בעל השליטה בקבוצת גזית- גלוב, חיים כצמן, צריך להגיד תודה ענקית לאורי אדלסבורג שסיפק לו דרך מילוט אלגנטית, מקבוצת דורי השוקעת. אדלסבורג שהוא בעל מניות בדוראד (תחנת כוח שדורי מחזיקה בה) וגם מספקי הציוד של דוראד, וגם מסוכסך עסקית ומשפטית עם גזית-גלוב (בקשר לפעילות דוראד), רכש את המניות של בית ההשקעות פסגות בדורי (7.6%), כדי להכשיל את גזית בהצעת הרכש לרכישת מלוא המניות של קבוצת דורי ומחיקתה מהמסחר. האינטרס שלו, היה כנראה להפעיל לחץ בזירה אחרת (רכישת הנתח של דורי בדוראד).

ובסיבוב הראשון אדלסבורג אכן הצליח בגדול – הצעת הרכש נכשלה, גזית פשוט לא יכולה למחוק את דורי בלי לעבור דרכו. אדלסבורג חיכה לשיחת טלפון, אבל בסיבוב הבא גזית כבר "חזרה לעצמה" והחליטה – די לסחיטה! מילא להיסחט על ידי השחקנים בשוק ההון, אבל בטח שלא בידי אדלסבורג, גזית חזרה לחשוב כלכלית, וכלכלית דורי לא שווה את מחיר הסחיטה שגזית הציעה (63 אגורות למניה – שווי של כ=150 מיליון שקל)), ובטח שלא את ה-70 האגורות למניה ששילם אדלסבורג (שווי של 163 מיליון שקל). גזית מכרה במהירות את השליטה, קיבלה 10.7 מיליון שקל (5 אגורות למניה), במקום לשלם כ=20 מיליון (על המניות בהצעת הרכש), והכי חשוב – נפטרה מהברוך הגדול, וחתכה הפסדים, וכל זה  מבלי להיתפס (בינתיים) כאויבת הציבור. הרי אם מחר בבוקר, לב לבייב ימכור את השליטה באפריקה, הוא יזכה למבול של ביקורות, אז נכון – זה לא אותו מקרה, אבל זה גם לא ממש רחוק.

הסחיטה של המוסדיים

האמת היא מאוד פשוטה –  לא חיים כצמן, בעל השליטה בגזית, ולא לב לבייב, בעל השליטה באפריקה חייבים לתמוך בחברות שלהן עד אינסוף – מתישהו זה יכול להיעצר, מתישהו עושים את החשבון הכספי, ומי שמשקיע בניירות ערך  לפי הרגשה ואמונה שבעל השליטה יתמוך בחברה, או הערכה שבעל השליטה יתמוך, כי הוא צריך וזקוק לאהדת הגופים המוסדיים בעסקיו האחרים (גיוסים בחברות אחרות), אולי צודק (וזה לגיטימי ונכון להשקיע על פי הערכות ותרחישים כאלו) אבל שלא ישכח את הסיכון שבסופו של דבר הכלכלה תנצח, ואז כצמן יתפוס את הראש ויגיד – "יש נקודה שבה על מנהיגות לומר די. אני משוכנע שדורי בנייה בבעלות אחרת תדמם פחות ותצליח יותר בעסקיה. נוצר מצב שבו היותנו 'כיס עמוק' עבד לרעתנו ובסופו של דבר לרעת החברה עצמה. הקבלנים, הספקים, העובדים, בעלי המניות ומי לא ניצלו את המחויבות שהפגנו עד תום".

