מה ההבדל בין רווח מגזרי לרווח תפעולי? למה אלקטרה צריכה צפויה לדווח על רווחים מרשימים במגזר הסלולר? ולמה אין לזה (בהכרח) קשר לרווח התפעולי האמיתי של גולן?
בהמשך לטור על הרווח התפעולי המנופח של גולן טלקום (מלפני שבועיים), ובהמשך לפניות ושאלות קוראים וגולשים, חזרתי לדוחות של אלקטרה צריכה שרכשה את גולן טלקום, כדי לשתף אתכם בכמה אנקדוטות נוספות.
אתחיל בתמצית הפרק הקודם – גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, אבל זה לא באמת הרווח של גולן. הרווח הזה נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) והחלפת ההסכם מהסכם מארח (גולן התארחה על התשתית של סלקום) להסכם שותפות (גולן שותפה בחלק מהתשתית של סלקום). וברגע שמדובר בשותפות ולא אירוח אז יש כאן השקעה ולא הוצאה, ואז מדובר על יצירת נכס במאזן (השקעה היא נכס מאזני) לא על הוצאה, וההשפעה על השורה התחתונה היא פשוטה – יותר רווחים.
מדובר על הסכם קריטי שמשנה את הדוחות באופן משמעותי, אבל יש עוד השפעות על הרווח. נתחיל בסוגיה לכאורה ברורה, אך בפועל – היא ממש לא כך. כשאלקטרה צריכה תדווח על הרווח המגזרי שלה בתחום הסלולר (אספקת שירותי סלולר) האם זה יבטא את הרווח התפעולי של גולן?
אז קודם כל, חשוב להבהיר שמגזר זה הגדרה ניהולית (שכפופה למבחנים איכותיים). הנהלת החברה מגדירה מגזר ואז היא מדווחת עליו (במסגרת ביאור מיוחד, ולרוב גם במסגרת דוח הדירקטוריון). הרווח המגזרי הוא התוצאה של ההכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המיוחסות באופן ישיר למגזר.
הוצאות שאינן ניתנות לייחוס לא יתבטאו ברווח המגזרי, וזו סוגיה חשובה. כי חברה שיש לה מגזרי פעילות יכולה לדווח לדוגמה על רווחי מגזרי כולל של 50 מיליון שקל ובפועל הרווח התפעולי שלה יהיה 30 מיליון שקל – יש לה פשוט עוד 20 מיליון שקל של הוצאות תפעוליות שלא ניתן לייחס אותן למגזרים. בביאור על המגזרים מקבלים את הרווח המגזרי של כל תחום את סה"כ הרווח המגזרי ואז יש שורה של הוצאות שלא ניתנות לייחוס ורק אחר כך – הרווח התפעולי.
ולמה זה חשוב? כי הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה מתחום הסלולר הוא לא בהכרח הרווח התפעולי שלה. נניח לצורך הדוגמה שגולן טלקום היא מגזר נפרד לחלוטין והיא תישאר כך בעתיד, ונניח לדוגמה שברבעון הבא אלקטרה צריכה מדווחת כי רווחי המגזר מסתכמים ב-25 מיליון שקל. מה המשמעות של נתון זה? ובכן, זה הרווח המגזרי שרואה אלקטרה צריכה, ולמרות שלצורך הדוגמה המגזר הוא רק גולן טלקום, יכול להיות שיש לה הוצאות נוספות שניתן לייחס אותן למגזר (עובדים באלקטרה צריכה שאחראית על הפעילות של גולן), אבל זה יחסית סכום קטן. השוני הגדול בין הרווח המגזרי לרווח התפעולי לא נמצא בהוצאות האלו וגם לא בהגדרה השונה של רווח מגזרי לעומת תפעולי (כלומר, לא בהוצאות הלא מיוחסות).
הפער נמצא בחשבונאות הרכישה, ובהכנסות והוצאות עתידיות שוטפות כתוצאה מהרכישה. זה עובד כך – כאשר אלקטרה צריכה רכשה את גולן היא הקצתה את סכום התמורה לנכסים ולהתחייבויות של החברה. התברר שיש נכסים לא מוחשיים ומוניטין וכן יש התחייבויות מעין לא מוחשיות שנובעות מהסכם מכביד ומהתחייבות בגין חוב העבר לסלקום. ולמה הכוונה? לגולן היה הסכם לרכישה ושימוש בתשתיות תקשורת, ההסכם הזה הוא לשנים רבות, אבל מה קורה כאשר החברה מפסיקה את ההסכם או שמגדירה אותו כהסכם שמכביד עליה (כלומר שיוצר לה הוצאות) – יש לה בעצם התחייבות עתידית, רק שכאן המצב מסתבך – אלקטרה צריכה רכשה את גולן עם ההסכמים המכבידים ולכן היא הגדירה אותם כהתחייבות. ההתחייבות הזו תקטן על פני השנים (בהתאם לאורך חיי ההסכמים). בפועל, אדגיש מדובר על הסכם מכביד והסכם עם סלקום שמסדיר את חובות העבר (בהינתן צפי השימוש גם בעתיד). בהחלט סוגיה מורכבת, אבל מה שחשוב מבחינתנו שיש כאן התחייבות שיש להכיר בה באופן שוטף – אבל מה זאת בעצם התחייבות שמכירים בה באופן שוטף – הכנסה. ברגע שמורידים/ מפחיתים התחייבות, נרשמת בדוחות של אלקטרה צריכה הכנסה, וזו לא הכנסה שולית.
ההתחייבויות שנוצרו במסגרת הרכישה ושיש להפחית אותן מסתכמות בכ-660 מיליון שקל, ונראה שההכנסה שהם ייצרו על פני תקופת ההפחתה (מ-10 עד 15 שנה) יסתכמו בכ-40-50 מיליון שקל בשנה. כלומר, הסעיף הקצת מוזר הזה יתרום רווח מגזרי רבעוני של 10 מיליון ויותר.
מנגד, יש גם נכסים שיש להפחית, וזה המצב הטבעי. הכוונה לנכסים לא מוחשיים כמו – שם המותג, קשרי לקוחות, עלויות הרכשת לקוחות. מדובר על סכום קטן משמעותית מההתחייבויות – 150 מיליון שקל, אבל תקופת ההפחתה שלו קצרה יותר, כך שבשנה וחצי הראשונות ההפחתה צפויה להגיע לכ-40 מיליון שקל (הערכה גסה). אבל בהמשך, זה יירד משמעותית לכיוון ה-20 מיליון שקל (ואחרי 4 שנים זה יירד ל-5 מיליון שקל).
ומכאן, שבשנה הקרובה, הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא הוצאה שמאזנת את ההכנסה מהקטנת ההתחייבויות, אבל מהר מאוד, אלקטרה צריכה תרשום רווח מעין טכני של 15-20 מיליון שקל בשנה ויותר (אחרי 4 שנים הוא עשוי לעלות על 40 מיליון שקל). הרווח הזה הוא חלק מהרווח המגזרי העתידי של תחום שירותי הסלולר, אבל הוא לא באמת רווח תפעולי של גולן. זו תוספת (ענקית) לרווח שלה. ובכלל – את הרווח התפעולי של גולן אנחנו לא אמורים לראות – גולן היא חברה מאוחדת וככזאת, אין חובה לפרסם את הדוחות שלה. מה שכן מדווח זה הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה והרווח הזה יהיה גבוה במיוחד, אבל ממש לא מייצג את הרווח והרווחיות של התחום.
מעודכן ל-10/2022מתכוונים להתפטר? אתם חייבים לכתוב מכתב התפטרות.
פעם אנשים היו עובדים 30 שנה ויותר במקום עבודה אחד, אבל מאז הזמנים השתנו ובעיקר האנשים השתנו, והיום אנשים מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה וכל כמה שנים עוברים למקום חדש. שוק העבודה הפך להיות משתנה ודינמי, חברות עולות ויורדות, תפקידים נעלמים ותפקידים חדשים צצים. בלי קשר לסיבה – כאשר זה קורה זה קורה, ומגיע השלב שבו אתם מחליטים לעזוב.
במקרה כזה, ושימו לב – מדובר על עזיבה שנובעת מהחלטה שלכם, ולא מפיטורים על ידי המעסיק – החוב מחייב אתכם להגיש מכתב התפטרות רשמי למעסיק שלכם. בדיוק כמו שמעסיק יכתוב לעובד מכתב פיטורים במקרה שהחליט לוותר על שירותיו, כך עובד שמחליט לעזוב מקום עבודה, נדרש להסביר את הצעד שהחליט לנקוט.
איך כותבים מכתב כזה? מה צריך להיות כלול בו? מתי בדיוק להגיש אותו? הכל במדריך שלפניכם.
מכתב התפטרות – שלום בוס, אני מתפטר
מכתב התפטרות נועד לתת למעסיק מספיק זמן להיערך לעזיבת העובד ולמצוא לו מחליף. כיום עובדים רבים מוצאים את ההזדמנות לדפוק על דלתו של הבוס, להתיישב ולהודיע בעל פה כי בכוונתם לעזוב את מקום העבודה. אבל חשוב לדעת – על פי החוק, עובד שהפסיק לעבוד ולא הגיש מכתב התפטרות (הודעה מוקדמת על התפטרות), ישלם פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל לתקופה שהיה צריך לתת כהודעה מוקדמת. לדוגמא, נניח שעל פי הסכם ההעסקה עליכם להודיע חודש מראש למעסיק על התפטרות. ונניח שלא הודעתם, אלא פשוט קמתם והלכתם. המעסיק רשאי לדרוש מכם פיצוי בגובה השכר החודשי שלכם.
עם זאת, עובד שלא יכל להודיע מראש בגלל נסיבות מיוחדות, לא יהיה חייב בהודעה מוקדמת. מהן אותן נסיבות מיוחדות? זה לא מפורט בחוק. המחוקק הקנה לשר העבודה והרווחה את הסמכות לתקן תקנות שמגדירות את הנסיבות המיוחדות, אלא שעד היום אין תקנות כאלו, אבל כן יש פסיקה שלפיה נסיבות כאלו הן רק במקרים חריגים וחמורים במיוחד.
