מניות הבנקים בשיא – מה הלאה?

איך מעריכים בנקים? איך נתון "משמעם" בדוחות – שיעור היוון, תרם כמה אחוזים טובים, למניית לאומי; ולמה הפיקוח על הבנקים מאפשר לבנקים לסדר אותו?   

בנקים מוערכים לפי מכפיל ההון שלהם – שווי השוק של הבנק חלקי ההון העצמי שלו. אנליסטים של בנקים מסתכלים בראש וראשונה על היחס הזה כדי לקבוע אם התמחור של הבנק גבוה או נמוך.

נראה לכאורה חסר הגיון – אחרי הכל, חברות מוערכות על פי הרווחים שלהם, ולא על פי הנכסים וההתחייבויות והנטו  של השניים – הון עצמי. ובכלל,  ראינו כבר אלפי דוגמאות (ויותר) שלהון עצמי חשבונאי אין משמעות. אז למה בנקים מוערכים לפי ההון?

הסיבה פשוטה – ההון שלהם קובע כמה הם ירוויחו. זה לא מדויק ב-100%, אבל זה המשחק בשוק הבנקאות המקומי. ההון הוא הבסיס לגובה המינוף של הבנק, ובהתאמה ליכולת של הבנק לייצר תשואה על הנכסים ותשואה על ההון. כלומר, השוק מצפה מהבנקים להרוויח בהתאם להון שלהם, ולכן הערכת שווי הבנקים ותימחורם בשוק הוא לרוב על פי ההון ולא על פי הרווח.

הבנקים – יקרים או זולים?

בפועל, יש בנקים שמייצרים תשואה מעט גבוה מאחרים; יש אחרים שמרוויחים פחות מהממוצע; בנקים שנמצאים כל שנתיים בחקירה רגולטורית ונאלצים להפריש סכומים גדולים; יש בנקים שיש להם חברות ריאליות מוחזקות שמסדרות להם רווחי הון ורווחים שוטפים; יש כאלו שהפכו ליעילים ויש אחרים ממש לא יעילים. אך למרות שכל בנק הוא עולם בפני עצמו, בסה"כ מדובר במשפחה מאוד קרובה – הם מרוויחים ביחד, הם מתייעלים ביחד, המניות שלהם עולות ויורדות ביחד. אין כאן באמת שוני גדול, ולמרות שיש להם פנים אחרות ושם אחר, כל הבנקים הם אותו שטנץ (מבית היוצר של הפיקוח על הבנקים).

הבנקים משיגים בזכות ובחסות הפיקוח על הבנקים (שמגן על יציבותם) תשואה על ההון שקרובה ל-10%. התשואה הזו מתגלגלת למשקיעים במניות – מדובר באחת ההשקעות הטובות ביותר בבורסה בשנים האחרונות, כשבמקביל לרווחים ולגידול בהון העצמי, מכפיל ההון של הבנקים עלה. אבל השאלה אם זה יימשך?

מצד אחד הבנקים לכאורה נסחרים עדיין במכפילי רווח נוחים והם אמורים לספק תשואה של קרוב ל-10%. אבל, במבחן החשוב ביותר – מבחן מכפיל ההון, הם נראים יקרים. מכפילי ההון של הבנקים נעים בין 0.5 ( שווי השוק הוא כמחצית מההון) בתקופות קשות בשווקים ל-1 וקצת יותר בתקופות הטובות. עכשיו הם בתקופה טובה. מכפילי ההון של הבנקים הם סביב 1. אז אולי הם נראים בתמחור סביר, ולכאורה כל עוד הכלכלה המקומית חזקה וטובה הם ימשיכו לייצר תשואה מאוד נאה. אבל, זה המילכוד – הם בתמחור הזה בזכות הכלכלה הטובה והחזקה, וכלכלות טובות וחזקות כנראה לא נשארות ככה לעד (אפילו כחלון הזהיר אותנו השבוע שיהיה משבר, רק לא ברור מתי), וכאשר השווקים קצת ירעדו, הבנקים עלולים לחטוף – יש לאן, האמפליטודה שלהם גדולה.

בנק לאומי – רווחים בדלת האחורית 

בנק לאומי הפך בשנים האחרונות להית הבנק המוביל במערכת – מוביל בשווי, מוביל ברווחים, מוביל בדיגיטל (כנראה). יותר מאשר הוא מוביל בזכות עצמו הוא מוביל בזכות בעיות ותקלות אצל המוביל ההיסטורי – בנק הפועלים. חוץ מזה, מה זה בעצם מוביל? – כולם כאמור אותו דבר.

הבנק פרסם תוצאות טובות ברבעון השני – הרווח הסתכם ב-903 מיליון שקל, לעומת 740 מיליון ברבעון הקודם ו-876 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי ברבעון גדל בלמעלה מ-1.5 מיליארד שקל ל-35.5 מיליארד שקל, ושמניית לאומי מבטאת שווי של כמעט ההון העצמי – משמע היא נסחרת במכפיל הון של 1.

הפער בין הרווח לגידול בהון העצמי מעורר שאלה, במיוחד אצל בנקים כי ההון בבנקים הוא כאמור האינדיקציה לשווי. הפער הזה כ-600 מיליון שקל, "שווה" כמעט 2% למחיר המניה. כלומר, קרה משהו ברבעון השני ששווה 2% ממחיר המניה של לאומי והוא לא בדוח רווח והפסד – אז למה אף אחד לא מתעניין בזה? כי זה…אחר, ובעיקר כי החשבונאות מחביאה סעיפים מסוימים.