דורי בניה – ההפסדים נמשכים

טוב, לא עד תום, אבל בהחלט פי כמה וכמה ממה שאפשר היה לדמיין בתחילת הדרך. גזית שניסתה לגוון את עסקי הנדל"ן המניב הגלובליים שלה, רכשה לפני כארבע שנים את השליטה בדורי שלצד פעילות בניה ויזמות בשוק המקומי, החזיקה בפעילות יזמים בפולין ובנתח מתחנת הכוח – דוראד. גזית ציפתה במקרה הרע, לרווחים צנועים, ובמקרה הטוב לבוננזה גדולה (בעיקר  בזכות דוראד). ההתחלה היתה פושרת, אבל ההמשך היה תסריט אימה. גזית שהשקיעה בקנה מידה שלה גרושים (מעל 100 מיליון שקל) בקבוצת דורי, מפסידה, ארבע שנים אחרי,  סדר גודל של מיליארד שקל. הסיבה – דורי בנייה. חברה שבונה פרוייקטים ענקיים ברחבי הארץ, ואמורה להרוויח כמה אחוזים בודדים ברווחיות התפעולית. אין כאן, לכאורה, הרבה תחכום, זה ממש לא היי-טק – בכל פרויקט  יודעים מה העלויות, לוקחים בחשבון עיכובים, פיגורים, קנסות, ואז מגישים הצעת מחיר שאמורה לבטא רווח קטן שמבטא את התחרות העזה בשוק. בתחום הזה, הקבלן מתחיל לעבוד ורושם את הכנסותיו והוצאותיו לפי קצב התקדמות העבודה, אבל בחברות רבות מהסוג הזה (דניה סיבוס, מלרג), התברר בדיעבד שהיתה טעות בחשבון – רשמו בשוטף רווחים ואז התקרבו לסיום וראו שההוצאות גדולות מההכנסות, והפרויקט עבר להפסדי. זה קורה, אבל כשזה קורה כמעט בכל הפרויקטים, וכשזה הפסדים בשיעור משמעותי מאוד, זה  מעלה הרבה שאלות על הניהול, על הבקרה, על הדוחות, על התמחור של הפרויקטים, ומעבר לשאלות – זה מבול של הפסדים שצריך לספוג אותם, לממן אותם;  וזה לא נעצר, זה היה עצום ב=2014, ולמרות שנראה היה שנכנסים בדורי בנייה לסדר לקראת שנת 2015, מתברר שגם בשנת 2015 הפרויקטים מפסידים ערמות של כסף.

בגזית חשבו והציעו לרכוש חלק מניירות הערך של קבוצת דורי (מניות, אגרות חוב) כדי למחוק אותה מהמסחר (ולכבס את הכביסה המלוכלכת בבית), הם שידרו מחויבות לקבוצת דורי, אבל המניע האמיתי היה הצורך לתחזק  את אהדת הגופים המוסדיים לגיוסים שלהם. והמוסדיים (בצדק) ניצלו זאת. גזית לא הציעה בהצעת הרכש מחיר הוגן עבור דורי, אלא מחיר מנופח (רגע אחרי שנכשלה הצעת הרכש, המניה נפלה לחצי מהמחיר בהצעה, ואת השליטה מכרה גזית בפחות מעשירית ממחיר ההצעה). ואז הגיע חבל ההצלה – העסקה של אדלסבורג ופסגות אולי לגיטימית, אבל משהושלמה, המחויבות של גזית כלפי המוסדיים כמעט ונעלמה – גזית בראייתה, במקביל לניסיון להציל את דורי, ניסתה להציל את כספי החוסכים ולקנות את המניות במחיר יחסית גבוה, וגם מחיר זה לא היה מספיק לפסגות, דבר שגרם לכישלון הצעת הרכש.  גזית מבחינתה עשתה כל שיכלה,  עד שכללי המשחק השתנו (והגיע סחטן/ שחקן חדש) ואז כצמן אמר לתקשורת – "יש נקודה שמנהיגות צריכה להגיד – די!" (ובלב כנראה הודה לאדלסבורג).

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון דולרי נושא ריבית ל-27 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך "הקשר הישראלי" הנסחרים בארה"ב.

סל המניות  מורכב מ-7 ניירות ערך (מניה/ADR) של חברות בעלות זיקה ישראלית הנסחרות בארה"ב  (לכל מניה משקל שווה), כדלקמן: Teva Pharmaceutical Industries Ltd, Palo Alto Networks Inc,Check Point Software Tech Ltd, Amdocs Ltd ,Opko Health, Inc,Nice Systems Ltd  , Mellanox Technologies Ltd.

תנאי הפיקדון – הריבית: ריבית שנתית בשיעור 0.20%.

המענק: נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 42% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 27.1.16).  תקופת הבדיקה הינה בת 26 חודשים, החל מיום 28.1.16 ועד ליום 27.3.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה. מטבע הפיקדון הוא דולר; תקופת הפיקדון: 27 חודשים.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

– במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

– במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 7% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 70%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 29.40% (לא כולל).  אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  27 חודשים ללא מענק. המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.

 גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.

קרן הפיקדון מובטחת.

למידע מלא על הפיקדון המובנה

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון  שקלי מובנה (סטרקצ'ר) לשנתיים וחצי שהתשואה בו תלויה בסל מניות זרות. מדובר בפיקדון מובנה שקלי עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה.

סל המניות מורכב מהמניות הבאות – Novartis AG,  BASF SE , Next PLC, Alibaba Group Holding Ltd, Chicago Bridge & Iron Co NV, Baxter International Inc , Comcast Corp International , Business Machines Corp,McDonald's Corp,Allergan plc  . לכל מניה משקל של 10%.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:

– לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 32% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.

– במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.

–  במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של %1 למשך תקופת הפיקדון ("ריבייט").

– המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות.

בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.

מחיר הבסיס של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-2 בפברואר 2016; מחיר קובע של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-27 ביולי 2018. התקופה הקובעת מ-2 בפברואר 2016 ועד 27 ביולי 2018.

אירוע מזכה ריבית של מניה – עליה של 32% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי של מניה ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום על פי שער הסגירה של אותה מניה.

שיעור השינוי של מניה –  אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה: שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 1% לכל תקופת הפיקדון.

שיעור השינוי של סל המניות – סכום המכפלות של משקל כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי של אותה מניה.

מענק – השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. אם שיעור השינוי של סל המניות יהיה שווה לאפס או שלילי, לא תשולם כל ריבית ולא ישולמו רווחים אחרים כלשהם בפיקדון. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת בתאריך הפירעון.

מינימום עסקה – 15 אלף שקל.

היכנסו למידע מפורט על הפיקדון באתר בנק לאומי

הראל-פיא קרנות נאמנות מדווחת על כוונתה למזג את קרנות נאמנות – הראל פיא (00) שקלית קצרה (מספר קרן: 5100391) עם הראל פיא (00) שקלי עד שנתיים (מספר קרן: 5112263)

המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 07/02/2016

המיזוג יבוצע באופן המפורט להלן:

המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 07/02/2016 או במועד אחר, כפי שיוחלט על ידי מנהל הקרן בכפוף להוראות הדין, עליו יודיע מנהל הקרן.

בכוונת מנהל הקרן למזג את הראל פיא (00) שקלית קצרה (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך הראל פיא (00) שקלי עד שנתיים (להלן: "הקרן הקולטת") (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות").

מנהל הקרן יעביר את הנכסים של הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא ימיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים יומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שיהיו קיימים אצל כל מפיץ.

הנאמן של הקרנות המתמזגות, פי דאבליו סי חברה לנאמנויות (1971) בע"מ, יפקח על המיזוג.

במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת ישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.

אישור המיזוג: רשות המסים אישרה את המיזוג ביום 23/11/2015.

בהתאם לאישור רשות המסים לתכנית המיזוג, העברת נכסי הקרן הנקלטת לתוך הקרן הקולטת אגב המיזוג וכן המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת אגב המיזוג לא יחויבו במס.

 תוכנית המיזוג אושרה בידי דירקטוריון מנהל הקרן ביום 10/11/2015

תוכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן   פי דאבליו סי חברה לנאמנויות (1971) בע"מ   ביום 22/12/2015

סיבת המיזוג:

לאפשר ניהול מאוחד על ידי מנהל הקרן של הקרנות המתמזגות, אשר הינן קרנות המסווגות תחת כותרת העל המאפיינת: אג"ח בארץ שקליות.

להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:

 (1)"אג"ח שקלי" – אגרות חוב לא צמודות נקובות בש"ח, לרבות מלוות ממשלתיים לא צמודים נקובים בש"ח, תעודות חוב לא צמודות נקובות בש"ח ותעודות פקדון לא צמודות נקובות בש"ח.

(2) החשיפה לאג"ח שקלי לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(3) משך החיים הממוצע של כלל האג"ח השקלי שיוחזק בקרן לא יעלה על שנתיים.

(4) משך החיים הממוצע של כלל אגרות החוב שיוחזקו בקרן לא יעלה על 30 חודשים.

(5) החשיפה לנכסים שאינם נכסים שקליים (כהגדרתם להלן) לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- (10%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(6) לפחות 85% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו הנכסים המפורטים להלן, כולם או חלקם:

(7) מנהל הקרן לא יקנה ולא יצור בעבור הקרן אופציות וחוזים עתידיים ולא יבצע בעבור הקרן עסקות  מכירה בחסר ועסקות מכר חוזר.

(8) לא תהיה בקרן חשיפה למניות.

(9) לא תהיה בקרן חשיפה למטבע חוץ.

(10) לא תהיה בקרן חשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה.

(11) הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ.