במכתב על העובד לכתוב כי הוא יעזוב בתקופה הקרובה את מקום העבודה ועליו לציין את מועד ההודעה על כך ואת יום הכניסה לתוקף של ההתפטרות.
מכתב התפטרות אמור להיות מוגש לפני כניסת ההתפטרות לתוקף. אם מדובר על עובד שמקבל שכר חודשי הוא צריך להגיש את מכתב ההתפטרות שלו בהתאם למועדים הבאים:
במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – יום אחד מראש עבור כל חודש עבודה; במהלך החודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – 6 ימים מראש, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.
לאחר שנת עבודתו הראשונה – חודש ימים מראש.
עובד שעתי צריך להגיש מכתב התפטרות באופן הבא:
בשנת עבודתו הראשונה – יום אחד מראש עבור כל חודש עבודה; במהלך שנת עבודתו השנייה – 14 ימים מראש, בתוספת של יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה. במהלך שנת עבודתו השלישית – 21 ימים מראש, בתוספת של יום אחד עבור כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.
לאחר שנת עבודתו השלישית – חודש ימים מראש.
העובד אמור להמשיך ולעבוד בשכר מלא גם במהלך התקופה המוקדמת להתפטרותו, אלא אם כן המעביד הודיע לו כי הוא מוותר על עבודתו בפועל בתקופה זו (באופן מלא או חלקי), ובכל מקרה העובד מקבל בתקופה זו שכר.
מכתב התפטרות – מה לכתוב?
כאמור, מכתב התפטרות יכלול את היום בו ניתנה ההודעה ואת היום בו ההתפטרות נכנסת לתוקף. כמו כן, ממליצים מומחים בתחום זכויות העובדים, לפרט מהן הסיבות להתפטרות.
למשל, במידה והעובד מתפטר כדי לטפל בילד הוא צריך לציין זאת במכתב ההתפטרות. עובד שמתפטר מעבודתו כדי לטפל בילדו בגלל נכות או מחלת בת זוגו יצרף להודעתו גם אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג (כך דורשות התקנות) .
העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים כעבור 15 יום ממסירת ההודעה המוקדמת/ יום מסירת מכתב התפטרות.
ואם מדובר בעובד שמתפטר על רקע הרעת תנאים? עובד כזה צריך להוכיח כי בנוסף לכך שאירעה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, הוא התריע על כך בכתב בפני המעסיק, ונתן למעסיק הזדמנות לתקן את תנאי העבודה. מאחר שהמעסיק לא תיקן את התנאים, הוא נאלץ להתפטר עקב כך.
מכתב התפטרות של עובד כזה יכלול פירוט על הרעת התנאים וכן יוסבר במכתב על ההתרעה שנתן העובד למעסיק ועל כך שהמעסיק לא תיקן את תנאי העבודה, ולכן נאלץ העובד להתפטר.
אלה הכללים מלמעלה, אבל אם מדובר במקרים ספציפיים, קשרים מסוימים והסכמים שונים בין העובד למעסיק, זה יכול להתבטא במכתב התפטרות שונה, מפורט יותר וכו'.
מעודכן ל-03/2018
דירות גדולות במחיר למשתכן – גדולות על הזוכים; הם רוצים קטן וזול
הזוכים במחיר למשתכן מקבלים הודעה כזו (במילים אחרות) – זכית בתוכנית מחיר למשתכן בפרויקט… עלות מטר רבוע תסתכם ב….
נו, מה זה אומר? מתי? כמה? למה? איזו דירה? מה השטח? מה הקומה? מהם כיווני האוויר? איך יראה חדר המדרגות? מה יהיה סטנדרט הבנייה? כלום, נאדה. אפלה גדולה. טוב נו, אתם אומרים, העיקר שיש הנחה של 20%, אבל גם ההנחה הזו בספק, ולכל זה מצטרפת בעיה נוספת, ואתחיל בדוגמה – עדי ומיכל זוג צעיר רצו לקנות דירה בשוק החופשי ברמת גן. התקציב שלהם (עם משכנתא) היה 1 מיליון שקל, אבל הם לא מצאו את מה שרצו – דירה קטנה של 2 חדרים (בשטח של 50-60 מ"ר), והתייאשו. בסופו של דבר הם נרשמו לתוכנית מחיר למשתכן וזכו בדירה בראש העין לפי מחיר של 10 אלף שקל למ"ר. אחרי תקופת המתנה ממושכת, התברר להם שהדירה שלהם גדולה, ושטחה 120 מ"ר, כך שהעלות הכוללת תגיע ל-1.2 מיליון שקל. זה לא מה שהם רצו, הם רצו דירה זולה, לא דווקא דירה בזול. ההנחה של 20% כמובן מעניינת אותם, אבל מה שחשוב להם לא פחות, זה ההיקף הכולל של מחיר הדירה. אז יש להם יתרון – הם יוכלו לקבל משכנתא גדולה יותר (לרוב) – תוכלו להבין כאן איך הזוכים במחיר למשתכן מקבלים משכנתא בשיעור של …90%. אבל זה בטח לא היתה מלכתחילה המטרה שלהם לעלות במימון.
ועל רקע זה, ובהמשך להגרלה הגדולה של 15 אלף דירות, צפות תלונות רבות על התופעה הזו – דירות גדולות. מסתבר שהקבלנים מציעים לזכאים מעט יחסית דירות קטנות והרבה יחסית דירות גדולות (דירות של 5 חדרים).
הדירות הגדולות פשוט גדולות על הזכאים. זה לא מה שהם צריכים, הם בעצם "משכיבים" סתם כסף, יותר נכון הלוואה/ משכנתא. הטענות שלהם צפות ועולות, אבל מסתבר שיש כאן בעיה עמוקה.
משרד האוצר פועל מהר בכל מה שקשור לתוכנית מחיר למשתכן, זו הרי תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון, והוא מבין ויודע שעליה הוא ייפול או יעלה…כחלון רץ בכל הכח, וגם אם יש מקלות בגלגלים, הוא עוקף אותם ומנסה לטפל בהם בהמשך. כן זו השיטה של "יהיה בסדר". הבעיה בקשר לגודל הדירות היא שכדי לפרסם מכרזים של מחיר למשתכן צריך להתבסס על תב"ע – תוכנית בניין עיר שכבר קיימת ומאושרת. זה ברור – אי אפשר להוציא מכרז בלי לדעת מה יש? מה אפשר לבנות על הקרקע? איזה קבלן יתמודד במצב כזה? אלא שתב"ע במקרים רבים מבטאת את מדיניות הערים, כלומר את מה שראש העיר רוצה. ראשי הערים דחפו בשנים האחרונות לבנות כמה שיותר גדול. הם בעד דירות גדולות כדי למשוך אוכלוסייה מבוססת. זה תהליך של העשור האחרון, לפני שתוכנית מחיר למשתכן עם אג'נדה הפוכה (דירות קטנות) נכנסה לתמונה.
כן, אז כחלון רץ, מה אכפת לו, העיקר לפרסם מכרזים לעשרות אלפי דירות, העיקר להוציא את הזכאים משוק מבקשי הדירות, ושאף אחד לא יפריע לו בדרך, ובטח שלא עם בעיות שוליות על גודל הדירה – זכיתם בדירה, תגידו תודה.
ולמה לא דאגו לפתור את עניין התב"ע עוד לפני המכרז על הקרקע, ואז היה מקום לדירות קטנות רבות יותר? ובכן, שינוי תב"ע זה עניין של חודשים רבים מאוד, ואף למעלה מכך – גם מעל שנה. זה ממש לא זמן שהאוצר יכול לחכות, הם צריכים לרוץ עם הפרויקט.
ועכשיו הבעיה עולה, אבל גם עכשיו מספרים לנו שיימצא פתרון. הכוונה של האוצר ומטה הדיור היא לסכם עם הקבלן והרשות המקומית לאפשר לקבלנים לבקש ולקבל תוספת במספר הדירות בפרויקט באמצעות הקלת שבס-כחלון, הקלה שמאפשרת להגדיל את מספר הדירות כמו גם את השטח הבנוי בעד 20%, ושילוב יחידות דיור קטנות יותר בפרויקט. בקיצור, זה יכולה להיות מתנה נוספת לקבלנים, אבל זה יכול להיות סוג של פתרון.
עם זאת, לא בהכרח שהקבלן ירצה ויסכים לעשות זאת, הוא לא מחויב לכך, ויש לו אולי אינטרס שהדירות האלו לא יימכרו לזכאים ואז אולי הוא ימכור אותם למשפרי דיור. אם הזוכה מוותר על הדירה ואין אחר שמעוניין בה ועברה שנה מיום הזכייה, רשאי הקבלן למכור את הדירה למשפרי דיור, ואלה עשויים לקנות את הדירה במחיר גבוה יותר.
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-03/2018
מחיר למשתכן – לא מה שחשבתם!
מחיר למשתכן היא תוכנית עם הרבה כוונות טובות, אבל, מה לעשות כוונות זה לא מספיק בשביל שוק הדיור שלנו. הכוונה היתה לספק דיור לזכאים ולצנן את שוק הדירות. בפועל, מחירי הדירות עדיין לא במגמת ירידה, ויש ספק אם התוכנית הזו, ששר האוצר כל כך מאמין בה, אכן תשיג את המטרה.
נתחיל בחצי הכוס המלאה – זוגות רבים (וגם רווקים/ רווקות שעומדים בתנאי הזכאות) יירכשו דירה במסגרת מחיר למשתכן בהנחה על מחיר השוק. זה לא עניין של מה בכך. עד עתה קיבלו זכאות 120 אלף משפחות , מתוכם זכו 35 אלף משפחות. כמה מהם קיבלו דירה בפועל? למרות שהתוכנית רצה כבר שנתיים, עדיין אף אחד לא קיבל דירה, ורק שנה הבאה צפויים הזוכים בפרויקט הראשון ששווק (קריית מוצקין) לקבל את הדירות.
