בלידר שוקי הון פרסמו המלצה אופטימית במיוחד על פתאל. פתאל עוסקת בתחום המלונאות והיא מנהלת 189 בתי מלון בישראל ובחו"ל, לרבות מדינות מרכז ומערב אירופה וקפריסין. לטענת האנליסטים של לידר, "ענף התיירות העולמי נמצא במגמת צמיחה, והוא מושפע לחיוב מהגידול בתיירות ממדינות המזרח, נתונים כלכליים טובים, עלייה ברמת החיים, הוזלה של מחירי הטיסות, צמיחה בתיירות העסקית כתוצאה מגלובליזציהועוד. ב-2017 נרשמה צמיחה של כ-7% במספר התיירים לעומת 2016.

"מגמת הצמיחה צפויה להימשך גם בשנים הקרובות כאשר ארגון התיירות העולמי צופה גידול שנתי ממוצע של כ-3% במספר התיירים עד 2030 .פתאל הינה הרשת הגדולה והמובילה בישראל, הכוללת 40 בתי מלון 8,153 חדרים, בפרישה גיאוגרפית רחבה, בדגש על מוקדי תיירות מרכזיים. נתח השוק של הרשת בישראל נאמד בכ-15% במונחי מספר חדרים. בשנת 2017 נחצה לראשונה רף של 3 מיליון תיירים בשנה בישראל עם צמיחה של כ-25% במספר התיירים לעומת 2016 .המגמה החיובית נמשכת גם בתשעת החודשים של 2018 ,בהם נרשמה צמיחה של כ-15% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017 ולפי התחזיות במהלך השנה צפוי להישבר רף של 4 מיליון תיירים.

"למרות הזינוק בכניסות תיירים לישראל, היצע החדרים צומח בקצב איטי של כ-1.9% לאור קשיים בירוקרטיים ועלויות הקמה גבוהות"

"לפתאל פעילות צומחת בחו"ל הכוללת 159 בתי מלון וכ-36 אלף חדרים. פעילות פתאל באירופה מתפתחת בקצב מואץ והחברה ממשיכה בתהליך ההתרחבות על ידי רכישת נכסים והתקשרות בהסכמי שכירות / ניהול חדשים. החברה פועלת באמצעות מותגים חזקים בעיקר במדינות עם כלכלות חזקות במערב ובמרכז אירופה ומתמקדת במלונות 4-3 כוכבים להם ביקושים חזקים וקשיחים יותר לאורך השנים. פעילות הרשת באירופה מתמקדת בגרמניה, בריטניה, הולנד וספרד אשר הינן מדינות עם ביקושים חזקים וקשיחים לתיירות, הן תיירות נופש והן תיירות עסקית.

האסטרטגיה של החברה ממוקדת צמיחה –  פתאל צפויה להמשיך לפעול להתרחבות מואצת באירופה ובאזור אגן הים התיכון, באמצעות התקשרות בהסכמי שכירות / ניהול חדשים ו/או רכישת נכסים. בנוסף החברה תמשיך לפעול לאיתור הזדמנויות עסקיות בישראל, אם כי פוטנציאל ההתרחבות בשוק המקומי מוגבל יחסית, בהתחשב בגודלה של הרשת. ברשות החברה יתרות נזילות משמעותיות בסך של כ-1 מיליארד שקל אשר יאפשרו לה גמישות בביצוע עסקאות נוספות. העסקאות הבולטות בשנים האחרונות כוללות את עסקת Inn Jurys במסגרתה תתפעל החברה 36 בתי מלון בבריטניה ב-35-25 השנים הקרובות, עסקת Apollo במסגרתה תתפעל החברה 13 בתי מלון בהולנד ותקבל את הבעלות על 4 מתוכם והעסקה המשותפת עם איסתא בפאפוס, קפריסין.

"בשורה התחתונה, אנו סבורים כי פוטנציאל הצמיחה של הרשת רחוק ממימושו. לרשת פתאל הנהלה מנוסה בראשותו של דוד פתאל, עם ניסיון רב שנים בניהול בתי מלון ויכולת מוכחת בזיהוי הזדמנויות ויצירת ערך. כמו כן, אנו מתרשמים לחיוב מיכולת האינטגרציה של החברה אשר באה לידי ביטוי בשנים האחרונות עם גידול משמעותי בהיקפי הפעילות תוך חדירה לגיאוגרפיות חדשות והעמקת דריסת הרגל בגיאוגרפיות ותיקות יותר. אנו מעריכים כי לפתאל פוטנציאל צמיחה רב בשנים הקרובות, והיא תפעל להתקשרות בהסכמי שכירות נוספים ו/או רכישת נכסי מלון נוספים, בדגש על אירופה ואגן הים התיכון, כאשר החברה ערוכה פיננסית לממן את מנועי הצמיחה העתידיים. לאור האמור לעיל, אנו מתחילים לסקר את מניית פתאל בהמלצת קניה ובמחיר יעד של 525 שקל למניה".

המתנה של פתאל

פתאל רוכשת את מלון מידלנד במנצסטר

הבנקים גובים ממכם מיליארד שקל בשנה על…כלום

עמלת הפצה בקרנות נאמנות שהבנקים גובים היא טעות היסטורית שהגיע הזמן להעבירה מהעולם;  וגם – מה העמלות שאנחנו משלמים לבנקים? למה הבנקים לא שקופים בפירוט העמלות שהם גובים? ואיזה בנק פעיל מאוד בתחום ניירות הערך?

 הבנקים פרסמו תוצאות נהדרות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. נכון, שזה לא חוכמה גדולה כשהרגולטור כל כך תומך, ובשם היציבות מונע תחרות.

