממשלתי תוך העמקת שוק החוב המקומי והבינלאומי.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "זהו יום היסטורי בו משרד האוצר מפסיק להנפיק אג"ח מיועדות מסוג "ערד" ומתחיל להבטיח השלמת תשואה לקרנות הפנסיה. מדובר ברפורמה שעברה כחלק מתקציב 2021-2022. הרפורמה צפויה לחסוך מיליארדי שקלים לקופת המדינה בשנים הבאות ומהווה עדות לחשיבות תפקודה הרציף של הממשלה והעברת התקציב".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "לאחר שנים רבות בהן שאפנו להביא להשלמת הרפורמה, ולאחר עבודה מאומצת בשנה האחרונה אנו שמחים שמנגנון הבטחת השלמת התשואה לקרנות הפנסיה יוצא לדרך. הרפורמה באגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה תאפשר ניהול חוב יעיל וגמיש יותר תוך העמקת שוק החוב המקומי והבינלאומי וחיסכון של מיליארדי שקלים מדי שנה לקופת המדינה. אני מברך על שיתוף הפעולה עם מנכ"ל משרד האוצר, אגף התקציבים באוצר, רשות שוק ההון וקרנות הפנסיה שהביא להצלחת השלמת הרפורמה".

סגן בכיר לחשב הכללי, גיל כהן: "ביטול הנפקת אגרות החוב המיועדות יאפשר תכנון יעיל יותר של הנפקות המדינה, פיתוח נוסף של שוק החוב הסחיר והוספת גמישות בניהול החוב הממשלתי".

סגן הממונה על התקציבים, איתי טמקין: "המהלך שהושלם למעבר ממנגנון של הנפקת אג"ח מיועדות למנגנון של הבטחת השלמת תשואה לקרנות הפנסיה, הוא מהלך שצפוי להוביל לשכלול שוק ההון הישראלי, להפחתת הוצאות הריבית העתידיות, וכל זאת, תוך שיפור זכויות העמיתים בקרנות הפנסיה. צעד זה, שקודם במסגרת חוק ההסדרים ומגיע לכדי יישום הוא פרי של שיתוף פעולה הדוק עם אגף החשב הכללי ורשות שוק ההון בהובלת מנכ״ל משרד האוצר ומהווה נדבך נוסף במאמצים שמוביל המשרד להתייעלות מתמדת בתקציב המדינה וכן לשכלול שוק ההון הישראלי והחיסכון הפנסיוני".

מתחילים לראות באופק את סוף העלאות הריבית בישראל. כך מעריך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. לדבריו, אם המדדים הקרובים לא יפתיעו לרעה, הריבית של בנק ישראל תעלה ברבע אחוז בכל אחת משתי הפגישות הבאות ותגיע בשיא לכ-3.25%-3.5%.

זבז'ינסקי מסביר כי הדבר החשוב ביותר בהחלטת הריבית של בנק ישראל לא הופיע בהחלטה עצמה, לא בתחזיות הכלכליות ולא בהודעת הנגיד בפתיחת מסיבת העיתונאים, אלא בתשובות לשאלות העיתונאים. אולם, לא מדובר באמירה ספונטנית, אלא במסר מתוכנן מראש. ניתן היה להבין זאת כי הנגיד אמר את הדברים ללא קשר ישיר לשאלה, הדגיש אותם וחזר עליהם עוד מספר פעמים במהלך מסיבת העיתונאים.

המסר של הנגיד היה כדלקמן – הוא הגדיר את הריבית הנוכחית כבר כמרסנת, רמז שתהליך עליית ריבית מהירה, שהוגדר ע"י בנק ישראל כ-Front loading, קרוב לסיום ותיאר רמה אליה שואף להגיע בנק ישראל בסוף התהליך "כשלוש פלוס".

בכך, מסמן בנק ישראל שקצב העלאת הריבית צפוי להתמתן בפגישות הקרובות ובעוד שתיים-שלוש פגישות, בינואר-פברואר 2023 תהליך עליית הריבית צפוי להסתיים. גם התחזית לעליית הריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל שצופה ריבית בנק ישראל ברמה של 3.5% בעוד שנה מכוונת לרמה זו.

