סערה זה לא נעים ולפעמים זה גם יקר. הסערה של הימים האחרונים גרמה לנזקים בהיקף עשרות מיליוני שקלים לבתים. להערכת יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב: נזקי השיפוצים בעקבות הסערה נאמדים בכ-60 מיליון שקל. בהתאחדות מעריכים כי יותר מ-8000 בתי אב סבלו מנזקים עקב הרוחות והגשמים. הנזקים נגרמים בעיקר בגלל כמות הגשם העצומה בתוך פרק זמן קצר – הזרימה החזקה גרמה לקריסת מערכות הניקוז, רטיבויות קשות – בסערה הנוכחית היתה פגיעה בקנה מידה רחב בבעלי בתים פרטיים, הרבה יותר מסערות קודמות.
סיב מציין כי הנזקים העיקריים שספגו בתים כתוצאה מעוצמת הרוחות והגשמים העזים הם דודי וקולטי שמש שהונחו על הגגות ללא קשירה טובה ויצאו ממקומם, כמו גם מנועי מזגנים שלא היו קשורים מספיק חזק וניתקו ממקומם, וכן נזילות בעיקר מגגות. בהתאחדות התקבלו פניות רבות מאנשים שאמרו שמים חדרו לבתיהם בעיקר מגגות ומרתפים. לטענת סיב מעבר לנזקים ישירים לרכוש פרטי היו מקרים רבים של נפילת עמודים, רמזורים ושילוט בצידי הדרכים. חלקם קרסו אן התעקמו מעוצמת הרוח וחלקם כתוצאה מחלודה. גם נפילות עצים גרמו נזקים אך הפעם, מציין סיב, רשויות רבות הפיקו לקחים מפעמים קודמות וגזמו עצים טרם הסערה.
כך או אחרת, הסערה זה מצויין לחקלאים ולמפלס הכינרת, אבל יש אלפים שנפגעו בסכומים של אלפים בודדים עד רבבות.
וכמה בכלל עולה שיפוץ? כאן תוכלו לחשב בדיוק – מחשבון שיפוץ
וכאן תוכלו לקרוא את מדריך השיפוץ
מעודכן ל-03/2018
דמי הניהול בקרנות נאמנות בסה"כ במגמת ירידה – 0.83% לעומת 0.86% ב-2016, אבל בינואר 150 קרנות נאמנות מעלות את דמי הניהול. ינואר הוא החודש היחיד שמותר להן להעלות דמי ניהול, הן אמנם מפחיתות דמי ניהול בקרנות במהלך כל השנה, אבל גם ההעלאה הזו ברובה מיותרת – מדובר בעליית דמי ניהול בקרנות רבות שהסיכוי לשחזר בהן תשואה טובה, הוא נמוך. אז למה מעלים? כי אפשר.
דמי הניהול הממוצעים בקרנות הנאמנות במגמת ירידה. הסיבות ברורות – התחרות מול המכשירים הפסיביים, תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות שמספקות למשקיעים הצמדה למדדים מסוימים בעלויות נמוכות (דמי ניהול נמוכים), כשעבר לכך – קיימת תחרות בין הקרנות האקטיביות בינם לבין עצמן.
במילים פשוטות – יש מלחמה מחוץ, מול תעשייה של מכשירים פסיביים שהרציונל שלה הוא פשוט – לא ניתן להכות את המדדים ולכן כדאי להשקיע במכשירים עוקבי מדדים (ובדמי ניהול נמוכים) וכן יש מלחמה בבית – בין מנהלי הקרנות שמנהלים באופן אקטיבי את ההשקעות. התחרות הזו בריאה לצרכנים, היא חוסכת להם הרבה דמי ניהול. עם זאת, הירידה בדמי הניהול מיוחסת גם לריבית האפסית. כשהקרנות הסולידיות משיגות תשואה של עשיריות בודדות, לא נכון, לא ראוי ולא מוסרי, לקחת דמי ניהול של 1%, שמעביר בעצם את הקרן להפסד. זה עדיין קיים, ואפילו לא מעט, אבל דמי הניהול זוחלים כלפי מטה. בין השורות כדי לכם לבדוק אם אתם משקיעים בקרנות נאמנות סולידיות, ואם כן, סיכוי טוב שאתם משלמים יותר מדי למנהל קרן הנאמנות. תשקלו אלטרנטיבות אחרות.
זאת ועוד – נכון שדמי הניהול במגמת ירידה כבר כמעט 10 שנים. דמי הניהול למעשה ירדו ב-40% בעשר שנים, ועדיין, יש מקומות שדמי הניהול גבוהים ולא מוצדקים ביחס למה שאנחנו נותנים. אגב, דמי הניהול בקרנות הפנסיה הם 0.5%, אז למה בעצם במכשיר לטווח קצר ובינוני – קרנות נאמנות, שמי הניהול יקרים ב-60%. ההשוואה אולי לא מדויקת, כי קרנות הפנסיה גובות גם דמי ניהול שערורייתיים בשם דמי ניהול על ההפקדות, ועדיין קיים פער גדול לטובת החיסכון הפנסיוני (הרחבה כאן)
כך או אחרת, לפחות בעיה אחת נפתרה. כתבנו כאן פעמים רבות בשנים האחרונות על העלאות דמי הניהול השוטפות של קרנות הנאמנות. נוצר מצב, שמשקיע הלך לישון עם קרן שגובה דמי ניהול של 0.5%, וקם בבוקר עם קרן שגובה 1%. הקרנות העלו דמי ניהול על ימין ועל שמאל, והלקוח לא תמיד היה מודע לכך. ואגב, זו היתה רק חלק מהבעיה – במקרים מסוימים הלקוח יכל ללכת לישון עם קרן אג"ח ולהתעורר עם קרן ששינתה מדיניות לקרן שמשקיעה במניות בנאסד"ק (הרחבה – מדריך קרנות נאמנות)
אבל גם הביקורת כאן, וגם במקומות אחרים עזרה, וקרנות הנאמנות רשאיות להעלות דמי ניהול רק פעם אחת בשנה – בחודש ינואר. זה התחיל ב-2017, אז 190 קרנות נאמנות דיווחו על העלאת דמי הניהול, ועכשיו בינואר 2018 דיווחו 150 קרנות נאמנות על העלאת דמי הניהול.
אז חשוב להדגיש – להעלות מותר רק בינואר, להפחית אפשר במשך כל השנה, כך שזה עדיין לא מבטא בהכרח העלאה שנתית בדמי הניהול, אבל לפחות בהתבסס על העליות האלו הרי שמדובר על תוספת של כ-60 מיליון שקל בדמי הניהול השנתיים שגובות הקרנות.
הגופים הבולטים בהעלאת דמי ניהול הם – פסגות, מיטב-דש ואי.בי.אי. העלאות דמי הניהול מעבר לנזק לכיס שלנו, בעייתיות בנקודת הזמן הזו. הסיבה היא שקרנות רבות שהעלו דמי ניהול הן קרנות אג"ח, קרנות סולידיות. הקרנות האלו יתקשו להשיג תשואה טובה בשנת 2018, אז להעלות דמי ניהול שאתם יודעים שהולכת להיות שנה מאתגרת בהשגת תשואה, זה לא ממש הוגן כלפי המשקיעים. אבל, לא בטוח שבסופו של חום, זה משנה לקודקודים של בתי ההשקעות.
https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/
מדד הפחד (VIX) הוא מדד מקובל למדידת הפחד של המשקיעים. המדד הזה נשען על מדד ה-S&P והוא עולה כאשר החששות בשוק עולים, וההיפך – יורד כאשר החששות בשוק קטנים. מדובר במוצר מתוחכם ומסוכן, ועכשיו מנסים לייבא אותו לבורסה המקומית.