האחר הפעם הוא שערוכים בהתחייבות כלפי העובדים. מדובר בהתחייבות ענקית – קרוב ל-17 מיליארד שקל שמכוסה בנכסים (חסכונות/ קרנות פנסיה ופיצויים) בסכום של מעל 6 מיליארד שקל. כלומר, ללאומי יש התחייבות לכיסויי המחויבות לעובדים בסכום של מעל 10 מיליארד שקל – פי כמה וכמה מכל הבנקים האחרים.

המחויבות הזו משתנה בכל רבעון – מצד אחד החסכונות/ פנסיות עולות בהתאם לתשואה של הקרנות האלו, ומצד שני ההתחייבות עולה בהתאם לחישוב אקטוארי שלוקח בחשבון את שכר העובדים, עליית שהכר הממוצעת, שיעור הפורשים, גיל התמותה ועוד. הנטו – המחויבות פחות סכום הקרנות מבטא מחויבות שמשתנה מתקופה לתקופה. השינוי הזה מבטא הפסד או רווח כלכלי אמיתי. אם המחויבות עולה – הבנק מפסיד, ואם המחויבות קטנה, הבנק מרוויח.

מחויבות לעובדים קטנה – ההון זינק

החשבונאות החליטה שההפסד הזה יירשם ברווח האחר ולא בדוח רווח והפסד. לא אתיש אתכם בהסבר – בטור קודם (על כיל) הרחבתי על הטריק המוזר והלא נכון הזה. אבל בשורה תחתונה, יש כאן סכומים שלא נכנסו לדוח רווח והפסד והם היו צריכים להיכנס.

חוץ מזה, והכי חשוב לבנקים – יש כאן שינויים בהון העצמי שלא מקבלים הסבר ברווח והפסד. ההון עלה ב-600 מיליון שקל יותר מהרווח, זה כסף גדול וזה כאמור משמעותי למניה (קרוב ל-2%). העלייה הזו נובעת  משינוי שיעור ההיוון על ההתחייבות העתידית. נשמע מאוד לא מעניין, אבל שימו לב כמה זה חשוב – את הכספים שבנק לאומי צריך לשלם בעתיד הוא מהוון לערך נוכחי בהתאם לשיעור היוון מסוים. כאשר שיעור ההיוון עולה, המחויבות קטנה. ברבעונים האחרונים על רקע הציפיות לעליית ריבית והעלייה בריבית על אגרות החוב, שיעור ההיוון עולה. המשמעות – ערך ההתחייבות קטן, והמשמעות – רווח וגידול בהון.

ברבעון השני הרווח כתוצאה מהירידה בהתחייבות לעובדים הסתכם במעל 1 מיליארד שקל (לפני מס), סדר גודל של 800 מיליון שקל נטו – כמעט כמו כל הרווח של לאומי ברבעון.  זה לא הסוף – צפוי שכאשר הריבית תעלה והמרווחים בשוק האג"ח יעלו בהתאמה, שיעור ההיוון ימשיך לעלות, והרווחים של לאומי (והגידול בהון) יימשכו. זה כך בכל הבנקים, אבל בגלל שבלאומי יש את המחויבות הגדולה ביותר (פי כמה מאחרים), אצלו זה מאוד קריטי.

ואולי זו הסיבה (רק אולי) שהבנק מיישם הערכה ליברלית יותר מאשר בנק הפועלים בחישוב המחויבות. בצמוד לדוחות הכספיים מפרם הבנק (וכך גם בנק הפועלים) הערכה אקטוארית שמחשבת את המחויבות לעובדים ומסבירה את הנחות המודל.

אפשר היה לצפות להנחות דומות כאשר מדובר בנתונים אקסוגניים, אבל זה לא כך. שיעור ההיוון אמנם נקבע על פי הנחיות של הפיקוח על הבנקים, אבל הבנקים כך נראה עושים צחוק מהפיקוח. בנק לאומי מהוון בשיעור היוון של 2.47%  ובנק פועלים על פ שיעור היוון של 1.32% (לפי הרבעון הראשון – הטור נכתב רגע לפני פרסום דוח שני, ובכל מקרה – ברבעונים האחרונים יש פער של 1% לטובת לאומי). איך זה יכול להיות שיש פער אם יש מפקח שקובע איך להגדיר את שיעור ההיוון ואיך זה שהפיקוח מאשר לשני הבנקים האלו להוון לפי שיעור שונה (ויש עוד הבדלים בהנחות כמו שיעור המדד ועוד, אבל שיעור ההיוון השונה הוא הקריטי).

ולמה זה כל כך חשוב? אם בנק לאומי היה מהוון לפי שיעור ההיוון של פועלים, המחויבות שלו היתה גדלה במיליארדים! ההון שלו היה קטן במיליארדים, שווי השוק שלו היה צפוי לקטון במיליארדים. שיעור היוון גבוה מבטא רווחים וגידול בהון העצמי.

אז למרות השעמום  ואפילו הטרחנות לבדוק ולהבין אם שיעור ההיוון – 2.47%, הוא סביר, חשוב להפנים שהוא רלבנטי מאוד למחיר המניה.

ושאלה לסיום – איך הפיקוח על הבנקים מתמודד עם ההבדלים בשיעורי ההיוון? אחרי הכל, הפיקוח מוציא הנחיות וגם מוודא שהם מיושמות. אבל כשפערי ההיוון כה גדולים, ברור שיש כאן בעיה.

בפועל זה עובד כך – כל אחד מהבנקים מביא פתק מהאקטואר. הפתק הזה כנראה מספק את הפיקוח על הבנקים. וזה מזכיר לי ראיון מהימים האחרונים עם הממונה על רשות שוק ההון והביטוח –  דורית סלינגר שפורשת עוד ימים אחדים. סלינגר רמזה ואמרה משהו בסגנון – רגולטור צריך לאזן בן טובת הציבור לבן יציבות החברות. אצלי הדגש היה על טובות הציבור, בפיקוח על הבנקים זה שונה.