בנק ישראל מסתמך בתחזית שלו על השיקולים הבאים:

• בשנה הבאה צפויה ירידה משמעותית בקצב הצמיחה מ-6% ל-3%. כפי שמציין בנק ישראל כבר יש אינדיקאטורים שמצביעים על התמתנות בפעילות.
• צפויה עלייה באבטלה מ-3.1% ב-2022 ל-3.5% ב-2023 תוך ירידה בשיעור התעסוקה מ-78.7% ל-77.9%. מדובר בממוצעים שנתיים, כך שעלייה באבטלה משפל לשיא או ירידה בשיעור התעסוקה משיא לשפל יכולות להיות חדות יותר.
• בנק ישראל מצביע על ירידה חדה בתחזיות הצמיחה בעולם ב-2023.
• מלבד ירידה בצמיחה בארץ ובעולם והרעה בשוק העבודה, התחזית לאינפלציה של בנק ישראל שעומדת על 2.7% מסתמכת על מחירי סחורות נמוכים יותר מהתחזית הקודמת ועל הקלה משמעותית בשרשרת ההספקה שכבר באה לידי ביטוי במשק הישראלי.

כצפוי על פי רוב התחזיות, בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.75%. זוהי ההעלאה החמישית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז החל בהעלאות בחודש אפריל.

רוב החזאים צפו כי ההעלאה תהיה אומנם בשיעור הזה, אבל לאחרונה היו גם כאלה שסברו כי ייתכן שבנק ישראל "יסתפק" בהעלאה של 0.5%.

מחד נתוני האינפלציה באוגוסט שהראו קצב איטי יחסית לתחזיות משכו לכיוון של העלאה מתונה יחסית, אבל מאידך בנק ישראל פועל בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, בראשם הפד האמריקאי, אשר אימץ גישה נצית במאבק באינפלציה והעלה את הריבית בחדות כמה פעמים רצופות. עם זאת, חשוב לציין כי בשונה מישראל, בארה"ב עומדת האינפלציה על קצב שנתי של יותר מ-8%.

לאחר ההעלאה הנוכחית עומדת כעת הריבית במשק על 2.75%.

בהודעה שצירף הבנק המרכזי להחלטת הריבית הוא מסביר כי האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.6%. האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד.

• הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה, שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
• מאז החלטת המדיניות האחרונה, השקל בלט בחולשתו כשנחלש מול הדולר ב-8%, מול האירו ב-6.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-5.9%.
• במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. האינדיקטורים לפעילות במשק ממשיכים גם הם להעיד על פעילות מוגברת ורמת התוצר גבוהה מהמגמה שהייתה חזויה בטרם משבר הקורונה.
• חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 6% ובשנת 2023 בשיעור של 3%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.6% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.5%.
• מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.9%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. קצב העלייה החודשי של מחירי השכירות התגבר, ואלו עלו באוגוסט ב-0.8%.
• משבר האנרגיה באירופה והמלחמה המתמשכת באוקראינה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, וההאטה בסין מובילים להתמתנות בפעילות הכלכלית בעולם.

במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.

השכר הממוצע במשק לשכיר בחודש יולי 2022 עמד על 12,113 שקל, עלייה של 3.4% לעומת יולי 2021, אז עמד השכר על 11.715 שקל. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עם זאת, בניכוי האינפלציה, אשר עומדת כעת על קצב שנתי של 5%, הסתכם השכר הממוצע במשק ב-10,731 שקל, ירידה של 1.7% לעומת יולי 2021, אז עמד השכר על 10,919 שקל.

מספר משרות השכיר עמד על 4,009 מיליון, עלייה של 5.4% לעומת יולי 2021 ועלייה של 0.5% לעומת יוני 2022.

באשר לשכר עובדי ההייטק, היפוך המגמה שנרשם ביוני, נמשך גם ביולי, כאשר השכר הממוצע בקרב עובדי ההייטק עמד על 27,294 שקל, עלייה של 3.6% לעומת יולי 2021.