אבל מהזווית של המשקיעים במניות הבנקים, מה זה משנה מה הסיבה – התוצאות נהדרות, ובהתאמה מניות הבנקים ממשיכות לשבור שיאים, אם כי בדרך יש גם "תקלות"   כמו מימוש של שרי אריסון בפועלים שהפיל את המניה ב-5%.

מה שמעניין בתוצאות של הבנקים הוא שהשורה התחתונה מבטאת תשואה על ההון, פחות או יותר דומה אצל כולם (כמעט כולם) – סביב 10%. זו תשואה נאה, אפילו מרשימה בתקופה של ריבית אפסית, אבל אל תהללו את המנהלים של הבנקים. תשואה אחידה כזו מלמדת שלכאורה אין באמת ערך מוסף לניהול, כל הבנקים אותו שטאנצ', אותה פעילות, אותה רווחיות, וכל העניין הוא להוביל את הבנק בלי לעשות טעויות.

תתפלאו זה לא קל – הבנקים הגדולים טעו והסתבכו מול הרגולטור האמריקאי בענייני הלבנת הון בסניפים ובפעילות שלהם בחו"ל. מזרחי טפחות כנראה עם החשיפה הגדולה ביותר.

אבל גם אם "מנטרלים" את הטעויות (ואת ההפרשות וההוצאות בגינן), התוצאות של הבנקים (באופן יחסי – כתשואה להון) די דומות, אבל יש בכל זאת הבדלים. למעשה, הבנקים פועלים בשני תחומים עיקריים (באופן גס) – במתן אשראי, ובמתן שירותי בנקאות שונים.

בתחום האשראי, אכן נראה שהם דומים מאוד. כל הרעיון במתן אשראי הוא להביא הון עצמי למנף אותו (בבנקים זה פי 10), לתת הלוואות בריבית מסוימת וכך למנף את התשואה הון. במקומות האלו האם יש יתרון לבנק מסוים על פני בנק שני? האם בנק אחד יכול לקחת ריבית הרבה יותר גבוהה מבנק אחר? כנראה שלא. כנראה שהיכולת לייצר רווח על ההון  העצמי, קרובה ואפילו זהה.

כאן כנראה שיכולות ניהוליות לא תורמות. אבל בתחום השני יש משמעות לניהול, לאסטרטגיה, להכוונה. לא מאוד גדולה, אבל יש. התחום השני הוא השירותים הבנקאיים כמכלול. מדובר על ניהול חשבונות של לקוחות, על פעילות ניירות ערך, על פעילות במט"ח, ובכלל – על פעילויות נוספות שהבנק מכוון אליהן. כאן יש מרווח פעילות, הוא לא גדול – בנק לא יכול לחרוג מעמלות ניהול חשבון, הוא לא יכול להיות משמעותית רווחי יותר בסעיף הזה מבנקים אחרים – כולם גובים בערך אותו דבר.

אז איפה ההבדל? כנראה בדגש על הפעילויות. הנהלת בנק יכולה לקבוע כי הדגש הוא על פעילות ניירות ערך, ולהפוך לבנק האטרקטיבי ביותר בניירות ערך, או לחילופין להתמקד בפעילות כרטיסי האשראי, או להפוך לדומיננטית וזולה בתחום המט"ח ולהיות אטרקטיבית ליבואנים ויצואנים.

אז ההבדלים האלו אמנם לא יגרמו לבנק אחד להשיג תשואה מרשימה על פני האחר, אבל הם יכולים לאורך זמן לתת את התשואה העודפת על ההון (אם כמובן הדגשים/ המיקוד בפעילויות שנקבעו, מצליח).

הרכבי העמלות של הבנקים   

העמלות של הבנקים אחראים על פני זמן על כמחצית מהרווחים שלהם. העמלות האלו (ראו בטבלה המצורפת) הן בראש וראשונה עמלות ניהול חשבונות שבמילים אחרות  אלו העמלות שאתם משלמים על ניהול חשבון, עמלות שורה, עמלות חודשיות וכו'.

בנוסף, הבנקים גובים עמלות בתחום ניירות ערך, עמלות על טיפול באשראים, על כרטיסי אשראי ועוד.

הרכב העמלות של כל בנק מלמד על אופי הפעילות שלו ועל מוקדי הרווח שלו. בנק מזרחי טפחות, לדוגמה, נהנה מעמלות שקשורות לתחום הביטוח (ביטוח חיים וביטוח משכנתאות) בזכות הפעילות שלו כסוכנות ביטוח (דרך חברה בת) שמספקת שירותים ללוקחי המשכנתאות בבנק.

ודוגמה אחרת – הבנק הבינלאומי מוטה מאוד לפעילות בניירות ערך. החלק של ההכנסות בתחום ניירות הערך מאוד משמעותי מסך העמלות שלו.

עמלת הפצה – אולי מספיק עם המתנה הזאת?

כאשר בוחנים את סוגי העמלות בדוחות הבנקים, מגלים כמה תובנות מעניינות – ראשית, יש בנקים שמפרטים יותר, ויש בנקים שמפרטים פחות. אבל אין באמת סיבה שבנק מזרחי טפחות לא יספק את הרכבי העמלות ברמה רבעונית.

