בבית ההשקעות אופנהיימר נפגשו עם מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה ( VBI Vaccines Inc (NYSE: VBIV כדי לקבל סקירה על פעילות החברה ומוצריה העתידיים. האנליסטים מסמנים 3 ניסויים קליניים חשובים.

VBI מתמקדת בפיתוח של חיסונים נגד מחלות זיהומיות.  באוקטובר 2017 גייסה החברה 72 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים, 32 מתוכם מהמשקיעים בישראל.  התרופה המובילה של החברה, Sci-B-Vac, מיועדת לטיפול בצהבת B. התרופה נמכרה בישראל למשך כ-10 שנים ונמכרת כיום באופן פרטי באירופה. Sci-B-Vac נמצאת כעת בניסוי שלב 3 בארה"ב, וברבעון הרביעי של 2017 היא התחילה בגיוס חולים לניסוי. מטה החברה נמצא בקיימברידג', מסצ'וסטס, לחברה יש צוותי מחקר בקנדה, ומפעל ייצור ברחובות. החברה מעסיקה 103 עובדים, מתוכם 65 בישראל.

 מבט כללי

–          שווי שוק: 235 מילון דולר

–          מוצר מוביל: Sci-B-Vac,  חיסון נגד צהבת B, הנמצא בניסוי שלב 3

–          קופת מזומנים: 60 מיליון דולר, נכון לסוף הרבעון הרביעי 2017.

–          קצב שריפת מזומנים: 1.7 מיליון דולר בחודש (שריפה ללא קשר לניסוים הקליניים).

צנרת מוצרים

Sci-B-Vac (חיסון נגד צהבת B)

–          רקע: התרופה פותחה במקור במכון ויצמן והיא ניתנה ל -500,000 איש בישראל למשך כעשור. המוצר מאושר לשימוש ב -15 מדינות. התרופה מציעה חדשנות על תרופות קיימות, כיוון שהיא מכוונת לשלושה אנטיגנים (antigens), בעוד המתחרים שלה (פירוט בהמשך) מכוונים רק לאנטיגן אחד. התרופה יעילה במיוחד בטיפול במטופלים עם מערכת חיסון מוחלשת ובמטופלים בגילאים מבוגרים יותר (45 ומעלה).

–          תרופות מתחרות: הסטנדרט הנוכחי לטיפול בחולי צהבת B בארה"ב ובאירופה הוא חיסון בשם  Engerix של( GSK. Dynavax (NASDAQ: DVAX פיתחה חיסון, בשם Hepsilav-B, שעבר בהצלחה ניסוי שלב 3 של ה-FDA, אך נדרש לבצע מחקר של 40,000 איש בניסוי שלב 4, בשל חששות לגבי מחלות לב.

–          שוק היעד: Sci-B-Vac מכוונת לטיפול בחולים מבוגרים ובעלי מערכת חיסונית חלשה עבור צהבת B. החברה טוענת כי ההכנסות הפוטנציאליות משתי אוכלוסיות הללו נעות בין 400 ל -600 מיליון דולר.

 –          פרופיל תמחור: VBIV מייצרת כיום את התרופה במחיר של 5 דולר למנה, אבל יצור בהיקף גדול יותר יוריד את המחיר ל-3.50 דולר למנה. לחברה יעדי מחיר של 65 דולר למנה בצפון אמריקה ו -40 דולר באירופה, עם טיפול שדורש 2 מינונים.

 –          מצב הניסוי: הניסוי שלב 3 של Sci-B-Vac מורכב מ -4800 חולים, עם 3200 בנקודת קצה של חוסר נחיתות (non-inferiority) מול ה-Engerix ו -1,600 בעליונות (Superiority) מול ה-Engerix. ההרשמה החלה ברבעון הרביעי של שנת 2017, ונתוני headline צפויים באמצע שנת 2019. הניסוי יעלה לחברה 52 מיליון דולר, שחצי כבר ממנו כבר בוצע.

 CMV (חיסון נגד מומים מולדים)

–          רקע: CMV הוא הגורם הגדול ביותר למומים מולדים בעולם, שעבורם אין חיסון. כ-50% מהנשים נמצאות בסיכון.

–          תרופות מתחרות: אין חיסונים מאושרים, ל-Merck יש תרופה מוקדמת יותר בתהליך אישור מול ה- FDA.

–          שוק היעד: כ-50% מהנשים מוגנות טבעית נגד ה-CMV. החברה מעריכה מכירות פוטנציאליות בהיקף של 5 מיליארד דולר בשנה.

–          תמחור פרופיל: 110 דולר לכל מנה, במחיר ייצור של 5 דולר למנה.

–          השלב הבא: תוצאות ראשוניות בניסוי שלב 1 צפויות באמצע 2018.

GBM (חיסון נגד סרטן glioblastoma)

–          רקע: Glioblastoma הוא הצורה הקטלנית ביותר של סרטן, עם אורך חיים ממוצע של 5-10 חודשים לאחר האבחון. ל-VBIV יש הצלחה בניסוי קליני קטן של 6 אנשים באוניברסיטת דיוק. התרופה נמצאת כעת בשלב 1/2A open label, עם תוצאות ראשוניות שצפויות ברבעון השלישי של 2018 ו-readouts מקיף ברבעון ה-4 של 2019.

שורה תחתונה

לחברה יש שלושה קטליזטורים צפויים ב-15 החודשים הקרובים, עם ניסוי שלב 3 קריטי באמצע 2019. הנהלת VBIV הביעה אימון בסיכויים של Sci-B-Vac להציג Superiority במחקר שלב 3  לעומתהסטנדרט הנוכחי, Engerix של GSK, במיוחד לאור השימוש הנרחב של התרופה בישראל, דבר חשוב למעקב בשנה הקרובה

מגל מערכות בטחון (MAGS), מדווחת על תוצאות הרבעון הרביעי של 2017 ושנת 2017 כולה. הבשורה היא לגבי רבעון רביעי אחרי שלושה רבעונים חלשים.

תמצית תוצאות הרבעון הרביעי – 

• ההכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-23.0 מיליון דולר, זינוק של 68% ביחס לרבעון הקודם וגידול של 14% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד;
• רווח נקי של כ-0.3 מיליון דולר ברבעון , בהשוואה להפסד נקי של 0.2 מיליון דולר ברבעון הקודם;
• EBITDA של 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לאיזון ב-EBITDA ברבעון הקודם ושיפור של 20% ביחס לרבעון המקביל אשתקד;
• שיפור משמעותי בהזמנות שהתקבלו ברבעון הרביעי של 2017 וצפי לגידול בהכנסות ושיפור בשיעורי הרווחיות בשנת 2018

תוצאות הרבעון הרביעי של 2017

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו ב-23.0 מיליון דולר, זינוק של 68% בהשוואה להכנסות הרבעון הקודם, וגידול של 14% בהשוואה להכנסות של 20.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-10.7 מיליון דולר (47% מההכנסות), גידול של 7% בהשוואה לרווח גולמי של 10.0 מיליון דולר (50% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2016. ההבדל בשיעורי הרווח הגולמי בין הרבעונים נובע משוני בתמהיל ההכנסות שהתאפיין במספר פרויקטים ושירותים גדול יותר ברבעון הנוכחי.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-1.8 מיליון דולר, גידול של 18% בהשוואה לרווח תפעולי של 1.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

הוצאות המימון והמס הסתכמו ברבעון הרביעי של 2017 ב-0.5 מיליון דולר ו-1 מיליון דולר, בהתאמה, בהשוואה להכנסות מימון של 0.5 מיליון דולר והטבת מס של 0.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

ההוצאות הפיננסיות נובעות בעיקרן משינויים בהערכות שווי מטבע חוץ שאינן במזומן, בעיקר לאור התחזקותו של השקל ביחס לדולר האמריקאי, אשר השפיעו על הפקדונות של מגל הנקובות בדולרים, בעוד שבשנת 2016 המגמה הייתה הפוכה, וזאת כתוצאה מרפורמת המיסוי האחרונה בארה"ב. ב-2016 הכירה מגל בנכס מס נדחה, אשר היווה חלק משמעותי מהטבת המס שנרשמה ברבעון.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-0.3 מיליון דולר או 1 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 2.9 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2016.

ה-EBITDA הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-2.3 מיליון דולר, גידול של 20% בהשוואה ל-EBITDA של 1.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

תוצאות שנת 2017

ההכנסות בשנת 2017 הסתכמו ב-64.3 מיליון דולר, קיטון של 6% בהשוואה להכנסות של 67.8 מיליון דולר בשנת 2016.