עלייה נרשמה גם במספר משרות השכיר בתחום, אשר הסתכם ביולי ב-386,2 אלף, עלייה של 9.8% לעומת יולי 2021 ועלייה של 0.7% לעומת יוני 2022.

משרות בשכיר בתחום ההייטק היו 9.6% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לשיעורן ביוני 2022.

השכר הממוצע הגבוה ביותר בהייטק שייך לשירותי מידע עם 30,651 שקל בחודש, ואחריו תכנות וייעוץ בתחום – 28,990 שקל ומחקר מדעי ופיתוח – 28,715 שקל.

טלטלה בבנק השוויצרי קרדיט סוויס. הבנק, שמנהל כחצי טריליון דולר ושווי הנכסים שלו עומד על כ-760 מיליארד דולר, איבד יותר ממחצית משוויו בשנה החולפת. הזעזועים האחרונים בשווקים בטח לא היטיבו עימו, ולאחרונה התעוררו חששות בנוגע לאיתנותו הפיננסית.

אחת האינדיקציות החזקות היא סך חוזי ההחלף לסיכוני אשראי (CDS) על החברה שנמצאים בנקודה הכי גבוהה מאז 2008. חוזה החלף הוא למעשה ביטוח עבור מלווה כנגד אפשרות שהלווה יפשוט את הרגל. החוזה בעצם מגלם את סיכון האשראי של הלווה. היותם של חוזי ההחלף בשיא פירושה שהשווקים חוששים שהבנק קרוב מאוד לפשיטת רגל.

הרמה הגבוהה של 2008 מזכירה לרבים את פשיטת הרגל המפוארת של בנק ליהמן ברדרס בתחילת משבר הסאבפריים, וגורמת לחששות מפני גורל דומה לקרדיט סוויס.

בימים האחרונים קיים הבנק שיחות עם כמה מהמשקיעים הגדולים שלו בניסיון להרגיע את חששותיהם בנוגע לבריאותו הפיננסית.

במכתב ששלח מנכ"ל הבנק אולריך קרנר לעובדים הוא הודה בקשיים – "אנחנו בנקודה קריטית", אך הביע אמון בחוזקו של הבנק: "אנחנו בעיצומו של תהליך עיצבו מחדש של קרדיט סוויס לטווח הארוך, עם פוטנציאל משמעותי ליצירת ערך. לאור הקשרים העסקיים העמוקים שלנו, וההתמקדות בשירות של כמה  מהיזמים המצליחים בעולם, אני בטוח שיש לנו מה שצריך כדי להצליח" .

בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% היום, ומקביל יעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה ל-2023. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, בשבוע שעבר הבנק המרכזי בארה"ב העלה את הריבית בפעם השלישית ברציפות ב-0.75 נקודת אחוז ל-3%-3.25%. בנאומו הדגיש יו"ר הבנק ג'רום פאואל שהם נחושים להמשיך בכך גם על חשבון פגיעה משמעותית יותר בצמיחה ובאבטלה. הנחישות של הבנק המרכזי בארה"ב להוריד את האינפלציה מהדהדת בשווקים הפיננסיים בכל בעולם; תשואות האג"ח הממשלתיות זינקו והדולר ברמתו הגבוהה ביותר מזה כשני עשורים. בנוסף, בחודשיים האחרונים נרשם המספר הגדול ביותר של בנקים מרכזיים שהעלו את הריבית.

העלאות הריבית האחרונות ע"י הבנקים המרכזיים בארה"ב, באירופה ובשאר העולם לצד התחזקות הדולר – תומכים בעלייה של כ-0.75 נקודת אחוז גם בריבית בנק ישראל.

גם שוק העבודה בישראל תומך בהמשך עליית ריבית. באוגוסט שיעור האבטלה בגילאי 25 עד 64 עלה קלות ל-3.1%, אך זאת במקביל להמשך עלייה מרשימה בשיעור ההשתתפות לשיא של כמעט 82%.

