אסבסט במוצרי ג'ונסון אנד ג'ונסון. המניה צללה ביותר מ-12% בשבוע האחרון.
בית המשפט קבע כי החברה תשלם 4.9 מיליארד שקל פיצויים בסך הכול ל-22 נשים ובני משפחותיהן
על פי דיווח של רוירטס, משנות השבעים עד שנות האלפיים המוקדמות ידעו בכירים בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון כי באבקת טלק התינוקות שמייצרת החברה יש כמויות קטנות של אסבסט.
הבכירים בחברה בחרו שלא ליידע את הציבור או את הרגולטור. הבכירים כללו מנהלי מכירות, רופאים ועורכי דין.
עוד התגלה שג'ונסון אנד גו'נסון מסרה דיווחים סותרים לרשות המזון והתרופות האמריקאית, FDA.
פעם דיווחה על מוצר נקי מאסבסט ופעם דיווחה על כמויות קטנות של אסבסט שלא מהוות בעיה.
לאחר גל תביעות נגד ג'ונסון אנד ג'ונסון כי הטלק מסרטן, גורם לסרטן השחלות ולסוגים נוספים של סרטן, ביולי האחרון גזרו המושבעים במיזורי שהחברה תשלם פיצויים על סך 4.9 מיליארד דולר ל-22 נשים ובני משפחותיהן. החברה צפויה לערער על ההחלטה.
לטענת ג'ונסון אנד ג'ונסון, הממצאים מוטעים ושגויים. "הקונצנזוס המדעי הוא שטלק באבקות טלק לגוף אינו מסרטן, ללא קשר למה שמכיל הטלק. אבקת הטלק של ג'ונסון אנד ג'ונסון מעולם לא הכילה ולו שארית קטנה של אסבסט". עקב החשיפה כבר ירדה מניית החברה ביותר מ-8%.
הנאסד"ק צונח לכיוון 6,500 נקודות, והשאלה מה יקרה מכאן?
בסקירה מיוחדת של בית ההשקעות אופנהיימר המבוססת על ניתוח הטכניהמסקנה היא שהתנודתיות והירידות יכולים להיות עוד בטווח הקצר, אבל לפחות בהסתמך על ההיסטוריה, השוק צפוי לעלות משמעותית בטווח של 6-12 חודשים.
באופנהיימר מסבירים כי הסקירה נועדה לספק אינדיקציות בעקבות מהלך הירידות בשווקים, ולאחר שמדד ה S&P500 ירד משיאו בשיעור של כ-14%. האנליסט הטכני הראשי של אופנהיימר, ארי וואלד מספק תמונת מצב עדכנית ואת תובנותיו לגבי כיוון השוק בטווח הקצר ובטווח הארוך, והמלצות האלוקציה הסקטוריאלית בארה"ב.
"בעקבות הירידות, כ-17% מהמניות הנסחרות בבורסת ניו יורק נמצאת מעל ממוצע נע ל-200 יום, מצב חריג שלאחרונה התרחש בשנת 2016", כותב וואלד, ומוסיף – "בהסתכלות על תבנית ההתנהגות ההיסטורית של שוק המניות בארה"ב מאז 1994, לאחר מצבים כאלה נוטים השווקים להציג ביצועים חזקים בתקופה של 6-12 חודשים לאחר מכן.
"יחד עם זאת, בתקופה מיד לאחר המצב, של חודש עד שלושת החודשים הראשונים, השווקים מתאפיינים עדיין בביצועי חסר, ובכך נראה כי בשלב הקרוב נדרשת זהירות מאפיקי סיכון, במיוחד במידה ורמת התמיכה של 2,500 נקודות במדד ה-S&P לא תחזיק"
האסטרטג הטכני של אופנהיימר ממשיך להחזיק בדעה חיובית על סקטור הטכנולוגיה, לאחר חולשה ממושכת בששת החודשים האחרונים, ורואה תמיכה למניות הסקטור ברמה הנוכחית. במקביל להמלצות הקיימות על סקטור הטכנולוגיה וסקטור הבריאות בארה"ב, עובר ארי וואלד להמלצה חיובית יותר על סקטור הנדל"ן (REIT) אותו מעלה ל Market Weight. בין מניות ה REIT המומלצות מציין ארי וואלד את מניית American Tower (סימול: AMT), מפעילת מגדלים אלחוטיים המדורגת Outperform באופנהיימר.
לעומת זאת, עובר האסטרטג הטכני של אופנהיימר להמלצה שלילית על סקטור האנרגיה, בעקבות שבירת רמות תמיכה ארוכות טווח וחולשה בולטת בשוקי הנפט והסחורות. היסטורית, לאחר ירידות חדות במחירי הנפט, לוקח זמן רב למניות חברות האנרגיה להתאושש. ארי וואלד מציג רשימה ארוכה של מניות חברות האנרגיה ששברו את רמות התמיכה לאחרונה, כגון מניות APA, NBL, FTI, XEC, DVN, HP, NFX, WMB.