היקף הקרקעות שמשווקות לתוכנית הולך וגדל ולאחר שבאמצע השנה שווקו 15 אלף יחידות, שווקו לאחרונה 12 אלף דירות נוספות. באוצר מתכוונים להאיץ את קצב ההגרלות, ובהתאמה את כמות הזוכים. כמו כן, מתכוונים באוצר לרוץ עם התוכנית הזו לפות עוד שנתיים. הכוונה לשווק מעל 100 אלף דירות, כך שבסופו של דבר לכל (או כמעט לכל) מתמודד תהיה דירה.
אז איפה כאן הבעיות? ובכן, נעבור לחצי הכוס הריקה –
– ההנחה באזור המרכז מאוד משמעותית , במקרים מסוימים גם מעל 20%, אבל באזורי הפריפריה, במקרים רבים, ההנחה נמוכה משמעותית.
– הזוכים לא יודעים במשך תקופה ממושכת במה הם זוכים. אין להם מושג באיזו קומה הדירה, מה השטח של הדירה? הם לא יודעים אם הם בכלל רוצים את הדירה. הם רק יודעים שהם זכו בזכות לדירה.
– תקופת הזמן בין הזכייה ובין קבלת הדירה עלולה להיות ארוכה מאוד, אפילו מעל 4 שנים. בתקופה הזו הזוכים ממשיכים להיות באי וודאות (לפחות בחלק גדול מהתקופה), הם ממשיכים לשלם שכירות, כשלחלקם הגדול יהיו במקביל (לאורך חלק מהתקופה) תשלומי משכנתא.
– איכות הבנייה עלולה להיות מתחת לסטנדרט המקובל. אז נכון, יש מפרט מעין מחייב של האוצר ומשרד השיכון, אבל היכן שהקבלנים יוכלו לעגל פינות, הם (ברובם) יעגלו. כבר שמענו על מקרים של 5 דירות בקומה, על חוסר הגיון בין שטח המרפסת בדירות של מחיר למשתכן ביחס לדירות אחרות ועוד.
– רבים מהזוכים לא מתכוונים לגור בדירות האלו. האם המגדלים האלו יהפכו למגדלים של דיירים בשכירות? ואם כן, האם זו המטרה? ומעבר לכך – יש הבדל גדול בין בניין שמתוחזק על ידי בעלי הבית, לבין בניין שגרים בו שוכרים. מהר מאוד הבניינים האלו יכולים להפוך לסוג של דירות סוג ב' לעומת הבניינים ליד שלא נבנו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן ואין בהן כמות גדולה של שוכרים.
קחו את מכלול הבעיות האלו, ותקבלו אי וודאות גדולה. הזוכים עשויים לקבל דירה גדולה על הצורך שלהם – נניח לדוגמה שזוג זכה בדירה והוא אפילו קונה אותה בהנחה של 20%, אבל הדירה גדולה ב-20% בשטח ממה שהם רוצים לקנות. הרי אין דירות קטנות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. אז האם זה בכלל כדאי להם? מעבר לזה, אתם כבר יודעים מה יכול לקרות ב-4 שנים – זמן ההמתנה לדירה. הזוכים יקבלו את הדירה בעוד 4 שנים, ובינתיים הם משלמים שכירות שוטפת; ובכלל – הדירה אולי לא מתאימה להם למגורים ורבים מהם כאמור מלכתחילה לא התכוונו לגור בה. וזה עוד לפני הפתעות שצפויות מצד הקבלן. אז מה היתרונות כאן, אם בכלל?
בשטח מספרים שבפריפריה היתרונות ממש לא מורגשים, המחיר כבר לא מבטא כזו הנחה בהינתן התמונה המלאה. אבל באוצר ממשיכים בכל הכח. יש להם סיבה טובה, מעבר לכוונה האמיתית לעזור לזוגות הצעירים, הם פשוט מסלקים מהשוק רוכשים פוטנציאלים. 100 אלף רוכשים פוטנציאלים יצאו משוק הדירות ונרשמו כזכאים לתוכנית מחיר למשתכן. 100 אלף רוכשים כבר לא מחפשים דירות ולא מציעים לרכוש דירות. זה שינוי כללי המשחק בשוק הדירות, הביקוש קטן משמעותית, וכשהביקוש יורד משמעותית יש תקווה לעצירת המחירים ואף לירידת המחירים. 100 אלף שגדלים בכ-3-4 אלף בחודש, זה קצב מרשים, זה שינוי דרמטי של הביקושים בשוק, וזה יתבטא בהיקף העסקאות ובמחירים.
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
חנות באמזון ובאיביי נשמע האמת מלהיב – סוחרים מהכורסה (ולא בבורסה), אז נכון – לפתוח חנות באיביי או באמזון זה פשוט; להצליח למכור ולהתעשר מזה – כבר הרבה יותר מורכב. מדובר בהשקעה רבה ולא מובטחת (כן – כמעט כמו כל השקעה…)
אפשר לעשות כסף ממכירות באתרי המסחר האלקטרוני כמו אי ביי eBay או אמזון Amazon ( פתיחת חנות באמזון ובאיביי) ויש גם כאלה שהפכו למיליונרים מהעיסוק בכך, כולל בישראל – מדובר על תופעה של ממש בשנים האחרונות – חנות באמזון, חנות באיביי, אנשים מקימים חנויות ומתחילים למכור – האם הם מרוויחים? האם זה עסק ופרנסה? לצד ההצלחות יש גם כישלונות, ואנשים פשוט הפסידו כסף (הרבה כסף), גם כי לא השקיעו את האנרגיות והזמן, ובעיקר כי נתקלו בספקי מוצרים שרימו אותם.
לא מעט סוחרים מתחילים שחשבו שמצאו את המוצר המוצלח ביותר, נתקלו אחרי יומיים בסוחרים שראו את המוצר ונכנסו לתמונה והפכו בעצם למתחרים; יש אפילו ספקים מהמזרח הרחוק, אצלם הוזמנו המוצרים בידי הסוחרים, שהחליטו שאם המוצר מוצלח כול כך הם ימכרו אותו בעצמם באתרים ובמחיר זול יותר. אתר מסחר אלקטרוני נוסף ששמו נישא ברשת הוא עליבאבא Alibaba הסיני, הנחשב לגדול ביותר, אך הוא מעניין יותר לרכישות; לכן למשל, סוחרים ישראליים רבים קונים בעליבאבא, או מאתרים ספקים זולים בעליבאבא, כדי למכור אחר כך את המוצרים באי ביי או אמזון. היום גם לא חייבים להחזיק מלאי של מוצרים בבית, ואפשר להעביר ישירות מהספק ללקוח; באמזון יש גם שירות של אחסון, אריזה ומשלוח – FBA שזה קיצור של FULFILMENT BY AMAZO , שמוריד לכם מהראש את הנושא הזה כדי להתמקד במכירות. זאת בתנאי שהסוחר מוכר יותר מ־500 יחידות מכל מוצר. ויש כמובן גם עמלה על השירות, אך מעל 35 דולר שווי מוצר המשלוח חינם, ומשלמים כ-2 דולרים על הטיפול והאריזה (יש גם עמלה קטנה על מוצר מעל משקל מסוים).
פעולת הפתיחה של חנות באמזון ובאיביי, היא אמנם די פשוטה, אבל להצליח בעסק הזה זה יותר מסובך מלפתוח דוכן בשוק – א. צריך לדעת מה למכור ולשם כך יש לעשות חקר שוק (האתרים מסייעים בכך באמצעות דירוגי מוצרים); ב. צריך למצוא ספקים מתאימים ואמינים. ג.יש להתמצא בסוגיות המיסוי במדינות השונות, הגבלות על רכיבים במוצרים במדינות שונות וההגבלות של האתרים עצמם שלא מתירים למכור כול מוצר, שלא לדבר על סלוגן מוכר, כותרת קולעת, המשלוח ועוד.
המדריך הזה אינו מיועד להיות קורס במכירות באתרי המסחר האלקטרוני או קורס לפתיחת חנות באמזון ובאיביי, אבל הוא בהחלט מספק מבט כללי ויותר מכך על הנושא; התמקדנו בשני האתרים המובילים של המוכרים מישראל – אי ביי ואמזון. יש אתרים נוספים אותם תוכלו לאתר בגוגל, למשל כאלה שמתמקדים בקטגוריות מסוימות דוגמת "אטסי" לחפצי נוי ואמנות.
כמה נתונים להשכלתכם – באיביי יש כיום כ-400 מיליון משתמשים ב-33 זירות מסחר (מדינות). לאמזון יש כ-287 מיליון משתמשים ב-12 זירות סחר (אם כי קהל היעד הגדול ביותר למכירות באתר זה הוא הקהל האמריקאי). יש לציין, כי הנתונים לא בהכרח מצביעים על הסיכוי שלכם להצליח עם חנות באמזון או חנות באיביי – זה לא בהכרח מעיד על מהירות המכירה והיכולת להצליח.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זה חנות באמזון ובאיביי וכמה זה עולה?
יש אפשרות להיות מוכר מזדמן בשני האתרים, ואז ההרשמה חינם אבל אז יש עמלה גבוהה יותר על כול מוצר שנמכר (כדולר נוסף) מאשר למי שפתחו חנות. בנוסף, יש גם הגבלה על מספר הקטגוריות הזמינות לכם ועוד הגבלות, תלוי באתר. המומחית למכירות באתרי המסחר האלקטרוני יעל גלזר, ממליצה לא לפתוח חנות באמזון ובאיביי בהתחלה אלא רק כאשר עוברים את סף ה-60-100 העלאות מוצר בחודש. בכול מקרה, באי ביי, יש לקחת בחשבון עמלת PayPal, עלות חומרי אריזה, וכן עלות עמלת העלאת המוצר (עלות כללית חודשית).