בגזרת האינפלציה, הנפט ירד אך הבלו עלה, והתחזית שלנו למדד אוקטובר עלתה קלות. התחזית ל-12 החודשים הבאים נשארת על 2.8%, עדיין נמוך מהציפיות הנגזרות מהשווקים.

אירופה: האינפלציה עולה, הריבית גם תעלה

באשר לאירופה אומרים בהראל כי הסקטור העסקי בגוש האירו המשיך התכווץ גם בספטמבר, כך על פי האומדן הראשון למדד מנהלי הרכש שירד ל-48.2 נקודות. הנתון מאותת על התכווצות קלה בתוצר כאשר ענפי השירותים "סובלים" מצמצום הביקושים של משקי הבית ומסיום עונת הקיץ. בענף בתעשייה הסנטימנט יותר שלילי לאור אי‑הוודאות לגבי אספקת האנרגיה ומחירה, למרות המשך ההקלה ב"צווארי הבקבוק" הגלובליים. הסנטימנט השלילי בולט בגרמניה גם לאור ההאטה בביקושים מסין והמשך והעלייה הגבוהה יותר במחירי האנרגיה.

המשך העלייה במחירי האנרגיה (במיוחד בגרמניה) תרמה לכך שהאינפלציה בגוש האירו עלתה ל-10% בספטמבר (על פי האומדן הראשוני), ובניכוי מוצרי המזון והאנרגיה עמדה על 4.8%. האינפלציה הגבוהה תחייב את הבנק המרכזי להעלות את הריבית בחדות גם בהחלטה הבאה בנובמבר, למרות סימנים לכך שהגוש הולך למיתון.

תוצאות הבחירות באיטליה מגדילות את הסיכון

מרבית הכותרות באירופה בשבוע האחרון היו סביב ההודעה של פוטין על גיוס מילואים, שיבושים באספקת הגז, אינפלציה שמסרבת לשכוך, עליית תשואות האג"ח, ולא הבחירות הכלליות באיטליה. ג'ורג'יה מלוני (Giorgia Meloni), ראשת מפלגת "האחים של איטליה", כנראה תהיה ראשת הממשלה הראשונה של המדינה. הקמפיין האנטי-אירופאי של מפלגתה לצד החולשה של הכלכלה האירופאית והחובות הגואים מעלים מחדש את החששות מצעדים קיצוניים וחד צדדיים של איטליה עד כדי איום על קיומו של הגוש. חששות שיש בהם להמשיך ולהחליש את האירו ולהביא לפתיחת מרווחי הסיכון ופרמיות הסיכון באירופה.

יחד עם זאת, יש לזכור שגם ב-2011 וב-2018 דווקא עליות חדות בתשואות האג"ח באיטליה גרמו למי שהיה בשלטון לסגת מעמדות קיצוניות. בנוסף, במסגרת הקורונה איטליה קיבלה התחייבות לסכום משמעותי לטובת רפורמות ופיתוח, דבר שיחייב את הממשלה החדשה (לפחות כרגע) להמשיך ולעבוד בשיתוף פעולה עם שלטונות האיחוד.

הפחד שחזר לשווקים והטלטלות העזות במדדים הגיעו בספטמבר אל קרנות הנאמנות. הן הקרנות המסורתיות האקטיביות והן הקרנות הפסיביות רשמו פדיונות של כ-2.5 מיליארד שקל וכ-1.8 מיליארד שקל, בהתאמה.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, התעשייה כולה "ניצלה" בזכות הקרנות הכספיות שגייסו סכום עתק של כ-6.3 מיליארד שקל והפכו את הפדיון של כ-4.3 מיליארד שקל  לגיוס של כ-2 מיליארד שקל לתעשייה כולה. עם עליית הריבית במשק, עולה גם קרנן של הקרנות הכספיות, שקווי הדמיון שלהן אל פיקדונות בנקאיים הופכים אותן לאטרקטיביות אחרי שנים של תרדמת בחסות הריבית האפסית.