קבוצת גאון מדווחת על הכנסות בסך של כ-113.3 מיליון שקל, לעומת כ-112.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. העלייה נובעת בעיקרה (עלייה של כ-4%) ממגזר תשתיות ותעשייה, אשר קוזז מפעילויות אחרות.

 ביוני 2018 מכרה גאון את אחזקותיה בבמצרפלס אגודה שיתופית חקלאית בע"מ לקיבוץ מצר, תמורת כ-43.5 מיליון שקל. בעקבות המכירה רשמה גאון  רווח של כ-4.1 מיליון שקל מהעיסקה.

הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם בכ-7.3 מיליון שקל (הרווח המיוחס לבעלי המניות הינו כ-7.6 מיליון שקל), לעומת סך של כ-2.9 מיליון שקל (מתוכם כ-2.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל ב-2017. בגאון מציינים כי בקיזוז מצרפלס הסתכם הרווח ברבעון השני של 2018 ב-3.2 מיליון שקל, מול רווח של 1.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול של כ-78%.

שיפור ברווחיות במגזר התשתיות והתעשייה הביא לשיפור ברווח הגולמי שעלה בכ-7.4% לסך של כ-18.6 מיליון שקל, לעומת כ-17.3 ברבעון המקביל ב-2017. שיעור הרווח הגולמי מההכנסות עלה לכ-16.4%, לעומת שיעור של כ-15.5%.

הרווח התפעולי ברבעון זינק לסך של כ-6.2 מיליון שקל, לעומת סך של כ-2.7 מיליון שקל. העלייה בעיקרה נובעת מרווח הון שנרשם ממימוש ההשקעה במצרפלס.

החברה תחלק דיבידנד בסך של כ-50 מיליון שקל או  1.06 שקל למניה.

בגאון מעריכים כי העתקת מפעל החברה לאזור נאות חובב לבהשקעה כוללת של כ-200 מיליון שקל יביא להתייעלות ויאפשר הגדלת מכירות החברה ב-25-35 מיליון שקל, וכן יביא לגידול של 15-20  מיליון שקל ב-EBITDA השנתי של החברה.

גיא רגב, מנכ"ל קבוצת גאו אמר לאחר פירסום הדו"ח: "אנחנו מסכמים את הרבעון השני לשנת 2018 עם שיפור בהכנסות, ברווח הגולמי ובשורה התחתונה. בהתאם לאסטרטגייה של הקבוצה, במהלך הרבעון מימשנו את אחזקת המיעוט שהייתה לנו בחברת מצרפלס, ואנחנו פועלים במרץ לקידום העתקת מפעל הפלדה לנאות חובב, מהלך שלהערכתנו יבטיח את חוסנה של הקבוצה לטווח הארוך, ויאפשר להגדיל משמעותית את הרווחיות התפעולית. כמו כן, אנו ממשיכים לפעול מול מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה הרלוונטים לטובת תיקון תקנות העדפת תוצרת הארץ המעניקות העדפה לתוצרת כחול-לבן, מתוך החשיבות לחזק את התעשייה הישראלית המקומית.

בפעילות השוטפת הצגנו ברבעון השני גידול בהכנסות מגזר התשתיות והתעשיה לעומת 2017 וגם ברווחיות המגזר, גידול שתרם לשיפור ברווח הגולמי הכללי ובשיעורו."

קבוצת גאון הינה החברה המובילה את תחום תשתיות המים והזורמים בישראל, ופועלת בשלוש חטיבות שוק סקטוריאליות: חטיבת התשתיות והתעשיה – הפונה בעיקרה ללקוחות בתחום התשתיות, המים והגז. לחטיבה מגוון מוצרים בצנרת בקטרים גדולים ואביזרי פלדה, צנרת פלסטיק ומגופים; חטיבת מערכות בנין – הפונה בעיקרה ללקוחות בתחומי האינסטלציה, כיבוי האש ומיזוג האוויר. לחטיבה מגוון מוצרי פלסטיק ומגופים למערכות בתוך הבניין; חטיבת מערכות בקרה ומדידה –  הרכבה, הפצה ושיווק של מדי מים ובקרה לתאגידי מים, רשויות מקומיות ואחרים.

סאני המייבאת מוצרי סמסונג מדווחת כי ברבעון השני ירדו ההכנסות ל-254.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות בסך 315.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2017. הירידה בהכנסות, מסבירים בחברה מיוחסת למכירות חליפים ואביזרים וממועדי השקות שונים לסדרת Galaxy .

מכשיר הדגל של החברה, Galaxy S9, הושק באמצע חודש מרץ 2018, ויבוא לידי ביטוי, סבורה הנהלת החברה,  לאורך הרבעונים הקרובים. ההכנסות המחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ב-530.5 מיליון שקל, כך שגם ביחס לרבעון הראשון מדובר על ירידה משמעותית בהכנסות – כ-8%.

ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-21 מיליון שקל, ירידה משמעותית ביחס לרבעון מקביל וביחס לרבעון קודם – ברבעון מקביל האבידה היה באזור 30 מיליון שקל וברבעון קודם כ-24 מיליון שקל.

הרווח הנקי דווקא עלה ל-17 מיליון שקל, לעומת 14.4 מיליון ברבעון המקביל – עלייה של כ-18%. השיפור ברווח מסבירה החברה, מיוחס לניהול הון קפדני, הקטנת הוצאות המימון בגין הפרשי שער חליפין והכנסה בגין עסקאות אקדמה. הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 הסתכם בכ-31.8 מיליון שקל. משמע הרווח ברבעון השני עולה משמעותית על הרווח ברבעון הראשון.