בעיקרון, כשאתם הופכים את איביי או אמזון למקור הכנסה קבוע, כדאי לפתוח חנות; במקביל כדאי לעשות דף נחיתה לחנות שלכם שתראה כמה אתם רציניים, או לדף פייסבוק עסקי.
פתיחת חנות באמזון ובאיביי אינה עולה כסף אך כרוכה בתשלום חודשי לא קטן. באי ביי למשל, עמלת חנות בסיסית חודשית היא 15.95 דולר ועמלת העלאת מוצר היא 20 סנט; חנות בינונית – $49.95 וחצי דולר על העלאת מוצר; חנות גדולה 299 דולר לחודש ועוד 30 סנט על העלאת מוצר.
בנוסף, יש עמלות מכירה – 10% ממחיר המכירה. באיביי עובדים בעיקר עם שירותי סליקת האשראי של פייפאל ושם משלמים בעסקה מקומית עם פייפאל 3.4% מהיקף העיסקה ועוד 1.20 ש"ח מינימום, או 3.9% ועמלת מטבע זר בעסקאות בינלאומיות. סה"כ תשלמו כ-15% עמלות וכדאי לקחת את הנתון הזה בחשבון, כשמבצעים תימחור של המוצר.
להחזיק חנות באמזון עולה 39 דולר לחודש. יש הרבה מקרים בהם סוחר מתחיל פותח חנות באמזון, מפסיק לפעול אבל אמזון ממשיכה לגבות את ה-39 דולר מדי חודש. לכן, אל תשכחו לבטל את החשבון! בנוסף באמזון גובים עמלה של 12% על כל מכירה. על פי האתר mr Cora, לעמלות האלה יש להוסיף את עמלות הסליקה והעברות הכספים מחשבונות בארצות הברית לישראל. באמזון דורשים חשבון בנק אמריקאי או שירות חשבון בנק וירטואלי. רוב המוכרים שפותחים חנות באמזון מישראל עושים זאת עם שירות פיוניר. זהו חשבון בנק וירטואלי שבו ניתן למשוך ולהפקיד כספים, עם עמלה של 1% מכל מכירה. עמלות נוספות שנגבות בחשבון הן עמלת המרה ומשיכה של מט"ח בשיעור 2%. סה"כ יש קרוב ל-15% עמלות (עבור חנות קטנה שמוכרת במטבע זר) על היקף העיסקה, ולקחת את זה בחשבון בתמחור המוצר.
(כאן תוכלו לקרוא על אפשרויות הסליקה באינטרנט, וכרטיסי אשראי רלבנטים למסחר אלקטרוני – פיוניר וכמובן פייפאל)
מושגים/מונחים שכדאי להכיר
איביי – (נעזרנו באתר אלקמוריס וביעל גלזר)
Auction מכירה פומבית– תחרות ההצעה הגבוהה ביותר על מוצר המוצע למכירה. מכירה פומבית זמינה ל- 1, 3, 5, 7, ו- 10 ימים, בהם אם לא הוגשה אף הצעה, נסגר המכרז ללא מכירה
Buy it Now – קנה עכשיו במחיר קבוע (Fix Price)- קניה במחיר קבוע ללא תחרות. גם מכירה זו זמינה ל- 1, 3, 5, 7, ו- 10 ימים וגם ל- 30 יום. על מכירה מסוג Buy it Now תשלמו עמלה גבוהה יותר מאשר על מכירה פומבית.
Multiple Listing Item מספר מוצרים למכירה– אפשרות מכירה של מספר מוצרים מאותו סוג. מערך המכירה יתקיים במצב של Buy it Now. במקרה זה, יוכלו מספר קונים לזכות במוצר באותו המחיר
Listing עמוד מכירת מוצר – עמוד בו מתפרסם מוצר למכירה. העמוד מכיל גם קישור למידע על המוכר, תנאי המכירה שלו, ומוצרים נוספים שהוא מוכר.
Bid הצעת מחיר- הצעת מחיר שיכול להגיש כל משתמש רשום באיביי על מוצר במכירה פומבית
Second Chance Offer הזדמנות שניה למכירה- אפשרות למכור את המוצר למשתתפים שלא זכו במכירה הפומבית במחיר שהם הציעו. גם במקרה בו קיים מחיר שמור, איביי מאפשרת למכור את המוצר למשתתפים בעלי ההצעות הגבוהות ביותר שלא הצליחו לעבור את המחיר השמור
Feedback משוב– אפשרות לדרג את המוכרים על פי קטגוריות שונות (איכות, שירות, זמינות). פידבק יכול להיות חיובי או שלילי, והם מאפשרים לקונים להתוודע למוניטין של המוכר טרם הקניה
Dispute מחלוקת– גם הקונה וגם המוכר יכולים להגיש דוח תלונה לאיביי עקב אי שביעות רצון מהתנהלות מסויימת של אחד הצדדים
Power Seller מוכר מנוסה ואמין באיביי– מוכר אשר עומד בדירוג הגבוה ביותר של מוכר איכותי באיביי
דרופשיפינג – מכירה של מוצר שאינו בבעלותך. יש חברות שמציעות סחורה למכירה ושיסכימו לשלוח את המוצרים ישירות ללקוחותיהם ברגע שתשלמו עליהם. איך זה עובד? מוצאים חברה שמסכימה לעשות דרופשיפינג, מעלים את המוצרים שלהם למכירה באיביי, למשל, (אפשר גם באתר פרטי משלכם) מבלי לרכוש את הסחורה קודם. מתמחרים קצת יותר גבוה, ויש דרופשיפרים שנותנים לכם הנחה. כאשר המוצר נמכר, אוספים את הכסף ואת דמי המשלוח מהלקוח, שולחים אותו לדרופשיפר, הדרופשיפר שולח את המוצר ללקוח והרווח שלכם הוא הפער בין בין מה שקיבלתם מהלקוח שלך לבין מה ששילמתם לדרופשיפר. בלי להשקיע כסף והסיכון נמוך – אם המוצר לא נמכר, הסיכון היחיד שלכם הוא עלות העלאת המוצר לאיביי. בדרופשיפינג גם ניתן להעלות כמות בלתי מוגבלת של מוצרים למכירה. מאידך יש חוסר שליטה באופן האריזה, המוצר אזל מהמלאי בלי שעדכנו אתכם, שירות לא טוב של החברה – אם יש פאשלות בדברים האלה, אתם תהיו הכתובת של הקונה וזה יכול להשפיע באופן שלילי על הדירוג שלכם כמוכרים. איך מוצאים דרופשיפר? אחת האפשרויות היא לאתר מוכר באיביי שמוכן לדרופשיפינג, ולמכור את המוצרים שלו באמזון.
אמזון – (נעזרנו באתר "בלוג אמזון")
- מכירה קמעונאית retail selling – רוכשים מוצרים בכמויות גדולת במחיר סיטונאי, ומוכרים במחיר קמעונאי ללקוחות אמזון . מכירה כזו נעשית באמצעות חנות.
- קמעונאות ארביטראז' – באופן כללי מדובר ברכישת מוצר בשוק אחד ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר. למשל – קונים 100 עטים בחנות כלי כתיבה, שבדרך כלל גם תתן הנחה על כמות כזאת, או באתר אחר, כמו עליבאבא, ומוכרים באיביי או אמזון במחיר גבוה יותר ומרוויחים מההפרש.
- מותג פרטי – מכירת מותג פרטי באמזון היא כאשר יש לך מוצר אשר ממותג עם השם שלך, זה יכול להיות מוצר ייחודי שלך או מוצר של חברה אחרת שהפכת אותו לברנד שלך.
- שיווק שותפים – תכנית שותפות עסקית-שיווקית בין מוכרים לצורך קידום המכירות. במילים אחרות – אתם מקבלים לינק ייחודי לכל מוצר של מוכר אחר, כשהמטרה היא להביא תנועה לעמוד המכירה הזה – ולגרום לאנשים לקנות את המוצר, בתמורה לכך תקבלו עמלה של עד 10% למכירה. לא פעם מקבלים את העמלה גם אם הלקוח לא רכש את המוצר הספציפי אבל רכש מוצר אחר באמזון.
- אמזון קינדל – AMAZON KINDLE – מיועד למכירת ספרים אלקטרונים באינטרנט. אמזון מספקת פלטפורמת פרסום שנקראת פרסום ישיר בקינדל. תוכלו לפרסם שם ספרים אלקטרוניים ולמכור אותם באמזון בכל החנויות שיש לה ברחבי העולם. היתרון פה הוא שהעלויות שלכם הן חד פעמיות וכשתגיעו למצב שהספר מדורג במיקום טוב בתוצאות חיפוש ומגלגל מכירות – זה נכס.
איפה לומדים על מכירות באתרי המסחר האלקטרוניים?
כדי למכור מדי פעם מוצר בודד, אין חוכמה גדולה בכך, ובאתרים עצמם יש הנחיות מפורטות כולל הדגמות בתמונות איך לעשות את זה. כדי לפתוח חנות באמזון ובאיביי משלכם ולהתחיל לעסוק בכך באופן קבוע כעסק לכול דבר, עדיף ללמוד את זה. איך? א. האתרים מדריכים. ב. בנוסף לאתרים, יש סרטונים והדרכות חינמיות באינטרנט. ג. קורסים ייעודיים – סוחרים שהצליחו, בהם כמה בישראל, החלו לשווק גם קורסי הדרכה בנושא, שמשתלמים להם לא פחות כניראה מאשר מכירות המוצרים באינטרנט. הקורסים הם יקרים למדי – אלפי שקלים לקורס, שאחריו אתם יוצאים לאוויר, אך לא בטוח שהקורס יעשה אתכם סוחרים מצליחים באינטרנט. ד. שיעורים פרטיים מסוחרים מנוסים – המחיר הוא 100-200 שקל לשעה. היתרון – הליווי הוא צמוד לזמן ארוך ברוב המקרים, גם תוך כדי תנועה שלכם בהתנסות במכירות. הדרכה אישית צמודה תאפשר לכם ללמוד בקצב שלכם ובאופן המתאים לכם ביותר.