מתחילת השנה גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-13.9 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן בתעשייה גדל מכ-4.1% לכ-8.6%.

ספטמבר האדום בשווקים הפיננסיים

"הפד נחוש להחזיר את האינפלציה ליעד של 2% ויעשה כל שנדרש גם אם זה כרוך בפגיעה בנכסים, במשקי הבית ובצמיחה". את המשפט הזה אנו שומעים בחודשים האחרונים מפי חברי הפד' והיו"ר עצמו, אך נדמה שבחודש ספטמבר הבנת הכוונות של הפד חלחלה היטב לשווקים, כאשר שוק המניות בארה"ב חזר לתחתית שכרה בחודש יוני ומתחת לה, ושוק האג"ח החל לתמחר את ריבית הפד' החזויה באופן מציאותי יותר כשעקום התשואות האמריקאי חצה לכמה רגעים את רף ה-4%.

עקום התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בישראל הפגין התנהגות דומה כשזינק גם הוא אך באופן מתון יותר מהזינוק שנרשם בעקום האמריקאי. שוק המניות הישראלי, לעומת זאת, הגיב בירידות תלולות הרבה יותר מאשר מדדי המניות בארה"ב, לראשונה מזה חודשים רבים שבהם ביצועיו עלו באופן ניכר על ביצועי שוק המניות האמריקאי.

מסכי המניות ואיגרות החוב בשווקים נצבעו באדום תוך תנודתיות גבוהה אופיינית לתקופה זו, כאשר המשך התחזקות הדולר מהווה סיכון ממשי למדינות שיש להן חוב דולרי גדול ויחד עם זאת מגבירה את רמת האינפלציה כשהיבוא נעשה יקר יותר.

אנו נכנסים כעת אל הרבעון האחרון של שנת 2022, כשלפנינו נתוני אינפלציה קריטיים, פרסום דו"חות החברות לרבעון השלישי ומלחמה מתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, שעושה רושם שהשפעותיה המשמעותיות הנוגעות לאירופה בפרט ולעולם כולו בכלל, עוד לפנינו.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה שלילית מאוד כאשר מדד ה-S&P500 ירד בשיעור של 8.0%, מדד הנאסד"ק ירד בכ-9.1%, מדד הדאקס הגרמני ירד בשיעור של כ-7.6% ומדד הניקיי היפני סיים את החודש עם ירידה של כ-6.3%.

עוצמת שוק המניות הישראלי התערערה החודש, כשסיים את חודש ספטמבר במגמה שלילית מאוד, מדד ת"א 35 ירד ב-8.8%, מדד ת"א 125 ירד ב-9.1% ומדד ת"א 90 ירד בשיעור של 9.9%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה שלילית מאוד. מדדי התל בונד 60, 40, 20 ירדו בשיעור שנע בין כ-2.0% לכ-2.4%. מדד אג"ח קונצרני כללי ירד בכ-1.5%, ומדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בשיעור של כ-1.7%.

מי מוביל בפדיונות?

הקרנות הגדולות ממשיכות להוביל את הפדיונות. מתחילת השנה אלטשולר איבד 7.6 מיליארד שקל, מיטב איבד 2.8 מיליארד שקל, פסגות 2 מיליארד, קסם 1.9 מיליארד והראל 1 מיליארד.

ככלל, סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש ספטמבר בכ-12 מיליארד שקל, שמהווים הצטמקות של כ-3.2% מכ-375.1 מיליארד שקל לכ-363.1 מיליארד שקל. ירידה שנבעה מתשואה שלילית של התעשייה בשיעור של כ-2.7%, וקוזזה באופן חלקי כתוצאה מגיוס של כ-2 מיליארד שקל.

לקראת החלטת הריבית ב-3 באוקטובר, בנק ישראל צפוי להתלבט בין העלאה בשיעור של 50 נ"ב לבין העלאה בשיעור של 75 נ"ב. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי ד"ר גיל מיכאל בפמן ואסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון דודי רזניק.