הרווח הגולמי הסתכם בשנת 2017 ב-31.3 מיליון דולר (49% מההכנסות) בהשוואה לרווח גולמי של 33.3 מיליון דולר (49% מההכנסות) בשנת 2016.

ההפסד התפעולי הסתכם בשנת 2017 ב-1.2 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של 1.5 מיליון דולר בשנת 2016.

ההפסד הנקי הסתכם בשנת 2017 ב-6.9 מיליון דולר או 30 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 1.0 מיליון דולר או 6 סנט למניה בשנת 2016.

נכון ל-31 בדצמבר 2017, היה היקף המזומנים, הפיקדונות והפיקדונות המוגבלים 52.3 מיליון דולר או 2.27 דולר למניה, בהשוואה למזומנים, פיקדונות ופיקדונות מוגבלים של 52.5 מיליון דולר או 2.29 דולר למניה, נכון ל-31 בדצמבר 2016.

תגובת ההנהלה

בהתייחסו לתוצאות, אמר סער קורש, מנכ"ל מגל: "סיימנו את 2017 עם רבעון רביעי חזק, למרות שהייתה שנה מאתגרת במסגרתה הצגנו הפסד נקי במהלך שלושת הרבעונים הראשונים. באמצע 2017 נקטנו במספר צעדים חשובים במטרה לשפר את היעילות התפעולית שלנו, ובכלל זה מיזוג פעילות המוצרים וה-VMS שלנו. אנו שואבים עידוד מהשיפור בעסקינו ברבעון הרביעי, אשר משקפים את הצמיחה והשיפור המשמעותיים ברווחיות. כמו כן, אנו שואבים עידוד מהמומנטום החיובי החזק בצבר ההזמנות בחודשים האחרונים, כפי שדווח על ידינו בתחילת 2018"

עד היום אם רציתם להשקיע במדד ת"א 35 לטווח בינוני וארוך, הייתם רוכשים קרן נאמנות, קרן מחקה, תעודת סל, ואם רציתם  לעשות שורט על המדד יכלתם לבחור תעודת סל בשורט. מעכשיו יש לכם אפשרות אחרת – אופציות ארוכות על המדד. כן, קולים ופוטים לתקופה ארוכה משלושה חודשים, וזה מאפשר למשקיעים לגוון את ההשקעות, להתמנף (בדלת האחורית) דרך האופציות, ולגדר את הפעילות שלהם בשוק ההון גם לטווחים בינוניים וארוכים. זו באמת בשורה לשחקנים באופציות.

מהודעת הבורסה עולה כי מ-29 במארס יושקו  לראשונה סדרות "ארוכות" של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35. החוזים העתידיים ה"ארוכים" על מדד ת"א-35 יהיו ל-15 חודשים. בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר תפתחנה סדרות חדשות של חוזים עתידיים ל-15 חודשים.

ביתר החודשים, כנהוג היום, תפתחנה סדרות ל-3 חודשים ולפיכך, בכל נקודת זמן ייסחרו 7 סדרות חודשיות – 3 סדרות לכל אחד מ-3 החודשים הקרובים ועוד 4 סדרות ל-6, 9, 12 ו-15 חודשים. זאת, בנוסף לחוזים העתידיים השבועיים שימשיכו להיפתח כנהוג היום.

פתיחה של סדרות החוזים העתידיים ל-15 חודשים תאפשר, בכל נקודת זמן, לסחור בחוזים העתידיים שהתקופה שלהם לפקיעה הנה לפחות שנה וניתן יהיה לגלגל פוזיציות, גם לתקופות של שנה.

השקת הנגזרים ה"ארוכים" מבוצעת בהמשך לשיחות שהתקיימו עם חברי בורסה ופעילי השוק ועל בסיס ניתוח מקצועי שערכה הבורסה. בבורסה מאמינים כי הדבר יתרום לשכלול המסחר וייתן מענה לצורך אמיתי הקיים בקרב פעילי השוק השונים.

בבורסה מזהים מספר גורמים שעשויים לסחור בנגזרים ארוכים, כולל הסטה של פעילות שמתבצעת כיום בשוק ה- OTC, לבורסה וצפי ל"גידור רגולטורי" של תיק הנוסטרו של חברות הביטוח, במסגרת יישום תקנות סולבנסי II.

בנוסף, השקת הנגזרים החדשים יכולה לעודד כניסה של שחקנים חדשים שמעדיפים לפעול בנגזרים "ארוכים" יותר מאלה הקיימים היום.

סדרות  האופציות ה"ארוכות" יותר יושקו ב-6.9.18.

מוקדם יותר היום הודיעה הבורסה על תוכנית שיתוף עם שחקני האופציות לפיה מעל פעילות מסוימת יקבלו הסוחרים סוג של החזר, וכך בעצם יוזילו את העלויות שלהם במסחר באופציות (הרחבה)

מנכ"ל ובעלי יזמית הנדל"ן לי מרשל, שי ניסים: "מה שכחלון עשה זה כמו למכור קרקעות חקלאיות. במקום שיראו דירה, אנשים קיבלו אופציה לדירה ל-4-5 שנים. זה מוציא את כל העוקץ מהתוכנית. כמו כן, גם המקומות בהם הוצעו מירב הדירות בפריפריה, וגם הסטנדרט הנמוך שהקבלנים נאלצו לבנות, הם שהביאו לכישלון התוכנית ולעובדה שרבים מהזוכים ויתרו על הזכייה".

מנכ"ל ובעלים משותף בחברת ההשקעות בנדל"ן  R&M השקעות, מתן פרטמן: "הדוח בכלל לא מפתיע. מחירי דירות נקבעים לפי היצע וביקוש והשוק בישראל אינו שוק אחד, אלא מורכב משווקים רבים. על כן, בנייה מסיבית במקומות עם ביקוש נמוך לא רק שלא תורמת לירידת מחירי הדירות, אלא מחריפה את הבעיה, כיוון שהיא באה על חשבון בנייה באזורי הביקוש. כמו כן, ברור לכולם שקבלנים לא רוצים להפסיד כסף ולכן הם נמנעים מפרויקטים של מחיר למשתכן ומצד שני ממקסמים רווחים בפרויקטים אחרים, תוך ויתור על מכירה מוקדמת, ומכירה רק במחיר מלא. זה מעלה את מחיר הדירות"

הביקורת הזו לא חדשה כמובן, אבל היא מגיעה אחרי שנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג טענה שקיים פרק זמן גדול מדי בין הזכייה במחיר למשתכן לבין קבלת הדירה. כמו כן, פלוג טענה שהצעדים בשוק הדירות לא מספקים, והצביעה על חסרונות נוספים של תוכנית הדגל של כחלון – תוכנית מחיר למשתכן. לטענתה 25% מהזוכים מבטלים את העסקה, הקבלנים דוחים את הרכישה של הקרקע, ובכלל – התוכנית לא פותרת את הבעיה באזורי הביקוש.

כחלון נגד פלוג – ככה לא מנהלים את הכלכלה

מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות חשוב שתכירו את המסמך הזה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). האמת חשוב שכולם יכירו אותו – הוא מבטא את המגמות בעולם ההשכלה, את הביקוש להשכלה, ואת הכיוונים העתידיים שהמשק שלנו הולך אליו.

אז נתחיל –  בחמש השנים האחרונות ישנה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע”ז (2016/17) הם עמדו על 31.9 אלף ועל 43.2 אלף, בהתאמה.

בין השנים תשע"ו (2015/16) לתשע”ז הייתה עלייה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-25.0% ל-28%, בהתאמה) וכן מהמכללות האקדמיות )מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה).

• בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 103 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה), ובמיוחד בביולוגיה (פער של 172 נקודות בממוצע).
• המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (680), התכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676). המקצועות הסלקטיביים ביותר במכללות האקדמיות היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).
• נשים היו 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות האקדמיות.
• המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.
• שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (48.4% לעומת 68.3%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (63.6% לעומת 75.5%, בהתאמה).
• המקצועות המבוקשים יותר יחסית בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) היו: שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, תרבות ואמנות, מדעי הרפואה המעבדתית, רוקחות, מערכות מידע ניהוליות וכן מתמטיקה-פיזיקה.