מה כדאי למכור?
נתחיל במה מוכרים? כמעט הכול – גם שירותים (כמו מנוי על ספריית סרטים), אבל בעיקר מוכרים מוצרים (מכלי כתיבה, צעצועים ומוצרי קוסמטיקה ועד מכוניות), בעיקר חדשים, אך אפשר למכור גם מוצרי יד-שנייה; הרבה מהסוחרים שהצליחו התחילו ממכירת חפצים משומשים מהבית. צריך לציין בפירוש שמדובר במוצר משומש, כי אם הלקוח חשב שמדובר במוצר חדש ושלחתם לו מוצר משומש, גדלים הסיכויים שהאתרים יעיפו אתכם החוצה. גם על כך תוכלו למצוא הנחיות באתרים.
מה כדאי למכור? שני האתרים מציעים רשימות של מוצרים הכי נמכרים. באתר איביי יש את ה- Completed listings, שמאפשר לראות את רשימת המוצרים שעמדו למכירה באיביי eBay ב-14 הימים האחרונים, ובאיזה מחיר נמכר כל מוצר. המחיר שלמוצר שנמכר בהצלחה מופיע בירוק והמחיר למוצר שלא נמכר באדום. כדאי לבדוק כמה פריטים נמכרו מאותו מוצר, ומה המחיר ההתחלתי לעומת הסופי.
מצד שני, בקורסים תלמדו שעקרונית כדאי לכם למכור מוצרים שאתם מבינים בהם, ודווקא עדיף מוצר מקורי עם מעט תחרות. נסו גם וגם.
באמזון יש מכשיר עזר דומה הקרוי Amazon Best Sellers. בעיקרון, בשני האתרים המוצרים הנמכרים ביותר הם בתחום מוצרי התינוקות, צעצועים (בעיקר לקראת חג המולד), אלקטרוניקה, כלי מטבח וכד'.
איך מוצאים ספקים טובים?
זה הדבר הכי קשה בעצם, ולומדים להכיר את הספקים הטובים עם הניסיון; לא מעט סוחרים מתחילים מספרים שביקשו מספק כמה מאות יחידות של מוצר, אך הוא מוכן למכור רק אלפים, כשהסיכון עליכם; יש ספקים שמבקשים את כול הכסף מראש – אלה ספקים שכדאי להיזהר מהם.
תבקשו המלצות מסוחרים מנוסים על ספקים אמינים. בכול מקרה המו"מ מול הספקים הוא אחד הדברים היותר קשים – בדרך כלל הם ינסו לדחוף לכם גם מוצרים אחרים, שאינכם מעוניינים בהם, ולדעת לנהל מו"מ הוא אחד התנאים להיות סוחר בכלל וסוחר באינטרנט בפרט, כשאז גם אין קשר עין וקשה ללחוץ על כפתורים רגשיים אצל הספק, שלא תמיד מעניין אותו שאתם מוכרים מתחילים. לכן גם עדיף לדבר אתם טלפונית, לפחות בהתחלה, כדי לנסות לבדוק את האמינות; אפשר לבקש את שם האתר שלו ולחפש אותו באינטרנט אם קיים בכלל ומתי הוקם – אתר וותיק הוא לרוב אמין יותר.
מסיפורים שהתפרסמו מתגלים גם מקרים של נוכלים מקצועיים שאורבים למוכרים חסרי ניסיון, רוכשים מהם כמות גדולה של יחידות מוצר, למשל לפני הקריסטמס, ואז מתלוננים בפני אמזון או איביי על המוכר (ממציאים תלונות שקריות), ואז החברה חוסמת את חשבון המוכר שרואה לאחר כמה ימים שהנוכל פתח עמוד משלו ומוכר את המוצרים במחיר מופקע. המוכר חסר אונים, כי שירות הלקוחות לא עובד בחג ולוקח כמה ימים לשחרר את החסימה.
אז איפה כדאי למכור – דרך חנות באמזון או באיביי?
אין תשובה חד-משמעית בנושא הזה; תלוי בקטגוריה ובעוד משתנים כמו רגולציות של כול פלטפורמה, מגבלות שונות ויתרונות משלו. צריך ללמוד את כללי המשחק של כול אתר.
יש שאומרים שבאיביי קל יותר למכור, כי ממשק המכירה יותר קל ואינטואיטיבי. לא לקחת את זה כהמלצה.
אחד ההבדלים בין שני האתרים הוא כאמור שירות ה-FBA שמספקת אמזון (לא חובה לקנות את השירות). באיביי כל המוצרים באיביי מאוחסנים, נארזים ונשלחים ע"י המוכרים עצמם.
משום מה, אמזון נחשב לאתר קצת יותר יוקרתי, והמחירים בו גבוהים מאלה שבאיביי. באמזון, שהחלה כפלטפורמה למכירת ספרים, מן הסתם, יותר כדאי למכור ספרים, כי היא עדיין הכתובת המרכזית בעולם בנושא זה.
שתי הפלטפורמות קפדניות בסינון מוכרים לא אמינים ונוכלים; אם המשובים שהן מבקשות אחרי עסקאות הם שליליים (מוצר פגום, שירות לקוחות גרוע), אתם עלולים להיחסם כמוכרים. ניתן לערער על החסימה אבל זה די מרכב.
סיכום
אל תמהרו להסתנוור מסיפורי ההצלחה ממכירות באיביי ואמזון – חנות באמזון ובאיביי יכולה להצליח ויכול להיות שלא. תזכרו, נכון שיש הרבה קונים פוטנציאליים, אבל השוק מוצף בסוחרים. אתם צריכים להיות סוחרים בנשמתכם, לאהוב את זה כדי להשקיע את הזמן והאנרגיה ולהתמודד עם כשלונות כדי בכול זאת להמשיך לנסות עם מוצר אחר. בכול מקרה, סוחרים מנוסים ממליצים לא להסתמך על מוצר אחד, וגם לנסות לשווק אותו ביותר מפלטפורמה אחת.
תמחרו נכון – קחו בחשבון את העלויות שלכם, אך אל תפגעו בסיכויי המוצר להימכר אם תתמחרו גבוה מדי. תזכרו – יש לכם המון מתחרים.
תתחילו בהשקעה קטנה, ובכול מקרה אל תקחו הלוואות מטורפות בשביל המכירות. היו סבלניים, הרווחים לא תמיד מגיעים מייד, ולפעמים צריך לחדש את המלאי שלוש פעמים עד שרואים רווח.
קבוצת לוזון הפסידה 46 מיליון שקל במחצית. כן לוזון בכל זאת לא כוכב. הוא לקח את החברה הכושלת דורי – קבוצת דורי, שהחזיקה בדורי בנייה, ויש לה אחזקה בדוראד וברונסון הפולנית, מידיה של גזית גלוב, והצליח לייצב אותה, ועדיין החברה מדממת.
במחצית הראשונה של 2017 הקבוצה הפסידה 46 מיליון שקל, כשההכנסות ממכירת בניינים, קרקעות ומביצוע עבודות הסתכמו ב-430 מיליון שקל. במחצית המקבילה ההכנסות הכוללות הסתכמו ב-565 מיליון של וההפסד הסתכם ב-14 מיליון שקל. ברבעון השני של 2017 ההפסד הסתכם בכ-30 מיליון שקל לעומת 16 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.
החברה לא ממש מפרטת את הסיבות להפסד הגדול, למעט הסבר על הוצאות חריגות, ייחוס הוצאות הפחתת בגין רכישת מלוא המניות של רונסון. אבל הירידה בהכנסות המצרפיות לצד חולשה ברווחיות הגולמית והתפעולית מהווים תמרור אזהרה.
קדימהסטם שוויתרה על הדיווח הרבעוני פרסמה את התוצאות למחצית הראשונה של 2017. בחודשים האחרונים התפטרה דירקטורית על רקע מצבה הפיננסי הבעייתי של החברה, ולמרות סוג של הכחשות של מנהלי החברה, התוצאות מוכיחות – החברה במצוקה פיננסית. מה שמפתיע בסיפור הזה שנתנו לחברה לא לדווח על תוצאות הרבעון – הרי זו חברה שכל יום יכול להתרחש בה משהו, אז לא לדווח על תוצאות רבעון, זה פשוט להגיד למשקיעים – לא נותנים לכם מידע, רוצים תשקיעו, לא רוצים – תמכרו. זאת לא היתה הכוונה של רשות ניירות ערך כשהיא וויתרה לחברות קטנות ובינוניות על פרסום הדוחות הכספיים, אבל זה מה שיצא – גם חברות במצוקה פיננסית, גם חברות שחשוב מאוד למשקיעים לקבל מהם מידע מעודכן ושוטף בורחות מהדיווח הרבעוני.
והנה הגיעו תוצאות המחצית – החברה בגירעון של 6 מיליון שקל (גירעון בהון העצמי), ורואה החשבון מכתים את חוות הדעת הצמודה לדוח הכספי ומציין – "מבלי לסייג את מסקנתנו הנ"ל, אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בבאור 1ב' לדוחות הכספיים. לחברה הפסד נקי 11.9 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך 11.1 מיליון שקל לתקופה של שישה חודשים שהסתיימה ביום 30 ביוני, 2017 וגרעון בהון החוזר בסך של 7.4 מיליון שקל לאותו תאריך. גורמים אלה, יחד עם גורמים נוספים המפורטים בבאור הנ"ל, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק".
אז תחזירו במקומות הבעייתים האלו את הדוחות הרבעוניים, אחרת אי אפשר יהיה לדעת בזמן אמת מה באמת קורה בהן.
הדוחות של קופיקס התפרסמו למחצית הראשונה של 2017 התפרסמו בדקה ה-90 – 31 באוגוסט, יום חמישי, אחרי המסחר, בישורת האחרונה של המפרסמים. לרוב אלו שמפרסמים בזמן הזה לא ממש מתגאים בתוצאות שלהם. הם מפרסמים ביום האחרון, ברגע האחרון, כי הם יודעים שיהיה מבול של דוחות, ומקווים שהתקשורת תפספס את הדוח שלהם. זה במקרים רבים מצליח להם, וחבל.