אין גם סיבה אמיתית לא לפרט את עמלות ההפצה שהבנקים גובים מהגופים המוסדיים על הפצת מכשירים פיננסים בעיקר קרנות נאמנות. הסיבה היחידה שיכולה להיות היא חוסר שקיפות, וחוסר רצון להציף את הנקודה הבעייתית הזו. הבנקים יגידו שלא מדובר בעמלות מהותיות ולכן הן נרשמו כחלק מהעמלות בתחום ניירות הערך. אבל אם כך – למה יש בנקים שכן מדווחים על העמלות האלו? (ראו בטבלה)

ההכנסות עמלות הפצת מוצרים פיננסים (בעיקר קרנות נאמנות) בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בבנק לאומי ב-238 מיליון שקל, בבנק דיסקונט ב-112 מיליון שקל. שאר הבנקים לא פרסמו זאת, אבל מדובר על עמלות שמסתכמות ככל הנראה באזור של 1 מיליארד שקל בשנה.

העמלות האלו הן מתנה/ פיצוי שניתן לבנקים לפני 13 שנה בגלל פגיעה לכאורה בבנקים. אלא שבפועל – הבנקים לא נפגעו ולכן לא היו צריכים את הפיצוי. התוצאה – מיליארדי שקלים שעוברים מהגופים המוסדיים אל הבנקים בלי סיבה.

אופס, טעות – זה לא מיליארדי שקלים שהגופים המוסדיים מעבירים לבנקים, המוסדיים הם רק צינור. אנחנו מעבירים את הכסף הזה למוסדיים שמעבירים לבנקים, בשורה התחתונה זה פיצוי של המדינה על חשבוננו בסכום של מיליארדים רבים ואני צנוע – בפועל זה אפילו עשרות מיליארדים.

ובמה בעצם מדובר?  וועדת בכר, החליטה שהבנקים יוותרו על הפעילות שלהם כמנהלי כספים/ מנהלי השקעות. המשמעות היתה שגופי קופות הגמל וקרנות הנאמנות שנשלטו על ידי הבנקים עברו לחברות הביטוח (עוד מחדל) ולבתי ההשקעות. המשמעות היתה שהבנקים נאלצים להתנתק ממקור רווחים משמעותי שלהם.

כבר כאן יש טעות מתודית – כשמוכרים עסק מוכרים אותו בשווי כלכלי, שמבטא גם את הרווחים העתידיים, אז למה לפצות? נכון, יש כאן מכירה באילוץ, אבל אם הסתייגויות רבות – מכירה תוך כמה שנים, אפשרות להחזיק עדיין בנתח מסוים מהגוף ועוד.

בפועל, הבנקים מכרו מהר את הפעילויות האלו ובמחירים גבוהים. עד כמה גבוהים? לפי נוסחה שמבטאת ערכים כפולים ויותר מהמחירים של הגופים האלו כיום. אז הם לא באמת צריכים פיצוי. זאת עובדה.

אבל אז, ד"ר יוסי בכר והחברים בוועדה שלו החליטו שצריך לקבוע עמלת הפצה שהבנקים יקבלו בזכות זה שהם מפיצים את קרנות הנאמנות ללקוחות. מה זה האבסורד הזה? אתם מבינים על מה הבנק מקבל כסף – יועץ ההשקעות בבנק עוזר לנו (נניח שהוא עוזר, לרוב הוא פשוט מקריא מהמחשב את הדירוג הרובוטי) לקנות קרן נאמנות ומקבל כסף מהגוף שאליו הוא מפנה.

ההנחה כאן שאותו יועץ של בנק מפיץ את הקרנות לציבור וצריך לקבל על זה כסף. יש כאן כמה בעיות וגם שאלות של ניגודי עניינים, אבל בשורה התחתונה – זה הרי התפקיד של הבנק, ושל היועץ – קוראים לו יועץ, לא? ועל זה לא צריך לפצות אותו בעמלת הפצה. אין דבר כזה בשווקים אחרים בעולם.

העמלות האלו גורמות לכך שאנחנו משלמים דמי ניהול מאוד יקרים על ניהול קרנות הנאמנות. זו עמלה שצריך המחוקק לבטל אותה. האמת שהיה כבר מזמן צריך להעלים את הפשלה הזו של וועדת בכר, אבל איכשהו זה מתגלגל שנים וגורם לכם לשלם מיליארדים עודפים.

עמלת הפצה בקרנות נאמנות – מה זה? ואיך זה מתגלגל לכיס שלנו?

וויסות הבנקים חוזר? לאומי קונה לאומי והעולם שותק 

האם הבנקים המקומיים הם השקעה טובה? בעד ונגד

משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים

יובנטאס  אשר 64% מהונה מוחזק על ידי מרחביה אחזקות, המשקיעה בחברות צעירות בתחומי מדעי החיים, חתמה עם ענקית הפארמה היפנית 'אסטלס פארמה' (Astellas Pharma) על הסכם למתן רשיון ואופציה בלעדי כלל עולמי (למעט סין) לפלטפורמה הטכנולוגית של החברה לריפוי גנטי באמצעות הנשא הלא-ויראלי JVS-100.

שערה של מניית מרחביה יורד כעת במסחר בבורסה בתל אביב בכ-1.35% ל-59 אג' המשקף לחברה שווי שוק של כ-34 מיליון שקל.

ההסכם מעניק לאסטלס,המפתחת תרופה גנטית לחיזוק שרירים חלשים בגוף באמצעות ייצור כלי דם באיזור, רשיון לערוך מחקר ופיתוח בנשא JVS-100 באמצעות ניסויים קליניים בשלב a2 עם אופציה לרכוש את JVS-100 מיובנטאס, לצורך המשך הפיתוח והמסחור. אסטלס מתכננת בשלב זה להתמקד במאמצי פיתוח הטכנולוגיה ליישום בטיפול בבריחת צואה (fecal incontinence – FI).