מועמדים לפי מוסד לימודי

בשנת תשע”ז (2016/17) הגישו 31.9 אלף מועמדים 41.9 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, ו-43.2 אלף מועמדים הגישו 47.4 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות. 7.2 אלף מועמדים לאוניברסיטאות פנו לשתי אוניברסיטאות או יותר, ו-3.6 אלף מועמדים למכללות האקדמיות פנו לשתי מכללות או יותר. בנוסף על כך, 4.1 אלף מועמדים הגישו מועמדות גם לאוניברסיטאות וגם למכללות אקדמיות. באוניברסיטאות עמד ממוצע ההרשמות למועמד על 1.3, לעומת 1.1 במכללות האקדמיות.

על אף ההתרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. בין תשס"ח  (2007/08) לתשע”ז (2016/17) מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-4.5 אלף – ירידה כוללת של 12.2%. זאת למרות שבשנת תשע"ד (2013/14) נוספו גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שהפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה .

מועמדים לפי תוצאות הרשמה

בשנת תשע”ז התקבלו בעדיפות ראשונה 64.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 73.1% מהמועמדים למכללות האקדמיות. בין השנים תשע"ו לתשע”ז הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו (אלה שלא התקבלו – בין אם בעדיפות ראשונה ובין אם בעדיפות אחרת) הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות.

בין תשע"ו לתשע”ז מספר המועמדים לאוניברסיטאות עלה ב-2.8% (מ-31.0 אלף בהשוואה ל-31.9 אלף, בהתאמה), שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה ירד מ-66.3% ל-64.5%. במקביל, שיעור הנדחים עלה מ-25.0% ל-26.8%. באוניברסיטאות, למרות העלייה במספר המועמדים הייתה עלייה בשיעור הנדחים ולכן מספר המתקבלים נשאר דומה לשנה הקודמת.

בשנים אלו, מספר המועמדים למכללות האקדמיות ירד מ-45.1 אלף בשנת תשע"ו ל-43.2 אלף בשנת תשע”ז, ירידה של 4.4%. שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה במכללות האקדמיות עלה מ-71.1% ל-73.1%, בהתאמה, ושיעור הנדחים עלה מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה (ראו לוח א). במכללות האקדמיות ירד מספר המועמדים ועלה מספר הנדחים, ולכן בסך הכל ישנה ירידה במספר המתקבלים.

לוח א – מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לפי תוצאת הרשמה

מועמדים לפי תחומי לימוד והעדפות

שיעוריהם של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה נבדקו במקצועות שאותם העדיפו לפחות 50 מועמדים לאוניברסיטאות או למכללות האקדמיות.

באוניברסיטאות שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הרוח הכלליים (86.1%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום החקלאות (83.2%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (30.3%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (48.8%).

במכללות האקדמיות השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום עסקים ומדעי הניהול (81.1%), ובתחום המדעים הביולוגיים (80.0%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום השפות, ספרויות ולימודים רגיונאליים (52.5%) ובתחום אמנות, אמנויות ואמנות שימושית (59.9%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.2% לעומת 59.6%, בהתאמה).

מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות לפי תוצאת הרשמה ותחום לימוד מועדף

מועמדים ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות לפי תוצאת הרשמה ותחום לימוד מועדף

כאמור, בין תשע"ו לתשע”ז עלו שיעורי המועמדים שנדחו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. בחינת המגמות לפי תחומי לימוד מועדפים מצביעה על כך שבאוניברסיטאות העליות המשמעותיות ביותר בשיעורי הדחייה היו בקרב אלו שהעדיפו ללמוד רפואה (עלייה של 5.8 נקודות האחוז) וכן בקרב אלו שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (4.1%). במכללות האקדמיות, שיעורם עלה במיוחד בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (10.4 נקודות האחוז) ומשפטים (3.2 נקודות האחוז). כך, המקצועות הסלקטיביים הפכו סלקטיביים עוד יותר.

בשנת תשע”ז באוניברסיטאות, מקצוע הלימוד שבו הייתה ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) היה לימודים כלליים (80.1%). לעומת זאת, היו 17 מקצועות לימוד שבהם ההיצע היה נמוך מהביקוש באופן משמעותי (מקצועות שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו): מתמטיקה-פיזיקה (10.1%), רפואה כללית  (27.0%), רפואת חירום (28.3%), הנדסת בניין (29.9%), רב-תחומי במדעי הרוח (36.8%), שפה וספרות ערבית (36.8%), חינוך מיוחד (37.3), רפואת שיניים (37.8%), סיעוד (38.7%), הנדסת מחשבים-מדעי המחשב (40.0%), מדעי הרפואה המעבדתית (43.9%), הפרעות בתקשורת (44.6%), שפה וספרות אנגלית (46.4%), רוקחות (47.3%), לשון עברית (49.0), אופטומטריה (49.1%) וריפוי בעיסוק (49.8).

במכללות האקדמיות, ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) הייתה במקצועות הבאים: ניהול מערכות בריאות (89.8%), מערכות מידע (89.5%), זואולוגיה (86.3%), ניהול תעשייתי (84.5%), טכנולוגיה למערכות למידה (82.7%), תרבות ואמנות (82.4%), אקולוגיה (82.4%), ניהול שירותי אנוש (82.2%). לעומת זאת, היו 9 מקצועות מועדפים שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו:  עיצוב אופנה (25.4%), רב-תחומי במדעי הרוח (33.1%), מינהל כללי ומינהל ציבורי (34.0%), כימיה (39.1%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (39.4%), עיצוב פנים – מבנה וסביבה (40.6%), הפרעות בתקשורת (42.6%), הנדסת בניין (44.7%) והנדסת חומרים (46%).

הבחינה הפיכומטרית

בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הנבחנים, הן במכללות האקדמיות הן באוניברסיטאות. באוניברסיטאות אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות, אך שיעור זה הולך ופוחת. בשנת 2010 נבחנו 90% מהמועמדים לאוניברסיטאות, לעומת 83% בשנת 2017.  בשנת 2010 נבחנו כשני שלישים מהמועמדים למכללות האקדמיות, ואילו בשנת 2017 רק 52% נבחנו.

מועמדים לפי ציון פסיכומטרי

ניתן ללמוד על הביקוש הגבוה למקצועות השונים גם מהציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים לעדיפות ראשונה. ככלל, ככל שהמקצוע מבוקש יותר, כך עולה סף הכניסה אליו המתבטא גם בציון הבחינה הפסיכומטרית של המתקבלים. נמצא פער משמעותי (של 103 נקודות) בין הציון הפסיכומטרי הממוצע של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לאוניברסיטאות לזה של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה למכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה). פער זה היה קיים בכל תחומי הלימוד המועדפים. הפערים המתונים ביותר היו בקרב המתקבלים בעדיפות ראשונה למקצועות עזר רפואיים ולעסקים ומדעי הניהול (פערים של 63 ו-73 נקודות, בהתאמה). הפער המשמעותי ביותר היה בקרב המתקבלים למשפטים (פער של 138 נקודות בממוצע), ולאחריו בקרב המתקבלים למדעי החברה (פער של 103 נקודות בממוצע; ראו תרשים 3).

המקצועות שבהם היה הפער הגבוה ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו: ביולוגיה (ממוצע של 639 נקודות באוניברסיטאות לעומת 467 במכללות האקדמיות) ותולדות התאטרון (561 ו-396 נקודות, בהתאמה).

במקצוע מדעי הניהול-מערכות מידע היה הציון הפסיכומטרי במכללות האקדמיות גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות (550 לעומת 498, בהתאמה) וכן במקצוע הנדסת מערכות תקשורת (633 בהשוואה ל-624, בהתאמה).

המקצועות שבהם היה הפער הנמוך ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע לטובת האוניברסיטאות היו: מדעי ההנדסה (ממוצע של 602 נקודות באוניברסיטאות לעומת 595 במכללות האקדמיות) ולימודי ארץ ישראל (ממוצעים של 523 ו-512 נקודות, בהתאמה)

מההיבט של ההישגים בבחינה הפסיכומטרית, 15 המקצועות הסלקטיביים. ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים בעדיפות ראשונה 735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709),  חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (680), התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676). במכללות האקדמיות, 5 המקצועות הסלקטיביים ביותר היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).