את קופיקס קשה יהיה לפספס. החברה הזו שהתחילה בקול תרועה רמה, עדיין לא גמרה את הסוס, אבל היא ממש לא ההבטחה הגדולה שכל כך ציפו לה. רשת בתי הקפה שמכרה הכל ב-5 שקלים, ועברה ל-6 שקלים, כי בכל זאת – קשה להסתדר עם הכנסות של 5 שקל, דיווחה כי תחום בתי הקפה הרוויח במחצית הראשונה של השנה 3 מיליון שקל לעומת 6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השני הרווח ירד ל-1 מיליון שקל , בהשוואה ל-3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. ההרעה בתוצאות מתחילה מלמעלה ולמרות שנוספו סניפים לרשת המכירות במחצית ירדו ל-49 מיליון שקל לעומת 58 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2016.
התחום השני של החברה – רשת המרכולים לא מצליח להתרומם והפסיד במחצית כ-2.5 מיליון שקל.
אז בקופיקס מנסים עכשיו להיכנס לטורקיה, כן זה עוד שפן שהנהלת החברה שולפת – כל פעם מחדש, החבר'ה שם מצליחים לשמור על אופטימיות ולנווט את הכלים למנוע צמיחה חדש, ובאמת כל הכבוד – זו יזמות אמיתית, אבל בינתיים – קופיקס הצליחה בעיקר לייצר כותרות ולא רווחים.
קופיקס – הרווח האמיתי
קופיקס מרוויחה – ומה עם הזכיינים?
חברות המזון שכחו מהמחאה החברתית – הם מגדילות רווחים, ושוברות שיאים בתוצאות ובבורסה. שטראוס ושופרסל בתקופה נהדרת, וגם יתר יצרניות המזון ורשתות המזון. ולחשוב שרק לפני 6 שנים היתה כאן מחאת הקוטג…
מי מרוויחה יותר – יצרנית מזון, או רשת קמעונאית? האם ניתן להוריד את מחירי מוצרי המזון? תובנות מהדוחות של שטראוס ושופרסל
כששואלים את מנהלי חברות המזון – יצרניות המזון ורשתות המזון למה מחירי המזון בארץ כל כך גבוהים? הם טענו שזה לא בגללם, משהו בסגנון – אנחנו בקושי מרוויחים את ה-5%, מה זה קשור אלינו, זה בגלל מיסים, בגלל כשרות, בגלל שרשרת האספקה. היצרנים הדפו את השאלה למגרש של הקמעונאים ושל גורמים אחרים בשרשרת האספקה; הקמעונאים הדפו את השאלה למגרש של היצרנים והיבואנים. עדיין אין תשובה ברורה. זה ברור שגוזרי הקופונים בדרך רבים יותר מאשר צריך להיות וזה מתבטא במחיר לצרכן הסופי, זה ברור שיש כאן הוצאות נוספות שאין במקומות אחרים, אבל הטענה של מה אתם רוצים מאיתנו אנחנו בקושי מרוויחים ממש לא רלבנטית, במיוחד לא על פי הדוחות האחרונים של חברות המזון.
שופרסל, כך עולה מהדוחות של הרבעון השני והמחצית הראשונה בכלל, נמצאת באחת התקופות הטובות שלה, למרות שענף רשתות המזון עוד לא ממש התייצב אחרי הקריסה של מגה; ושטראוס אולי לא בשיא הרווחים, אבל הפעילות בישראל בהחלט מרשימה. הנה כמה נתונים מהדוחות הכספיים של שתי החברות המובילות האלו, נתחיל בשופרסל.
שופרסל מכרה במחצית הראשונה בכ-5.9 מיליארד שקל, בדומה למכירות במחצית המקבילה ב-2016 (ירידה שולית של 0.5%). הרווח הגולמי הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל לעומת 1.45 מיליארד שקל, והוא היווה 25.5% מהמכירות, לעומת 24.5% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-233 מיליון שקל לעומת 210 מיליון שקל. שיעור הרווח התפעולי/ הרווחיות התפעולית הסתכמה ב-3.9% לעומת 3.5% בתקופה המקבילה.
ובכן, אלו אולי לא רווחים עם הרבה "בשר", אבל הכל יחסי – בשוק קמעונאות המזון רווח תפעולי שמהווה קרוב ל-4% מהמכירות הוא ממש לא מעט. עם זאת, הוא אכן לא מבטא אפשרות "הנחה" גדולה לצרכן במוצרים השונים, ורק להמחשה – אם שופרסל תוריד את המחירים של המוצרים ב-4% לערך היא כבר לא תרוויח תפעולית. הצרכנים כמובן ייהנו, ובכל זאת – יש גם את בעלי המניות שצריך לשרת ואת המנהלים בעיקר הבכירים. אז נכון שתמיד אפשר לעבור התייעלות, נכון שתמיד יש מה לקצץ, נכון גם שההנחה התיאורטית הזו עשויה להתקזז גם בירידה במחיר ששופרסל משלמת לספקים, ועדיין זה לא עניין של מה בכך להוריד את המחירים. לזכותה של שופרסל ייאמר שהשיפור בתוצאות שלה לא מגיע על חשבון הצרכנים – לא מדובר בעליות מחירים שמשפרות את הרווחיות, אלא בעיקר בשינוי תמהיל המוצרים ויותר הישענות על מותגים פרטיים. מותגים כאלו, ששופרסל מייבאת באופן עצמאי, רוכשת באופן עצמאי, חוסכים גורם מתווך בדרך, ומאפשרים לחברה להוזיל את המחיר על המוצרים. במקרים רבים (לא בכולם) המותג הפרטי אפילו שייך לאותו היצרן רק מחירו זול יותר (משמעותית). לאחרונה שופרסל מנסה לעשות זאת עם קוקה קולה – מאתגר, אבל מבחינת המחיר בהחלט בשורה לציבור (לא טעמנו).
אז בשרשרת האספקה של רשתות המזון, הצרכנים אולי יכולים לבוא בטענות, אבל מוגבלות – יוקר המחייה הוא לא בגלל שופרסל. ומה קורה בשרשרת הייצור? כאן כאמור הנציגה שנבחרה היא שטראוס. היא החברה הנסחרת הבולטת בתחום ייצור המזון, במיוחד אחרי אסם נמחקה מהבורסה (בעקבות רכישת נסטלה).
הדוחות של שטראוס הם כבר סיפור מורכב יותר. הקבוצה היא סוג של תמנון שפועל דרך כמה חברות, חלקן בשליטה וחלקן לא, חלקן בארץ וחלקן בחו"ל. הדוחות הכספיים החשבונאיים לא מאפשרים לחברה להציג את ההכנסות של החברות המוחזקות באם יש שליטה משותפת (בעבר כן היה ניתן לרשום באופן מלא), כך שהחשבונאות מתעלמת מחלק מאוד גדול של הכנסות הקבוצה, וכדי להבין את התמונה המלאה, שטראוס מספקת בסקירת המנהלים את הדוחות שכוללים גם את ההכנסות מהחברות המוחזקות האלו. זה יוצר אולי בלבול מסוים, אבל זה עדיף על הצגה חשבונאית בלבד.
בדוחות החשבונאיים ההכנסות הסתכמו במחצית הראשונה ב-2.7 מיליארד שקל, לעומת 2.6 מיליארד שקל במחצית המקבילה ב-2016. הרווח הגולמי – 1.06 מיליארד בדומה לתקופה המקבילה, הרווח התפעולי 347 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל בתקופה המקבילה והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות 180 מיליון שקל לעומת 173 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
אלא שהמידע החשבונאי הזה קצת מעוות מכיוון שהוא לוקח במסגרת הרווח התפעולי את הרווחים של החברות המוחזקות, אבל אין התייחסות להכנסות מהן. אם מנטרלים את הרווחים מהחברות המוחזקות מקבלים רווח תפעולי של 253 מיליון שקל, לעומת 280 מיליון שקל – הרווח הזה מבטא רווחיות תפעולית (רווח תפעולי חלקי מכירות) של 9.3%, זה הרבה יותר מאשר חברות הקמעונאות, אבל זה גם סביר – אחרי הכל, החברות היצרניות לוקחות סיכון גדול יותר מאשר הקמעונאיות שעיקר עיסוקן בתיווך. כך או אחרת, זו כאמור לא כל התמונה, כי הורדו מהחישוב החברות המוחזקות. שטראוס מספקת את הנתונים המלאים בדוח דירקטוריון.
ההכנסות של כל הקבוצה (כולל החברות המוחזקות שהיו בעבר באיחוד יחסי) הסתכמו במחצית הראשונה ב-4.12 מיליארד שקל, לעומת 3.81 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.6 מיליארד שקל בהשוואה ל-2.32 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווחיות הגולמית הסתכמה ב-40.9% לעומת 39% בתקופה המקבילה.
הרווח התפעולי הסתכם ב-393 מיליון שקל לעומת 417 מיליון שקל – רווחיות של 9.3% לעומת 10.9% בתקופה המקבילה. אלו הנתונים של כל הקבוצה, אלא שהקבוצה פועלת כאמור גם בחו"ל. הפעילות בארץ רווחיות עוד יותר – מדוח הדירקטוריון עולה כי תחום שטראוס ישראל מכר במחצית הראשונה ב-1.55 מיליארד שקל לעומת 1.49 מיליארד בתקופה מקבילה, והרווח התפעולי הסתכם ב-171 מיליון שקל, בהשוואה ל-161 מיליון שקל. מדובר ברווחיות של 11% לעומת 10.8% בתקופה קודמת , והשאלה אם אלו רווחים נורמליים – אין כמובן תשובה חותכת. מצד אחד המחירים לצרכן בסופו של דבר יקרים יותר מאשר מקורות רבים בשוק המערבי, אך מצד שני ביחס לחברות המובילות בעולם מדובר ברווחיות סבירה (אפילו נמוכה), אם כי חשוב להזכיר שיש להן יתרון לגודל – ככל שמייצרים ומוכרים יותר, העלויות היחסיות יורדות, והרווחיות עולה.