אסטלס היא חברת הפארמה השניה בגודלה ביפן, ונמנית על 25 חברות הפארמה הגדולות בעולם, עם הכנסות שנתיות של כ-11 מיליארד דולר.

על פי ההסכם, אסטלס תקבל רישיון לניהול וביצוע כל שלבי המו"פ והניסויים הקליניים הבאים של טכנולוגיית יובנטאס, החל בניסוי שלב a2 שייחל במהלך שנת 2019, כולל מימונם המלא, שיתוף פעולה עם יובנטאס. בהתאם להסכם אסטלס תשלם ליובנטאס מקדמה בסכום לא מהותי, וכן עבור קבלת האופציה.

אלי ארד, מנכ"ל מרחביה: "אנו שמחים להודיע על הסכם אסטרטגי חשוב בחברת פורטפוליו. הנשא JVS-100 כבר הוכיח במספר מחקרים קליניים את יכולתו להחיות בצורה בטוחה תהליכי בניית כלי דם לאחר הזרקתו ישירות אל האיזור הרצוי, ובכך להביא לחיזוק השרירים בו. ההסכם יאפשר ליובנטאס להמשיך בפיתוח הטכנולוגיה עד להבשלתה לצורך מסחור, ואנו בטוחים כי מהלך זה יקדם הצפת ערך עבור בעלי המניות שלנו."

מרחביה השקיעה עד כה ביובנטאס כחצי מיליון דולר. בין המשקיעים הבולטים בחברה ניתן למנות  את בית החולים האקדמי קליבלנד קליניק שבארה"ב, ואת זרוע ההשקעות של חברת התרופות הגדולה ביפן – טאקדה.

לפני מספר שבועות דיווחה מרחביה כי תרחיב את פעילות ההשקעות של החברה בתחום הביומד ומדעי החיים גם להשקעות בחברות להן יש פעילות מחקר ופיתוח בתחום  הקנאביס הרפואי.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

אשטרום נכסים, מקבוצת אשטרום, סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות בסך של כ-58.8 מיליון שקל, לעומת כ-60 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ברבעון השלישי של 2018 כללו כ-8.5 מיליון שקל ממכירת שטחי משרדים בהקמה (פרויקט LYFE).  כמו כן, ההכנסות ברבעון השלישי אינן כוללות את הכנסותיה של חברת קניונים בישראל, שאשטרום חדלה לאחד אותה בדוחותיה, ועברה להציגה תחת סעיף "רווחי חברות כלולות".

החברה סיימה את הרבעון השלישי של ברווח נקי של כ-45.8 מיליון שקל (כ-43.4 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) לעומת כ-52.9 מיליון שקל (כ-40.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

באשטרום מציינים כי במהלך שנת 2017 מכרה החברה שני נכסים, שההכנסות בגינם נכללו בתוצאות התקופה המקבילה אשתקד – נכס בדיסלדורף ו-50% ממניות חברת קניונים בישראל (המחזיקה את קניון בת ים), שעברה להיות מוצגת בסעיף רווחי חברות כלולות. כמו כן, מכרה החברה במאי 2018 את אחזקתה בחברת אשלון מלונאות ברווח של כ-33 מיליון שקל לפני מס. לצד זאת, החלה החברה לכלול בדו"חותיה הכספיים שלושה נכסים חדשים שנרכשו בגרמניה, וזאת החל מפברואר 2018.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-42 מיליון שקל, לעומת כ-48.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי מוסברת במכירת הנכסים, כאמור. מנגד, הנכסים שנרכשו בסוף שנת 2017 ובשנת הדו"ח עדיין לא באו לידי ביטוי מלא בסעיף ההכנסות.

ברבעון השלישי של 2018 רשמה אשטרום עליית ערך של נדל"ן להשקעה  בסך של כ-12.6 מיליון שקל, לעומת כ-18.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון השלישי של 2018 הסתכם בכ-67 מיליון שקל לעומת כ-71 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בסעיף זה הושפע בעיקר מהירידה ברווח הגולמי, לצד עלייה מתונה יותר בעליית ערך נדל"ן להשקעה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומנגד נרשם גידול ברווחי חברות כלולות.

ירון רוקמן, מנכ"ל אשטרום נכסים: "החברה ממשיכה בתנופת הפיתוח העסקי והשבחת הנכסים הקיימים. במהלך הרבעון חתמנו על הסכם שותפות להקמת פרויקט משרדים ומסחר באזור תלפיות בירושלים והשלמנו עסקת אופציה לרכישת קרקע בנס ציונה, עליה מתוכנן להבנות פרויקט משרדים להשכרה. בתוך כך, התחלנו בביצוע עבודות השלד ובשיווק המגדל השני בפרויקט  LYFEבבני ברק, ומתקדמים בתכנון וקבלת היתרים להקמת פארק ההייטק ביבנה. השלמנו לאחרונה הנפקה מוצלחת של סדרת איגרות חוב חדשה בהיקף של כ-260 מיליון שקל. בתחום המניבים, אנו פועלים יחד עם "ביג" שותפתנו בקניון בת ים להשבחתו ומיצוי פוטנציאל הצמיחה הטמון בו. במקביל, החברה ממשיכה לפעול לאיתור הזדמנויות השקעה נוספות בישראל ובחו"ל".

אשטרום נכסים עוסקת בתחום הנדל"ן המניב בארץ ובחו"ל (כיום בגרמניה) הכולל קניונים ומרכזי מסחר, מבני משרדים ותעסוקה, מבני תעשייה, קרקעות ועוד, המיועדים בעיקר להשכרה. כחלק מפעילות זו, מספקת החברה גם שירותי ניהול לנכסיה.