הבורסה מתכוונת להשיק בשנה הקרובה את מדד הפחד בבורסה בת"א – "זה לא עניין פשוט"" אומר מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, "אבל אנחנו בוחנים את זה לעומק ומקווים שנצליח להשיק אותו בקרוב. מעבר לכך, אנחנו עובדים על מדדים חדשים נוספים. כמו כן צפוי בקרוב השלב האחרון ברפורמה לגבי שיעור אחזקות הציבור שעולה מ25% ל-35%. אנחנו גם בוחנים שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות בנושא המדדים. המוצר שלנו הוא מוצר טוב, הכלכלה שלנו היא כלכלה חזקה ומעט מאוד כסף זר נמצא בתוך הבורסה. כל גוף כזה יביא הרבה מאוד כסף זר שייכנס וזה אומר שהחברות שנמצאות במדדים ייהנו מזה".
https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%93/
מטבעות דיגיטליים – זהירות מפריצות; פריצת ענק בזירת המסחר Coincheck
אחת הבעיות הגדולות של המטבעות הדיגיטליים, מעבר לעניין הבסיסי שמדובר בבועה, היא אבטחת מידע. זירות המסחר של המטבעות האלו לא חסינות מפריצות וגניבות של מטבעות דיגיטליים. הפריצה האחרונה מבטאת את הסיכון – Coincheck אחת מזירות המסחר הגדולות ביפן דיווחה כי האקרים פרצו וגנבו 523 מיליון מטבעות דיגיטליים מסוג NEM (גניבה מהלקוחות) כשהשווי המוערך הוא 530 מיליון דולר. זו הפריצה הגדולה ביותר בעולם המטבעות הוירטואליים, כאשר ב-2014 נגנבו ביטקוינים בשווי של כ-450 מיליון דולר מזירת המסחר Mt. Gox היפנית.
בעקבות הפריצה אז Mt. Gox התמוטטה למעשה, הפריצה ב-Coincheck והיקפה, מראים עד כמה חשופים המשקיעים בתחום הזה – אין הגנה מוחלטת, אין חסינות. זה נשמע בטוח שמסבירים לכם על הארנק הדיגיטלי ועל הקודים המוצפנים, אבל האקרים מגיעים גם לשם. הסיכון במטבעות האלו הוא יותר מאשר בכספים שנשמרים בבנקים. למעשה, בשונה משמירת מזומנים, כאשר המשקיעים שמים את כספם בשוקי המטבעות הקריפטוגרפיים, הם חשופים גם לסיכונים של פריצות. אגב, גם בבנקים תיתכן פריצה באבטחת המידע, והאקרים יכולים לפרוץ גם חשבונות בנק, אבל מעבר לכך שבהרבה מקומות יש למחזיקי החשבונות ביטוח, הפריצות האלו יותר קשות להאקרים.
"דרך ארוכה עוד לפנינו עד שנגיע לאותה רמה של אבטחה כמו במוסדות הפיננסיים המסורתיים", אמר טיילר מור, פרופסור לאבטחת סייבר באוניברסיטת טלסה, "הבורסות שעוסקות בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים הן מטרות עסיסיות לפשעי סייבר".
גילוי מרצון זה מהלך שבו אנשים שיש להם כספים לא מוצהרים יכולים להצהיר עליו ולקבל פטור מהעבירה הפלילית. מסתבר שיהלומנים רבים פנו לתהליך הזה והצהירו על הונם ולמעשה הכשירו אותו.
גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?
היהלומנים עד כדי כך בולטים בתהליך הגילוי מרצון שמנהל רשות המסים משה אשר והמפקחת על הבנקים חדוה בר התייחסו לאחרונה באופן ספציפי ליהלומנים שעוברים תהליך כזה כדי להקל עליהם בהתקשרות מול הבנקים. השניים שלחו מכתב לבנקים בנושא פתיחת חשבונות ומתן אשראי ליהלומנים. במכתב הם מדגישים כי הבנקים יכולים להסתמך על הגשת בקשה לגילוי מרצון כצעד מפחית סיכון ציות לחוקי המס בישראל.
המכתב מגיע אחרי שנים קשות בתעשיית היהלומים, לצד הונאות גדולות בענף. הקשיים האלו גרמו לבנקים להקשות את הפעילות מול היהלומנים כשכל פרשה (הונאה) או הוראה רגולטורית סוגרת עוד יותר את האפשרות של היהלומנים מול הבנקים – לרבות פרשת הבנק המחתרתי, קביעת עבירת מס כעבירת מקור לעניין הלבנת הון, דוחות כספיים ללא חוות דעת חלקה של רו"ח ועוד. על רקע זה ירד האשראי הבנקאי לענף היהלומים כשבנקים מסוימים החליטו לצאת ממתן מימון לענף.
אבל לפני מספר חודשים היה שינוי. רשות המסים הסדירה את מנגנון המיסוי של היהלומנים בארץ ואפשרה להם לפנות להליך של גילוי מרצון שדרכו כאמור הם מסדירים את תשלום המס על הכנסות שלא דווחו בעבר, ללא נקיטת הליכים פליליים. המהלך הזה יפחית את הסיכון שלוקחים בנקים שמנהלים חשבונות ומספקים אשראי ליהלומנים. המהלך הזה יקל על היהלומנים לחזור לעבוד מול הבנקים שכעת יתייחסו למי שעבר גילוי מרצון כאחד שהצהיר על הונו השחור והוכשר על ידי רשות המיסים.
במכתב של אשר ובר הודגש כי בשנת 2018 הבנקים יכולים להסתמך על אישור על הגשת בקשה להליך גילוי מרצון מצד יהלומנים (כל עוד לא נדחתה הבקשה) לצורך ניהול הסיכונים שלהם, כבר בשלב הביניים, עוד לפני שהסתיים הליך הגילוי מרצון. אשר ובר מדגישים שהדבר יתרום ליכולת של הבנקים לאשר ליהלומנים לנהל חשבונות בנק כבר בשלב הביניים.
גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?
דמי הניהול הממוצעים בפנסיה – 0.5%
דמי הניהול הממוצעים בפנסיה ירדו ל-0.52% – כך עולה מנתוני משרד האוצר. מדובר על ירידה רציפה של קרוב לעשור שחתכה בחצי את דמי הניהול. דמי הניהול האלו הן דמי הניהול מהצבירה – מהיקף התיק. אך בקרנות הפנסיה יש גם דמי ניהול מההפקדות – למה? ככה. אבל מה זה אומר בעצם?
אם יש לכם קרן פנסיה בסך 200 אלף שקל, והפקדתם בה במהלך השנה 10 אלף שקל, ונניח רק לשם ההדגמה שהתשואה היתה אפס. כלומר, בסוף שנה יש בקרן 210 אלף שקל – אז על היקף הקרן (באופן שוטף) יגבו דמי ניהול של כ-0.5%, סדר גודל של 1 אלף שקל, ועל ההפקדות יגבו גם דמי ניהול – כמה? ובכן הממוצע הוא 2.15%, כאן זה 215 שקל, אבל מדובר בדמי ניהול לא באמת הכרחיים, מה זה נוהל על הפקדות? ניהול על הכסף שיש בחיסכון – כן, ניהול על הפקדות – לא.