להלן פירוט ההבדלים העיקריים בין הקרן הקולטת לקרנ/ות הנקלטת/ות:

השכר בקרן הקולטת: % 0.49

השכר בקרן הנקלטת: הראל פיא (00) שקלית קצרה (מספר קרן: 5100391) : % 0.60

אין הבדל במסלול המס של הקרנות

שווי נכסי הקרן הקולטת לתאריך 19/01/2016 : 47,098,454 שקל

שווי נכסי הקרן הנקלטת :  הראל פיא (00) שקלית קצרה (מספר קרן: 5100391) לתאריך 19/01/2016 : 107,199,550

הבדלים עיקריים במדיניות ההשקעות של הקרנות: במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת נכללים הסעיפים המפורטים להלן, אשר אינם נכללים במדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:

(א) נכסי הקרן יהיו רק הנכסים המפורטים להלן, כולם או חלקם:

(1) אגרות חוב לא צמודות נקובות בש"ח, לרבות מלוות ממשלתיים לא צמודים נקובים בש"ח ותעודות חוב לא צמודות נקובות בש"ח (להלן ביחד: "אג"ח שקליות").

(2) מזומנים בש"ח ופקדונות בש"ח לזמן קצוב.

(ב) משך החיים הממוצע של כלל האג"ח השקליות שיוחזקו בקרן לא יעלה על שנה.

(ג) לפחות 85% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו הנכסים המפורטים להלן, כולם או חלקם:

(1) אגרות חוב לא צמודות ומלוות לא צמודים, שהוצאו בידי מדינת ישראל, שיתרת התקופה עד למועד שנקבע לפדיונם (של ניירות הערך הנ"ל לסוגיהם) אינה עולה על שנתיים או ששיעור הריבית שהם נושאים נקבע מחדש אחת לשנה לפחות.

(2) אגרות חוב לא צמודות ומלוות לא צמודים, שדורגו בידי חברה מדרגת בדירוג הגבוה ביותר בסולם הדרגות שקבעה, שיתרת התקופה עד למועד שנקבע לפדיונן אינה עולה על שנתיים.

(3)   מזומנים בש"ח ופיקדונות בש"ח לזמן קצוב.

– הבדלים במאפיינים נוספים:

(א) סיווג הקרן בפרסום של הקרן הקולטת הינו: אג"ח בארץ שקליות, אג"ח שקליות כללי, ואילו סיווג הקרן בפרסום של הקרן הנקלטת הינו: אג"ח בארץ שקליות, אג"ח שקליות בלבד, שקליות לטווח קצר (עד שנה).

(ב) השכר המירבי של מנהל הקרן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו השכר המירבי של מנהל הקרן בהתאם להסכם הקרן בקרן הנקלטת הינו: 4% מהשווי האמור.

(ג) השכר המירבי של הנאמן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 0.1% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו השכר המירבי של הנאמן בהתאם להסכם הקרן בקרן הנקלטת הינו: 0.2% מהשווי האמור.

(ד) נכס הייחוס של הקרן הקולטת הינו: מדד שקליות ריבית קבועה ממשלתיות 0-2 שנים, ואילו נכס הייחוס של הקרן הנקלטת הינו: מדד מק"מ.

בכוונת מנהל הקרן לשנות את השכר בפועל של מנהל הקרן בקרן הקולטת החל ממועד המיזוג  וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, באופן שהוא לא יעלה על שיעור המשקף את הממוצע המשוקלל של שיעורי השכר בפועל של מנהל הקרן בקרנות המתמזגות, בהתחשב בשווי נכסי הקרנות המתמזגות במועד סמוך למועד המיזוג.

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

מיזוג בקרנות הנאמנות של מגדל. קרן הנאמנות  MTF (4D) S&P 400 MID CAP (להלן: "הקרן הנקלטת") תמוזג לתוך לתוך MTF (4D) RUSSELL 2000 (להלן: "הקרן הקולטת") [הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות"].

המיזוג בוצע לאחר ש:

1. הדירקטוריון של מנהל הקרן אישר את תכנית המיזוג.

2. הנאמן של הקרנות המתמזגות, אלמגור-בריטמן נאמנויות בע"מ (להלן: "הנאמן"), אישר את תכנית המיזוג.

3. רשות המסים אישרה את המיזוג.

בהתאם לאישור רשות המסים לתכנית המיזוג, העברת נכסי הקרן הנקלטת לתוך הקרן הקולטת אגב המיזוג וכן המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת אגב המיזוג לא יחויבו במס.

הנאמן פיקח על המיזוג.

מנהל הקרן העביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת והמיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא השתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא המיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים הומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שקיימים אצל כל מפיץ.

במועד ביצוע המיזוג פקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, בוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת אינה קיימת עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת נשארו בתוקף לאחר ביצוע המיזוג.

בעקבות ביצוע המיזוג לא חל שינוי במספר היחידות ובשווי היחידות בידי מי שהחזיק יחידות בקרן הקולטת ערב המיזוג.