משה פרי, מנכ"ל סאני תקשורת סלולרית אמר במקביל לפרסום הדוחות: "במהלך הרבעון השני המשכנו לשמור על הובלת השוק עם נתח שוק של כ-48% והרחבנו את ערוצי המכירה שלנו באמצעות פתיחתן של שתי חנויות נוספות בקניון עזריאלי תל אביב ובקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, אשר יחזקו עוד יותר את רשת המכירה של סאני ויבטיחו את המובילות שלנו בענף. כמו כן המשכנו ביישום תוכנית ההתייעלות שלנו המצמצמת את בסיס העלויות לצד הפחתת החוב נטו שלנו."

"אנו מצפים להשקות המוצרים הקרובות ובטוחים כי אלו יביאו בשורה משמעותית אשר תתבטא  בתוצאות הפיננסיות של החברה. השקת ה- Note 9 צפויה בתחילת ספטמבר וכבר כעת אנו עדים לביקושים ערים למכשיר זה, אשר צפוי להיות המכשיר העוצמתי ביותר שהושק אי פעם על ידי סמסונג. לצד ה-Note 9 , ה- Galaxy Jצפוי לחזק את כוחנו בקטגוריית מחירי הביניים ולסייע להגדלת נתח השוק על חשבון היבואנים האחרים."

"בנוסף, נבחרנו לאחרונה על ידי סמסונג להפיץ ולתמוך בשוק התקני האחסון (SSD) המוביל של סמסונג, ובכלל זה רכיבים לשוק המחשוב האישי ומחשוב הענן. כמו כן אנו בוחנים התרחבות גם  לתחום האודיו כיבואן ומפיץ מוביל של חברת AKG הידועה במוצריה האיכותיים, דבר שאנו מאמינים שישיא לנו ערך בהמשך."

הכלכלה השיתופית תופסת תאוצה וניתן למצוא יישומים שלה במספר לא מבוטל של תחומים. מה שהתחיל ביוזמות קהילתיות כמו קאר פולים בנסיעה לעבודה או החלפת דירות בין תיירים, הפך מהר מאד לתעשייה כלכלית גלובלית. בין החברות הגדולות שמספקות מוצרים ושירותים שיתופיים ניתן למצוא את Wework בתחום חללי העבודה המשותפים, את Airbnb בתחום הלינה לתיירים ואת Uber בתחום הנסיעה המשותפת.

הכלכלה השיתופית לא פוסחת גם על תחום המגורים. האמרת עלויות הדיור, בעיקר בערים הגדולות, החזירה לעולם רעיון ישן, הקומונה או הדיור המוגן. אך בעוד שבעבר הקומונה היתה נחלתם של היפים וביטניקים, והדיור המוגן מיועד לאנשים בגיל הזהב, בשנות האלפיים נטלו ידיים פרטיות את היוזמה והן מפעילות מתחמי מגורים משותפים, Co-Living. המגורים האלו משמשים בעיקר צעירים, כשהיתרון הגדול הוא חסכון בעלויות המגורים מצד אחד וחיי קהילה פעילים מהצד השני.

מודל ה- Co Living – הרציונל

נשען על המסקנה כי ב-90 מהזמן אנשים מנצלים רק 40 אחוז משטח הדירה שלהם.

במגורים משותפים ניתן למצוא שילוב של פרטיות עם שימושים משותפים. החלק הפרטי כולל בדר"כ חדר שינה/מגורים וחדר רחצה, והשימושים המשותפים כוללים חללי אירוח משותפים חדרי אוכל מכבסה גינה קהילתית ועוד.

מגורים משותפים בערים גדולות החלו להתפתח במודל קהילתי של Co-Housing במדינות סקנדינביה מאז שנות השבעים והשמונים. במודל זה, קבוצות של תושבים חברו לקנות ולנהל יחדיו נדל"ן בעל מאפיינים שיתופיים וקהילתיים.

ברחבי העולם אימצו את המודל וקיימים עשרות פרויקטים מוצלחים של  Co-Living במנהטן ניו יורק, Old Oak לונדון – 5 בניינים, בברוקלין, בוושינגטון ופיטסבורג ועוד.

בישראל פועל מתחם מגורים משותף אחד שאותו יזמה חברת VENN בשיתוף עם קרסו נדל"ן בשכונת שפירא בתל אביב. בפרויקט מושכרות דירות קטנות לצעירים לצד שירותי ניהול כשמטרת המיזם היא יצירת סביבת חיים הוגנת מבחינה כלכלית.

עיריית ת"א הודיעה על כוונתה לקדם את פרויקט מגורים משותפים של WELIVE שבבעלותה של WEWORK. הפרויקט עתיד לקום במרכז ת"א בדומה למתחמים של WEWORK בארה"ב. בעיריית תל אביב אף הביעו רצון לשנות את התב"ע שיידרשו לטובת הפרויקט.

גם עיריית ירושלים החליטה לקדם פרוייקט מגורים משותף ואף קיימה כנס בנושא.

בישראל, ניתן לראות גם בקיבוצים מקום הפועל בשיטת המגורים המשותפים, אם כי בקיבוצים לא ממש גרים באותו המבנה. בקיבוצים רואים היום שלצד הרצון של הצעירים לעזוב את הקיבוץ לטובת העיר הגדולה, מתקיים גם תהליך הפוך – רבים מהצעירים (שהתבגרו בינתיים וחלקם התמסדו) חוזרים ובונים את ביתם  בקיבוץ. הם בעצם מעדיפים בית בקיבוץ, עם שירותים משותפים שמספק הקיבוץ.