דמי הניהול המקסימליים על ההפקדות מסתכמים ב-6%, והקרנות מנפנפות בכך שבפועל מדובר על דמי ניהול נמוכים יותר, אבל מדובר בדמי ניהול מיותרים, סוג של סיבוב שעושים עלינו. קחו מראש דמי ניהול על צבירה, אפילו תייקרו אותם, אבל אן "תשחילו" אותנו מסביב עם דמי ניהול על הפקדות (הרחבה – מדריך דמי ניהול)
כך או אחרת, השחיקה בשנים האחרונות בדמי הניהול מיוחסת כמובן לתחרות בשוק הפנסיה. התחרות הזו התבטאה בעבר בכך שגופים גדולים (מקומות עבודה גדולים, וועדי עובדים) היו מקבלים הטבות מקרן הפנסיה. הקרן רצתה במסה של עובדים ולכן הציעה הצעות אטרקטיביות. כך נוצר מצב שעובדים בחברות הגדולות, לדוגמה – חברת החשמל, בזק, טבע ועוד נהנו מדמי ניהול מאוד נמוכים, ואילו עובדים במקומות קטנים ובינוניים שילמו הרבה יותר מהממוצע, ולפעמים גם את המקסימום של דמי הניהול. המצב הזה גרם לאוצר ולממונה על שוק ההון והביטוח להשיק את קרן פנסיה ברירת מחדל, שהיא הקרן הזולה ביותר במערכת הפנסיה (ראו הרחבה). הבעיה שהמעסיקים עדיין לא מעבירים את העובדים לקרן הזו, אבל זה רק עניין של זמן – זה יקרה, בסופו של דבר הכלכלה מנצחת.
מעבר לכך, הירידה בדמי הניהול נובעת מעניין טכני, אך חשוב – רפורמת איחוד חשבונות הפנסיה. מסגרת הרפורמה, בתחילת 2017, אוחדו אוטומטית חשבונות לא פעילים של חוסכים בקרנות פנסיה. כלומר, חוסכים שהיו להם חשבונות רדומים וחשבון אחד פעיל, קיבלו בסוף הדרך חשבון אחד פעיל (וגדול יוצר), החשבונות הלא פעילים מוזגו לתוך הפעיל. המשמעות היא שהחשבונות הקטנים והרדומים שבהם גם נלקחים דמי הניהול הגבוהים (ואפילו המקסימליים) אוחדו לקרן גדולה שבה לרוב דמי הניהול נמוכים יותר. וכך בעצם הציבור בזכות הרפורמה, הרוויח – גם יותר סדר בחשבונות ובעיקר דמי ניהול נמוכים יותר.
דמי הניהול בקרנות השתלמות – 0.61%
במקביל לירידה בדמי הניהול בקרנות הפנסיה, נרשמה ב-2017 ירידה בדמי הניהול באפיקים נוספים. בקרנות ההשתלמות ירדו דמי הניהול ל0.61% לעומת 0.63% בשנה הקודמת, ו-0.66% לפני שנתיים. גם כאן, מדובר על ירידה מתמשכת של שנים בשיעור דמי הניהול.
דמי ניהול סמויים בקרנות ההשתלמות – היכנסו לבדוק אם גובים מכם (בלי שידעתם)
לאן נעלם הכסף? תופעה – הפקדות לפנסיה "נעלמות" ; ככה תמצאו את הכסף שלכם!
ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת; כ-100 אלף איש מנהלים כספים אצל מנהלי תיקים; מה היתרונות והחסרונות?
מדד סקטור באלאנס – מה זה? וכל מה שצריך לדעת
בבורסה לניירות ערך הרחיבו את מגוון אפשרויות ההשקעה של הציבור, על רקע האכזבה מהמדדים המובילים.
בשנים האחרונות מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 מספקים תשואה מאכזבת לעומת הניהול האקטיבי (ניהול דרך מנהלי השקעות) וזאת מכיוון שמדדים אלו מוטים לחברות הפארמה הגדולות. מנהלי השקעות שבחרו לצמצם את החשיפה לחברות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) שסבלו מרידה משמעותית בערכן, השיגו תשואות מרשימות לעומת התשואות במדדים האלו.
התוצאה היתה בריחה מעבר של מיליארדים מהמכשירים הפאסיביים – תעודות הסל והקרנות המחקות (העוקבים אחרי המדדים המובילים) למנהלי ההשקעות האקטיביים. ולכן – החליטו בבורסה על השקת המדד – ת"א סקטור־באלאנס. המדד הזה עשוי להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.
ת"א סקטור באלאנס – ממה הוא מורכב?
הפרמטרים למדד החדש הם פרמטרים כמותיים. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהיה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.
במדד סקטור באלאנס יהיו 100 מניות שיבחרו באופן פשוט על ידי עמידה בשני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף – שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).
אוקיי, זה עדיין לא אומר הרבה כי זה יכלול את רוב החברות הגדולות שנמצאות במדדים המובילים המסורתיים, ההבדל נעוץ במשקל של כל מניה וכל ענף. המדד מבוסס על שיטה שמגבילה את "הכוח" של כל מניה ספציפית וכל ענף, כדי למנוע הטיות למניות מסוימות ולענפים מסוימים.
משקל כל מניה – עד 2%
תקרת המשקל של מניה במדד סקטור באלאנס תהיה 2%, וייכללו במדד הזה לכל היותר 15 מניות מאותו ענף. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. אבל צריך לזכור שאליה וקוץ בה – במשך שנים רבות נהנו המחזיקים בתעודות הסל והמכשירים עוקבי המדדים בכלל מכך שיש משקל יתר למניית טבע בפרט ולמניות הפארמה בכלל. אז עכשיו מתלוננים – כשהמצב הפוך, ומה יקרה שאם (אם בכלל) מניות הפארמה ישנו כיוון, ובגלל המשקל הנמוך שלהם במדד החדש הם לא ישפיעו מאוד על המדד סקטור באלאנס כפי שהיו משפיעים על המדדים המסורתיים. זה נשמע כמו עניין של אופנה, ולא כך צריכה הבורסה להחליט על המדדים המובילים שלה. יש נוסחה, יש שיטה – פעם זה טוב למשקיעים, פעם פחות, אבל מי שרוצה תמהיל אחר, תמהיל שונה, מוזמן לעשות זאת דרך מכשירים אקטיביים או דרך מדדים מסוגים שונים (דרך קרנות סמארט בטא).
אז נכון, שבהגדרה הבסיסית של המדד יש בעיות, אבל לשנות כל תקופה קצרה את הנוסחא, זה מצחיק – השקת מדד סקטור באלאנס מגיעה רק שנה אחרי רפורמת מדדים כוללת שבה הורחבו המניות במדדים המובילים ושונתה השיטה של בחינת המשקל של המניות.
במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי של מניות במדד. אפקטיבית מדובר על ענף הנדל"ן – 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).
על פי נתוני הבורסה שווי השוק הצפוי של המדד יהיה 530 מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%, הבנקים יהיו עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.
כפי שניתן להיווכח המשקל של מניות הפארמה צונח לעומת משקל במדדים הקודמים – אחרי הרפורמה במדדים, משקלם ירד ל-10%-14% כשבעבר הן היו 25% .
מדד סקטור באלאנס כולל 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד ארבע מניות ממדד ת"א־SME 60, כלומר סה"כ 131 מניות, במשקל שונה לחלוטין מהמדדים המסורתיים. האם זה יספק ייצוג טוב יותר ונכון יותר של הכלכלה הישראלית ושל הבורסה הישראלית? ימים יגידו.
השקעה במניות או בדירה – מה עדיף?
מדד הפחד – מה זה? ומדוע צריך להיזהר מתעודות הסל שעוקבות אחריו (VXX)?