אופנהיימר ממליצים על יורוגן – מחיר יעד של 75 דולר
WIX – עלייה של 20% במספר המנויים; רווח למניה של 0.39$ – מעל התחזיות; אופנהיימר מעדכנים התחזית
משקיעים בקרן הטכנולוגיה של סופטבנק גרופ קורפ נרתעים מהשקעה מתוכננת של 16 מיליארד דולר ב- WeWork, המובילה בתחום חללי העבודה.
על פי פרסום בוול-סטריט ג'ורנל, קרנות ההשקעה של סעודיה ואבו דאבי חוששים לגבי ההשקעה ושווי ההשקעה לרכישת גרעין השליטה ב-WeWork שבינתיים רק מפסידה.
קרן ויז'ן (Vision Fund) של סופטבנק היא אחת מבעלות המניות העיקריות של WeWork, לאחר שרכשה אשתקד קרוב לחמישית ממניות החברה בהשקעה של 4.4 מיליארד דולר על בסיס שווי של 20 מיליארד דולר. לאחר מכן התחייבה סופטבנק להשקיע 4 מיליארד דולר נוספים, כולל התחייבות בסך 3 מיליארד דולר בחודש שעבר על בסיס אומדן שווי של 45 מיליארד דולר.
ההשקעה החדשה תשקף שווי של כ-36 מיליארד דולר לWeWork כך לדברי המקורות וכפי שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל. ההשקעה הנוספת תביא את סך השקעותיהן של סופטבנק והחברות המסונפות שלה ב-WeWork ליותר מ-24 מיליארד דולר.
קרן פבליק אינווסטמנט פאנד (PIF) של סעודיה וקרן מובאדלה אינווסטמנט של אבו דאבי השקיעו את חלק הארי של 100 מיליארד הדולר שגייסה קרן ויז'ן של סופטבנק. גודל החזקותיהן מאפשר להן למעשה להטיל וטו על השקעות מסוימות, ומעניק להן השפעה רבה על אישור מהלכיו של סאן מנכ"ל החברה.
ההתנגדות לעסקת WeWork החדשה היא יוצאת דופן מבחינתו של סאן, שרגיל לפעול בחופשיות ומצליח בדרך-כלל להשקיע בהתאם לרצונו. סאן בן ה-61 הפך את סופטבנק מספקית מכשירי טלפון סלולריים יפנית משעממת לאחת ממשקיעות הטכנולוגיה המשפיעות ביותר בעולם, שמשקיעים נכנעים לחזונה המבוסס על אינסטינקט יותר מאשר על ניתוח פיננסי מסורתי.
חלק מהמקורות אמרו כי ל-PIF ומובאדלה היו ספקות לגבי החוכמה בהכפלת ההשקעה בWeWork, וגם לגבי אומדן השווי הגבוה שלה. WeWork צפויה להפסיד השנה כ-2 מיליארד דולר, והקרנות הביעו חשש שהמודל העסקי שלה יהפוך אותה לפגיעה אם תתרחש האטה כלכלית, כך אמרו חלק מהמקורות.
ל-PIF ומובאדלה יש השקעות כבדות בנדל"ן, והן אמרו לבכירי סופטבנק כי הן מעדיפות שהקרן תמשיך לבצע השקעות טכנולוגיה.
WeWork מגדילה הכנסות, אבל גם ההפסד גדל
Wework בחלל: האם החברה שווה 20 מיליארד דולר? לא
חללי עבודה משותפים – מה זה? מה היתרונות? מה מקבלים ובאיזה מחיר?
ההון הלא רלבנטי של החברות האמריקאיות
הן גייסו כאן כסף זול, מניבות תשואה מאכזבת, רושמות נכסים בערך גבוה המתבסס על שיעור היוון של 4.5-5% בשעה שהריבית בארה"ב 2.5% – כשירשמו בספרים את המספרים הנכונים, יהיו חברות שיאבדו את רוב ההון שלהן
חברות הנדל"ן האמריקאיות שגייסו כאן אג"ח בעשרות מיליארדי שקלים, הצליחו לעשות זאת בגלל סיבה אחת פשוטה – פערי הריביות בין ישראל וארה"ב. כאן היה להם יותר זול לגייס. הן לקחו שקלים הפכו אותם לדולרים, רכשו נכסים וקיבלו עליהם….תשואה נמוכה.
הבעיה של החברות האלו, היא לא היקף החוב העצום שלהם, אלא ההשקעות והנכסים שלהם. רוב החברות האלו ממוקד בשוק האמריקאי באזור מנהטן, ברוקלין וניו יורק בכלל. הנכסים נחשבים טובים. חלק מהחברות האלו יזם והקים/ מקים את הנכסים בעצמו, ורובן משכירות את הנכסים בהמשך.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
המגייסות האמריקאיות – הבעיה העסקית
כן זה ערבוב של חברות יזמיות עם חברות נדל"ן מניב. הנכסים האלו מניבים תשואה של 4.5%-5% בשנה – תשואה דולרית, וכאן הבעיה. זו לא תשואה שמשאירה רווח משמעותי, זו לא תשואה שבהכרח "משלמת" את המימון – לגייס בריבית שקלית של 5% ולהשקיע בנכס שמשיג תשואה דולרית של 5%, זה ממש לא ביג דיל, זה יכול להיות ביג "אסון".