לדבריהם, מחד סביבת האינפלציה בישראל האטה במקצת בחודש אוגוסט והמדד היה מעט נמוך מהתחזיות. מאידך מרבית הסימנים מראים כי סביבת האינפלציה צפויה להיוותר גבוהה מהגבול העליון של היעד. גם העובדה שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם מאמצים בשלב זה גישה ניצית יחסית תומכת בכך שבנק ישראל צפוי בסופו של דבר לאמץ אף הוא את הגישה הניצית ולעלות את הריבית ב-75 נ"ב השבוע.

עוד אומרים בלאומי כי על רקע המשך העלייה בריבית בנק ישראל לצד העלייה הצפויה בהיצע הדירות קצב העלייה של מחירי הדירות צפוי להתמתן.

לדבריהם, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות מצוי בסביבת שיא, והינו גבוה משמעותית בהשוואה לקצב עליית מחירי השכירות. אולם, במבט קדימה נראה כי קצב עליית מחירי הדירות צפוי להתמתן בחודשים הקרובים ותתכנה גם ירידות מחירים בשנת 2023, זאת במקביל להמשך העלייה בקצב השנתי של מחירי השכירות. התפתחות זו באה על רקע העובדה כי קצב מכירת הדירות, שהגיע לשיא במהלך 2021, מתחיל לרדת בהדרגה, בין היתר, עקב עליית הריבית במשק, וכן בשל הכבדת המיסוי על משקיעי הנדל"ן, שהקטינו את היקף פעילותם עקב כך. הימשכותו של תהליך העלאת הריבית בקצב מהיר, שצפויה להערכת לאומי להגיע לרמה של כ-3.5% בתחילת 2023, צפוי להוסיף ולהאט את קצב העסקאות לרכישת דיור, זאת בשילוב עם ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית במשק, ולתרום להמשך עליית מחירי השכירות.

בחודש אוגוסט, תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שמשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה ב-0.8% לעומת יולי. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות עלה בחודש אוגוסט ל-5.1% לעומת 4.7% ביולי השנה ו-1.9% באוגוסט אשתקד. יש לציין כי מדובר בקצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז ראשית שנת 2012.

במקביל, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) עלה מעט ועמד על כ-17.9% (יוני-יולי 2022 לעומת יוני-יולי 2021), לעומת כ-17.8% בחודש הקודם. בלאומי מציינים כי מדובר בסביבת עליית מחירים הגבוהה ביותר מאז שנת 2010.

הורדת תחזיות הצמיחה ב-OECD תמתן את פעילות הסחר של ישראל

באשר לעולם אומרים בלאומי כי ב-26 בספטמבר, פרסם ה-OECD את התחזית המאקרו-כלכלית העדכנית שלו לשנים 2022-2023. במסגרת הפרסום, עודכנו כלפי מטה במידה ניכרת תחזיות הצמיחה העולמיות לשנת 2023. במקביל, תחזית האינפלציה נותרה ברמה הגבוהה מיעד יציבות המחירים של מרבית כלכלות הארגון. תחזית ה-OECD הינה להימשכותו של תהליך ההידוק המוניטארי המהיר ברחבי העולם, תוך שמירה על ריביות ברמה גבוהה לאורך שנת 2023 לפחות.

בעדכון הנוכחי (ספטמבר 22) לעומת התחזית הקודמת (יוני 22), תחזית הצמיחה לכלכלה הגלובאלית הופחתה בכ-0.6 נקודות אחוז לרמה של 2.2% בלבד. בפרסום ה-OECD הודגש כי מדובר בנתון נמוך משמעותית בהשוואה לתחזיות שהיו לפני פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, המשקף אובדן תוצר גלובאלי המוערך בכ-2.8 טריליון דולר.