הטריקים החשבונאיים בדוחות של הממשלה
כמה הפסידה המדינה ב-2017? איך היא משחקת בהכנסות ובהוצאות? מי זאת הקופה הסודית של האוצר? ומה מציל את הדוחות כל שנה מחדש?
כשטבע פספסה את תחזיות האנליסטים, המשקיעים דרשו לפטר את ההנהלה; שמלאנוקס מדשדשת בביצועים, המשקיעים האקטיביסטים דורשים שינוי בדירקטוריון, שאפריקה לא מחזירה את החובות, מחזיקי האג"ח משתלטים עליה. אבל כשהמדינה מפספסת את היעדים התקציביים, מדשדשת כלכלית, ולא משלמת חובות בזמן, אז לא קורה כלום.
לפני כשבוע התפרסם מסמך של האוצר על ביצוע התקציב השנתי ב-2017 (אומדן). מדובר בעצם על דוח אקוויוולנטי לדוח רווח והפסד הידוע שבו יש הכנסות, יש הוצאות ויש שורה תחתונה שמבטאת את הרווח, או ההפסד בתקופה (הכנסות פחות הוצאות).
אז נכון שזה לא בדיוק אותו דבר – לחברה לרוב יש מטרות ברורות (ובעיקר מקסום הרווח) והדוחות שלה בהתאם לעקרונות מקובלים; לממשלה יש מטרות שונות ומגוונות (ולפעמים מנוגדות), ודוחות יחסית מבולגנים; ועדיין – מה בעצם ההבדל בין דוח רווח והפסד של פירמה לדוח של ממשלה? במהות לא אמור להיות הבדל – שניהם בודקים הכנסות, הוצאות ורווח (או הפסד). גם את הדוח של הפירמה וגם של הממשלה, אפשר וצריך לבדוק ולנתח. בדיוק כפי שאנליסטים מנתחים דוחות של חברות נסחרות ונותנים "ציון" כך יש את כלכלני המאקרו שאמורים לנתח את הדוח של הממשלה ולתת לה "ציון".
אז נכון, אומרים שמדינה זה מורכב, משתנה תוך כדי תנועה, פתאום מצב חירום, פתאום משבר כלכלי, לנהל מדינה זה לא פיקניק. זה נכון, אבל גם לנהל חברה גדולה זה לא פשוט, גם היא תלויה בהרבה גורמים (פנימיים וחיצוניים), גם היא מושפעת ממצב בטחוני, ממשברים כלכליים ועוד. דווקא המדינה כגוף גדול המפוזר על כל המשק פחות נתונה ורגישה לשינויים בתחומים מסוימים. כלומר היא פחות רגישה לתנודות ענפיות, ודוגמה – בעוד שבית השקעות ייפגע מאוד עם תהיה ירידה בהיקפים בבורסה, אזי המדינה פחות תיפגע ממשבר בשוק ההון כי ההכנסות שלה תלויות בהרבה אפיקים אחרים בנוסף לבורסה.
ועדיין, יהיו שיאמרו – לנהל תקציב של מדינה זה לא כמו לנהל תקציב של חברה, זה בממדים אחרים. אז …זה לא ממש נכון – יש הרבה חברות גלובליות שההכנסות שלהן עולות על ההכנסות של המדינה שלנו – ההכנסות שלנו הן מעל 300 מיליארד שקל בשנה, ג'נרל אלקטריק מכניסה מעל 400 מיליארד שקל, ג'נרל מוטורס מעל 500 מיליארד שקל וזו כמובן רשימה חלקית.
כמה הפסידה המדינה ב-2017, ולמה?
המסקנה עד כאן היא שיש דמיון בין ניהול חברה לניהול הצד הכלכלי/ התקציבי של המדינה, בין דוח של חברה לדוח של המדינה/ הדוח של הממשלה (תקציב ממשלתי), וצריך להיות הרבה דמיון בין איך שאנחנו שופטים מנהלי חברה למנהלי מדינה, במיוחד האחראים על המדיניות הכלכלית. אז בואו נשחק משחק – נניח שמדינת ישראל היתה חברה שנסחרת בבורסה – "ישראל בע"מ" , המנכ"ל שלה היה – שר האוצר משה כחלון, ומדי רבעון הממשלה היתה מפרסמת דוחות כספיים. עכשיו נשאר רק לנתח את הדוחות של ישראל בע"מ, להבין אם המנכ"ל כחלון היכה את התחזית או פספס אותה, ולראות איך ואיפה הממשלה משחקת במספרים (כמו כמעט כל חברה אחרת).
נתחיל בבסיס – ההכנסות של המדינה הן בעיקר ממיסים, וההוצאות שלה מגוונות – ביטחון, חינוך, רווחה, תחבורה ועוד. בשנת 2017 "הפסידה" ישראל 24.8 מיליארד שקל – הפסד אבסולוטי ענק, והפסד יחסי ענק בהינתן שההכנסות היו סדר גודל של 300 מיליארד שקל (מעל 8% מההכנסות). אבל מדינות מודדות את ההפסד שלהם ביחס לתוצר – יש לזה צידוק כלכלי, אבל האמת שזה בעיקר נראה טוב יותר, כי ביחס לתוצר ההפסד הוא פחות מ-2%.
ההפסד של ישראל לא נקרא הפסד בדוחות, אלא גירעון. הגירעון אקוויוולנטי להפסד של פירמה. מהנתונים עולה כי מתוך הפסד של 24.8 מיליארד שקל, 21.5 מיליארד שקל הוא הפסד בחודש דצמבר – נו, באמת, איך זה ייתכן שחודש אחד אחראי על רוב ההפסד? אם זה היה קורא לפירמה נסחרת היו צולבים את המנכ"ל. ובכן, כשחוזרים לשנים קודמות מבינים שככה זה בישראל – בדצמבר נזכרים (משרדי הממשלה) שלא גמרו את התקציב ומבזבזים אותו, כי אחרת הוא לא יישמר לשנה הבאה. העניין הזה נראה טריוויאלי, אבל הוא מעמיד בשאלה את גודל התקציב – אולי מדובר בתקציבים מנופחים שפשוט חשוב לגמור אותם?
חוץ מזה, דצמבר זה החודש של "המשחקים החשבונאיים" – לישראל יש קופה סודית, היא נמצאת ברשות המיסים וקוראים לה קרן הפיצויים למס רכוש. הקרן הזו ממומנת על ידי רשות המס ובדצמבר הועבר לקרן סכום של 4.15 מיליארד שקל – למה? לא ברור, אם כי גם בדצמבר הקודם הועבר לקרן סכום, אך נמוך משמעותית – 1.6 מיליארד שקל.
ההעברות לקרן הזו מקוזזות מהכנסות המיסים כי הקרן באחריות וניהול רשות המסים, ולכן הן מסבירות חלק מהירידה בהכנסות ממיסים בדצמבר וחלק מהגירעון – ההכנסות ממיסים בדצמבר הסתכמו ב-18.9 מיליארד שקל בלבד לעומת ממוצע חודשי העולה על 25 מיליארד שקל. אם "נחזיר" את התשלום לקופה הסודית/ קרן הפיצויים, ההכנסות יסתכמו ב-23 מיליארד שקל – עדיין נמוך, אבל לא דרמטית.
המשחק החשבונאי הזה, עשוי לנבוע מצורך אמיתי של מס רכוש (אלא שאין פרטים על הקרן הזו), ועשוי לבטא רזרבות שהמדינה משאירה בקרן. כלומר, המדינה מעדיפה לדווח על הפסד/ גירעון ולשמור רזרבות – למה? אולי כדי "להוריד" כל מיני גורמים שמעוניינים לשאוב כספים מהמדינה – קל יותר לסרב כשאתה מפסיד.