זו בעיה עסקית – אין מרווח משמעותי. אבל זו לא הבעיה היחידה של החברות האמריקאיות.
המגייסות האמריקאיות – הבעיה החשבונאית
הריבית בארה"ב עלתה ארבע פעמים במהלך השנה, ממש לאחרונה היא עלתה בעוד 0.25% ל-2.5%. כשהריבית עולה, ערך הנכסים יורד!
ערך הנכסים של המגייסות האמריקאיות נשען על הערכות שווי. בהערכות השווי מתייחסים לנתון שנקרא שיעור היוון – מדובר בתשואה שמשקיע פוטנציאלי היה דורש על השקעה בנכס מסוים. ככל שהתשואה הנדרשת עולה כך התקבולים העתידיים מהנכס שווים פחות – כי כשמתרגמים אותם למונחים של היום הם שווים פחות.
התשואה הזו (שיעור ההיוון) תלויה במספר גורמים ובעיקר בריבית על נכסים חסרי סיכון (זו הריבית הבסיסית) כשעלייה יש להוסיף ריבית שנובעת מהסיכון של הנכס הספציפי. ככל שהנכס בטוח ויציב יותר, כך התשואה הנדרשת תהיה נמוכה יותר, וככל שהוא יהיה מסוכן יותר כך הריבית שתידרש עליו תהיה גבוהה יותר.
וכמה "דורשים" המשקיעים בארה"ב? על סמך הדוחות הכספיים של החברות האמריקאיות/ המגייסות האמריקאיות, התשואה הנדרשת, משמע שיעור ההיוון הוא 4.5%-5%. האמת – זה כלום. זה אפילו מצחיק. נכון, אתם במנהטן בניו יורק, אתם במקום המבוקש בעולם. אבל אצם גם במקום מסוכן, אחרי רצף של עליות במחירי הנדל"ן, ואתם במקום שבו הריבית עלתה, ואלטרנטיבות ההשקעה (התחליפים) הפכו לאטרקטיביים יותר.
ההנחה הגלומה בהערכות השווי של הנכסים שמשקיעים מעוניינים/ רוצים להשקיע בנכסים האלו שיניבו להם תשואה של 4.5%-5%. אבל האם אתם הייתם משקיעים בנדל"ן כדי לקבל תשואה כזו, כאשר הריבית הבסיסית (חסרת סיכון) היא 2.5%.
אתם יכולים להשקיע באגרות חוב של ארה"ב הגדולה ולקבל ריבית בסדר גודל של 2.5% על השקעות לטווח קצר ועד 2.9% על השקעות לטווח של 10 שנים. אז שווה לכם לקחת סיכון בנדל"ן בניו יורק, ולקבל רק עוד 1.5%-2% תשואה? כנראה שלא.
פרמיית הסיכון בהערכות השווי מאוד נמוכה, ועד כמה נמוכה, אפשר להבין דווקא מהחברות הישראליות שעוסקות בנדל"ן מניב. בארץ, הריבית היא 0.25%, ריבית הפריים היא 1.75%, והחברות הגדולות מספקות שערוכים והערכות שווי לנכסים שנחשבים חזקים לפי שיעור היוון של 7%-8%. פער/ פרמיה של 5%-6% ויותר. אז למה הפרמיה בארה"ב היא רק 2%, ופה היא 6%? מי צודק ומי טועה? ומה זה חשוב בכלל?
אז תתפלאו – אנחנו צודקים. אנחנו בארץ מגלמים סיכון ריאלי יותר. שם, בארה"ב הגדולה – לא מתמחרים נכון את הסיכון (בינתיים); ולמה זה חשוב כל כך? כי ברגע שהסיכון יתומחר בספרים, כלומר, ברגע ששיעור ההיוון של הנכסים במסגרת הערכות השווי יעלה, אז ערך הנכסים כאמור יירד, וזה יכול להיות משמעותי מאוד.
עד כמה משמעותי? עלייה של 1% בשיעור ההיוון, יכולה "לגלח" מהשווי של הנכס סביב 15%. עלייה של 2% כפול – קרוב ל-30% , וזה לא בשמיים.
וכשערך הנכסים יורד, ההון יורד, רק שהוא יורד בשיעור גבוהה יותר. המודל של החברות האלו הוא מודל ממונף – לוקחים כסף (מישראל) משקיעים בחברות נכס (חברות ייעודיות שמחזיקות בנכס), וממנפים גם את השכבה הזו. מינוף על גבי מינוף, כאשר ההון העצמי מהווה חלק קטן יחסית מהמאזן – זה משתנה כמובן בין החברות, אבל בואו נתייחס למקרה ה"יציב ביותר" – נניח שההון מהווה 50% מערך המאזן/ ערך הנכסים.