באשר להתפתחות הצמיחה בכלכלות הגדולות, נציין כי להערכת ה-OECD, שיעור צמיחת התוצר של ארה"ב צפוי להאט בחדות ב-2023 ל-0.5% בלבד, נתון המשקף צמיחה אפסית לנפש. בגוש האירו, צפויה האטה משמעותית בצמיחה בשנה הבאה לשיעור של 0.3% בלבד, תוך סיכון להתכווצות בפעילות הכלכלית במספר כלכלות אירופיות במהלך חודשי החורף. זאת, על רקע משבר האנרגיה באירופה, אשר עלול להוביל למחסור של ממש באנרגיה, וכתוצאה לירידה בתוצר ולאינפלציה גבוהה יותר בקרב מדינות אירופה החברות ב-OECD (בממוצע). בבריטניה הצפי הוא לקיפאון בפעילות הכלכלית ב-2023, ולצמיחה שלילית לנפש. הצמיחה בסין צפויה לרדת ל-3.2% השנה, על רקע החלה של סגרים והגבלות על הפעילות עקב התפרצויות של תחלואה בקורונה, וחולשת שוק הנדל"ן. תמיכה בפעילות מצד קובעי המדיניות עשויה לעזור בהתאוששות מסוימת בקצב הצמיחה ב-2023.

לסיכום, תחזיות הצמיחה העולמיות התעדכנו כלפי מטה, והסיכונים לתחזית מוטים כלפי מטה, ובראשם אפשרות להתכווצות התוצר בחלק ממדינות אירופה על רקע השלכות משבר האנרגיה ביבשת. התפתחות זו, עלולה להכביד על פעילות הסחר של ישראל במהלך שנת 2023, ולהוביל להתמתנות בקצב צמיחת היצוא המקומי, זאת מאחר שמדובר בשותפות הסחר העיקריות של ישראל. במבט קדימה, נראה שגם הגופים הכלכליים, שצפויים לפרסם עדכון לתחזיות שלהם במהלך אוקטובר, בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית, יצביעו על מגמה דומה לזו של ה-OECD.

ארה"ב: צפויה האטה ניכרת בצמיחה, הריבית תגיע ל-4.6%

באשר לארה"ב אומרים בלאומי כי החלטת הריבית הניצית של הפד שלחה את התשואות לשיא של כ–15 שנה. כל עוד האינפלציה לא תראה סימני האטה משמעותיים נראה שהפד ימשיך בהעלאות של 50 נ"ב לפחות בכל החלטה.

העלאת הריבית בארה"ב באה על רקע האינדיקטורים שמצביעים על צמיחה, "צנועה", של ההוצאות והייצור, אך התעסוקה המשיכה להתרחב בצורה משמעותית בחודשים האחרונים, ושיעור האבטלה נותר נמוך מאוד. יו"ר הפד הדגיש את "החיסכון העודף" של משקי הבית מתקופת הקורונה, מה שיכול לתמוך בביקושים למרות העלאות הריבית. סימנים לכך נראו השבוע גם בנתוני הצריכה הפרטית שהיו גבוהים מהצפי.

הפד שב והדגיש את המחויבות להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%, תוך מעקב אחר מצב הכלכלה. המדיניות תותאם לסיכונים העלולים לפגוע בהשגת יעדי האינפלציה והתעסוקה.

האינפלציה נותרה גבוהה, מצב המשקף חוסר איזון בין ההיצע לבין הביקוש בתחומים מסוימים. נראה שתנאים אלו נוצרו על רקע היציאה מתקופת הקורונה. בנוסף לכך, האינפלציה הושפעה מהתייקרות מחירי מזון ואנרגיה ומלחצי מחירים נרחבים יותר מאשר השפעת רכיבים אלו – כלומר הפד מדגיש שהאינפלציה הינה נרחבת ברמת "הליבה". המלחמה באוקראינה והאירועים הנלווים לה, כמו תגובת רוסיה להטלת הסנקציות, יוצרים לחץ נוסף כלפי מעלה על האינפלציה, זאת תוך כדי הכבדה על הפעילות הכלכלית העולמית.