מועמדים לפי מין

53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות היו נשים. שיעורן בקרב מועמדי המכללות האקדמיות עמד על 56.5%. 65.0% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 63.9% בקרב הגברים המועמדים. 73.5% מהנשים המועמדות למכללות האקדמיות התקבלו בעדיפות ראשונה, בהשוואה ל-72.6% בקרב הגברים המועמדים. ישנם מקצועות לימוד אשר הביקוש להם הינו מגדרי.  מקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי נשים (בין 90% ל-99%) היו: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומתם, היו מקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים (יותר מ-85%) – הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

מועמדים לפי קבוצת אוכלוסייה

בין תשע"ו לתשע"ז לא נרשמו שינויים משמעותיים בשיעור המועמדים הערביים באוניברסיטאות (19.8% לעומת 20.0%, בהתאמה) ובמכללות האקדמיות (19.9% בהשוואה ל-19.8%, בהתאמה). באוניברסיטאות היו פערים משמעותיים בין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של היהודים והאחרים לבין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של הערבים (68.3% לעומת 48.4%, בהתאמה) וכך גם במכללות האקדמיות (75.5% לעומת 63.6%, בהתאמה).

מקצועות לימוד שבהם יותר משליש מהמועמדים היו ערבים: שפה וספרות ערבית (73.7%), שפה וספרות אנגלית (69.7%), תרבות ואמנות (66.5%), מדעי הרפואה המעבדתית (60.4%), רוקחות (56.9%), מערכות מידע ניהוליות (52.3%), מתמטיקה-פיזיקה (52.2%), לשון עברית (50.0%), סיעוד (49.3%), מנהל מערכות בריאות (49.1%), תולדות האמנות (45.3%), הנדסת מזון וביוטכנולוגיה (41.4%), הנדסה וניהול משאבי מים (40.2%), רב-תחומי במדעי החברה (39.4%), חינוך (36.9%), אופטומטריה (36.4%), הכשרה להוראה (36.2), רפואת שיניים (34.9%).

הגדרות והסברים

אוכלוסיית ההודעה כוללת מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לשנת תשע”ז (2016/17).

מועמד הינו אדם שהגיש בקשה להתקבל ללימודי שנה ראשונה לתואר ראשון באוניברסיטה, במכללה אקדמית מוכרת (אחת או יותר) או בשלוחה של אוניברסיטה. כל בקשה כזו הינה הרשמה.

הן לאוניברסיטאות הן למכללות האקדמיות, מועמדים נספרו פעם אחת (ספירה של נפשות) לפי טופס ההרשמה שבו המועמד קיבל את התוצאה הטובה ביותר, בסדר הבא: התקבל ולומד, התקבל ולא לומד, נדחה.

מקצוע לימוד בעדיפות ראשונה הוא מקצוע שסומן בעדיפות ראשונה על גבי טופס ההרשמה.

תחום לימוד מועדף הוא התחום שאליו משויך מקצוע הלימוד בעדיפות ראשונה (בקובץ).

מקצועות הלימוד קובצו לפי התחום המדעי שאליו הם משתייכים. התחומים המדעיים הוצגו בלוחות בכמה רמות פירוט, כדלקמן:

קבלה בעדיפות ראשונה – מועמדים שהתקבלו למקצוע שאותו סימנו כמועדף עליהם ביותר – בין אם החליטו ללמוד אותו ובין אם החליטו שלא ללמוד אותו. כדי לתת מושג על הקלות/הקושי של קבלה בעדיפות ראשונה למקצוע מסוים השתמשנו ביחס ביקוש/היצע (כלל המועמדים לתואר ראשון, חלקי כלל המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה לפי תחום לימוד בעדיפות ראשונה).

נבחנים בבחינה הפסיכומטרית – נבדקה היבחנות בשנים 2016-1991  של המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות בשנים 2017-2010 .

הציון הפסיכומטרי נע בין 200 לבין 800 והוא מורכב משלושה תחומים – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הציון הממוצע מבוסס על הציון הגבוה ביותר של הנבחן בכל ניסיונותיו. הנתונים מבוססים על קובצי נבחני הבחינה הפסיכומטרית אשר מתקבלים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

מקצוע סלקטיבי – מקצוע שכדי להתקבל אליו נדרש ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד.

קבוצת אוכלוסייה ודת – אוכלוסיית ה"יהודים ואחרים" כוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין; והאוכלוסייה הערבית כוללת: מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים.

מוסדות לימוד (תשע”ז 2016/17)

אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בן גוריון בנגב; אוניברסיטת אריאל בשומרון.

המכללות האקדמיות: המרכז האקדמי רופין; שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב; בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים; האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים; המרכז האקדמי לב; המסלול האקדמי – המכללה למינהל; מכון טכנולוגי חולון; המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה; המכללה האקדמית של תל אביב-יפו; המכללה האקדמית הדסה ירושלים; המכללה האקדמית נתניה; המרכז הבינתחומי הרצלייה; המכללה האקדמית תל חי; המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן; המכללה האקדמית ספיר; אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב; המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון; מכללת שערי משפט – המכללה ללימודי משפט; המרכז האקדמי למשפט ולעסקים; עזריאלי – המכללה האקדמית להנדסה ירושלים; הקריה האקדמית אונו; המכללה האקדמית אשקלון; המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן; המרכז האקדמי פרס; המכללה האקדמית צפת; המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה; המכללה האקדמית אחווה; המרכז המכללה האקדמית גליל מערבי; המכללה האקדמית לישראל ברמת גן; המכללה האקדמית לחברה ואמנויות; המרכז האקדמי שלם.

תואר ראשון: כולל תארים כגון .B.Ed., B.Tech., B.Sc., B.A.

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל מסכמת את 2017, ורגע לקראת חגיגות ה-70' החליטה להתמקד בשוק העבודה במסגרת הסיכום לשנת 2017

"את הדוח הזה אנחנו מגישים ערב יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. לפני שנצלול לעיסוק בהתפתחויות השוטפות, או באתגרי המדיניות בהסתכלות קדימה, חשבתי שנכון לנצל את ההזדמנות הזו כדי להזכיר גם את ההישגים המדהימים שהשיגה כלכלת ישראל ב-70 שנות קיומה של המדינה. הצמיחה הכלכלית שידעה המדינה הביאה לגידול מרשים ברמת החיים; התוצר לנפש בקום המדינה עמד על כ-5000 דולר, רק כ-30% אחוז מזה של ארה"ב למשל. התוצר לנפש כיום עומד על 40,000 אלף דולר,  כ-60% אחוז מבארה"ב, ומתקרב לחציון של התוצר לנפש במדינות ה-OECD, כל זאת תוך קליטה מוצלחת של גלי עלייה רבים. הפכנו ממדינה שעיקר גאוותה הייתה על יצוא התפוזים, ושסבלה מגירעון כרוני במאזן התשלומים, ובהמשך מחוב ציבורי ענק ואינפלציה דוהרת, למדינה עם עודף במאזן התשלומים, עודף נכסים על התחייבויות, חוב ציבורי מתון, יצוא מתוחכם שנשען על ידע וחדשנות פורצי דרך, ואינפלציה שהיינו רוצים שתהיה קצת יותר גבוהה… בעבודה השגרתית של הייעוץ הכלכלי לממשלה, מטבע הדברים אנחנו מתמקדים באתגרים, ובמה שצריך לתקן ולשפר, כדי שהמשק ימשיך לצמוח גם ב-70 השנים הבאות, ושמפירות צמיחתו ייהנו כל חלקי האוכלוסייה. זה גם מה שעשינו בדוח הנוכחי; אבל לפחות לרגע, יש מקום לעצור ולהביט אחורה בסיפוק.

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

"בדוח בנק ישראל, שהגשנו  לנשיא, לראש הממשלה ולשר האוצר, חטיבת המחקר מסכמת ומנתחת את ההתפתחויות בשנה האחרונה, וכן עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות המשפעות על התפתחות הכלכלה והחברה לאורך זמן. בין שאר הנושאים, במספר פרקים של הדוח יש ניתוח של  היבטים שונים של ההתפתחויות בשוק העבודה, של התמורות שחלו בו והאתגרים למדיניות כדי לשפר את הפריון, וכפועל יוצא את איכות התעסוקה.  בדברים שלי היום אתמקד בשוק העבודה.