במצב כזה, יציב לכאורה, ירידת ערך הנכסים ב-30% (עלייה מוערכת בשיעור ההיוון של כ-2%), מתגלגלת לירידה של 60% בהון העצמי – OMG.
החברות האמריקאיות – כדור השלג
כשמגיע סחרור קשה לדעת מתי הוא ייפסק. מה זה קשה? אי אפשר לדעת. אנחנו נמצאים בסחרור. יכול להיות שזה יהיה בסופו של דבר מכה קלה בשוק, יכול להיות שזו תהיה קריסה גדולה; ויכול להיות וזה קורה די הרבה, שעוד כמה חודשים טובים נדע "מי שחה ערום", ואחרי זמן מה, נישאר עם החברות הטובות והאיכותיות.
אלא שבינתיים התהליך המדבק הזה, יוצר מציאות חדשה – אי אפשר לגייס חוב, אי אפשר למחזר חוב. כשאגרות החוב צונחות והתשואה האפקטיבית עליהן עולה, אי אפר לגייס חוב – הגופים המוסדיים מחפשים (לרוב) למכור לא לקנות; והחברות לא יכולות להרשות לעצמן חוב יקר בתשואה המגולמת באג"ח כיום – לגייס חוב בריבית של 15%, 17%, 20%, זו בעצם הודאה על פשיטת רגל.
החברות האמריקאיות – הלקח
עולם כמנהגו נוהג, ואין חדש תחת השמש. הציבור משקיע כספים בקרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות פנסיה.
הגופים האלו עמוסים בכסף שלנו ומחפשים השקעות אטרקטיביות. הריבית אפסית וצריך לייצר תשואה. הריבית אפסית ויש הרבה כסף שמחפש אלטרנטיבה, אז הוא זורם בהתחלה לנכסים טובים, ואחר כך לבינוניים ואחר כך לנכסים לא מי יודע מה – זה היה תמיד, וגם במקרה הנוכחי.
הכסף זורם לאגרות חוב ממשלתיות, ואחר כך, לאגרות חוב של חברות חזקות בארץ, ואחר כך לאגרות חוב של חברות פחות חזקות, ותוך כדי גם לחברות אמריקאיות.
המסקנה – אל תצפו לשינוי. זה הטבע האנושי. זה ישנה צורה, זה ישנה שם, אבל תמיד תאוות הבצע תגבר על הפחד וכספים יזרמו לנכסים מסוכנים בעטיפה סולידית. קל לפתות את מי שרוצה להתפתות.
אג"ח אמריקאיות – המקרה של אול-יר
הנדל"ן המניב בישראל הוא התחום הכי ממומן בארץ – כך עולה מבדיקה של בנק ישראל.
המערכת הפיננסית בישראל חשופה לענף הנדל"ן המניב יותר מאשר לכל ענף אחר במשק, כותבים הכלכלנים של בנק ישראל ומוסיפים – " להערכתנו היקף האשראי שניתן בישראל לענף עומד על 140 מיליארד ש"ח, והם מהווים כ-16% מהאשראי למגזר העסקי.
"כ-100 מיליארד ש"ח מתוכם ניתנו לחברות הציבוריות שאת יציבותן הפיננסית אנו מנתחים, ורוב הסכום הזה ניטל כאג"ח תאגידיות נסחרות (אלה מהוות 35% מהאג"ח התאגידיות בארץ, ללא בנקים וביטוח).
"שטחיהם של הנכסים המניבים (במונחי מ"ר) גדלו בין 2009 ל-2017 בכ-3% לשנה בממוצע, והגידול התרכז בנכסים למשרדים ולמסחר. בד בבד עלה משמעותית השווי ההוגן של הנדל"ן המניב, אך עלייה זו מתונה מעליית השווי של הנדל"ן למגורים. שטחי המסחר תופסים נתח משמעותי מהשווי ההוגן של סך הנכסים המניבים, גם בהשוואה בין-לאומית.
"רווחיות החברות הציבוריות בענף הנדל"ן המניב נובעת במידה רבה מרווחי שערוך – הממוצע השנתי בין 2010 ל-2017 עומד על כ-46% מהרווח לפני מס שהשיגו כלל החברות.
"בין 2009 ל-2017 שיפרו החברות לנדל"ן מניב את הפרופיל הפיננסי. משנת 2011 לא חל שינוי משמעותי בהיקף החוב הפיננסי, אף על פי שהשערוכים המצטברים גדלו במשך הזמן.
"בין 2009 ל-2017 נמחקו חברות לנדל"ן מניב שהפרופיל הפיננסי שלהן טוב פחות מפרופיל החברות שנותרו סחירות בבורסה. מתוך 19 החברות שנמחקו, 10 נמחקו עקב הסדר חוב.