ההפסד כאמור הוא 24.8 מיליארד של, רובו נגרם בדצמבר (הוצאות גדולות של המשרדים, והקרן פיצויים). אבל בכובע של אנליסט הרי שבתמונה הכללית על כל השנה – החברה "ישראל" עמדה בציפיות – בתקציב המקורי לשנת 2017 תוכנן גירעון/ הפסד של 36.6 מיליארד שקלים. אז נכון, ההפסד קטן מהצפוי, אבל כמה שאלות תם – למה בכלל להפסיד? מדוע אנחנו מקבלים את העובדה שהמדינה בהפסד כנורמה. אם היה מדובר בחברה עסקית, היה מצב שאנחנו כמשקיעים היינו מוכנים שהיא כל שנה תפסיד כסף. מספרים לנו שהמצב הכלכלי נהדר, שישראל חזקה כלכלית, אז תתחילו להרוויח, תתחילו להיות בעודף.
זה מזכיר לי את הסיפור הנהדר על השמן והרזה. בנימין נתניהו הציג את השמן והרזה – המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, וטען, בצדק רב, שהרזה סוחב את השמן, והוא ישנה זאת. זה לא השתנה. יש שומנים גדולים, גדולים מדי, במגזר הציבורי, יש מיליארדים רבים שנעלמים למטרות לא ידועות, יש העברות תקציביות (אחרי אישור התקציב) שאיש לא יכול להתחקות אחריהן ומעשירות כל מיני מקורבים. הדרך לטפל בזה, חוץ מאכיפה, היא פשוט לעשות רה ארגון מקיף, ולהוריד את התקציבים – כשלמשרדים יהיה פחות כסף, הם פחות יוכלו במקרה הטוב לעשות קומבינות, ובמקרה הרע לגנוב.
ושאלה נוספת על ההפסד/ גירעון – האם הוא כולל הכנסות חד פעמיות? בדוחות החשבונאיים של חברות מפורטים כל ההכנסות וכל ההוצאות, כולל אירועים חד פעמיים. גם למדינה יש הכנסות והוצאות חד פעמיות, כשבשנת 2017 נרשמו הכנסות מאוד גדולות בזכות שני אירועים מרכזיים – הכנסות מס על אקזיטים יוצאי דופן (מובילאיי) והכנסות מס על "מבצע גביית דיבידנדים" – אפשרו לבעלי חברות למשוך דיבידנדים בשיעור מס מופחת. שני האירועים האלו הכניסו למדינה (ואני מעגל) 16 מיליארד שקל. הסכום הזה, בתוך הדוח, כלומר הוא חלק מהגירעון, אלמלא, ההכנסות האלו, הגירעון היה גדול יותר. עם זאת, נרשמה כאמור גם "הוצאה" חד פעמית לקרן הסודית, ויש סעיפים נוספים, כך שעדיין מדובר בהכנסות חד פעמיות אבל בסדר גודל של 10 מיליארד פלוס.
ההכנסה הזו צריכה היות מנוטרלת בהינתן ההפסד/ הגירעון – חברה ומדינה לא "חיות" מאירועים חד פעמיים, ומה שחשוב לדעת זה את ההפסד השוטף/ התפעולי; ועדיין גם בנטרול האירועים החיוביים – ההפסד/ גירעון הוא בהתאם לציפיות המוקדמות.
מה מציל את ישראל?
מהדוח של ישראל עולה תמונה מעניינת – הכנסות המיסים עולות, למרות ששיעורי המס יורדים. זה עניין חשוב במדיניות המיסים – הרי שמורידים מס, אז לכאורה סך המס הכולל יורד, אבל מנגד, היקף הפעילות גדל (יותר עסקאות במיסוי נמוך) וזה גורם להיקף הכולל ששל המס לעלות – שני גורמים מנוגדים משפיעים על כמה מס יהיה אחרי הורדת שיעור המס – פחות או יותר. אצלנו המס הכולל עולה. לכאורה מצוין, אבל בין השורות, מוסבר שהן עולות בעיקר בזכות מאמצי אכיפה מוגברים. הכנסות המס עלו בחמש שנים ב-6% ריאלית בכל שנה – זה הישג ענק של רשות המיסים, אבל, האם אפשר להסתמך על העלייה הזו. הרי זה לא באמת נובע משיפור בהכנסות בשנה המסוימת, זה נובע מפעולה אקטיבית, זה כמו שפירמה מסוימת תדווח על הכנסות מעסקה של לפני שנתיים. כלומר, זה מצוין כמובן, אבל זה סוג של עודף חד פעמי. שר האוצר אמנם מתייחס לזה כהכנסה שלו, כהכנסה אינטגרלית, אלא שהאמת שאין קסמים – אם המשק לא זז והכנסות המיסים עולות ב-6%, זה מעיד על משהו עקום מאוד שקרה בעבר (חוסר גבייה), ועל הכנסות נוכחיות שיש בהן מרכיב מסויים של חד פעמיות (הסדרים עם הגופים הנאכפים). האם אפשר לבנות על זה להמשך? האם זה ימשיך לצמוח בשיעורים כאלו? ממש לא בטוח – כחלון לא צריך לבנות על זה. ובכלל, צריך לשאול, מה היה קורה אם לא היתה אכיפה מוגברת? היינו במצב של הפסד/ גירעון ענק – לא 40, לא 50, אולי 80 אולי 100 מיליארד.
אז הדוחות לא משהו, בלשון המעטה. החברה הזו צריכה רה-ארגון, השמן הזה צריך דיאטה.
מעודכן ל-03/2018ניהול תיקים נעשה לרוב בסכומים משמעותיים של מאות אלפי שקלים, אחרת, בית ההשקעות לא "מקבל" אתכם. הטענה של בית ההשקעות היא שמשקיעים בתיק משאבים רבים ולכן הכדאיות הכלכלית היא רק לתיקים גדולים יחסית – 200 אלף ומעלה, אם כי בשנים האחרונות הרף ירד ל-150 אלף וגם ל-100 אלף שקל.
בתיקים הקטנים, מנהל התיקים יבחר לכם קרנות נאמנות של הבית, יגוון את התיק בהתאם לסיכון שלכם, ויעקוב אחרי הביצועים ואחרי תמהיל המוצרים. זה מוצר פשוט, אפשר עקרונית לעשות לבד, אבל מי שלא מתכוון להקיע זמן ואנרגיה בתיק שלו, יכול בהחלט לעשות זאת דרך ניהול תיקים – חשוב להדגיש כי אין כפל דמי ניהול, בעיקרון משלמים דמי ניהול על תיק ההשקעות, ואם הבית קונה לכם קרנות נאמנות מקזזים/ מחזירים את הדמי ניהול האלו, כך שבפועל משלמים פעם אחת.
ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות
לאחרונה יצא בית ההשקעות פסגות שמנוהלע"י ברק סורני במוצר חדש – פסגות פרו. הרעיון הוא שניתן לנהל כספים בתיק השקעות בסכום נמוך (החל מ-50 אלף שקל) ובאופן דיגיטלי. בפסגות מסבירים שהניהול של התיק יהיה שקוף לחלוטין, בדמי ניהול אטרקטיביים, ואתם תוכלו לעקבו אחרי התיק בכל רגע ומכל מכשיר. גם המשיכה, אם תרצו תהיה מידית.