אז למה זה כדאי?

למעשה, האפשרות לגור במתחם מגורים משותף בעיר הגדולה היא בשכירות בלבד. מתחמי המגורים המשותפים מופעלים על ידי חברת ניהול המספקת מעטפת לוגיסטית לדיירים ואחראית על התפעול של מבנה המגורים, בחירת וניהול הדיירים, מתן שירותי דיור כוללים וכמו כן היא אחראית על חיי ושירותי הקהילה.

בדיור המשותף הדיירים נהנים מחדר כביסה, סלון גדול משותף, סלון גדול, חדר אוכל ובהרבה מהפרויקטים גם קיים חלל המשמש כמועדון לדיירים שבו הם יכולים לקיים אירועים קטנים או להקרין סרטים. והדירות עצמן מאובזרות בכל מה שאדם זקוק לו: מיטה, ספה, מקרר, טלוויזיה וכו'.

הדייר משלם דמי שימוש חודשיים שבהם מגולמים מספר מרכיבים : שכר דירה, תשלום על האירועים השונים בבניין, תשלומים שקשורים באופן ישיר לדירה המגורים, כגון הוצאות צריכה (חשמל, גז, מים  וארנונה), תקשורת (אינטרנט וכבלים), ניקיון בדירה, ותשלומי אחזקה לחברת הניהול.

כמה זה עולה?

ובכן, אם אתם בחרתם לגור בבניין של Wework במנהטן, הממוקם הממוקם ברחוב וול סטריט 110 תשלמו על דירת סטודיו, ללא שותפים החל מ-3,050 דולר, על דירת שני חדרים תשלמו עם השותף כ-5,400 דולר ודירת ארבעה חדרים תעלה החל מ-7,600 דולר.

וכמה זה עולה בתל אביב? ההנחה היא שעלות הדיור המשותף בישראל עולה בין 2000 שקל ל-3,000 שקל בחודש בחודש, תלוי במספר השותפים, גודל הדירה ובאילו שירותים בוחרים להשתמש.

לא בטוח שהמחירים האלו משתלמים יחסית למחירי השכירות הממוצעים בשכונות בהם נמצאים הבניינים של הדיור המשותף. אבל, צריך לקחת בחשבון שהמחירים האלו כוללים בתוכם הרבה מאד שירותים שיש להם עלות נוספת, אם שוכרים דירה לבד. חוץ מזה, נראה שהדיור המשותף לא עונה רק לצרכים כלכליים של הדיירים אלא גם, או אולי בעיקר, לצרכים חברתיים ולאפשרות שמקנים המגורים האלו לחוויה של חיי קהילה עשירים.

עדכונים:

אוגוסט 2018:  בארץ יש כמה יזמים שפועלים בתחום המגורים המשותפים. אחד מהם פעיל בעיקר בדרום ת"א, בשכונת שפירא. השיטה היא כזן – היזמים יוצרים שיתופי פעולה עם בעלי נכסים , משפצים את הבניינים בהתאם למודל מגורים משותפים: יחידות הדיור קטנות – זה מתחיל ב-7 מ"ר ליחידת קיו-בי בדירת שותפים, יש גם יחידות של 20 מ"ר וזה עשוי להגיע עד ליחידות של 130 מ"ר למשפחות. גלובס ראיין יזמים בתחום שהסבירו  שיש חללים משותפים שעומדים לרשות כל הדיירים, על פי גלובס היזמים – "יוצרים אקו-סיסטמה של מגורים שיתופיים עם שירותים שכונתיים, חלקם בשיתופי פעולה ואחרים כיוזמה שלהם, כמו למשל, שירותי כביסה וניקיון, ספריית ציוד, מתחם אמנות, סדנאות צמיחה אישית, חדר מוזיקה, סטודיו ליוגה, פיצרייה שכונתית, בית קפה, גן ילדים, חלל עבודה משותף, תוכניות למעורבות חברתית, הכשרות מקצועיות, חנויות פופ-אפ ואפילו דוג-ווקרים ובייביסיטר. (הרחבה בגלובס)

מגורים משותפים הפכו ללהיט בהונג קונג – המחירים הגבוהים בהונג קונג  גרמו בשנים האחרונות לזינוק של דירות קטנטנות וחללי מגורים משותפים בסגנון מעונות סטודנטים. חלק מהפתרונות נעשים במבנים תעשייתיים. בכתבה בדהמרקר הובאו הבעיות דיור בהונג קונג, לרבות הבעייתיות במגורים משותפים – "מבנים תעשייתיים אינם מעוצבים בשביל מגורים. זה מסוכן מבחינה בטיחותית", אמר פרופסור צ'או קוונג ווינג, מומחה לנדל"ן ובנייה באוניברסיטת הונג קונג וחבר בכוח המשימה שמטרתו לסייע בפתרון של המחסור באדמות". (הרחבה בדהמרקר)

אנרג'יאן בעלת המאגרים כריש ותנין, שמניותיה נסחרות בבורסה בלונדון מדווחת על תוצאות של הניתוח הגאולוגי בחמשת הבלוקים הימיים החדשים שלה בישראל.  בשדות החדשים, כך עולה מהניתוח הגיאולוגי, קיים פוטנציאל ל-126 BCM גז טבעי. כמו כן, הפוטנציאל של השדות הקיימים של החברה, כריש ותנין, עלה ב-86 BCM נוספים ל-154 BCM.

הניתוח הגאולוגי בוצע על ידי חברת NSAI, שעשתה גם את הניתוחים בתמר ולוויתן ומאגרים נוספים באזור. מדובר בניתוח ראשוני כשלאחר  ביצוע קידוח אקספלורציה ניתן להעריך ברמת סבירות גבוה יותר את כמויות הגז הקיימות בבלוקים.  מעבר לכך, החברה לא מסרה את רמת הדיוק והסבירות של הממצאים.