להלן מובאים מחירי הפדיון של יחידות הקרנות המתמזגות ליום 19.01.16:

שם הקרן מחיר הפדיון 

MTF (4D) RUSSELL 2000 107.15

MTF (4D) S&P 400 MID CAP 104.51

מכאן שיחס ההמרה בין יחידות הקרנות המתמזגות במועד ביצוע המיזוג היה כדלקמן: 

כל יחידה ב- MTF (4D) S&P 400 MID CAP הקנתה למחזיק בה 0.9753616 יחידות ב- MTF (4D) RUSSELL 2000.

להלן מובאים פרטים בדבר הקרן הקולטת:

– עיקרי מדיניות ההשקעות הנוכחית של הקרן הקולטת:

(א) (1) ייעודה של הקרן הינו השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לתשואה המורכבת משיעור השינוי במדד RUSSELL 2000^* (להלן: "מדד RUSSELL2000"), המחושב בדולר של ארה"ב ("דולר"), ומשיעור השינוי בשער החליפין היציג של הדולר (דולר/שקל).

(2) החשיפה למדד RUSSELL 2000 לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. 

(3) החשיפה למניות לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(4) החשיפה למטבע חוץ לא תפחת מ- 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. 

(5) החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(120%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן. 

(6) הקרן היא קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ.

כפוף לאמור לעיל ולהוראות כל דין רשאי מנהל הקרן להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת.

החשיפה למדד RUSSELL 2000 תתבצע בעיקר באמצעות ביצוע עסקאות בחוזים עתידיים שנכס הבסיס שלהם הינו מדד RUSSELL 2000.

החשיפה למטבע חוץ תתבצע בעיקר באמצעות החזקה של אגרות חוב הנסחרות בארץ ו/או בחו"ל הצמודות לדולר ו/או הנקובות בדולר, לרבות אגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלת ארה"ב, ובאמצעות החזקת מזומנים ופקדונות לזמן קצוב בדולר

מנהל קרן הנאמנות – מגדל (1A)(!) אג"ח הזדמנויות  (מספר קרן: 5126511), החליט להפחית את שוויו של סקורפיו אג"ח א' (מס' בורסה: 1113398) שהונפק על ידי סקורפיו נדל"ן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות הערכת מנהל הקרן, כי מחיר הסגירה של האג"ח ליום 19.1.16, חרג באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן היה לממשו.

והנה הפרטים –

המחיר שנקבע לאג"ח: 59.03 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לאג"ח בבורסה: 74.93 אג'.

שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ-(21.21%-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי האג"ח: כ-(0.32%-).

במגדל קרנות מדגישים כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינוי האמור על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

מעודכן ל-10/2021

השקעה בקרנות ריט (REIT) – להשקיע בנדל"ן מניב בלי לרכוש אותו ובלי לחפש שוכרים; בארה"ב יש מאות קרנות ריט, בישראל רק 5 קרנות ריט נסחרות בבורסה – ריט1 וסלע נדל"ן הוותיקות שמשקיעות בעיקר במשרדים, ריט מניבים שפועלת גם בתחום המסחרי, מגוריט, שמשקיעה בדירות למגורים, וקרן הריט אזורים ליווינג שהונפקה בפברואר 2020 ופועלת בתחום הדיור להשכרה ארוכת טווח. 

קרנות הריט מאגדות קבוצה של משקיעים שביחד בעצם רוכשים את הנכסים השוטפים בכספי כל המשקיעים ובכספי הלוואות שהקרן לוקחת. המנגנון מזכיר את מנגנון קרנות הנאמנות – כולם שותפים בקרן הנאמנות (בהשקעות קרן הנאמנות בחשבון המשותף) לפי חלקם בקרן. ובדיוק כמו בקרן נאמנות, כל אחד משקיע לפי רצונו, כאשר המכלול אמור להיות משמעותי מספיק כדי לנהל אופרציה של השקעות בנדל"ן.

הקרן משקיעה לרוב במספר רב של נכסים, כך שגם הסיכון של המשקיעים מצטמצם – אתם לא רוכשים נכס אחד במיליונים אלא מפזרים השקעה בכל סכום שתרצו על פני מספר נכסים.