מכל מקום, ברווחיות כזאת הטיעון של רווחיות סבירה/ נורמלית, לא ממש תופס. הכל יחסי, ובהחלט יש "בשר" להורדת מחירים. הורדה של כמה אחוזים כזו לא תפיל את היצרניות. מה גם שהורדת מחירים עשויה להגדיל את הכמויות הנמכרות (דבר שגורם להגדלת הרווחים והרווחיות). אז למה זה לא קורה? מאוד פשוט – כנראה שבסה"כ נוח לנו עם המחירים, אחרת משהו היה קורה (ובפועל, חשוב לציין, המחירים בשנים האחרונות, לא עלו), כשהחברות ובצדק – לא יתנדבו מיוזמתן להוריד מחירים. המטרה של המנהלים בחברות היא מאוד ברורה – למקסם את הרווח, והרווח שלהם הוא ההפסד שלנו.
בנק לאומי מציע פיקדון מובנה שקלי ל-3.5 שנים על סל מניות שבבים ותקשורת. בבנק מדגישים כי הקרן אינה בסיכון וקבלת המענק תלויה לתשואת סל המניות במהלך התקופה.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב באופן הבא – ן לכל מניה נקבע חסם בשיעור עלייה של 49% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (נקודה לנקודה) -חיובית או שלילית.
במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 3% למשך תקופת הפיקדון. המענק הכולל בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל, כאשר השתתפות תהיה בשיעור של 70% משיעור השינוי של סל המניות.
בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון. אז כבר כתבנו מספר פעמים על הקרן הזו וחשוב להדגיש הקרן אמנם מובטחת, אבל מדובר בקרן נומינלית – יש כאן תיאורטית במקרה של קבלת הקרן הפסד ריאלי שכן אתם מפסידים את עליית המדד בשלוש וחצי שנים ומעבר לכך – מפסידים השקעה אלטרנטיבית אחרת.
כך או אחרת, תחילת הפיקדון בתאריך – 5 בספטמבר 2017 וסיום התקופה – תאריך הפירעון ב-5 במרץ 2021.
סל המניות כולל שבע מניות (כל אחת תהווה שביעית מסל המניות – SWKS UW SKYWORKS SOLUTIONS INC; INTC) INTEL CORP), QCOM QUALCOMM INC; AVGO BROADCOM LTD ; MU MICRON TECHNOLOGY ; SYMC SYMANTEC CORP; JNPR UN JUNIPER NETWORKS.
המחיר הבסיסי של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-5 בספטמבר 2017; מחיר קובע של מניה מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-2 במרץ 2021.
אז האם כדאי? ובכן מדובר בלסגור את הכסף לתקופה ארוכה – זה מתאים לכם? במיוחד שיש כאן כאמור בכל זאת סיכון של הפסד ריאלי. מעבר לכך, אם תרצו את הכסף במהלך התקופה, ההפסד שלכם יהיה משמעותי – או שבכלל זה לא יתאפשר או שהבנק יגבה ממכם סוג של קנס/ עמלה משמעותית.
מצד שני, בעידן של ריבית אפסית, ההשקעות הסולידיות מספקות לכם תשואה מאוד נמוכה, וזה בהחלט סוג של השקעה שיכול לתבל את התיק. זה תלוי כמובן בסל המניות האלו, אך בהחלט ייתכן מצב שהסל הזה יניב כמה אחוזים בודדים בשנה, וזה בתקופה הזו לא קצת.
לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה
בודפשט היא אחד מערי התיירות המומלצות של אירופה. בירת הונגריה היא עיר יפה מאד, הכוללת הרבה מאד אתרי חובה: די אם נזכיר הם בניין הפרלמנט ההונגרי המרשים, הבזיליקה הגדולה, הגשר התלוי, גבעת המצודה, כיכר הגיבורים או המרחצאות המפורסמות של העיר. החדשות הטובות הראשונות עבורכם היא שבודפשט היא בהחלט יעד נגיש, בטח בהשוואה למדינות אירופה אחרות. ניתן למצוא אליה דילים משתלמים בכל ימות השנה, כשעלויות השהות והמחיה בעיר הן ממש לא בשמיים. יש מספר דברים שניתן לעשות כדי לצמצם עוד יותר את העלויות של טיול לבודפשט, ואנחנו נציג לכם אותם במדריך הבא.
טיסות לבודפשט
כבר בנקודת ההתחלה של טיול בבודפשט – טיסה ליעד – ניתן לחסוך בצורה משמעותית. המחיר של טיסות לבודפשט תלוי בהרבה מאד פרמטרים, דוגמת סוג הטיסה (סדירה, צ'ארטר, לואו קוסט), מועד הטיסה (טיסות בקיץ תהיינה לרוב יקרות יותר), תנאי הטיסה ועוד. כך או כך אתם בהחלט יכולים למצוא טיסות במחירים אטרקטיביים. מחיר הגיוני של טיסות לבודפשט הוא כ-300-400 דולר לשני הכיוונים, אם כי כמובן ישנן טיסות יקרות יותר. מה שמעודד הוא שתוכלו למצוא גם טיסות מעט יותר זולות (בעיקר מחוץ לעונת התיירות). טיסות עם עצירת ביניים יכולות להוזיל את התמונה, לפעמים אפילו בעשרות אחוזים, אבל חשוב במקרה הזה לראות מה משך העצירה. זה לא תענוג גדול, בלשון המעטה, להמתין שעות ארוכות או אפילו ימים בשדה התעופה.
כדי להוזיל את המחיר ניתן לבחור בטיסה עם תנאים בסיסיים יחסית, עד לרמה של לואו קוסט. המותג המוזל UP מבית אל על מאפשר טיסות זולות, לרוב כאשר מבצעים הזמנה מוקדמת מספר חודשים טרם הטיסה. בבדיקה שערכנו ביולי והתייחסה לדצמבר – חמישה חודשים קדימה – ראינו שהמחיר לכיוון עשוי לעמוד על 80-100 דולר בלבד. טיסות של מספר ימים או שבועות קדימה הגיעו עם תג מחיר גבוה יותר, החל מכ-130-150 דולר לכיוון ועד ל-220-280 דולר. למחירים של הטיסה בכל מקרה יש להוסיף עלויות עבור אוכל, מזוודות, צ'ק אין ועוד – ברוב טיסות הלואו קוסט הם לא כלולים במחיר.
מלונות
המשתנה המרכזי השני במשוואת טיול לבודפשט הוא המלון בו שוהים. כאמור, המחירים הבסיסיים של בתי המלון של בודפשט (וגם פתרונות אחרים דוגמת גסטהאוסים או דירות אירוח) הם בהחלט סבירים. בהזמנה עצמאית של מלון, דרך אתרים דוגמת Booking או Hotelscombined, רואים שרוב המלונות של בודפשט הם בטווח של כ-50-150 אירו ללילה. הם מציעים בחלקם הגדול תנאים פשוטים יחסית אבל נוחים, וזה בערך מה שמחפשים רוב האנשים המגיעים לבודפשט (אל תשכחו שזהו לא יעד של בטן גב קלאסי).
מחיר המלון משתנה בהתאם לפרמטרים מגוונים, וגם אליהם חשוב לשים לב. זה מתחיל עם דרגת התיירות שלו, כאשר מהניסיון שלנו רוב התיירים בוחרים במלונות ממוצעים בדרגה של שלושה או ארבעה כוכבים. המיקום של המלון בעיר צפוי להשפיע אף הוא על המחיר, כאשר מיקום מרכזי בלב בודפשט, בסמוך לאטרקציות או ממש על גדות נהר הדנובה עשוי להיות יקר יותר. מומלץ בהקשר הזה לבחור את המלון בהתאם למסלול שרוצים לעשות (התחבורה הציבורית בבודפשט עושה את העובדה ולכן אם המקום קרוב לאפיקי התחבורה הציבורית ניתן לרוב להסתדר) וכמובן שגם לתקציב. רוב המלונות מציעים ארוחת בוקר, כחלק מהמחיר או בתוספת תשלום של מספר אירו לאדם. אנחנו ממליצים לקרוא ביקורות ולראות האם הארוחה במלון שווה את התוספת במחיר: יש מקרים בהם ארוחה בבית קפה סמוך תהיה עשירה וזולה יותר.
חבילות נופש
השאלה האם לרכוש חבילת נופש לבודפשט או לארגן את הטיול באופן עצמאי (טיסה ומלון) מעסיקה רבים מהאנשים המעוניינים לבקר בעיר. התשובה הפשוטה היא שלשאלה הזו אין תשובה פשוטה. המחירים של הטיסות, המלונות והדילים של בודפשט משתנים באופן תדיר, כך שמה שנכון בנקודת זמן אחת עשוי להיות לא רלוונטי באחרת. לכל מלון וטיסה יש חוקים משלה: אם מוצאים למשל טיסה במחיר זול כמו שהזכרנו מעלה, יכול להיות שקרנה של ההזמנה העצמאית יעלה על חשבון חבילת הנופש. בכל מקרה אנחנו ממליצים לכם לברר בשתי החזיתות. הבדיקות האלה בעידן האינטרנט לא אמורות לקחת לכם יותר מדי זמן, ובכוחן לחסוך לא מעט כסף.
אם לספק הערכה כללית, אפשר לטעון שמחיר סביר של חבילות נופש לבודפשט הוא כ-500-600 דולר לשהות בת מספר ימים בעיר. תוכלו למצוא בהזמנה מוקדמת או לחלופין בדקה ה-90 (שוב, זה מאד משתנה בכל תאריך) גם חבילות זולות יותר, במחירים של 400 דולר או אפילו פחות. מנגד, יש חבילות נופש שיתקרבו לכיוון ה-800 דולרים או אפילו יגיעו לסכום בן ארבע ספרות.