אנרג'יאן זכתה ברישיונות חיפוש בבלוקים 12, 21, 22, 23 ו-31, שנמצאים בקרבת המאגרים כריש ותנין לפני כחצי שנה  במסגרת מכרז של משרד האנרגיה. הנכסים הגדולים שלה בשלב זה הם כריש ותנין.

מנכ"ל החברה, מתיאס ריגס, אמר על רקע התוצאות: "אנו שמחים כי המעריך החיצוני  זיהה פוטנציאל של 7.5 Tcf גז טבעי על השטח הישראלי שלנו עם הסתברות גבוהה מאוד להצלחה – לגביה יש לנו מחויבות המותנית בקידוחי אקספלורציה. התוצאה עולה בקנה אחד עם השקפתה של אנרג'אן שיש לנו תיק נכסים המכיל מספר אטרקטיבי של משאבים בקירבת השדות כריש ותנין".

לאנרג'יאן 13 רישיונות חיפוש בעולם, מתוכם 8 בישראל.

גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, אינו חוזה תשואה עודפת מהשקעה במניות חברות הסלולר ומותיר המלצת "משקל שוק" לסלקום. דטנר מסביר כי למרות שהתוצאות בשתי חברות הסלולר היו פחות קשות מהחששות שעלו עקב כניסת אקספון לשוק ולמרות ההערכה שה-newsflow בשוק הסלולר מראה סימנים של שיפור,אין עדיין תנאים לשיפור בשוק הסלולר בטווח הנראה לעין ושלהחזרים מעולם הנייח ייקחו עוד זמן רב להגיע.

דטנר אומר כי התוצאות של סלקום לא עמדו בציפיות של כלכלני בנק לאומי, ומציין כי ה-EBITDA המותאם של סלקום היה נמוך מזה של פרטנר ברבעון, 159 מ שקל מול 179 מיליון שקל, וזה בזמן שפעילות הטלוויזיה של פרטנר הפסדית, וזו של סלקום כבר רווחית.

דטנר אומר כי נראה כי הביצועים של סלקום בשוק הסלולר בתקופה האחרונה נחותים בהשוואה לפרטנר ופלאפון, אולם לא ברור לגמרי ממה הפער נובע. להערכת דטנר צפויה סלקום ליהנות מגידול של הכנסות בשנים הקרובות מהסכמי שיתוף רשת עם גולן טלקום ואקספון. ההכנסות של סלקום  מתתחום שירותי סלולר ירדו ב-9.8% על רקע התחרות בשוק, שהתעצמה נוכח כניסת אקספון. מספר המנויים ירד ב-13 אלף, וה-ARPU נותר ללא שינוי בהשוואה לרבעון הקודם, כאשר בדרך כלל הרבעון השני נהנה משיפור ב-ARPU כתוצאה מעונתיות.

בהתייחסו לתחום התקשורת הנייחת כותב דטנר בסקירתו כי המכירות בשירותים גדלו 2.7%, שיעור צמיחה נמוך בהשוואה לשיעור ממוצע של כ-10% בארבעת הרבעונים הקודמים (בעצם מדובר על ירידה קטנה בהשוואה לרבעון הקודם). החברה דיווחה על תוספת של 11 אלך מנויים חדשים בטלוויזיה, כאשר מדובר בירידה שלישית ברציפות במספר המצטרפים לשירות.

עלות המכר עמדה על 675 מיליון שקל, גידול של 1.5% בהשוואה לרבעון המקביל. החברה הסבירה את הגידול על ידי הוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה שלה, הפרשי התחשבנות עם גולן טלקום, ומעדכון בהפרשות בגין הליכים משפטיים.

הוצאות התפעול עמדו על 238 מיליון שקל, עלייה של 31 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל.  החברה כותבת שרוב הגידול נבע מהוצאות פחת והפחתות עקב יישום תקן IFRS 15. אולם, מדובר בגידול של 15 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הקודם, קפיצה שלא מוסברת על ידי שינוי חשבונאי.

החברה דיווחה על הוצאה של 26 מיליון שקל בגין תכנית פרישה מרצון של 200 עובדים, כאשר היא צפויה ליהנות מחסכון בהוצאות החל מהרבעון השלישי.

למרות הדוחות החלשים, נראה לנו כי המשקיעים יתמקדו בהסכם של סלקום לרכישת 70% מ-IBC, מיזם האינטרנט בסיבים אופטיים, מהלך אשר צפוי להאיץ משמעותית את התכניות שלה בעולם הנייח.

לאומי על פרטנר – יש גם נקודות טובות

דוחות מאכזבים לאלביט. אלביט מערכות מדווחת על עלייה של 9% בהכנסות  הרבעון השני של השנה, אך על ירידה של 16% ברווח המתואם.

הכנסות החברה הסתכמו ב-892.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-818.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות לסוף הרבעון עומד על 8.1 מיליארד דולר.

הרווח הסתכם ב-57.5 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות), לעומת כ-68.8 מיליון דולר (8.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברה נשחקה ומסבירה את הירידה ברווח למרות גידול בהכנסות.