"שוק העבודה בישראל מצוי בקרבת תעסוקה מלאה והוא הדוק על פי שורה ארוכה של אינדיקטורים: שיעור האבטלה נימצא בשפל של כמה עשורים; שיעור ההשתתפות נמצא ברמה גבוהה של כ80%, וזאת בזכות צמיחה מתמשכת שיצרה ביקוש לעובדים בכל הרמות ובכל האזורים, ומשתקפת בשיעור תעסוקה חסר תקדים של 77% (שקף 2 במצגת המצורפת). ירידת האבטלה לרמת שפל הקיפה את כל קבוצות האוכלוסייה, ואת כל איזורי הארץ (שקף 3); הפערים שנותרו בשיעור האבטלה בין האזורים השונים  נמוכים ביחס לעבר, ומייצגים פערים מבניים בין האזורים; אלו נובעים מפערים במיומנויות ובהזדמנויות התעסוקה, וגם מהריחוק ממרכזי תעסוקה שהוא רלוונטי ככל שפתרונות התחבורה הציבורית אינם מספקים.

ביטוי נוסף להידוק של שוק העבודה מצוי בעליית השכר המתמשכת בכל המגזרים (שקף 4), וגם היא מקיפה את כל סוגי העובדים ובכל רמות השכר.

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

בחלקה של התמורה לעבודה בתוצר חלה ירידה מתמשכת, שבישראל אף הייתה חזקה יותר מאשר המגמה במדינות המפותחות.  בשנתיים האחרונות חלה תפנית: חלקה של התמורה לעבודה בתוצר גדל, על רקע ההתהדקות של שוק העבודה (שקף 5).

עקומת בוורידג' (שקף 6) בוחנת את הקשר בין שעור המשרות הפנויות ושיעור האבטלה. לאורך השנים עברנו לאורך העקומה לקצה העליון השמאלי שלה, המייצג את הנקודה בה שיעור המשרות הפנויות גבוה והאבטלה נמוכה; זוהי אינדיקציה לכך ששוק העבודה מצוי בקירבת תעסוקה מלאה ובנקודה גבוהה במחזור העסקים, ויש מחסור בעובדים במקומות וענפים שונים. אבל התבוננות על העקומה לאורך זמן מצביעה גם על תזוזה של העקומה לכיוון ראשית הצירים –  כלומר – עבור כל שיעור משרות פנויות, האבטלה נמוכה מבעבר; תזוזה זו של העקומה מייצגת ירידה של האבטלה המבנית, או של שיעור האבטלה של תעסוקה מלאה. תופעה זו משקפת התגמשות של שוק העבודה, שבאה ככל הנראה לידי ביטוי בשיפור והתייעלות בתהליכי חיפוש העבודה לצד עלייה באטרקטיביות היחסית של תעסוקה אל מול השענות על קצבאות או דמי אבטלה.

לנוכח הירידה באבטלה המבנית לרמה נמוכה שלא הכרנו, ניתן לשאול האם האבטלה יכולה לרדת עוד? התבוננות על שעורי האבטלה במדינות שונות (שקף 8), על פני תקופות שונות, מצביעה על כך שמדינות שונות חוו תקופות עם שיעורי אבטלה נמוכים מאלה השוררים אצלנו היום, ובהחלט יתכן שרפורמות מבניות, ושיפור המיומנויות של עובדים יכולות להביא לירידה נוספת של שיעור האבטלה המבני בישראל.

על הרקע הזה, אעבור עתה להתייחסות לתהליכים מבניים, ארוכי טווח, בשוק העבודה בישראל.

התופעה הבולטת ביותר בשוק העבודה ב-15 השנים האחרונות היא העלייה בשעורי התעסוקה במשק (שקף 10):

שיעורי התעסוקה עולים לאורך זמן בכל קבוצות האוכלוסייה, לרבות אלה ששיעורי התעסוקה בקרבן עדיין נמוכים; העלייה ב-15 השנים האחרונות היא מרשימה ביותר בקרב הנשים החרדיות, והיא מתונה יותר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים; אצלם אף נרשמה בשנתיים האחרונים בלימה מדאיגה במגמת העלייה בשעורי התעסקה. אין ספק, שהמדיניות חייבת להתמקד באוכלוסיות אלו ובהסרת החסמים, ובעידודן להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה.

מגמה זו ניכרת גם בחלוקה לחמישוני הכנסה, ובפרט בחמישון ההכנסה התחתון (שקף 11). מספר המפרנסים למשק בית (וגם מספר השעות למשק בית) עלה בהתמדה,  עם זאת פערי השכר לשעה עדיין גבוהים מאוד ולא הצטמצמו (שקף 12), ומשקפים בעיקר פערי מיומנויות כפי שאראה בהמשך. פערים אלו גבוהים גם בהשוואה בינלאומית (שקף 13).

התפתחויות אלו הביאו לכך, שבהכנסת משק הבית מהחמישון התחתון עלה שעור ההכנסה מעבודה מכ-40% בתחילת שנות ה-2000 לכ-60% בשנים האחרונות (שקף 14).

העלייה בהכנסה מעבודה בחמישון התחתון, בעקבות העלייה במספר המפרנסים למשק בית, משתקפת בירידה מתמשכת של אי השיוויון בהכנסה הכלכלית, שבשנים האחרונות, עם התייצבות הפעילות של הממשלה לחלוקה מחדש של ההכנסות (אחרי הפחתת מיסי ההכנסה הפרוגרסיביים והורדת הקיצבאות  עד 2008), תורגמה גם לירידה באי השיוויון בהכנסה הפנויה (שקף 15).

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

היבט מבני נוסף המנותח בהרחבה בדוח הוא התעסוקה על פי מחוזות גיאוגרפיים (שקף 16). כפי שכבר ראינו, שעור האבטלה ירד בכל המחוזות, אך רמתו גבוהה יותר במחוזות הפריפריאליים. על פי הבחינה של חלופות התעסוקה שמוצאים אנשים שהיו מובטלים, מסתבר שזו תלויה במידה רבה באיזור מגוריהם. מי שאינם אקדמאים ומתגוררים במחוזות הפריפריה, ימצאו במקרים רבים תעסוקה בהיקף משרה נמוך מזה שהיו מעדיפים. האופציה לנסוע למקומות מרוחקים יותר כנראה אינה מספקת מענה בשל תחבורה ציבורית שאינה מספקת (אם בשל זמינות  ו/או איכות). באשר למי שהיו מובטלים והם אקדמאים, המתגוררים במחוזות המרוחקים, חלקם ייוממו (commute) למקומות תעסוקה שמחוץ לאיזור מגוריהם, וחלקם יתפשרו על תעסוקה שאינה ממצה את כישוריהם. בהקשר זה, אין ספק ששיפור איכות התחבורה הציבורית, שרמתה לפי שורה של אינדיקטורים אינה משביעת רצון, תגדיל אפקטיבית את שוק העבודה הרלוונטי, ובכך תתרום לזיווג טוב יותר בין כישורי העובד לדרישות מקום העבודה; לכך תהיה גם השפעה לטובה על פריון העבודה.

האתגר העיקרי שעומד בפנינו בשוק העבודה הוא הצורך לשדרג את איכות הכישורים והמיומנויות של כוח העבודה בישראל, מה שיתרום כמובן לעלייה בפריון, בשכר, וברמת החיים של ציבור העובדים.

לאחר התרחבות רבה ברכישת השכלה גבוהה החל משנות ה-90 עם ההקמה של המכללות, המשתקפת בעלייה ניכרת במספר שנות הלימוד הממוצע, ולרמה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל, הפוטנציאל לגידול נוסף במספר שנות הלימוד הממוצע אינו גדול (שקף 18). לכן, התרומה הצפוייה מעליית מספר שנות הלימוד של האוכלוסיה בישראל לצמיחת התוצר לנפש בעשורים הקרובים היא אפסית.

ואולם, רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה (מיומנות מילולית, כמותית ותפקוד בסביבה דיגיטלית) נמוכה יחסית בכל קבוצות ההשכלה (שקף 19). כלומר, איכות ההשכלה, בכל הקשור להקניית המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה, אינה מספקת, והשיפור באיכות המיומנויות עשוי לתרום רבות לעלייה בפיריון העבודה (שקף 21). מעבר לכך, יש פערים גבוהים ברמת המיומנויות הממוצעת בין מגזרי האוכלוסיה השונים,  ובקרב האוכלוסייה הערבית רמת המיומנויות בכל התחומים נמוכה במיוחד (שקף 22).