בראק אן.וי, שבשליטת (כ-70%) קבוצת אדלר הגרמנית, סיימה את הרבעון השלישי עם מכירות מהשכרת נכסים בסך של כ-19.8 מיליון אירו לעומת כ-18.5 מיליון אירו ברבעון המקביל ב-2017.

בראק פועלת בתחום הנדל"ן בגרמניה בארבעה תחומי פעילות עיקריים: נדל"ן מניב בתחום המגורים , נדל"ן מניב בתחום המסחרי, נדל"ןיזמי למגורים והשבחת קרקע בדיסלדורף.

את הגידול בהכנסות מסבירים בבראק ברכישת נכסי מגורים חדשים בשנת 2017, והמשך צמיחת שכר הדירה, המתואם לשינויים בשיעורי תפוסה של 4.6%. מבראק נמסר כי שכר הדירה בהשכרות חדשות בשוק המגורים גבוה בכ-25% משכ"ד הממוצע.

הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-11.8 מיליון אירו לעומת כ-15.9 מיליון אירו ברבעון המקביל ב-2017. הקיטון ברווח ירד מירידה ברווחים ממכירת נדל"ן להשקעה שהסתכמו בכ-1.2 מיליון אירו ברבעון לעומת כ-8.8 מיליון אירו בתקופה המקבילה ב-2017 ומהפסד משיערוך נכסים שהסתכם ברבעון בכ-5.2 מיליון אירו.

ה-FFO מהפעילות המניבה בלבדהסתכם בכ-9.24 מיליון יורו, גידול של כ-11% לעומת הרבעון המקביל ב-2017, והוא מגלם קצב FFO שנתי של כ-37 מיליון יורו.

בבעלותה של בראק כ-12 אלף דירות להשכרה ב-7 אזורים גיאוגרפים מבוססים, ובשטח כולל להשכרה של כ-704 אלף מ"ר.

במהלך הרבעון השלישי חל גידול של כ-4% בשכר דירה מנכסים זהים, ושכר דירה ממוצע עמד על כ-6.2 יורו למ"ר. כמו כן, חל גידול של כ-1.5% בשכר הדירה בהשכרות חדשות בנכסים זהים לעומת הרבעון המקביל בשנת 2017.

בתחום המניב למסחר, בבעלות החברה 26 נכסים מסחריים, בשטח כולל להשכרה של כ-312 אלף מ"ר. שכר הדירה מנכסים זהים עלה ברבעון השלישי של 2018 בכ-0.5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017.

בסיום הרבעון השלישי עמד יחס ה-LTV על כ-50.5% לעומת כ-43% בספטמבר 2017. העלייה נובעת בעיקרה מרכישת עתודת הקרקע בגרסהיים, דיסלדורף, אשר מומנה בחלקה בחוב בנקאי (כ-63% מסך עלות הרכישה), והיתרה ממקורותיה העצמיים של בראק ומהשלמת רכישתם של נכסים נוספים שמומנו בין היתר בחוב בנקאי.

במקביל לפרסום הדו"חות הכספיים דיווחה סלקום על הסכם עם קרן תשתיות ישראל להשקעה משותפת בפרויקט הסיבים האופטיים IBC.

הרווח הנקי של סלקום הסתכם ברבעון במליון שקלים בלבד וזאת לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

מספר מנויי הסלולר של סלקום גדל ברבעון השלישי מ-2.8 מיליון (ברבעון השני של 2018) ל-2.825 מיליון לקוחות, ושיעור הנטישה הסתכם ב-10%.

מסלקום נמסר כי ההשקעה בפרוייקט הסיבים תהיה בחלקים שווים, כך שקרן התשתיות תחזיק ב-35% מהמיזם היות וסלקום רכשה 70% ממנו. לאחרונה דווח כי סלקום מנהלת מגעים עם פרטנר וועם הוט לשיתוף פעולה במיזם.

ניר שטרן מנכ"ל קבוצת סלקום ציין: "כניסת תש"י (קרן תשתיות לישראל) כשותף שווה ל-IBC, בכפוף להשלמת העסקה, מהווה צעד חשוב לקידום המיזם וקידום תשתית האינטרנט בישראל. אנו מאמינים שהכניסה ל-IBC בשותפות עם תש"י ולצד חברת החשמל, תחולל כבר בעתיד הקרוב מהפכה של ממש בתחום תשתיות האינטרנט בישראל, ותציב את סלקום בעמדה תחרותית מובילה בשוק התשתיות הנייחות המתקדמות".

את הרבעון השלישי סיימה סלקום עם בסך של כ-910 מיליון שקל לעומת כ-975 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות משירותים הסתכמו בכ-712 מיליון שקלים לעומת כ–737 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי של סלקום הסתכם בכ-33 מיליון שקלים לעומת כ-83 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2016, ירידה של כ-60%.

ה-EBITDA של סלקום עלה ברבעון השלישי לכ-184 מיליון שקל,לעומת כ-133 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.

ההכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU) בסלולר עמדה ברבעון השלישי על כ-52.5 שקל לעומת כ-51.8 שקל ברבעון הקודם. העלייה ברבעון השלישי נבעה מצריכת גלישה על ידי בחו"ל בתקופת החגים.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של בנק ירושלים הסתכם בכ-32.3 מיליון שקל לעומת כ-12.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

התשואה על ההון עמדה בסיום הרבעון על 15.5% לעומת 6.2% ברבעון המקביל ב-2017.