השלב הראשון – שאלון
השלב הראשון בהשקעות הוא שאלון שדרכו בית ההשקעות (כמו יועץ ההשקעות בסניף) יודע להגדיר את רמת הסיכון שמתאימה לכם. בשאלון שאלות על המאפיינים האישיים, מטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, סגנון ההשקעה ועוד. האלגוריתם של פסגות משקלל את התשובות ומתאים תיק השקעות אופטימאלי לרמת הסיכון שלכם, להעדפות שלכם, ולצרכים שלכם.
בשלב הבא, תקבלו שיחה – שיחת היכרות, ומרגע זה התיק לכם ינוהל באופן שוטף ודיגיטלי. אז למי זה מתאים?
למי שיש לו מעל 50 אלף שקל פנויים להשקעה. אתם יכולים לבחור בשיטות השקעה שונות – להשקיע ישירות במניות ואג"ח, להשקיע בקרנות נאמנות, להשקיע בתעודות סל וקרנות מחקות – מכשירים פסיביים עוקבי מדדים, ולהשקיע דרך ניהול תיקים. בניהול תיקים זה אמור להיות יותר צמוד, ומישהו עוקב ומפקח על הכסף שלכם. יש בזה יתרונות, ומעבר לכך אתם לא חייבים לתת תשומת לב לתיק ההשקעות שלכם. בהשקעה במכשירים פסיביים או במניות ואג"ח ישירות, אתם תצטרכו עקוב בעצמכם אחרי התיק שבנינתם.
.
איך נרשמים לפסגות פרו?
כדי להתחיל להשקיע, יש להיכנס לדף הייעודי באתר פסגות ולענות על שאלון היכרות מקיף, המרכז בתוכו פרמטרים חשובים כגון: מטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, מאפיינים אישיים ועוד. האלגוריתם החכם של פסגות ישקלל את תשובותיכם ויתאים לכם אונליין את תיק ההשקעות האופטימלי עבורכם, בו נקבעת רמת הסיכון המתאימה לכם על פי צרכיכם והעדפותיכם.
כך למעשה, מומחי פסגות ינהלו את הכסף שלכם ואתם תוכלו לעקוב אחריו צעד אחר צעד, בפשטות ובשקיפות מלאה מכל מכשיר ובכל זמן. אם תחליטו למשוך את הכסף, מכל סיבה שהיא, תוכלו לעשות זאת עצמאית אונליין, בכל זמן, והכסף יועבר לחשבונכם תוך 3 ימים עסקים.
אם רוצים להיות מעודכנים, מה צריך לעשות?
לאחר ההצטרפות תוכלו לקבל משירות מלא הכולל עדכונים במצב התיק 24/7 באזור האישי באתר פסגות. באזור האישי תוכלו לעקוב אחר חלוקת הנכסים, התשואה שנצברה, שווי התיק ועוד. כמו כן, ניתן ליהנות מסקירות מאקרו מקצועיות שוטפות וכן מסקירות אודות אירועים משמעותיים בשוק בכפוף לקבלת הסכמות לפי החוק, ליצור קשר ולעקוב אחרי פניות.
מי מנהל את תיק ההשקעות ומאילו נכסים הוא מורכב?
תיק ההשקעות מנוהל על ידי מנהלי ההשקעות המקצועיים והמנוסים של פסגות ניירות ערך, ומורכב ממגוון קרנות הנאמנות של פסגות . מומחי פסגות עוקבים באדיקות אחר שוקי ההון בארץ ובעולם, ומקבלים החלטות על פי ניתוחי שוק מעמיקים, תוך עבודה לצד גופי המחקר המובילים בעולם. ניהול התיק באמצעות קרנות נאמנות מאפשר פיזור רחב בארץ ובעולם בהתאם לצורכי הלקוח, וכן חיסכון בעלויות השקעה כתוצאה מתנועות נדרשות בתיק.
ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות – מה זה? והאם כדאי?
שוק המשכנתאות ב-2017 הסתכם ב-53.4 מיליארד שקל – ירידה של 9%, לעומת השנה הקודמת. האם זה מעיד על קיפאון מסוןיים בדוק הדירות? כן, זה מעיד על פחות רכישות. אולי אנשים פשוט מחכים? כנראה שהם מחכים לזכייה במחיר למשתכן. אולי הם חושבים (אחרים) שמחירי הדירות גבוהים. מה שברור שהיקף העסקאות ירד ובמקביל היקף המשכנתאות. המשמעות היא שמתישהו האנשים האלו שכעת יושבים על הגדר יחזרו לשוק – ומה אז? האם מחירי הדירות יעלו? האבסורד הוא שלמרות הקיפאון ואפילו הירידה בהיקף העסקאות, עדיין לא נרשמו ירידות מחיירם בשוק הדירות.
כך או כך, שנת 2017, מסתיימת עם דצמבר חזק. מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר נלקחו משכנתאות חדשות בהיקף של 5.1 מיליארד שקל, לעומת 47 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנת 2016. חודש דצמבר נחשב עונתית חודש טוב, גם בגלל מבצעי המשכנתאות שהבנקים עושים לקראת סוף השנה. ואכן בהתבוננות על ריבית המשכנתא בדצמבר (שיושמה בפועל למשכנתאות שנלקחו בתחילת ינואר) הרי שהריבית משכנתא ירדה בכ-0.2% (הריבית הצמודה) בדצמבר.
בחודש דצמבר לראשונה בשנת 2017 ירדה הריבית השקלית הקבועה הממוצעת מתחת לרף ה-4% ועמדה בממוצע על 3.97% בחודש דצמבר. הריבית השקלית ירדה בשיעור של 8% ב-2017 וגם הריבית הצמודה הקבועה ירדה בשיעור דומה אשתקד ועמדה בדצמבר בממוצע על 3.5% בממוצע. הירידה בריבית נובעת גם ממבצעי סוף השנה בבנקים למשכנתאות וגם מירידה בהיקף העסקאות. הירידה בריבית מנוגדת לחודשים האחרונים בהן הריבית משכנתא עלתה, ולמעשה בשנתיים האחרונות המגמה בריבית המשכנתא היא עלייה.
קרן קריפטוס – קרן סל על מדד המטבעות הקריפטוגרפיים מאפשרת למשקיעים חשיפה על מטבעות דיגיטליים.
קרן קריפטוס היא יצירה של צוות של אקדמאים, אנליסטים כמותיים ומומחים לניירות ערך מובילים שבסיסם בצוג, שווייץ. היא מיועדת לעקוב באופן פסיבי אחרי המדד CCI30 ((www.cci30.com, אינדיקטור של השווי של מטבעות קריפטוגרפיים ומדד הייחוס של המגזר.
קרלו שבולה, אחד ממנהלי הקרן, אמר עם השקת קרן הסל: "קרן קריפטוס נוצרה בתחילה כאמצעי להשקעות פרטיות. קניתי לראשונה ביטקוין ב-2011, וכשהשווי שלו נעשה משמעותי, רציתי להתגוון למטבעות קריפטוגרפיים אחרים עם גישה מדעית קפדנית. שום אופציה מתאימה לא הייתה קיימת, אז יצרתי קרן משלי". קרן קריפטוס היא גם תגובה גם לביקוש גדול מצד משקיעים: "היא מגשרת על הפער בין המערכת הפיננסית המסורתית ומגזר המטבעות הקריפטוגרפיים. משקיעים צריכים להשתתף בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים דרך גורם מאוסדר, שלא היה קיים עד עכשיו".
קרן קריפטוס היא קרן הסל (ETF) המאוסדרת היחידה שמציעה אסטרטגיית השקעה של מעקב פסיבי אחרי מדד של מטבעות קריפטוגרפיים ולא גובה עמלות ביצועים.