במהלך הרבעון הכירה החברה ברווח חד פעמי – 45.4 מליון דולר. מדובר ברווח משינוי בשיעור החזקה, כתוצאה מהשקעה של צד שלישי, ב-2 חברות בת בתחומי הסייבר והמכשור הרפואי.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות אמר במקביל לפרסום הדוחות: "אנחנו שבעי רצון מהגידול של 9% בהכנסות הרבעון השני, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומהשמירה על צמיחה של 10%, בחישוב שנתי, בצבר ההזמנות. ברבעון זה באופן ספציפי אנו רואים את הפירות של ההשקעה שביצענו בסייברביט, כאשר כחלק מהאסטרטגיה שלנו לתמוך את פעילותנו בתחומים אזרחיים באמצעות שותפויות עם משקיעים אסטרטגים, משקיע חיצוני השקיע בסייברביט סך של 30 מיליון דולר ואנחנו מאמינים שסייברביט תמשיך לפתח את עסקיה ביחד עם השותף החדש."

"בנוסף, אנו ממשיכים באסטרטגיה שלנו לחזק את הצמיחה האורגנית באמצעות רכישות. תוצאות הרבעון הזה כוללות לראשונה את אלו של  Universal Avionics Systems, חברה שרכשנו ופעילה בתחום התעופה האזרחית. רכישה זו היא חלק מהאסטרטגיה שלנו לחזק את הנוכחות שלנו בתחום עסקי זה. אנחנו מאמינים שהסינרגיה החזקה שייצור הפורטפוליו המשולב שלנו, תיצור עבורנו הזדמנויות צמיחה נוספות.

אירונאוטיקס דחתה את ההצעה  לרכישתה שהגישה רפאל יחד עם אביחי סטולרו. השניים הציעו לשלם 430 מיליון שקל תמורת החברה.

אירונאוטיקס מסבירה את הסירוב בכך שסכום ההצעה נמוך מדי ואינו מבטא את שווי החברה. אגב, לפני שנה, כשהחברה יצאה להנפקה היא הוערכה ב-1 מיליארד שקל.

אירונאוטיקס נשלטת בידי – KCPS, וויולה ובראשית ומתמחה הפיתוח ויצור של כלי טייס בלתי מאוישים. רפאל מעוניינת להיכנס בצורה מסיבית לתחום הכלי טיס הלא מאוישים  ורכישת אירונאוטיקס היא בהחלט דרך לעשות זאת.

בין רפאל לאירונאוטיקס מתקיים שיתוף-פעולה במסרת מספר מיזמים, ושתי החברות מחזיקות במשותף את חברת קונטרופ שצומחת מדי שנה ושווה על פי ההערכות קרוב ל-500 מיליון שקל.

טלרד נטוורקס מדווחת על ירידה בהכנסות וברווחיות כתוצאה מהאטה במכירות בצפון אמריקה.

ההכנסות של טלרד ברבעון השני הסתכמו בכ-34.3 מיליון דולר, לעומת כ-36.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הנקי ירד ברבעון השני בכ-45% ל-845 אלף דולר, לעומת רווח של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום תשתיות תקשורת ו-IT הסתכמו ברבעון השני בכ-18.8 מיליון דולר, לעומת כ-19.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת בכ-15.4 מיליון דולר, לעומת כ-17 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-1.6 מיליון דולר, לעומת כ-2 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017.

ה-EBITDA הסתכם בכ-2.4 מיליון דולר, לעומת כ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

מהחברה נמסר כי נכן לסיום הרבעון צבר ההזמנות מלקוחות בשני תחומי הפעילות עומד על כ-79.2 מיליון דולר, לעומת צבר הזמנות שעמד על כ-59.6 מיליון דולר בסוף 2017 ולעומת צבר הזמנות של כ-61.1 מיליון דולר נכון בסוף הרבעון המקביל ב-2017.

 ביולי 2017 דיווחה החברה כי מגלקום, חברה בת של החברה, זכתה במכרז של עיריית הרצליה, המוערך בכ-11 מיליון שקל. המכרז הוא לאספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של מערכות טלוויזיה במעגל סגור, מערכות שליטה ובקרה, פריסת תשתיות תקשורת וסיבים אופטיים במסגרת פרוייקט "עיר חכמה".  באותו החודש חתמה מגלקום גם על הסכם עם משרד הביטחון לביצוע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל, בהיקף של כ-60 מיליון שקל לשנה.

רן בוקשפן, מנכ"ל טלרד נטוורקס אמר לאחר פרסום הדו"חות: "הפעילות של טלרד בישראל ובדרום אמריקה רווחית וצומחת, ומנגד התוצאות של המחצית הראשונה לשנת 2018 מושפעות לרעה מההאטה במכירות בצפון אמריקה בתחום המוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת. ההאטה נובעת בעיקר כתוצאה מעיכובים בסיום תכנית הקצאת התדרים החדשה אך גם מהתגברות התחרות בתחום זה בארה"ב. במקביל יש בתחום זה באפריקה ובאירופה צמיחה ואנחנו מתמודדים על מספר פרויקטים בהיקף משמעותי. לדוגמא, לאחרונה זכינו בפרויקט בצ'כיה לפרישת רשת תקשורת." בוקשפן המשיך ואמר כי "אנו עדים להמשך התרחבות בפעילות בתחום תשתיות התקשורת וה-IT בישראל, ולאחרונה דיווחנו על זכיה בפרויקטים משמעותיים, ביניהם הסכם עם משרד הביטחון והקמת מערכת 'עיר חכמה' בהרצליה. בדרום אמריקה אנו נמצאים בתנופה בפעילות וברבעון השני החברה החלה בביצוע פרויקט תחזוקה למשך תקופה של 3 שנים עבור מפעיל תקשורת גדול בצ'ילה."

בוקשפן הוסיף כי: "במהלך התקופה המשיכה החברה ביישום תהליך התייעלות בתחום המוצרים וזאת בעיקר בשל ההאטה בארה"ב, כאשר עיקר ההתייעלות כללה צמצום מצבת כוח אדם במטרה להתאים את מבנה ההוצאות ולשפר את הרווחיות. מהלך זה יביא להקטנת הוצאות החברה בכ-4 מיליון דולר בשנה הקרובה".