בנטרול השפעת מכירת מניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכם ב-13.2 מיליון שקל ותשואת הרווח הנקי הייתה 6.3%.

ההכנסות נטו מריבית הסתכמו בכ-96.8 מיליון שקל לעומת כ-87.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הגידול נובע בעיקר מגידול בהיקף האשראי ומשיפור בניהול הנכסים והתחייבויות.

הכנסות שאינן מריבית ברבעון השלישי של 2018 הסתכמו ב-54.4 מיליון שקל, לעומת 5.34 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-58% ,הגידול נובע ומהכנסות ממכירת מניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב בסך 27 מיליון שקל, מנגד חל קיטון בעמלות ניירות ערך בעקבות מכירת תיקי לקוחות בתחום פעילות הברוקראז'.

עוד עולה מהדוח כי 79% מסך פקדונות הציבור בבנק הינם של משקי בית. כ-54% מסך פיקדונות הציבור הינם עד לגובה של מיליון שקל.

בתחום המשכנתאות:

בביצועי הלוואות לדיור בתשעת החודשים הראשונים של השנה שיעור יחס החזר להכנסה הממוצע עמד על כ-28% ,לעומת 29% בתקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים 100% מההלוואות ניתנו בשיעור החזר של עד 40% מההכנסה וכ-85% מההלוואות ניתנו בשיעור מימון שאינו עולה על 60% משווי הנכס. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 כ-9% מסך ביצועי האשראי לדיור(36 מליון שקל) ניתנו לתקופה העולה על 25 שנים בריבית קבועה, לעומת כ-4% (17 מיליון שקל) בתקופה מקבילה אשתקד. תקופת ההלוואה המקורית של 94% מיתרת תיק האשראי לדיור נמוכה מ-25 שנים, הבנק לא מעניק הלוואות לתקופה העולה על 30 שנים. יתרת חוב נטו של ההלוואות לדיור בפיגור מעל ל-90 ימים עומדת על 149.9 מיליון שקל, לעומת יתרה של 127.9מיליון שקל בסיום שנת 2017.

אורי קורן, שכיהן כמנכ"ל משותף בחברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות ילין לפידות, הודיע על סיום תפקידו לאחר שכיהן מעל ל-7 שנים בתפקיד.

ההערכה היא כי קורן יעבור לנהל את פעילות קופות הגמל החדשה של מור בית השקעות.

את קרנות הנאמנות של ילים לפידות ימשיך לנהל אסף אלדר.

ילין לפידות קרנות נאמנות מנהלת כ-25 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות שלה והיא השלישית בגודלה בישראל.

יאיר לפידות ודב ילין, אמרו היום: "אנחנו שמחים שהייתה לנו הזכות ללוות את אור מקצועית מתחילת עבודתו בבית ההשקעות ילין לפידות כמתמחה ועד למינויו כמנכ"ל משותף עם אסף אלדר בחברת קרנות הנאמנות של הקבוצה. אנו מודים לו על תרומתו ומאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך".

הפעילות החדשה של בית ההשקעות מור בתחום קופות הגמל  מבוססת על הפעילות שנרכשה מאינטרגמל באוגוסט האחרון.

בכוונתה של מור להציע קופות גמל לתגמולים ולפיצויים, קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה, וכן היא תנהל את קופת הגמל "חיסכון לכל ילד", על בסיס הפלטפורמה של אינטרגמל המאפשרת לבצע את כל הפעולות בחשבון באופן דיגיטלי.

חברת הגמל של מור תמשיך לנהל מסלולי השקעה מחקי מדד, ובכוונתה להקים מסלולי השקעה חדשים בניהול אקטיבי במטרה לאפשר ללקוחות החברה בחירה בין מגוון אפשרויות ושיטות השקעה.

נכון ליום 2018.11.13 היקף הכסים המנוהל של אנליסט הסתכם בסך -כ של 17.1 מיליארד שקל נכסי קרות הנאמות הסתכמו בסך -כ של 8.6 מיליארד שקל, נכסי קופות הגמל הסתכמו בסך של כ-7.5 מיליארד שקל ונכסי תיקי ההשקעות הסתכמו בסך של כ -1.9 מיליארד שקל, מתוכם כ-1 מיליארד שקל מושקעים בקרנות נאמות המנוהלות על ידי הקבוצה.

הרווח הקי של החברה הסתכם ברבעון השלישי בכ-8.4 מיליון שקל מיליון לעומת כ-3.4 מיליון שקל מיליון ברבעון המקביל ב-2017.

הגידול ברווח הנקי נבע מרווח של כ-4.44 מיליון שקל מניירות ערך סחירים שהסתכם ברבעון המקביל ב-0.95 מיליון שקל.

ההכנסות מתחום קרנות הנאמות ההנכסות מניהול קרנות הנאמות במהלך הרבעון השלישי הסתכמו בסך של כ – 19.3 מיליון שקל לעומת כ-20.9 מיליון שקל ברבעון הקודם, וכ -18.5 מיליון שקל ברבעון השלישי ב-2017. ברבעון השלישי רשמו קרנות הנאמות פדיונות בסך של כמיליארד ש"ח.

ההכנסות מניהול קופות גמל במהלך הרבעון השלישי הסתכמו בסך של כ-11.4 מיליון שקל לעומת כ-11.1 מיליון שקל ברבעון הקודם, וכ 9.5 מיליון שקל ברבעון השלישי 2017. ברבעון השלישי רשמו קופות הגמל משיכות נטו, בסך של כ-40 מיליון שקל.