עד תחילת העשור הנוכחי, כאשר משקל תעשיות ההיי טק ביצוא היה במגמת עלייה, עלתה איכות ההון האנושי המגולם ביצוא (שקף 23); החל מתחילת העשור, רמת ההון האנושי המגולם ביצוא נותרה יציבה, היות ועיקר התחלופה בהרכב היצוא היא מתעשיית היי טק לשירותי היי טק, בעוד בשתי קבוצות הענפים רמת ההון אנושי המגולם היא דומה. בלימה זו של העלייה בהון האנושי ביצוא משקפת כנראה מגבלות היצע של עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים ברמה הגבוהה ביותר. על רק זה לתכנית לתכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי­טק שאושרה בשנה שעברה בממשלה – , הכוללת צעדים של הות"ת שמעודדים את מסלולי הלימוד של מקצועות ההייטק – יש חשיבות רבה, כדי לתמוך בהמשך ההתרחבות של ענפים עתירי חדשנות טכנולוגית.

הבסיס להענקת כישרים ומיומנויות מצוי במערכת החינוך, וכפי שהראנו בהזדמנויות שונות, הישגי התלמידים הישראלים  במבחנים הבינלאומיים הסטנדרטיים נמוכים יחסית, והפערים בין הישגיהם של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה גבוהים במיוחד. מחקרים מצביעים על כך שגורם מרכזי באיכות ההישגים במערכת החינוך קשור לאיכות המורים. אחד האינדיקטורים שיכול לשמש להערכת רמת המורים הוא הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית (שקף 24). מורים בישובים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים הם בעלי ציונים נמוכים משמעותית מאלה שבישובים החזקים. הפער אמנם הצטמצם בקרב מורים צעירים, אך הוא עדיין משמעותי.

אחת השאלות העולות מדי פעם היא היעילות של מערכת החינוך, או במילים אחרות, האם הישגי מערכת החינוך תואמים את ההוצאה לתלמיד, והאם ניתן יהיה לשפר את ההישגים באמצעות הגדלת ההוצאה.  ההוצאה הממוצעת לתלמיד במערכת החינוך נמוכה בהשוואה בינלאומית, וההישגים הממוצעים תואמים בקירוב את מה שניתן היה לצפות לו בהינתן ההוצאה הממוצעת לתלמיד (שקף 25). לכן, סביר לצפות שהגדלת ההוצאה, שתתמקד במרכיבי הוצאה שהוכחו כאפקטיביים, תתרום לשיפור ההישגים. בהסתכלות על הקצוות, בהינתן רמת ההוצאה, רמת ההישגים של התלמידים ב-5 האחוזים העליונים של ההישגים דומים לחזוי על פי ההוצאה לתלמיד, ואלה של התלמידים מ-5 האחוזים הנמוכים, נמוכים בהרבה ביחס לחזוי. לפחות חלק מכך ניתן לייחס להקצאת המשאבים המשקפת מידה לא מספקת של העדפה מתקנת, וגם את הרמה  הנמוכה יותר בממוצע של מורים בפריפריה. החסכים קיימים במיוחד במגזר הערבי, שם זוכים התלמידים לפחות שעות, בעוד שהצרכים גבוהים יותר, למשל כדי לתגבר את לימודי העברית החיוניים להשתלבות בשוק בעבודה. "התכנית לצמצום פערים ולקידום השוויון"  של משרד החינוך אמורה להגדיל את חלקן של השעות שמחולקות בעזרת נוסחה ברורה להעדפה מתקנת. התכנית עשויה לתרום לצמצום הפערים בהישגים, אך יישומה לוקה בחסר בשלב זה. חשוב לפעול ליישום מוצלח של התכנית ואף להעמקתה.

הדוח בחן את  האפקטיביות היחסית כלי המדיניות לשיפור הישגי מערכת החינוך, בפרט בקרב תלמידים מרקע חלש, על בסיס שורה של מחקרים בארץ ובעולם. מהבחינה עולה שתימרוץ מורים איכותיים לעבור לבתי ספר חלשים, והוספת שעות הוראה לתלמידים מרקע חלש הינם כלים אפקטיביים יחסית, ובמיוחד אם יופעלו במשולב; הפחתת מספר התלמידים בכיתה היא דרך יקרה יחסית ופחות אפקטיבית להשגת היעד (שקף 26).

לסיכום:

• מדיניות הממשלה הביאה לכך שמשקי בית רבים הצטרפו לשוק העבודה מראשית שנות ה-2000 באופן שתרם לצמיחת המשק ולצמצום פערים.
• מחזור העסקים החיובי בשנים האחרונות תמך בגידול בשיעורי התעסוקה, בעליית שכר ובגידול הכנסות מעבודה, שהקיפו את כלל קבוצות האוכלוסייה ברחבי הארץ.
• בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, שוק העבודה המשיך להתהדק בשנה האחרונה:  שיעורי התעסוקה גדלו ורמת האבטלה ירדה לרמות נמוכות היסטורית.
• מגמת הגידול במספר שנות הלימוד הממוצע במשק קרובה למיצוי, ולא תוכל להמשיך לתרום באופן משמעותי לצמיחה בשנים הבאות
• למרות שנות הלימוד הרבות, רמת המיומנויות במשק נמוכה בהשוואה בינלאומית, והפערים בין קבוצות האוכלוסייה ובתוך הקבוצות גדולים.
• על מנת שמגמת הצמיחה והירידה באי השוויון יימשכו, יש לגבש מדיניות לטיפול באתגרי התעסוקה, בדגש על העלאת רמת המיומנויות במשק באופן שיבטיח שיפור בפריון, בשכר וברמת החיים

כחלון נגד פלוג – ככה לא מנהלים את הכלכלה

התוצאות של קסטרו ב-2017 היו טובות, ובמקביל החברה תחלק דיבידנד גדול – 25 מיליון שקל. עם זאת, על רקע התחרות מול האינטרנט (ייבוא אישי וחנויות אינטרנט ייעודיות) והתחרות מול ענקיות האינטרנט הגדולות, עשויה להיות לחברה שנה מאתגרת בצמיחה.

ההכנסות בשנת 2017 שמרו על יציבות לעומת אשתקד והסתכמו בכ- 1,009 מיליון ש"ח לעומת כ- 1,006 מיליון ש"ח אשתקד. הרווח הגולמי בשנת 2017 הסתכם בכ- 606 מיליון ש"ח (60.1% מהמכירות) לעומת כ- 600 מיליון ש"ח (59.7% מהמכירות) אשתקד. הרווח התפעולי בשנת 2017 עלה בכ- 5% והסתכם בכ- 67 מיליון ש"ח לעומת כ- 64 מיליון ש"ח אשתקד. הרווח הנקי שמר על רמתו מאשתקד והסתכם בכ- 48 מיליון ש"ח.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם בשנת 2017 126 מיליון ש"ח.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של כ-4.7 ש"ח למניה ובסך כולל של כ- 25 מיליון ש"ח. הדיבידנד יחולק ביום 16 באפריל 2018 למחזיקי מניות ביום 4 באפריל 2018

גבי רוטר, מנכ"ל משותף, מסר: " אנו שבעי רצון מהתוצאות לשנת 2017. תוצאות השנה כולה מביאות לידי ביטוי את הצלחתם של מספר מהלכים שהובלנו השנה. אנו מסכמים שנה עם שיא מכירות וזאת על אף הסביבה העסקית המאתגרת בעיקר במחצית השניה של השנה. עסקת הודיס אשר היוותה עבורנו מהלך אסטרטגי חשוב תרמה משמעותית לתוצאות השנה ואנו רואים בכך עדות מוחשית לערך הרב הטמון בעסקה ואשר טרם בא לידי ביטוי במלואו. לצד זאת, ראויים לציון מהלכים שהובלנו לשמירה קפדנית על רמת ההוצאות והמשך יישום התוכנית לייעול רמות המלאי אשר באו לידי ביטוי בתזרים המזומנים החזק. אנו שמחים לשתף את עובדינו המסורים בתוצאות, בהתאם למדיניות החברה, ולחלק בונוס לכלל העובדים בהיקף כולל של כ-8 מיליון ש"ח.  אנו אופטימיים לגבי המשך השנה ונמשיך לפעול לייעול הפעילות במגוון רחב של תחומים לטובת הגדלת הרווחים בשנים הקרובות."

ולתוצאות –  ההכנסות בשנה כולה שמרו כאמור על יציבות. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו בכ- 256 מיליון ש"ח לעומת כ- 272 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון במכירות נובע בעיקרו מקיטון במכירות החנויות הזהות בחודש דצמבר 2017 שהתאפיין במזג אוויר חם מהרגיל לעונה זו ופגע במכירות קולקציית החורף. ההכנסות אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס המטופלות לפי שיטתהשווי המאזני.