טלרד פועלת בשני מגזרי פעילות עיקריים – אספקת פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בכ-80 מדינות בעולם, וכן בתחום של הקמת תשתיות תקשורת ו-IT בישראל לכ -1,000 לקוחות.

חברת עדיקה שגייסה לפני כחצי שנה לפי שווי של כ-200 מיליון שקל ירדה מאז ההנפקה בכ-40%, והסיבה מתבררת בדוחות הכספיים ברבעון השני – החברה לא הרוויחה, וצמחה אבל לא כפי שחזו המשקיעים. בקיצור, עוד אכזבה של הנפקה – בדומה לאירונאוטיקס, הולמספלייס, טלרד ואחרות.

אלא שבעדיקה הסיפור אפילו גדול יותר. מדובר באתר אינטרנט למכירת אופנה כשלצידו הקימה החברה חנויות פיזיות. עדיקה הנפיקה לאחר דוחות שהציגו צמיחה מדהימה, אך הצמיחה כמעט ונעלמה בגלל שעדיקה מכרה לנו את הסיפור הלא נכון – היא צמחה בגלל שהתחרות לא היתה חזקה, אבל רגע אחרי ההנפקה השיקה פוקס את אתר טרמינלX והתחרות פגעה בעדיקה.

זאת ועוד – רכישות דרך האינטרנט הם כבר לא עניין חדש, אבל אמזון הגדילה ומגדילה כוחה בשוק המקומי, מה שמכביד עוד יותר על עדיקה.

על רקע זה, הרוויחה עדיקה ברבעון השני 2 אלף שקל וההכנסות הסתכמו ב-19.5 מיליון שקל, כאשר במחצית הראשונה כולה הסתכמו המכירות ב-40.9 מיליון שקל. אז נכון, מדובר בפעילות עונתית – הרבעון הראשון חזק יותר ביחס לרבעון השני בגלל פסח, אבל מדובר בחברת צמיחה אינטרנטית – ירידה כה משמעותית בין הרבעונים, היא ממש לא צמיחה וההסבר של העונתיות לא תופס. בטח לא בשורה התחתונה.

בנק הפועלים, המנוהל על ידי אריק פינטו,  הרוויח 920 מיליון שקל ברבעון השני –  הרווח גבוה ב-13%  מהרבעון  השני של 2017. בכך המשיך הבנק את שרשרת הדיווחים הטובים של הבנקים שהשנה צפויים לדווח על רווחי שיא.

בפעילות המסחר רשם פועלים הכנסות מימון שאינן מריבית של  כ-361 מיליון שקל, עלייה של מעל ל-100% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. ההפרשות להפסדי אשראי הסתכמו בכ-90 מיליון  שקל לעומת כ-138 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2017.

בפעילות האשראי, צמחו הכנסות המימון במעל ל-6% כתוצאה מהפרשי הצמדה למדד והסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל. ההכנסות מעמלות הסתכמו בכ-878 מיליון שקל, עליה של כ-4.5%.

תיק האשראי של הבנק עמד בסיום הרבעון על 272 מיליארד שקל.

בנק פועלים הודיע כי לא יחלק דיבידנד בגין רווחי הרבעון על רקע החקירה המתנהלת על ידי רשויות החוק האמריקאיות. מדיניות הדיבידנד של הבנק קובעת חלוקה של 40% מהרווח.

התשואה על ההון של בנק הפועלים עומדת על 10.5% – תשואה מרשימה , ולא מדובר בתשואה חריגה רווחיות הבנקים בשנה האחרונה עלתה משמעותית – הם מרוויחים והציבור מפסיד!

נזכיר כי לאחרונה  דיווח בנק מזרחי טפחות כי קיבל דרישה לתשלום של 342 מיליון דולר בגין החקירה הרגולטורית המתנהלת בארה"ב. הבנק דחה את הדרישה וטען כי הסכום הראוי הוא שולי ביחס לדרישה האמריקנית. על רקע זה עלה חשש כי בנק מזרחי עלול להיקלע לעימות מול הרגולטור האמריקני ומניית מזרחי טפחות איבדה כ-10% בשבוע וגררה את סקטור הבנקאות לירידות, אם כי מאז ועל רקע הדוחות הטובים מניות הבנקים חזרו לעלות.

מכפילי ההון של הבנקים כיום הם סביב 1, כאשר מזרחי לאור מיקוד בתחום הנדל"ן ורווחיותו נסחר במכפיל הון שעולה על 1.

דיסקונט שנחשב עד לאחרונה לבנק הלא יעיל במערכת, הצליח בשנה האחרונה להתייעל ובהתאמה הרווחים עלו (הרחבה כאן)

מדד מחירי הדירות זינק ב-0.9% בחודשים מאי-יוני, לעומת אפריל-מאי השנה – כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד המחירים לצרכן ביולי נותר ללא שינוי.

העלייה במחירי הדירות מגיעה אחרי קיפאון בחודשים האחרונים ואחרי שכחלון הכריז מעל כל במה אפשרית שכיוון מחירי הדירות הוא למטה. הקפיצה במחירי הדירות היא הגדולה ביותר מאז אוקטובר 2016, בו המחירים עלו בכ-1.1%,

מחירי הדירות החדשות רשמו עלייה של 0.8%, למרות  ש-22% מהמדגם, היה דירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן".

מתחילת השנה מחירי הדירות עלו ב-0.4%, ואילו בסיכום שנתי הם נותרו ללא שינוי