ההכסות מתחום שירותי השיווק ויהול תיקי השקעות עבור לקוחות הסתכמו בתקופת הדוח בכ- 2 מיליון שקל בדומה לתקופה המקבילה בשת 2017.

המכירות של דמרי ממכירות, עבודות והשכרה של דירות הסתכמו ברבעון השלישי בכ-201 מיליון שקל לעומת כ-206 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ברבעון השלישי רשמה דימרי הכנסות בסך של כ-126 מיליון שקל ממכירת קרקעות.

ההכנסות ממכירת דירות בלבד הסתכמו בכ-178.6 מיליון שקל לעומת כ-194 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-103 מיליון שקל לעומת כ-52 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-59.5 מיליון שקל לעומת כ-25 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

בסה"כ לדימרי 1,610 דירות הנמצאות בשלבי הקמה ששיווקם התחיל, מתוכן נמכרו 818 דירות בשווי של כ-1.17 מיליארד שקל.

ברבעון האחרון מכרה דימרי 94 דירות בלבד לעומת 272 דירות ברבעון המקביל של 2017.

בדימרי מסבירים את הירידה במכירות במגמה שהחלה להסתמן בשנת 2016 שבאה לידי ביטוי בירידה בהיקפי המכירה, אשר להערכת החברה, נגרמה בעיקר מבלימת הביקוש המיוחסת לתכנית "מחיר למשתכן", אשר יצרה חוסר וודאות לגבי מחירי הדירות.

ברבעון השלישי ב-2017  גדל היקף המכירות עקב תחילת שיווק דירות "מחיר מטרה" בפרויקט החברה בראש העין.

מתאריך 1 באוקטובר 2018 ועד תאריך חתימת הדו"ח מכרה דמרי 49 דירות נוספות בתמורה כספית של כ- 74 מיליון שקל.

לדמרי עוד כ-454 דירות בהקמה שטרם הוחל שיווקם, ובסה"כלדמרי כיום 2,104 דירות בשלבי הקמה.

אלוני חץ, חברת אחזקות בתחום הנדל"ן המניב בארץ ובחו"ל סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות בסך של כ-270 מיליון שקל לעומת כ-393 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 31.4%.

הקיטון בהכנסות נבע משערוכי נדל"ן גבוהים יותר שרשמה קאר ברבעון המקביל ב-2017. כמו כן, ברבעון המקביל נרשם רווח חריג כתוצאה ממימוש מניות FCR בסך של כ-38 מיליון שקל.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות ירד מ-163 מיליון שקל ל-68 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. ירידה של 58.4%.

הFFO המיוחס לבעלי המניות עלה ב36.4% והסתכם ב146 מיליון שקל לעומת 107 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות ירד ב-54.4% והסתכם ב72 מיליון שקל לעומת 158 מיליון שח ברבעון המקביל. את הקיטון בהכנסות ברבעון זה בהשוואה לרבעון המקביל, מסבירים באלוני חץ כנובע בעיקרו מירידה ברווחי Carr בשל שערוכי נדל"ן גבוהים יותר שרשמה Carr ברבעון המקביל. בנוסף, ברבעון המקביל נרשם רווח כתוצאה ממימוש מניות FCR בהיקף של 38 מיליון שקל.

במקביל לפרסום התוצאות הכריזה החברה על תשלום  דיבידנד לרבעון הרביעי בסך של 28 אגורות למניה (48 מיליון שקל) אשר ישולם בחודש דצמבר.

אלוני חץ מדווחת כי פרויקט הדגל המוביל של אמות (בשותפות עם גב ים) פרויקט תוצרת הארץ (TOHA) שלב א’, בהיקף של כ- 57,000 מ"ר עילי נמצא בשלבי בניה סופיים, כאשר 95% משטחי ההשכרה של הפרויקט שווקו בהצלחה במחירים גבוהים מהצפוי. במקביל פועלות השותפות לקידום שלב ב’ של הפרויקט (ToHa2) ובחודש אוגוסט אושרה להפקדה תב"ע לתוספת זכויות בניה בשטח של 140 אלף מ"ר עילי. במהלך הרבעון המשיכה אמות בהרחבת פעילותה בתחום המרכזים הלוגיסטיים ובחודש ספטמבר חתמה על הסכם רכישה והשכרה של מבנה בקריית שדה התעופה המשמש בעיקרו כמרכז לוגיסטי. מתחילת השנה רכשה אמות שלושה מבנים לוגיסטיים בהיקף כספי של 425 מיליון שקל אשר צפויים להניב לאמות NOI שנתי של 25 מיליון שקל. כמו כן, עוסקת אמות בייזום של מרכז לוגיסטי עבור שופרסל במודיעין.

אנרג’יקס אנרגיות מתחדשות שאלוני חץ מחזיקה ב-66% מהונה, העוסקת בהקמת מערכות להפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עידכנה אנרג’יקס את טווח תחזיותיה לשנת 2018 והעריכה כי הכנסותיה מחוות רוח בפולין יגדלו בכ- 8.5 מיליון שקל.

בנוסף, פירסמה החברה את טווח התחזיות לשנת 2019 בהתבסס, בין היתר, על עסקאות לקיבוע מחיר החשמל השחור והתעודות הירוקות ביחס לייצור החשמל מפעילות החברה בפולין לשנים אלה. בתחום הפוטו-וולטאי בישראל, הושלמה הקמתם של שבעה פרויקטים פוטו-וולטאים מתוך תשעה פרויקטים המוקמים במסגרת המכרז הראשון (MWp90), מתוכם חוברו לחשמל ארבעה מתקנים. כל יתר הפרויקטים צפויים להתחבר לרשת החשמל עד תום 2018 בהתאם ללוחות הזמנים של המכרז.