הרווח הגולמי בשנת 2017 הסתכם בכ- 606 מיליון ש"ח (60.1% מהמכירות) לעומת כ- 600 מיליון ש"ח (59.7% מהמכירות) אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם לכ- 160 מיליון ש"ח (כ- 62.4% מהמכירות) לעומת כ- 164 מיליון ש"ח (כ- 60.4% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בשיעור הרווח הגולמי ברבעון ובשנה כולה נובע בעיקרו מהירידה בשער החליפין של הדולר אל מול השקל ומשיפור עליות הרכישה מספקי החברה.

הרווח התפעולי בשנת 2017 עלה בכ- 5% והסתכם בכ- 67 מיליון ש"ח לעומת כ- 64 מיליון ש"ח אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 27 מיליון ש"ח לעומת כ- 29 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי בשנת 2017 וברבעון הרביעי הושפע בין היתר מחלקה של החברה ברווחי חברות קבוצת הודיס, אשר עמד במהלך השנה על כ- 11.9 מיליון ש"ח ובכ- 6.6 מיליון ברבעון הרביעי של השנה.

חלק מהגידול ברווח התפעולי קוזז עקב העליה בשכר מינימום במהלך השנה יחד עם ההשקעה בשדרוג והרחבה של מספר חנויות במהלך השנה. כמו כן, נרשם גידול בהוצאות הפחת. הגידול בשיעור הפחת, הן ברבעון הרביעי והן בשנה כולה , נובע, בין היתר, מהאצת פחת בגין מספר חנויות אשר החברה החליטה לסגור במהלך בשנת 2018.

הרווח הנקי שמר על יציבות בשנת 2017 והסתכם לכ- 48 מיליון ש"ח, בדומה לאשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי שמר גם הוא על יציבות והסתכם בכ- 22 מיליון ש"ח, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי קוזז בחלקו עקב עליה בהוצאות המימון כתוצאה מהתחזקות השקל אל מול הדולר.

רשות ניירות ערך מנסה לעודד את קרנות הטכנולוגיה שהוקמו בחודשים האחרונים, בינתיים ללא הצלחה גדולה. הרשות אישרה את הגדלת רכיב הנכסים הלא סחירים המרבי בקרן

מ-50% ל-75% משווי נכסי הקרן

קרן טכנולוגיה עילית הינה קרן נאמנות ייחודית המתמחה בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח, גם כאלו שאינן נסחרות בבורסה. קרנות אלו מייצרות פתרון מימוני לחברות הזנק מחד, ומאפשרות לציבור הישראלי להיות חשוף להשקעה בחברות אלו מאידך.

בנובמבר 2016 פורסמו תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרן טכנולוגיה עילית). התקנות מסדירות, בין היתר, את אופן פעילותן של הקרנות, כללי ההשקעה וחובות הגילוי החלים עליהן. התקנות אף קובעת את מגבלות ההשקעה בקרנות טכנולוגיה עילית ביחס לחברות ישראליות למחקר ופיתוח (חברות שאינן רשומות למסחר), העומדת על 50% משווי נכסי הקרן ואולם, התקנות מעניקות לרשות סמכות לשנות מגבלות אלו אך ורק לקרנות אשר יזכו לערבות מדינה וזאת עד לשיעור של 75% משווי נכסי הקרן.

מנהלי הקרנות אשר החלו בהליך גיוס המשקיעים לקרנות לפני מספר שבועות, פנו לרשות בבקשה להגדלת שיעור הנכסים הלא נסחרים המותרים להשקעה בחברות ישראליות למחקר ופיתוח. המנהלים הדגישו בפנייתם כי חלק מן המשקיעים אשר התעניינו בהשקעה מהותית בקרנות, הסכימו עקרונית לביצוע ההשקעה במידה והרשות אכן תשתמש בסמכותה.

הרשות בחנה את פנייתם של המנהלים והחליטה, כי לאור התחייבות המדינה למתן הגנות ותמריצים לקרנות ומתוך כוונה להגדיל את מעגל המשקיעים הפוטנציאליים (לרבות גופים מוסדיים), ולסייע בקיצור תהליך גיוס הכספים על ידי מנהלי הקרנות – יועלה שיעור ההשקעה המירבי בחברות ישראליות למחקר ופיתוח בקרנות טכנולוגיה עילית ויעמוד על 75% משווי נכסי כל קרן.

יו"ר הרשות, גב' ענת גואטה, ציינה כי "ההחלטה משקפת את שאיפת הרשות לפתח את שוק ההון גם על ידי השקת מוצרי השקעה חדשים, תמיכת הרשות בתעשיית קרנות הנאמנות, ומחויבות הרשות לקידום מהלכי חקיקה חדשים".

הבורסה מעודדת מסחר באופציות – איך? למה וכמה?

התוכנית של הבורסה לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 יוצאת לדרך. במסגרת התוכנית, הראשונה מסוגה, תעביר הבורסה לפעילים שיצטרפו לתוכנית 30% מהגידול בהכנסותיה הנובעות מהמסחר בנגזרים. התוכנית קיבלה את אישור רשות ניירות ערך

בהמשך לאישור דירקטוריון הבורסה לתמרוץ פעילי נגזרים, מודיעה היום הבורסה כי התוכנית אושרה גם על ידי רשות ניירות ערך וכי היא תחל ב-1 במאי 2018.

התוכנית החדשה לעידוד הסחירות מבוססת על מודלים מוכרים הקיימים בבורסות נגזרים מובילות בעולם ומתמקדת בפעילי שוק גדולים התורמים לסחירות בנגזרי מדד ת"א-35.

מטרת התוכנית שגיבש סגל הבורסה היא להגדיל את נפח הפעילות במסחר בנגזרים על מדד ת"א-35. התוכנית מבוססת על מודל Revenue Sharing במסגרתו פעילי נגזרים ישתתפו בחלק מהגידול בהכנסות הבורסה, כתוצאה מגידול במחזורי המסחר בנגזרים.

תוכנית עידוד הסחירות גובשה לאור התחרות הגוברת מול בורסות זרות, אשר חלקן הגדול מפעילות מגוון תכניות לעידוד הסחירות. הנגזרים על מדד ת"א-35  נחשבים להצלחה גם בהשוואה בינלאומית ומדורגים במקום ה-7 בעולם בהיקפי המסחר באופציות על מדדי מניות (נתוני 2016  – World Federation of Exchanges), זאת על אף הירידה בשנים האחרונות בהיקף המסחר בנגזרים.

אופציות – המדריך המלא

להלן עקרונות התוכנית:

1. המשתתפים בתוכנית יהיו זכאים לתגמול בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי ת"א-35. כלומר, ככל שתהיה עלייה בהכנסות הבורסה כתוצאה מגידול במחזורי המסחר לעומת המחזור הנוכחי, 30% מאותה עליה תחולק בין משתתפי התוכנית.

2. על כל פעיל שמבקש להשתתף בתוכנית, להירשם אליה באמצעות חבר הבורסה דרכו הוא פועל בנגזרים בבורסה.

3. התוכנית אינה מטילה על המשתתפים בה חובות ציטוט.

4. התוכנית תהיה פתוחה לכל מי שיעמוד בתנאי סף: מחזור יומי ממוצע מינימלי של אופציות. התגמול יועבר מידי חודש רק למשתתפים שיעמדו בתנאי הסף לקבלת התגמול, בחודש שלגביו ניתן התגמול. תנאי הסף יפורסמו בתחילת אפריל.

5. משתתפים חדשים שיעמדו בתנאי הסף יוכלו להצטרף לתוכנית באופן שוטף, במועדים המפורטים בהצעה.

6. משך התוכנית – שנה אחת עם אופציה להארכה בידי הבורסה.

מעודכן ל-05/2019

אחת הרעות החולות של תעשיית קרנות הנאמנות היא האפשרות הפשוטה והמהירה של מנהלי קרנות למחוק, אם הם רוצים, את ההיסטוריה. זה עובד כך – פותחים הרבה קרנות בכל קטגוריה, ואז מכוונים לאסטרטגיות שונות בידיעה שסיכוי טוב שיהיו כאלו שיבלטו בקטגוריה ויהיו כאלו שיאכזבו.