"בין 2009 ל-2017 ירדה משמעותית ההשקעה בנכסים מניבים בחו"ל אך פיזורה הגאוגרפי עלה. את הירידה המשמעותית בהחזקות במדינות מפותחות קיזזה חלקית הגדלת ההחזקות באזורים מפותחים פחות.
"היות שהמערכת הפיננסית חשופה לנדל"ן המניב, והיות שהענף נטל חלק משמעותי במשברים פיננסיים שונים, יש לנטר אותו. אך מאחר שבישראל קיים מחסור בנתונים (כגון מחירי הנכסים, שיעורי התפוסה ודמי השכירות למ"ר), ניתן לנתח את המגמות בו רק בדיעבד ועל יסוד הדוחות הכספיים. הדבר מקשה על הניסיון לזהות מבעוד מועד אם מתפתח סיכון מערכתי.
סלע קפיטל רוכשת נדלן מניב בנצרת עלית – תשואה של…
בעקבות פגישת עם הנהלת חברת טבע (TEVA), אנו משמרים את המלצתנו על Perform. במידה רבה, הסתכלות שלנו על טבע שמנוהלת על ידי קאר שולץ, מתמקדת בתהליך ארגון מחדש והורדת הוצאות בחברה, כאשר הפגישה חיזקה את רמת הביטחון בנוגע ליכולת החברה להשיג את יעדיה לשנת 2019.
בנוגע להתייעלות, מהלך הפחתת ההוצאות התפעוליות הושלם ברובו, אך יש עדיין מקום לשפר את עלויות הייצור. החברה סגרה 7 מפעלים בשנת 2018 ותסגור מספר דומה ב-2019.
טבע ציינה כי 90% מהייצור נעשה רק ב-12 מפעלים. מוצר Ajovy (Fremanezumab) לטיפול במיגרנות אמור להוות אחוז משמעותי בצמיחת החברה החל משנת 2021 (אנו צופים הכנסות של 620 מיליון דולר בשנת 2022), והביקוש למוצר הוא מעל לציפיות החברה, עם 30% נתח השוק (Aimovig של אמג'ן ב-52% ו-Emgality של אלי לילי 15%).
Ajovy צפוי להיות מאושר באירופה בסוף הרבעון הראשון 2019, עם השקה בגרמניה בסוף הרבעון השני 2019. טבע גם מציינת כי מנוע צמיחה נוסף לטווח הארוך הוא מוצרי biosimilars. הקמת מתקן הייצור של biosimilars בגרמניה תסתיים עד סוף 2019 ותהליך האישור צפוי לקחת עד כשנתיים. בשורה התחתונה, הנהלת טבע מציגה עד כה התקדמות ביישום תכניותיה, אבל אנו צופים בשנת 2019 חולשה בנתונים הפיננסיים, ומעריכים כי מניות TEVA תתקשה להשיג ביצועי יתר בטווח הבינוני.
מנגד, במיטב דש אופטימיים במיוחד על טבע. הערכת האנליסטים של בית ההשקעות שהחברה תציג בשנה הבאה הכנסות גבוהות מהנחיות הנהלת החברה. ההמלצה של מיטב דש על טבע עלתה לתשואת יתר ומחיר היעד עלה ב-2 דולר ל-23 דולר, לעומת מחיר של 16.5 דולר בשוק.
יונתן קרייזמן ממיטב דש כתב בהערכתו כי המימושים האחרונים במניית טבע יצרו הזדמנות במניה עקב שלוש סיבות מרכזיות: חששות כבדים מדי ביחס לפרשת הגבלים עסקיים בארה"ב; שחיקה נמוכה ביחס לצפי לקופקסון בשנה הקרובה ותחזיות פסימיות מדי לגבי מגזר הגנריקה בארה"ב. "ב-2019 תציג טבע הכנסות של 18.3 מיליארד דולר ו-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של קרוב ל-5.6 מיליארד דולר – גבוה משמעותית מתחזיות קונצנזוס האנליסטים.
"קשה לאמוד את מידת הנזק המגולם בחקירת ההגבלים בארה"ב, אך חשדות מופנים כנראה כלפי דרג הנהלה זוטר – מה שמחליש להערכתו את הטיעון 'למזימה רחבת היקף'. זאת בשל המורכבות הנדרשת לצורך תיאום מחירים של כ-300 תרופות (לפי החשד) על-ידי מנהל בדרג זוטר יחסית.
"להבנתנו, בקביעת קנסות ונזקים, עשויה להיות משמעות לדרגת המנהלים כלפיהם מופנים החשדות. מתוך הנחה שמרבית ההנהלה הקודמת כבר אינה בחברה, אנו מעריכים שאם וכאשר התנאים יבשילו – ההנהלה הנוכחית תהיה בעמדה עניינית לסיים את החקירה בפשרה".