מדריך ביטקוין – כל מה שצריך לדעת? לרבות סקר – מה יהיה שער המטבע עוד שנה
מדד CCI30 מאפשר יצירת תיק מאוזן שממקסם תשואות תוך מזעור הסיכון והתנודתיות. הקרן משכפלת את מדד CCI30 באופן פסיבי על ידי השקעה ברכיבים של המדד (30 המטבעות הקריפטוגרפיים עם שווי השוק הגדול ביותר).
ההשתתפות בקרן מחייבת השקעה מינימלית של 100,000 דולר. דמי הניהול השנתיים של הקרן – 0.99%, ואפס עמלות ביצועים. לטענת מנהלי הקרן זאת הקרן הכי זולה במגזר בהפרש גדול. "אף משקיע בודד לא יכול באופן מציאותי להיות בעלים של מטבעות קריפטוגרפיים רבים באופן ישיר. זה מצריך זמן וניסיון לקנות 30 מטבעות קריפטוגרפיים שונים ולשמור על תיק מאוזן. יש גם דרישות טכניות ואבטחה שרק מבנה מקצועי ייעודי יכול לעמוד בהן", אומר שבולה. "באמצעות קרן קריפטוס, כל אחד יכול לקבל חשיפה למטבעות הקריפטוגרפיים העיקריים תוך הקטנת התנודתיות של ההשקעה".
הפעלת קרן מדד מצריכה מגוון של מיומנויות פיננסיות וכמותיות, יחד עם פעילות ניירות ערך ברמה עולמית. שלושה שותפים הקימו את קרן קריפטוס ואחראים על הניהול שלה: איגור ריבין, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת טמפל ופרופסור רגיוס בסנט אנדרוז, אחד המתמטיקאים הכי מכובדים בעולם. הוא זוכה להערכה בגלל הכישורים שלו בהצטלבות של המתמטיקה והפיננסים, ואחראי על המחקר והבסיס התיאורטי של קרן קריפטוס.
קרלו שבולה, ספק מוערך של שירותי ייעוץ משפטי ופיננסי, כלכלן ומשקיע. שבולה אחראי על הארגון של הקרן.
ג'ף זורן, מומחה לניירות ערך גלובליים. זורן, בעבר עוזר צבאי של נשיא ארה"ב שהיה אחראי על נשיאת ה"פוטבול" הגרעיני, מייעץ עכשיו לממשלות ולחברות על אבטחת סייבר וזיהוי וניטרול איומים. הוא אחראי לכל היבטי הביטחון של הקרן.
בייקר טילי, חברת ראיית חשבון גלובלית עם מלוא השירותים, היא המבקרת שמונתה לקרן. טריידנט טרסט, אחת החברות המובילות בעולם, היא המנהלת הבלתי תלויה. "אין מיתאם בין המטבעות הקריפטוגרפיים וסוגי נכסים אחרים", אומר פרופסור ריבין. "לכן קרן קריפטוס היא האמצעי המושלם להוספת גיוון לתיק. אפשר גם לראות בקרן אמצעי בטוח לאחסון הון. דמי הניהול הנמוכים שלה הופכים אתה לאופציה מעשית עבור מי שרוצה להשאיר את כספו מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, אבל להרוויח מהיתרונות של גורם מאוסדר ורמת הביטחון הגבוהה שמעניק המבנה שלה".
הפעילות התחילה עם הון של 12 מיליון דולר ומשקיעים מוסדיים כבר התחייבו על 100 מיליון דולר נוספים.
עד איזה גיל ניתן לעבוד? האם חייבים לצאת לפנסיה בגיל 67 (לגברים)? ומה אם אדם בן 80 מתפקד ורוצה לעבוד?
גיל פרישה מוגדר לגברים -67 ולנשים 62 עם מדרגות לקראת העלאה. אחרי הפרישה אנחנו בעצם משתמשים בקרן הפנסיה שלנו ומה שחסכנו במשך עשרות שנות עבודה. אבל בעולם המודרני יש שני תופעות שיש להם פתרון – הראשונה, תוחלת החיים עולה, ובהתאמה יכולות העבודה של האנשים בגילאים האלו עולה. הם גם יכולים וגם רוצים לעבוד. עניין שני – הכסף לפרישה לא מספיק. ולכן, ניתן בקלות יחסית לבוע גיל פרישה גבוה יותר וכך לפתור את שתי הבעיות האלו.
לא לכולם זה מתאים. יהיו כאלו שירצו לפרוש מוקדם/ רגיל; יהיו כאלו שזה יפגע להם בתוכניות וגם בכסף – הם רוצים לפרוש היום ולקבל קצבה ולא עוד 3 שנים. אבל הרעיון הזה כבר מתחיל ליצור באז, והאמת שנראה שמדובר בפתרון כלכלי לבעיה של מבוגרים רבים – אין מספיק כסף בפנסיה.
על רקע זה, השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל טוענת – "צריך להעלות את גיל הפרישה מבחירה לנשים ולגברים כאחד ל- 70"
"חייבים לצאת מהקיבעון בנושא גיל הפרישה, אנשים חיים היום יותר ורוצים לעבוד יותר", כך אמרה השרה חברתי, גילה גמליאל, בדיון על תקציב משרדה לשנת 2019 בוועדת הכספים. השרה הוסיפה: "יש להפסיק עם החלוקה המגדרית בין נשים לגברים ולעבור לחלוקה לפי מקצועות. נשים רבות וגם גברים רבים מעוניינים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, שזה הגיל שאחריו אין אפשרות חוקית להמשיך לעבוד. אז במקום לחלק מגדרית, יש להפריד בין מקצועות שוחקים ליתר המקצועות. במקצועות שוחקים יש להותיר את גיל הפרישה על 62 ולא להעלותו אצל נשים ל- 64 וביתר המקצועות להעלות לגיל 67 עם אפשרות של המשך עבודה מבחירה עד גיל 70. אני מאמינה שבעתיד הגיל יעלה אף מעבר לכך. הזמנים השתנו ורבים מעדיפים להמשיך לעבוד". את הדברים השמיעה גמליאל לאור שאלה בעניין שהפנה אליה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "ועדת הכספים יושבת כבר זמן רב על המדוכה הזאת של גיל הפרישה לנשים ועמדתך בנושא חשובה". הדיון היום בוועדה, היה הדיון הראשון על תקציבי משרדי הממשלה לקראת תחילת הדיונים על תקציב המדינה ל- 2019 בוועדת הכספים.
יו"ר הוועדה גפני בירך את השרה גמליאל: "את השרה הראשונה שמגיעה לכאן להצגת תקציב משרדך, אף שטרם הופצו ספריי התקציב. את עוסקת בנושא חשוב ומהותי של סגירת פערים בחברה הישראלית ואני רואה חשיבות רבה בעבודת משרדך ובכך שיועמדו לרשותו התקציבים הדרושים להשגת היעד הזה של צמצום פערים". במהלך הדיון התברר שהשרה מתקשה להאריך את כהונתו של המשנה למנכ"ל למגזר הערבי, איימן סף, שכל הגורמים, כולל היא עצמה, מאוד מרוצים מתפקודו ומעבודתו. "מדובר באדם בעל ניסיון ויכולת מוכחים ולצערי, מרוב החששות ממינויים פוליטיים הכהונה שלו ושל רבים אחרים קצובה ולא ניתן להאריך. הנושא נתון לפתחה של נציבות שירות המדינה" אמרה. גפני וחברי ועדה נוספים הביעו תסכול מכך.
ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): מדובר בעובד מעולה שאכן הצליח לקדם דברים חשובים, צריך לדאוג שימשיך בעבודתו. גפני אמר לשרה, כי "בוועדת הכספים מיוצגות כל המפלגות. יחד עם כל חברי הוועדה ניכנס לעובי הקורה בעניין ונפעל על-מנת לאפשר הארכת קדנציות ולחילופין, מתן אפשרות לשרים להאריך את כהונתם של פקידים מצויינים על-מנת שלא לתקוע תכניות עבודה. הלכו לקיצוניות בעניין הזה ובסוף זה פוגע באיכות השירות לציבור".
בעניין גיל הפרישה לנשים, אמר גפני לגמליאל: "הבעיה שהאוצר מסרב להכיר במקצועות שוחקים". השרה השיבה, כי "מתן אפשרות הבחירה לנשים ולגברים לעבוד עד גיל 70, אופציה שרבים מאוד ייבחרו בה, היא זו שתממן את אי העלאת גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים". גמליאל סיפרה שהיא מקבלת פניות מנשים רבות שמגיעות לגיל 67 ונאלצות לפרוש, כי כך מחייב החוק ואמרה: "אנשים היום רוצים להמשיך לעבוד ולא מעוניינים לפרוש בגיל 67 ולכן צריך לצאת מהקיבעון בנושא. אלו שיעבדו עד גיל 70 יממנו את אי העלאת גיל הפרישה לנשים מ 62 ל 64 במקצועות שוחקים. תוחלת החיים עולה כל הזמן וכבר מדברים על-כך שבעוד כמה שנים תוחלת החיים הממוצעת תעמוד על 100 ולכן, אין לי ספק, שגיל הפרישה יעלה אף מעבר ל- 70. הגישה חייבת להשתנות".
השרה הציגה סקירה על עבודת משרדה ב- 2017 – 2018 ואת תכניות המשרד ל- 2019. לדבריה התקציב ב- 2019 יגדל ולראשונה יעבור את רף מיליארד השקלים עם 540 מיליון ₪ תקציב מזומן ועוד 525 מיליון ₪ תקציב הרשאה להתחייב ובסה"כ: 1.065 מיליארד ₪. זאת לעומת 866 מיליון ₪ ב- 2018 ו- 826 מיליון ₪ ב- 2017. "הדבר משקף את האמון שנותן משרד האוצר במשרד ובעשייתו. אנחנו מנצלים את התקציב שעומד לרשותנו והוא לא כתוב לפרוטוקול בלבד".
במסגרת הסקירה, הציגה השרה, שורה ארוכה של פרויקטים ותכניות עבודה שכבר החלו להתממש בשנים האחרונות ושתכליתן; סגירת פערים בין המגזרים השונים, בין המרכז לפריפריה, בין צעירים לוותיקים וכד'. בין השאר, דיברה על סגירת הפער הדיגיטלי, נושא שהמשרד הקצה לו תקציבים ניכרים ובאופן ממוקד ב- 2019; 45 מיליון ₪ במישרין ובנוסף עוד תקציבים לנושא במסגרת פרויקטים אחרים. כחלק מהכוונה לצמצם את הפער הדיגיטלי המשרד לשוויון חברתי משקיע באוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות יעד, בין אם בקרב אזרחים ותיקים לצורך שיפור איכות חייהם, בין עם בקרב מגזרים שונים, במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ובין אם בקרב רשויות מקומיות שעד היום לא מספקות שירותים דיגיטליים לתושביהן.
השרה גמליאל הציגה תכניות לאומיות רוחביות שהן בהובלת המשרד; התכנית לפיתוח המגזר הערבי בכ- 15 מיליארד ₪, פיתוח כלכלי לבדואים בצפון ב- 900 מיליון ₪, ישראל דיגיטלית; 1.5 מיליארד ₪, תכנית לאומית למאבק בהטרדות המיניות; 10 מיליון ₪ ועוד. המשרד משקיע באופן ישיר בפעולות ברשויות המקומיות של מעורבות חברתית ומרכזי צעירים ב- 35 מיליון ₪, פעילויות לרווחת האזרחים הוותיקים ב- 30 מיליון ₪, פעולות להעצמת מעמד האישה; 28 מיליון ₪, פיתוח תשתיות דיגיטליות; 45 מיליון ₪.
בשורה חשובה לאזרחים הוותיקים, שבשלבים הבאים תורחב לכלל האזרחים, הינה פרויקט להקמת 'מנוע חיפוש לאומי למיצוי זכויות', עם תקצוב ראשוני ב- 2019 של 30 מיליון ₪. מטרת מנוע החיפוש הינה, לרכז את כל הפרטים האישיים והזכויות של כל אזרח ותיק, כך שבלחיצת כפתור, הוא יוכל לברר מה מגיע לו מרשויות השלטון וממשרדי הממשלה. גמליאל: "כל אזרח ותיק יוכל לקבל בלחיצת כפתור פלט שבו יפורטו כל זכויותיו, החל מביטוח לאומי וכלה ברשויות אחרות". מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, הסביר: "כיום אין אפשרות כזו ולגבי כל דבר, כל בעיה או כל בירור לגבי זכויות, אזרחים צריכים להתגבר על הביורוקרטיה ולפנות באופן נפרד לכל משרד ולכל גורם. מנוע החיפוש שאנחנו פועלים להקמתו, יאפשר להם לקבל סטטוס מעודכן בכל רגע נתון מכל יחידה או רשות ממשלתית. כלומר, אזרח יוכל לדעת מה מגיע לו מהביטוח הלאומי, ממשרד השיכון או מרשות מקומית, הכל בפלט אחד. באמצע פברואר יפורסמו המכרז בעניין ובתוך חודשים ספורים נדע עם מי נעבוד בעניין הזה. השאיפה בהמשך, היא להרחיב את מנוע החיפוש לכלל האזרחים".
בשורה נוספת לאזרחים הוותיקים אותה הציגה השרה היתה – הקמת 'מרכזי טיפות זהב' (מול טיפות חלב ומרכזים לצעירים (א"ק)). תכליתו של הפרויקט; להקים מרכזים עבור אזרחים ותיקים שירכזו ביצוע בדיקות ע"י צוות רפואי, דברים שלא מצריכים נוכחות רופא, לצורך ביצוע כל הבדיקות השגרתיות, מרכזים שיאפשרו תזונה והכוון תעסוקתי ומכלול שלם של שירותים. "יצאנו בעניין לפיילוט בשמונה רשויות מקומיות" אמרה.
עבור הצעירים אמרה השרה גמליאל, כי "החלום שלי להיות שרת חינוך ואז אבטל את המבחן הפסיכומטרי. מדובר בחסם משמעותי, במיוחד עבור צעירים מהמגזרים הערבי והחרדי. בינתיים, אנחנו מקדמים קורס פסיכומטרי חינם לצעירים באינטרנט, קורס מקוון בעברית ובערבית, שכל אחד יוכל לעבור אותו בקצב שלו על-מנת שתהיה לו האפשרות להגיע ללימודים אקדמיים".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, קרא לשרה ולמנכ"ל, "להמשיך בעבודתם המבורכת" וכן "להרחיבה לעוד מגזרים בחברה הישראלית. תיכנסו לכל המגזרים כפי שעשיתם עד עכשיו במגזר הערבי. יש עוד אזרחים שמחכים לשוויון חברתי, אם כי לא באותם ממדים כמו האזרחים הערבים. אתם מקדמים תכניות טובות שלא היו בעבר ואני מברך אתכם על-כך. ועדת הכספים תסייע לכם ככל שהדבר יידרש על-ידיכם".