ולהמחשה – תדמיינו (וזה מקרה תיאורטי בלבד) שמנהל קרנות מסוים יקים 4 קרנות אקטיביות שונות (קרנות מנהלות ולא מחקות מדדים) תחת הקטגוריה של ת"א 125 – בקרן אחת תהיה חשיפה גדולה למניות פיננסים; בקרן השנייה תהיה חשיפה גדולה למניות תרופות, בקרן שלישית החשיפה למניות תהיה רק 50%, ובקרן הרביעית החשיפה תהיה 120% (דרך אופציות ונגזרים). הקרנות האלו אמנם באותה הקטגוריה, אבל ברור לחלוטין שהם יספקו תשואות שונות לגמרי כשיש סבירות טובה, שבין הקרנות  האלו, תהיה נציגות בצמרת הקטגוריה ומנגד גם בתחתית.

התרגיל של מנהלי הקרנות 

בעצם מנהל הקרנות כאן הולך על בטוח – המטרה שלו להגיע לדירוגים הגבוהים במערכות הבנקים, וברגע שהוא "מהמר" על כמה כיוונים וכמה חשיפות, הסיכוי להגשים את המטרה גבוה. אלא שזו כמובן לא חוכמה, זו אפילו הטעייה, במה באמת מאמין מנהל הקרן – בחשיפה גבוה או נמוכה; במניות התרופות או במניות הפיננסיים?

הבלבול הזה רע למשקיעים בקרנות, וטוב למנהל הקרנות – הוא מגיע לדירוג טוב במערכות הבנקים, וזו חזות הכל, ברגע שכובשים את הדירוג, יועצי ההשקעות בבנקים מזרימים לקרן את כספי הלקוחות שלהם – כספים חדשים, כספים מקרנות שירדו בדירוג. ככה הקרן מתנפחת ומתנפחת, וזו המטרה – קרן גדולה משמעה דמי ניהול גדולים יותר.

אלא שיש "גיבנת" –  מה אם הקרנות הלא טובות (בלשון המעטה). ובכן, תתפלאו – בחסות רשות ניירות ערך, ניתנת למנהל הקרן לשנות את מדיניות הקרן ואז נמחקת ההיסטוריה של הקרן. פשוט – קרנות לא טובות, אפשר (וזה קורה בפועל!) לשנות להן מדיניות, להעביר אותן לקטגוריה שונה, ולמחוק להם את ההיסטוריה.

ולהמחשה – נניח שהקרן עם החשיפה הנמוכה (הקרן השלישית) היתה גרועה בביצועים. אז מנהל הקרן יכול לקבוע שהמדיניות החדשה של הקרן תהיה פיזור ההשקעה בין מניות לאג"ח, תחת קטגוריה (ומדד ייחוס) אחרים לגמרי. ההיסטוריה תיעלם, וכך בעצם יכול מנהל הקרן להישאר עם הקרנות הבולטות, אלו שמביאות לו גיוסים.

איך לזהות שינוי מדיניות בקרנות?

 אז החלטנו להרים את הכפפה. אנחנו נעקוב כאן מדי חודש אחרי הקרנות ששינו מדיניות. אגב, חשוב להדגיש שיש מצבים של שינוי מדיניות טכני –  בגלל שינוי במדדים, או שינוי מדיניות אמיתי – בגלל גישת השקעה אחרת.

אנחנו ננתח את שינוי המדיניות ונבהיר לכם הגולשים האם מדובר בתרגיל או מהלך אמיתי או טכני של מנהל הקרן.

בינתיים נוכל לספר לכם את הנתון המפחיד הבא – מתחילת השנה היו עשרות שינויי מדיניות, כאשר הקצב השנתי של כמות השינויים הוא כ-80. חלק משמעותי משינוי המדיניות האלו הם שינויים קלים או שינויים טכניים, ועדיין יש עשרות טובות של שינוי מדיניות בשנה (קרוב ל-50 בממוצע של השנים האחרונות) שנעשים כנראה כדי לצאת מהרשימה, כדי לצאת מהקטגוריה, כדי להסתיר ולהעלים את ההיסטוריה (את התשואות החלשות).

ילין לפידות, אלטשולר שחם ואנליסט – לא משנות מדיניות

נתחיל עם המחמאות. בתי ההשקעות – ילין לפידות, אלטשולר שחם ואנליסט כמעט ולא משנים מדיניות השקעה של קרן נאמנות. הם לא פועלים בשיטה המתוארת למעלה. אגב, זה לא מפריע להם להיות דווקא בצמרת הביצועים של תעשיית הקרנות (בשנים האחרונות), וזה מלמד שנראה שכדאי להתמקד בביצועים ולא בתרגילים.

הראל, פסגות ומגדל – משנות מדיניות  

בצד החברות שמשנות יחסית הרבה את מדיניות ההשקעה בקרנות שלהן ניתן למצוא את הראל, פסגות ומגדל. מנהלי הקרנות בגופים האלו שינוי למשל בשנה שעברה מדיניות ביותר מ-10  קרנות (כל אחד מהם) ומחקו את ההיסטוריה של התשואות. גם את תחילת השנה הם פתחו בשינויים לא מעטים.

השאלה הגדולה היא למה מאפשרים למנהלי הקרנות להפעיל את "המחק" ולמחוק את ההיסטוריה. התרגיל הזה ביודעין פוגע במשקיעים הקטנים, כשמעבר לכך תחשבו גם על הנזק המצטבר שעלול שינוי מדיניות לגרום – המשקיע הלך לישון עם קרן אג"ח והתעורר עם קרן מעורבת, קרן מנייתית ברמת סיכון שונה לחלוטין. זה לא מה שהוא התכוון להשקיע בו. אז נכון, הבנקים שולחים מכתבים מעבירים מיילים, הם אמורים לעדכן את הלקוח בשינוי מדיניות בקרן. אלא שבפועל הרבה מאוד מהתכתובות האלו לא מגיע ליעדן, וגם אם מגיע, זה לא ממש ברור למשקיע הקטן.

ממוצע דמי הניהול בקרנות הנאמנות – ככה תדעו אם אתם…פראיירים

קרנות מחקות – האם כדאי?

עמלת הפצה בקרנות נאמנות – מה זה? ואיך זה מתגלגל לכיס שלנו?

קרנות עוקבות – מה זה? והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות

כללי ההשקעה של וורן באפט

ככה תבחרו קרן נאמנות – בדקו את דמי הניהול שלא יחסלו את התשואה!

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הר הכסף – איך מאתרים את הכסף שלנו?

הלוואה מבנק או הלוואה מגוף חוץ בנקאי? לא מה שחשבתם

בנק ישראל פרסם את הדוח השנתי שלו על הכלכלה המקומית. הדוח לשנת 2017 מציג את המצב בעיני כלכלני הבנק, כך לדוגמה, בבנק ישראל לא "משוגעים" על תוכנית מחיר למשתכן. לדעתם, משך הזמן בין העסקה לבין הכניסה בפועל ממשוך מדי. כמו כן, הם מצביעי על הביטולים הרבים – 25%, ועל הקבלנים המתעכבים בבנייה. הם מציגים את התוכנית באור לא שחור, אבל ממש לא וורוד, והם בטח שלא חושבים שמדובר בתוכנית דגל שתהפוך את שוק הדירות למגורים, ותספק לזוגות הצעירים ולזכאים דירות במחיר נוח, ותפתור את הבעיה. הם גם מלינים על כך שהבנייה פחות מתרכזת באיזורי הביקוש, ומסבירים שחלק גדול מהזוכים ביטלו את העסקאות האלו כי זה לא באמת המקום שבו הם רוצים לחיות.

בדוח היו פרקים רחבים נוספים על תחום הנדל"ן ובכלל על הכלכלה הישראלית. והדוח לא מציג תמונה וורודה. לכחלון זה הפריע, אפילו הפריע מאוד והנה תגובת האוצר – "משרד האוצר הצליח להוריד את מחירי הדיור לאחר 12 שנים, להפחית מסים ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל. לצערנו הרב בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטים. כלכלת ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר זה עשרות שנים בזכות 3 שנים של עבודה קשה וצעדים אמיצים שהוביל משרד האוצר בראשות השר משה כחלון עבור אזרחי ישראל ולמרות התנהלות של בנק ישראל".

בקיצור מריבות למעלה בין כחלון ופלוג, וזה בטח לא מוסיף לכלכלה שלנו. ככה לא מנהלים מדיניות כלכלית.