בקשר לקופקסון, אומר קרייזמן – "עד כה "מרבית הקלפים שיחקו לטובת טבע", כשנתח השוק של המתחרה הגנרית מיילן הוא 21% בקופקסון במינון 40 מ"ג. מומנטה וסנדוז, יצרניות הגרסה הגנרית השנייה שנכנסה לשוק, "תקועות על נתח שוק של 2%" שיעלה להערכתו ל-5% ב-2019. עם זאת, הוא מוסיף שטבע נפגעה יותר מהצפוי מהורדת המחיר של מיילן (שחתכה את מחיר הגרסה הגנרית שלה בקיץ האחרון) והוא מעריך שב-2019 המחיר יישחק ב-35% ונתח השוק של טבע יעמוד על 70%.
ובנוגע לגנריקה מעריך קרייזמן – "לאחר שחיקה מסיבית במחירים בשנים האחרונות, מסתמנת מגמת התייצבות. להערכתו המחירים יישחקו ב-8% ב-2019 ופוטנציאל ההשקות של תרופות גנריות חדשות הוא של 300 מיליון דולר באותה שנה.
"2019 נראית טוב. סימני השאלה מתחילים ב-2020. למרות שטבע הפסיקה לספק נתוני רווחיות עבור סגמנטים, ערכנו ניתוח רווחיות שמניח EBITDA של כ-5.56 מיליארד דולר כתוצאה מקיזוז חיובי בין אובדן ה-EBITDA משחיקת תרופות (קופקסון – אובדן של 440 מיליון דולר) והתייעלות של 900 מיליון דולר. לעומת זאת, ב-2020 אנו צופים ירידה ב-EBITDA לכ-5.4 מיליארד דולר, שכן תוכנית ההתייעלות מסתיימת, והגידול הצפוי בתרופות אוסטדו ו-Ajovy עדיין אינו מפצה על המשך שחיקת הקופקסון".
אז באופנהיימר שמרניים, במיטב דש אופטימיים, בינתיים הימים האחרונים היו חלשים מאוד בגזרת מניות התרופות הגנריות.
האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?
שר הכלכלה אלי כהן, קבע היטל של 0.25% על יבוא מלט. זה היטל מצחיק , זה כמו להגיד במילים אחרות – אפס היטל.
היבואנים ניצחו, כנראה בגלל היכולת שלהם לנפנף בכך שאם יוטלו היטלים ומיסים על המלט שהוא חומר גלם עיקרי בבניית דירות, מחירי הדירות יעלו.
אלא שמדובר במספרים קטנים – על פי הערכות ההיטל היה מעלה את מחיר הדירה סביב 1%, רק שנראה שבאוצר ובמשרד הכלכלה חושבים על כל אחוז. הם חסמו את התחרות בשוק המקומי. הם מעדיפים סגירת מפעל אבל לא עלייה במחירי הדירות.
על רקע ההחלטה, התפטר ירון קפלן, מנכ"ל מלט הר טוב. אין עתיד לחברה אם ימשיכו למכור מלט במחירי היצף, הוא אומר
מלט טוב, היא המפעל השני בגודלו בייצור מלט בישראל.
קפלן אמר בהודעת ההתפטרות שלו כי הוא לא רואה איזה עתיד יש לחברה לאחר המס הלא משמעותי שהטיל שר הכלכלה. זה יאפשר להם לטענתו להמשיך למכור במחירי היצף, הפוגעים ביצרן המקומי.
לפי הערכות בפני מלט טוב יש שתי אפשרויות: סגירת המפעל, או עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. במקרה של עתירה לא יוכלו הר טוב לסגור את המפעל ולפטר עובדים. יש לציין שעדיין לא התקבלה ההחלטה סופית והיא מחכה לאישור של שר האוצר וועדת הכספים.
את קפלן יחליף רונן יונה, מנכ"ל הקבוצה. בשלב זה ישמש מנכ"ל הקבוצה ומנכ"ל המפעל.
קפלן משמש מנכ"ל המפעל מאז שנת 2011, עוד כשהיה בבעלות נשר. ההחלטה על מיסוי יבוא המלט הגיעה בניגוד להחלטות ועדה שבדקה את הנושא, אך בעקבות חקירה במשרד הכלכלה שמצאה שיוון וטורקיה מייצאות לישראל במחירי היצף. התומכים במס אומרים שהמצב ימנע פיטורי עובדים בתעשיות המלט המקומיות, המתנגדים אומרים שזו פגיעה בתחרות והשתלטות על המחירים של מונופול המלט בישראל
המחירים בארץ של מוצרי הטאולטיקה גבוהים בצורה משמעותית מהממוצע במקומות אחרים בעולם – כך עולה מבדיקת משרד הכלכלה
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, חתם על רשימת המוצרים המעודכנת שעליהם תחול חובה להציג את פערי המחירים בין ישראל למדינות שונות בעולם
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תמשיך לאכוף את הצו, וקמעונאי שלא יציג לצרכן את מחיר המוצר בחו"ל יהיה חשוף לעיצומים כספיים שיוטלו עליו
הרשימה כוללת את 8 המוצרים בהם פערי המחירים הגבוהים ביותר – 49% לנמוך ביותר ועד ל-115% לגבוה.