עם זאת, התשואה אינה מקבילה בקו ישר לתשואה מהשכרת נכס מניב להשקעה – יש דמי ניהול של מנהלי הקרן, אבל לרוב התשואה בקרנות ריט אמורה להיות גבוהה מהתשואה שתקבלו על השכרת דירה, אם כי זה לא בכל אזור ולא בכל תקופה. מעבר לכך, ההשוואה בין השקעה בריט להשקעה בנכס/דירה למגורים, לא ממש נכונה. מדובר בשני מוצרים שונים. אתם יכולים להשקיע בדירה באופן עצמאי (כאן תוכלו להרחיב על רכישת דירה להשקעה), אך השקעה בדירה מצריכה כאמור סכום כסף משמעותי וכן טיפול באופן שוטף בנכס; אתם יכולים להשקיע בנכסים דרך הקרנות, אלא שאם אתם חושבים לעשות זאת בקרנות מקומיות, אלו שנסחרות בבורסה, אז מדובר בנדל"ן מניב עסקי, ובעיקר במשרדים ולא דירות למגורים – עדיין; אם תשקיעו בקרנות ריט בחו"ל, תמצאו מגוון רחב של אפשרויות, לרבות השקעה בריט של דירות למגורים, בעיקר בשוק האמריקאי.

בשתי אלטרנטיבות ההשקעה האלו אתם אמורים לקבל תזרים שוטף – מהשכרת הדירה או מדיבידנדים שמחלקת הריט.

השקעה בקרנות ריט – כמו להשקיע בדירה ולקבל שכר דירה

מעבר להבדלים בסכומי ההשקעה ובפיזור הסיכונים, יש יתרון גדול נוסף לריטים – נזילות. אתם יכולים לממש את ההשקעה במהירות יחסית.

מנגד, קיים חיסרון גדול בהשקעה בקרנות ריט – אתם משקיעים במניות של קרנות, אתם חשופים לשוק המניות עם כל הסיכונים הטמונים בו. השקעה בריט זאת השקעה בנייר ערך, וניירות ערך עשויים לרדת ולאבד מערכם מסיבות שונות ומגוונות, ולא בהכרח בקשר ישיר עם תחום הפעילות. הריט יכולה להיות איכותית, אבל זה לא אומר שהמניה שלה תספק לכם תשואה חיובית. מדובר על סיכונים שהם מעבר לסיכון הספציפי והמוגדר ברכישת נכס להשקעה – אתם בעצם מביעים אמון בהנהלה של החברה, אתם מסמיכים אותה לנהל את ההשקעות בנדל"ן – מי אמר שהיא תעשה זאת טוב לאורך זמן? אתם משלמים לקרן באופן שוטף דמי ניהול שמפחיתים את התשואה על הנכסים, ואתם משקיעים במינוף (קרנות ריט לוקחות הלוואות לצורך רכישת נכסים; ההלוואות מוגבלות בשיעור מסוים מהיקף הנכסים). המינוף עוזר לקרנות לייצר תשואה טובה בתקופות טובות – הכסף שמושקע בנכסים מניב תשואה גבוהה יותר מהריבית על ההלוואה, אבל בתקופות חלשות זה עלול להתברר כחרב פיפיות, והמינוף (סך ההלוואות/סך האשראי) יכול לפגוע בחברה אם היא לא מייצרת הכנסה שוטפת טובה על הנכסים שלה.

מהי קרן ריט?

מדובר בקרן נאמנות להשקעות במקרקעין, ושמה – REIT – נגזר מראשי התיבות של – Real Estate Investment Trust.

קרן ריט היא תאגיד שמחזיק ומנהל נדל"ן מניב בארץ ו/או בחו"ל, כמו בנייני משרדים, מרכזים מסחריים, קניונים, מלונות, מחסנים וכדומה. קרנות אלה משתמשות בכסף המושקע בהן כדי לרכוש נכסים ולאחר מכן מחזירות למשקיעים חלק מהתשואה שהן מייצרות כדיבידנד תקופתי.

במטרה להאיץ את שילובו של הציבור הרחב בשוק הנדל"ן ולהגן עליו, הוסדרה פעילותן של קרנות הריט בחקיקה ב–2006. החוק קבע לקרנות כמה מגבלות, אך גם העניק להן כמה הטבות. בין היתר נקבע שקרן ריט תהיה מוגבלת בשיעור מינוף של עד 60%; שהיא תהיה מחויבת לחלק את מרבית הרווחים שלה כדיבידנד באופן קבוע; ושהיא תקבל פטור ממס חברות. כפיפות לעקרון פיזור משקיעים שלפיו ההחזקה ב-50% או יותר מאמצעי השליטה בה, יהיה בידי יותר מחמישה בעלי מניות.