במקביל, נערכת אנרג’יקס לתחילת עבודות ההקמה של פרויקטים נוספים בהספק של MWp52 במסגרת זכייתה במכרז הפוטו-וולטאי השני, שיחוברו לרשת החשמל במחצית הראשונה של שנת 2019. בפעילות בארה"ב נרשמה התקדמות משמעותית, במסגרתה נערכת החברה להקמתם של ארבעה פרויקטים הממוקמים בווירג’יניה בהספק של כ- 80MWp (חלק אנרג’יקס 60%) המצויים ערב סגירתם הפיננסית. אנרג’יקס נמצאת במשא ומתן מתקדם לחתימת הסכמים מחייבים עם מוסד פיננסי מהמובילים בעולם למכירת חשמל ותעודות ירוקות של הפרויקטים למשך 13 שנה.

נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ מסר: " נמשכת מגמת הצמיחה בכל חברות הבנות בקבוצה, בארץ, בארה"ב ובשוויץ.  Carr ממשיכה לצמוח בהתאם לתוכניות העבודה שלה ומפתחת כיום 5 פרויקטים בוושינגטון DC בהיקף מצטבר של 1.55 מיליארד דולר מתוכם 4 פרויקטים נמצאים בשלבי בניה בהם הושקעו עד לתאריך המאזן כ-885 מיליון דולר. להערכת Carr, עם השלמת הפרויקטים (בשנים 2022-2023) ה -NOI שיניבו, יכפיל את ה-NOI לשנת 2017.

במקביל, בהמשך להחלטת דירקטוריון Carr להרחיב את פעילותה לבוסטון, התקשרה Carr בהסכם עם שותף מקומי לרכישה מותנית של מחצית מהזכויות במקרקעין אשר בבעלות השותף בעיר בוסטון, עליו צפויות להקים השותפות מגדל משרדים בשם One Congress בהיקף שטחי השכרה של כ-88 אלף מ"ר. סך עלות הפרויקט המשוערת הינה 870 מיליון דולר (חלקה של Carr 50%). בנוסף, חתמה Carr על הסכם לרכישת בניין משרדים בשם 200 State במרכז העסקים הראשי של בוסטון, בתמורה לסך של 222 מיליון דולר, בעל שטח השכרה כולל של כ-27 אלפי מ"ר ,הצפוי להניב NOI שנתי ממוצע של כ-12 מיליון דולר. עם השלמת 2 הרכישות הנ’’ל, תהנה אלוני חץ מאחזקה משמעותית של 4 בניינים ופרוייקט יזמות משמעותי במרכז העסקים של בוסטון הכוללת : בניין ופרוייקט ייזמי באמצעות האחזקה ב- Carr וכן 3 בניינים בשותפות עם Oxford. במקביל, Carr ממשיכה לפעול לאיתורם של נכסים נוספים בבוסטון."

ביג סיימה את הרבעון השלישי עם עלייה של 7% בהכנסות שהתכמו בכ-162 מיליון שקל לעומת כ-151 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

למרות הגידול בהכנסות, עברה ביג להפסד של כ-9 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת רווח של כ-46 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה- NOI האפקטיבי (חלקה היחסי של החברה) הסתכם ברבכון השלישי בכ- 147 מיליון שקל לעומת כ-138.1 מיליון שקל, בתקופה המקבילה אשתקד.

ברבעון השלישי רשמה ביג ירידה בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח בסך של כ-62 מיליון שקל לעומת ירידה בסך שלכ-34 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ה-FFO הריאלי 83.9 מיליון שקל לעומת כ-78.4מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

שיעור ה-LTV האפקטיבי של החברה עם סיום הרבעון השלישי עומד על כ-59.9%.

שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב ובארה"ב על כ-92%.

קבוצת ביג הינה עוסקת בנדל"ן מניב בישראל, בארה"ב ובסרביה וכן עוסקת בייזום ופיתוח של קרקעות בבעלותה המלאה או החלקית בישראל ובסרביה. הקבוצה מתמקדת בעיקר בענף המרכזים המסחריים. בנוסף פועלת הקבוצה בביצוע השקעות ופעילות בתחומי האנרגיה הסולארית.

לביג  53 מרכזים מסחריים מניבים  4 מרכזים מסחריים בפיתוח קרקעות 8  הנכסים המניבים משתרעים על שטח בנוי להשכרה בהיקף של כ-1.17 מיליון מ"ר.

בישראל, בבעלות החברה 24 מרכזים מסחריים מניבים בשטח בנוי כולל של כ- 349 אלפי מ"ר, וכן ארבעה מרכזי מסחר בפיתוח וארבע קרקעות לפיתוח עתידי.

בארה"ב פועלת החברה באמצעות ביג USA . ביג USA מחזיקה במישרין ובעקיפין בכ- 27 מרכזים מסחריים פתוחים. הנכסים כאמור משתרעים על שטח בנוי להשכרה בהיקף של כ- 699 אלפי מ"ר.

אסף נגר, סמנכ"ל הכספים של החברה: "אנו מדווחים היום על המשך צמיחה בפעילות החברה ועליה בפרמטרים התפעוליים ה-NOI וה-FFO לצד עלייה ריאלית בפדיונות השוכרים בשיעור של 4% וירידה בשיעור העומס הממוצע של השוכרים וזאת על אף הסביבה העסקית המאתגרת, ומיעוט ימי העסקים ברבעון השלישי בשל עיתוי חגי תשרי השנה"