בין המוצרים: משחות שיניים "קולגייט", דאודורנט גברים "ג'ילט", דאודורנט נשים "דאב" וכן לראשונה מוצרי היגיינה לנשים: טמפונים של המותג "או בה" ותחתוניות של המותג "אולוויז דייליז".
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן חתם על צו סימון מוצרים מעודכן, המשווה את מחיריהם הממוצע של מוצרים שונים בחו"ל לאלו המשווקים במדינת ישראל ונמצאים בשליש העליון של ההתפלגויות, כלומר – נמצאו כיקרים ביותר מבין כלל המוצרים מאותה קטגוריה. הצו פורסם 12.12.2018 והוא נותן לרשתות השיווק 10 ימי עבודה להיערך. משמע שהחל מיום 27.12.18 השלטים חייבים להימצא ליד המוצרים כפי שקובע הצו.
בין המדינות שנבדקו נמצאות פורטוגל, בולגריה, צ'כיה, גרמניה, רומניה, בולגריה, צרפת, אסטוניה, אוסטריה, בריטניה, פורטוגל, אירלנד ודנמרק.
במקביל לעדכון הצו, הממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו"ד מיכאל אטלן הוציא הנחייה מעודכנת בנושא הצו ובה הנחיות לקיום הצו (גודל השלטים, גופן, מיקום ועוד) – ההנחיה נמצא באתר הרשות.
הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן מבצעת אכיפה ומטילה עיצומים כספיים על כל שלט שלא יוצב על המדף, לצד המוצר.
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "הרשות תמשיך לאכוף את הצו ותוודא שהקמעונאיים מציגים לצרכנים את המחיר הממוצע של המוצרים בחו"ל כפי שדורש הצו. הדבר חשוב למאבק ביוקר המחייה והרשות שותפה למאבק זה. במוצרים שבצו פערי המחירים גדולים ולא הוגנים, מחירים שמשקפים כוחנות כלכלית רק כי אפשר".
המוצרים שנכללו בהחלטת הוועדה הם:
| שם המוצר | ברקוד בישראל | מחיר ממוצע בש"ח במדינות נבחרות | מחיר ממוצע בש"ח בישראל | פערי המחירים |
| משחת שיניים קולגייט משפחתי 100 מ"ל | 7290002730675 | 4.45 | 9.58 | 115% |
| קולגייט מקס וייט משחת שיניים 100 מ"ל | 6001067025122 | 7.96 | 15.78 | 98% |
| טמפוני או בה סופר 32 יחידות | 3574660115154 | 16.75 | 27.28 | 63% |
| טמפוני או בה נורמל 32 יחידות | 3574660089547 | 15.6 | 27.58 | 77% |
| אולוויז דייליז פרש & פרוטקט נורמל 80 יח | 4015400746812 | 12.86 | 19.11 | 49% |
| דאב דאודורנט ספריי אורגינל 150 מ"ל | 7290003806577 | 8.7 | 14.73 | 69% |
| גילט דאודורנט CW קליר גל 70מל | 7702018978120 | 9.78 | 17.84 | 82% |
| גילט דאודורנט AI קליר גל 70 מ"ל | 7702018978106 | 9.74 | 17.31 | 78% |
ממעקב מחירים שעורך המשרד באמצעות דוח נתוני נילסן, עולה כי הרפורמה בטואלטיקה אשר החלה באפריל 2017, מחלחלת לצרכן ונותנת אותותיה. מבין המוצרים השונים בהם ניתן לראות ירידת מחירים, משחות שיניים קולגייט ודאודורנטים מבית המותגים דאב וג'ילט.
באוצר מסבירים לנו שנבלם גל ההתייקרויות במשק. רק לפני שבועיים הוא התחיל וכבר הוא נבלם. האם זה נכון? האם זה רציני? תשפטו בעצמכם
באוצר מסבירים כי ייקור החשמל יצטמצם דרמטית – "בימים האחרונים התבצעה עבודה אינטנסיבית בהנחיית שר האוצר משה כחלון, של מנכ"ל משרד האוצר וחברי הנהלת האוצר, במטרה לבלום את גל ההתייקרויות הנוכחי". באוצר פעלו באופן קונקרטי וממוקד למגר את גל העליות ואלו הצעדים שנעשו –
"לבחינת רשות החשמל, האמונה על קביעת תעריף החשמל, יועברו מספר צעדים שהמרכזי שבהם הינו ביטול העלייה הצפויה בבלו. במסגרת ההבנות עם רשות החשמל, השפעה חיצונית זו תקטין באופן משמעותי את תשומות ייצור החשמל, ולפיכך תצמצם דרמטית את העלייה הצפויה במחירי החשמל. צעד זה הומלץ על ידי רשות החשמל ויחד עם צעדים נוספים, יובאו בפני רשות החשמל שתידון ותפרסם את החלטתה כבר בימים הקרובים.