כיום יש בארה"ב למעלה מ-200 קרנות ריט. בישראל יש בינתיים רק חמש – "ריט 1", "סלע קפיטל", "מגוריט", "מניבים" ו"אזורים ליווינג". ריט וסלע קפיטל נסחרות כבר כמה שנים טובות, שתיהן מחזיקות בנכסים בשווי של כ-8 מיליארד שקל. למה היו בישראל רק 2 קרנות ריט במשך תקופה כל כך ממושכת? יש המייחסים את זה לכך לפסיכולוגיה של הישראלים שמאמינים בנדל"ן רק אם אפשר למשש אותו פיזית. על כל פנים, שתי הקרנות הראשונות הן קרנות נדל"ן למשרדים בעיקר, בעוד הקרן השלישית שהנפיקה – קרן מגוריט, היא להשקעה בדירות מגורים. התשואה אולי צפויה להיות נמוכה יותר, אבל יכול להיות שיש כאן מוצר מעניין – סוג של הצמדה למחירי הדירות. הקרן הרביעית, מניבים, היא קרן שמשקיעה בעיקר במשרדים, והחמישית, אזורים ליווינג, מתמקדת בתחום הדיור להשכרה ארוכת טווח.  כך או אחרת, גם 5 קרנות ריט נסחרות זה עדיין לא זה. צריך שיהיו יותר!

המצב העגום יחסית של קרנות הריט בישראל עשוי להשתנות בשנים הקרובות; ב-2016 אושר תיקון לחוק הריטים שקובע כי קרנות ריט יכולות לרכוש קרקע שחלה עליה תוכנית המייעדת אותה לדיור להשכרה ולשמש כיזמיות של פרויקט ההקמה. כיום פועלות קרנות ריט במקרקעין מניבים, בעיקר משום התשואה הנמוכה יחסית בתחום הדירות להשכרה. לכן ייהנו קרנות ריט שיעסקו בדיור להשכרה מהקלות מס כפיצוי על התשואה הנמוכה: על פי החוק שעבר ב-2016 תהיה הפחתת מס ל-20%, גם על ההכנסות מהשכרת הדירות וגם על רווחי ההון ממכירת הבניינים בעתיד, וכן תהיה הקלה במס רכישה על קרנות ריט למגורים.

סוגי קרנות ריט

יש שני סוגים עיקריים של קרנות ריט: הראשון, קרנות העוסקות במימון פיננסי בתחום הנדל"ן, למשל רכישת תיקי הלוואות משכנתא מבנקים או מחברות ביטוח כשהבטוחה להלוואה היא הנדל"ן.

הסוג העיקרי השני הוא קרנות ריט שנסחרות בבורסה, שבהן יכול ציבור רחב להשתתף בפרויקטים גדולים של נדל"ן מניב בעלויות נמוכות. תכליתה של קרן ריט היא לגייס הון גדול ולהשקיע באמצעותו בפרויקטים גדולים של נדל"ן ובניהולם, אך שצורך ההשקעה בו יהיה דומה להשקעה ישירה בנכס על ידי משקיע פרטי. צורה זו לא רק מאפשרת למשקיע קטן יחסית להשתתף בפרויקטים גדולים, אלא גם מגינה עליו על ידי הקטנת הסיכון מעצם היותו מושקע בפרויקטים רבים.

להשקעה בקרנות יש כמה יתרונות: רמת הסיכון בהן נמוכה יחסית, מכיוון שהן מעניקות חשיפה לפורטפוליו מגוון; הן מספקות למשקיעים נזילות גבוהה, מכיוון שההחזקה נעשית באמצעות מניות ולא בצורה ישירה בנכסים; השקיפות בהן גבוהה, מאחר שהן חברות ציבוריות; גיוון תיק ההשקעות תוך פיזור והקטנת סיכונים.

פוטנציאל הרווח שמגיע אל המשקיעים ישירות גדול מאוד ביחס להשקעה במניות, משום שהחוק מחייב את קרנות הריט לחלק כדיבידנד 90% מרווחיהן. זאת בניגוד להשקעה במניות רגילות, שבהן לרוב לא מתבצעת חלוקת דיבידנד סדירה ואחוזי החלוקה נמוכים באופן משמעותי.

מיסוי – אם משקיע קונה מניות בחברת נדל"ן, הוא משלם מס גם כשהחברה משלמת מס שבח על עסקאותיה וגם כשהיא מחלקת דיבידנד (25%). הכרה של שלטונות המס בקרנות נדל"ן כריט מקנה להן פטור ממס חברות על חלק ההכנסה החייבת שחולק כדיבידנד למשקיעים. מעמדן המיוחד של קרנות אלו ניתן להן בתנאי שהן מחזיקות בנדל"ן מניב ועוסקות בחלוקה שוטפת של הרווחים למשקיעים.

החיוב במסים האחרים (הכנסה, רווח הון, שבח) מועבר ישירות למשקיעים בקרן על פי מצבם המשפטי (אישי או תאגיד), ולפי סוג ההכנסה (הכנסה מעסק, רווח הון או שבח). כך נוצרת שקיפות, והמיסוי על המשקיע הבודד דומה למצב שבו הוא היה משקיע ישירות בנכסי הקרן.