הוועדה שמה דגש "עליון" על סיכוני האינפלציה והחריגה מן הסביבה של יציבות מחירים. בשלב זה, ניתנה קדימות לחזרה ליעד של הפחתת האינפלציה, זאת מעל ומעבר ליעדים אחרים. המסר של יו"ר הפד הוא שלנוכח עוצמת שוק העבודה של ארה"ב, שמאופיין בעת הנוכחית במחסור ניכר של עובדים ושוק עבודה הדוק ביותר, המשק יכול "לשאת" בהעלאות הריבית. הוועדה צופה עוד העלאות ריבית ובנוסף הצמצום המוניטרי ימשך באמצעות צמצום מאזן הפד, תוך צמצום אחזקת אג"ח ממשלת ארה"ב וחוב מגובה משכנתאות – MBS – זאת בהתאם לתוכניות להפחתת של גודל המאזן של הפד שהוצגו בחודש מאי.

ועדת ה-FOMC פרסמה את התחזיות לצמיחת התוצר, האבטלה, האינפלציה והריבית לשנים 2022-2025 וגם בטווח הארוך יותר, שאיננו מוגדר בזמן. הערכות אלו הן חשובות מאוד על מנת להבין את התוואי העתידי הצפוי על ידי הפד. הערכות אלו, עוד מחודש יוני 2022, אותתו בצורה ברורה וחד משמעית על העלאת הריבית לכ-4% בסוף 2022, אך נראה שלקח זמן עד שהשוק הפנים את הדברים. תוואי זה של תחזית הפד משקף את "המדיניות המוניטרית ההולמת".

המסר מן התחזית הוא שבתקופה הקרובה צפויה האטה ניכרת של הצמיחה בארה"ב, במידה רבה יותר מאשר בהערכות מחודש יוני. המגוון המלא של התחזיות מצד חברי ה-FOMC מצביע על צמיחה אפסית בארה"ב ב-2022-2023. התחזית לשיעור האבטלה הועלתה, אם כי לנוכח העוצמה החריגה של היצע חסר של עובדים בארה"ב, שיעור האבטלה איננו צפוי לעלות לרמה גבוהה. תחזיות האינפלציה של הפד לשנים 2022-2023 הועלה מן התחזית הקודמת והחזרה ליציבות מחירים, התואמת את הגדרת "היעד הממוצע" צפויה להיות הדרגתית וצפויה להיות מושגת עד לשנת 2024. הפד מדגיש את הרכב האינפלציה, עם עליות מחירים גדולות יותר במרכיב "הליבה" של מחירי הצריכה הפרטית, מצב שצפוי להביא את הפד לעוד העלאות ריבית.

תוואי העלאות הריבית הצפוי על ידי הפד הועלה ביחס לתוואי שהיה צפוי בתחזיות של חודש יוני – לכ-4.6% (חציון התחזיות) בתחזית העדכנית לעומת 3.8% (חציון) בתחזיות מחודש יוני. מבחינת טווח התחזיות, לו ראוי לתת משקל גדול, לנוכח מידת אי-הוודאות הגדולה, רמת הריבית לסוף 2023 צפויה להיות בטווח של 3.9-4.9%. ככל שתושג התקדמות בהשגת יציבות מחירים, הפד יוכל להאט את קצב העלאות הריבית.

הדגש מצד הפד הוא שהריבית תישאר ברמה גבוהה יחסית לאורך זמן ולא תופחת במהירות, זאת גם במסגרת של צפי להאטה משמעותית של צמיחת המשק ועלייה מסוימת בשיעור האבטלה. המטרה של הפד הינה ליצור "לחץ" על הפעילות הכלכלית דרך צמצום והידוק של התנאים הפיננסיים וככל שתנאים אלו יתהדקו, הפד יוכל לבחור בקצב שונה של העלאות ריבית ולהתאים את המדיניות בהתאם (וגם להפך). בטווח הארוך יותר, שאיננו מוגדר מבחינת שנים, אלא יותר כהצהרת מדיניות לגבי "יעד ביניים", הפד צפוי להפחית בעתיד את הריבית, אך לרמה שהינה עדיין חיובית במונחים ריאליים, זאת תוך שמירה של ריבית ריאלית על פני כל עקום התשואות הריאלי של שוק איגרות החוב הממשלתי של ארה"ב.