"לאחר פגישה לילית, הודיעה חברת אסם על ביטול גל ההתייקרויות שתוכנן על כשליש ממוצרי החברה. בנוסף, בשעות האחרונות הודיעה חברת שטראוס על כך שלא תעלה את מחירי מוצריה.
"באשר לענף החלב, שר האוצר אינו מתכוון לחתום על העלייה במחירים המפוקחים.
"התאחדות התעשיינים העבירה היום מכתב התחייבות לשר האוצר, לפיו כלל חברות המזון מבטלות את הכוונה לייקר את מחירי המזון, זאת בעקבות פנייתו של שר האוצר ופעילות משרד האוצר להפחתת עלויות התשומות. פעולות אלו מתווספות לביטול העלייה במחירי הלחם אחיד כהה, לחם לבן, ולחם לבן פרוס.
"משרד האוצר ימשיך לפעול להמשך המגמה של הפחתת יוקר המחיה בישראל"
שר האוצר, משה כחלון: "כפי שהתחייבתי בימים האחרונים, אני שמח לבשר היום כי גל ההתייקרויות הנוכחי נבלם. הפחתת יוקר המחייה הינו נושא מרכזי במדיניות שאנחנו מובילים כבר ארבע שנים. אזרחי ישראל לא צריכים לשאת עליות מחירים שאינן מוצדקות. משרד האוצר ימשיך לפעול להפחתת יוקר המחיה בכל תחום, כפי שפעלנו בארבע השנים האחרונות, לטובת אזרחי מדינת ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "הדרג המקצועי במשרד האוצר פעל בימים האחרונים ביתר שאת לבלימת גל ההתייקרויות הנוכחי בדגש על העלייה הצפויה במחירי החשמל. היום הצגנו בפני שר האוצר את המלצות הדרג המקצועי שצפויות להפחית באופן משמעותי את העלייה המתוכננת במחירי החשמל. נמשיך לפעול להפחתת יוקר המחיה".
הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.5% – האנליסטים ציפו להעלאה כזו.
נגיד הבנק המרכזי – פאואל הנמיך את תוואי העלאות הריבית להמשך – בעבר ציפו ל-3 ואפילו 4 העלאות ריבית במהלך שנת 2019 וכעת הציפיות הן ל-2 העלאות ריבית במהלך 2019.
במהלך 2018 היו 4 העלאות ריבית במשק האמריקאי.
פאואל רמז, לפני מספר חודשים, על האטה בקצב העלאות הריבית. הוא הסביר אז שהריבית קרובה לרמה הטבעית שלה. אז חשבו שמדובר בכניעה ללחץ של הנשיא טראמפ שגער בבנק המרכזי על העלאות הריבית ועבר למתקפה אישית על ראשיו.
האם הפד יעיז להעלות ריבית שוב? ולהתעמת עם טראמפ?
הפד העלה את הריבית ב-0.25%; בקרוב אצלנו
כלכלני לאומי סבורים שמחירי הדירות לא יירדו. להערכתם בזמן הקרוב תהיה יציבות במחירי הדירות, אך בהמשך תהיה עלייה במחירים.
כלכלני לאומי מנתחים את החודשים האחרונים בשוק הדירות וסבורים ש"קיימת עלייה מתונה בהיקף המכירות של דירות חדשות בחודשים האחרונים".
"בחודש אוקטובר השנה נמכרו 1,999 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות), כך על-פי נתוני הלמ"ס", מצטטים כלכלני לאומי ומוסיפים – "מדובר בהיקף המכירות החודשי הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2017, המשקף עלייה של כ-5.3% בהשוואה לחודש הקודם ועלייה של כ-9.2% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.
"נתונים אלה, עשויים להצביע על התאוששות מסוימת בענף, אולם יש להדגיש כי היקף המכירות הנוכחי נותר נמוך משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.
"במבט קדימה, נראה כי המגמות הנוכחיות בשוק הדיור, הן מצד הביקוש (עלייה בהיקף המכירות של דירות חדשות) והן מצד ההיצע (רמה גבוהה יחסית של גמר בנייה), תומכות ביציבות מחירים יחסית בתקופה הקרובה.
"במבט לטווח ארוך יותר, בעוד 2-3 שנים, ישנם גורמים אשר תומכים באפשרות של חידוש הלחצים לעליות מחירים, בעיקר באזורי ביקוש מובילים אשר מתאפיינים לרוב בבנייה לשוק החופשי. מנגד, מחוץ לאזורי הביקוש, בדגש על אזורים עם ריבוי מיזמים של "מחיר למשתכן", עשויים להתפתח עודפי היצע אשר עלולים להוביל אף לירידות מחירים"