אטרקציות
בשעה טובה אנחנו מגיעים ללב ליבו של הביקור בבודשפט – האטרקצית המגוונות הפזורות ברחבי העיר. גם כאן אנחנו מתחילים עם חדשות טובות: בודפשט היא עיר שהדרך הטובה ביותר לחקור אותה במידה מסוימת היא בהליכה רגלית (וזה כידוע לא עולה כסף). חלק מהאתרים היפים של בודפשט הם אתרים שפשוט עוברים לידם ומתבוננים בהם. זאת ועוד, יש בבודפשט אתרים שהכניסה אליהם לא מצריכה תשלום, למשל גבעת המצודה על האתרים השונים בו, בית הקברות הלאומי, הפארק העירוני (בו יש אטרקציות שכן כרוכות בתשלום, דוגמת מרחצאות סצ'ניי או גן החיות של בודפשט), האי מרגיט והפארק הפסטורלי הנמצא בו ועוד. לא תצטרכו לשלם גם על הכנסיות המרכזיות של בודפשט, דוגמת בזיליקת סן סטפן או כנסיית המערה. גם מי שרוצה ללמוד על המקומות המרכזיים של בודפשט דרך סיור רגלי, יוכל למצוא מספר סיורים בעיר שלא דורשים תשלום. מה שכן, נהוג לשלם בסופם טיפ למדריך, על פי שיקול דעתם של המשתתפים.
לגבי האתרים שכן גובים כסף, אנחנו ממליצים לכם לברר מהן הדרכים הקיימות בהם להוזיל את העלויות. כך למשל אתרים רבים מקנים הנחות משמעותיות במחיר הכניסה שלהם לאוכלוסיות מוגדרות, לרוב בהצגת תעודת מתאימה: הנחות לסטודנטים, למבוגרים וכן הלאה. אם מטיילים בעיר עם ילדים, מומלץ לראות האם ניתן לרכוש כרטיסים משפחתיים המגלמים בתוכם לרוב הנחה במחיר הכניסה של כל אחד מבני המשפחה.
בבודפשט, בדומה לערים תיירותיות אחרות, קיימת אופציה לרכוש כרטיס הנחה (Budapest Card). הכרטיס מקנה הנחות של עד 50% על אטרקציות, מסעדות, סיורים, שייט בדנובה ועוד, כניסה חינם למתחם המרחצאות המפורסם סצ'ני, נסיעה ללא הגבלה וללא תשלום בתחבורה הציבורית בעיר, שני סיורים חינם בשפה האנגלית ועוד. את הכרטיס ניתן לרכוש לפרק זמן של יום אחד, יומיים או שלושה. המחיר בהחלט אטרקטיבי ביחס לכרטיסי הנחה אחרים, והוא עומד נכון לחודש יולי 2017 על כ-21 דולר לכרטיס יומי, כ-33 דולר לכרטיס ליומיים וכ-43 דולר לכרטיס לשלושה ימים. עם זאת, אנחנו ממליצים לכם לבחון את רשימת האתרים שהכרטיס כולל ולראות אם הם מתאימים לתכניות הטיול שלכם. ככל שמבקרים ביותר אתרים עם הנחה כך הכרטיס הופך ליותר אטרקטיבי, אך מנגד יש מקרים בהם רוכשים את הכרטיס ולא מממשים אותו לחלוטין.
למדריכי תיירות נוספים – שיחסכו לכם הרבה מאד כסף – לחצו כאן
(הכתבה פורסמה ב-20.7.2017)
"יוגורט הוא אחד מעשרת המזונות הבריאים ביותר בעולם", מכריזה חברת מולר באתר האינטרנט שלה. האמת היא שאין כיום תמימות דעים ביחס להיבטים הבריאותיים של יוגורט מולר – כמו כל יוגורט אחר – אבל רבים טוענים שביחס למעדנים אחרים הוא הבחירה היותר מומלצת. אנחנו כאן לא נתייחס לבריאות (יש מספיק מקומות באינטרנט) אלא להיבט הצרכני של יוגורט מולר. השאלה שנשאל היא פשוטה: כמה בדיוק זה עולה?
אם עקבתם אחרי הסקירות הקודמות שביצענו, סביר להניח שאתם יודעים את החוקים: בישראל יש רשתות שיווק רבות, מה שמביא לפערי מחירים בין רשת אחת לאחרת ולפעמים גם בסניפים שונים של אותה רשת. הצפי הוא לפערי מחירים, אותם נבדוק כהרגלנו באמצעות מערכת SuperGET.
מה בדקנו?
הבדיקה הנוכחית בוצעה ב-20.7.2017 וכדי לבצע אותה לקחנו מוצר אחד מרפטואר היוגורט של מולר: יוגורט מולר מיקס גליליות, 150 גרם. הבדיקה נערכה בין הרשתות שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת AM:PM. את אילת הוצאנו מהסקירה בגלל הפטור מהמע"מ.
הממצאים: כמה עולה יוגורט מולר בישראל?
יוגורט מולר מהסוג הנבחר היה זמין במספר רב של סניפים בישראל – כ-640 סניפים. המחיר התחיל מארבעה שקלים ליחידה והגיע עד ל-6.5 שקלים, כאשר המחיר הממוצע עמד על 5.8 שקלים. מההיכרות שלנו עם מעדני חלב ויוגורטים ציפינו להיתקל לאורך הבדיקה במספר מבצעים, שיהיו ככל הנראה ברכישה של יותר ממוצר אחד.
התחנה הראשונה שלנו הייתה ויקטורי, בה המחיר בחלק הארי של הסניפים היה 5.9 שקלים. בתוך הרשת היו שתי אופציות זולות יותר: 4 שקלים בהזמנה אינטרנט (המחיר הזול ביותר שמצאנו כאמור) ו-5.6 שקלים בסניפי רכסים ואשדוד-מהדרין. בחצי חינם המחיר היה 6 שקלים למעט שני סניפים בראשון לציון: אחד זול יותר (השכרת היישוב – 5.4 שקלים) והשני יקר מעט יותר (הלח"י – 6.2 שקלים). בטיב טעם תשלמו 5.9 שקלים על היוגורט, למעט הסניף הבאר שבעי שדרש 5 שקלים בדיוק.
ברשת יוחננוף מצאנו מחיר אחיד של 5.4 שקלים, אבל בעיקר את המבצע הראשון שלנו להערב: שתי יחידות מולר מיקס ב-8 שקלים. ביש חסד מצאנו מחיר בסיס כמעט זהה (5.3 שקלים) אבל גם מבצע של חמישה יוגורטים מולר מיקס ב-20 שקלים. אותו מבצע היה ביש בשכונה, כשהמחיר ליחידה אחת ללא המבצע היה יקר יותר – 5.9 שקלים.
משם המשכנו לרשת מחסני השוק, לגלות שתי רמות מחירים: 5.5 שקלים ברוב הסניפים ו-5.9 שקלים בחלק מהסניפים. במחסני להב המחירים היו קרובים לרף המחירים העליון ונעו בין 6 שקלים ל-6.4 שקלים, תלוי בסניף. סטופמרקט דרשה 5.5 שקלים בארבעה סניפים (חיפה-קסטרא, קיבוץ יגור, קניון ארנה בהרצליה וקניון אם הדרך) ו-4.7 שקלים בסניף חיפה-קריות. פרש מרקט הייתה מאופיינם בפערים די גדולים של מחירים בין הסניפים, החל מ-4.9 שקלים ועד ל-6.4 שקלים עם מספר "תחנות ביניים". בקשת טעמים ראינו מחירים שונים גם כן: זה התחיל עם 4.4 שקלים במספר סניפים, עבד דרך סניף בודד שגבה 5.4 שקלים והגיע עד ל-5.9-6 שקלים ברוב הסניפים. ברמי לוי המחירים נעו בין 5.5 שקלים ל-6.4 שקלים, אבל בכל הסניפים היה מבצע של 3 ב-13 על מולר מיקס (4.33 שקלים ליחידה).
מה עם תתי הרשתות של שופרסל?. בשופרסל אקספרס ובשופרסל שלי המחיר היה אחיד בכל הסניפים (5.9 שקלים). שופרסל דיל, הנחשבת לזולה יותר בדרך כלל, גבתה הפעם את אותו מחיר למעט מספר סניפים שהיו מוזלים באופן לא משמעותי ב-10 אגורות.
AM:PM מסיימת את הסקירה שלנו עם מחירים שנעו בין 4.7 שקלים ל-6.5 שקלים (המחיר היקר ביותר שעלה בסקירה), שמשתנים בין סניפי הרשת.
| שם הרשת | מחיר בסניפים (בשקלים) |
| ויקטורי | 4-5.9 |
| חצי חינם | 5.4-6.2 |
| טיב טעם | 5-5.9 |
| יוחננוף | 5.4 (בכל הסניפים היה מבצע: 2 יחידות מולר מיקס ב-8 שקלים) |
| יש חסד (שופרסל) | 5.3 (בכל הסניפים היה מבצע: 5 יחידות מולר מיקס ב-20 שקלים) |
| יש בשכונה (שופרסל) | 5.9 (בכל הסניפים היה מבצע: 5 יחידות מולר מיקס ב-20 שקלים) |
| מחסני השוק | 5.5-5.9 |
| מחסני להב | 6-6.4 |
| סטופמרקט | 4.7-5.5 |
| פרש מרקט | 4.9-6.4 |
| קשת טעמים | 4.4-6 |
| רמי לוי | 5.5-6.4 (בכל הסניפים היה מבצע: 3 יחידות מולר מיקס ב-13 שקלים) |
| שופרסל אקספרס | 5.9 |
| שופרסל דיל | 5.8-5.9 |
| שופרסל שלי | 5.9 |
| AM:PM | 4.7-6.5 |
_____________________
המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.
מעדיפים דנונה? אלו הסכומים שאתם צפויים לשלם
לרשימת השוואת המחירים המלאה לחצו כאן