איך משקיעים בקרנות ריט?

בישראל ניתן להשקיע ישירות בבורסה בחמש קרנות. שתיים מהן – קרנות הריט ריט 1 וסלע קפיטל הן בעלות רקורד פעילות של שנים, ולכן ניתן לבחון את ביצועיהן. החיסרון של הקרנות האלו הוא היותן מוגבלות להשקעה בנדל"ן בישראל, אבל האמת היא שזה יכול להיות גם יתרון – מיקוד בפעילות. בשנים 2010-2019 רשמו הקרנות האלו תשואות ממוצעות של 10%-8%,  אבל אף אחד לא יכול כמובן להבטיח שזה יימשך. מעבר לכך, בריט של דירות למגורים התשואה תהיה נמוכה משמעותית – כנראה סביב 3%. אולי מעט יותר בהנחה שרוכשים את הדירות בדיסקאונט ומייצרים מינוף משמעותי (וזול). עם זאת הסיכון נמוך, בהתאמה.

אפשרות אחרת היא לרכוש יחידות בקרן נאמנות אקטיבית המחזיקה בקרנות ריט זרות, כמו פסגות חו"ל נדל"ן, המחזיקה 55 מניות, רובן של חברות ריט מארה"ב, אירופה ואוסטרליה; מגדל מניות נדל"ן מניב צפון אמריקה המחזיקה קרנות ריט (או ETF's המחזיקות קרנות ריט) הנסחרות בצפון אמריקה.

היתרון בקניית יחידות בקרנות הנאמנות הנ"ל הוא בהחזקה במגוון רחב של קרנות ריט, והשתתפות בעקיפין בהכנסה מאלפי נכסי נדל"ן ברחבי העולם. החיסרון הוא בדמי ניהול גבוהים מאוד כמו גם בחשיפה לסיכון שמנהל הקרן לא יצליח להכות את מדד הייחוס – כפי שקורה לא פעם כשמדובר בקרנות אקטיביות.

חלופה אחרת היא לרכוש תעודת סל העוקבת אחר מדדים בינלאומיים של קרנות ריט. בארץ קיימות שתי תעודות סל כאלו: מיטב סל ריט ארה"ב ופסגות סל נדל"ן אירופה. היתרונות והחסרונות הם אלו הקיימים בתעודות סל בכלל.

אפשר גם להשקיע ישירות בקרנות סל (ETF) בחו"ל המחזיקות במאות קרנות ריט, אבל אז זה אומר שמתקבולי הדיבידנדים ינוכה מס במקור בשיעור של 25%.

השקעה בקרנות ריט – יתרונות וחסרונות

יתרונות  

• השקעה מניבה – השקעה בקרנות ריט מייצרת תזרים שוטף/תשואה (קרוב לדמי השכירות, אם כי בהינתן דמי ניהול שגובה מנהל הקרן). תזרים השוטף מתקבל דרך דיבידנדים שהריט משלמת למחזיקים בה.
• השקעה נזילה – השקעה במניות סחירות שניתן למכור אותן בבורסה
• השקעה במינוף – קרן הריט יכולה לקבל מימון עד שיעור מסוים מהיקף נכסיה ולהשקיע את הכספים בדירות נוספות וכך להשיא את התשואה (כל עוד התשואה על הנכסים עולה על הריבית על החוב). כלומר השקעה בקרנות ריט עשויה להיות ממונפת וכך להניב תשואה טובה יותר (צריך לזכור – מינוף זה חרב פיפיות, כאשר התשואה נמוכה מהריבית אז המינוף מחסל תשואה ויוצר תשואה שלילית).
• סיכון נמוך יחסית – מדובר בהשקעה בעקיפין בדירות למגורים. זה לא מבטיח סולידיות, מה גם שההשקעה עשויה להיות ממונפת, אבל יחסית להשקעות במניות אחרות מדובר בהשקעה סולידית
• שקיפות – קרנות הריט מדווחות על מה שיש להן (פורטפוליו הנכסים), על החובות שלהן, על הרווחים הצפויים, על הדיבידנדים הצפויים.
• סכום השקעה גמיש – הרוכשים יכולים לקבוע את סכום ההשקעה, לא צריך סכום של דירה כדי להשקיע בשוק הדירות.
• הצמדת הכסף למדד הדירות – כיום אין באמת מדד דירות, והציבור לא יכול להצמיד את כספו למדד הדירות. קרנות הריט האלו למעשה מייצרות מכשיר שערכו צמוד למדד הדירות. הרי נכסי הקרן הם דירות, וצפוי שהן יהיו פזורות ברחבי הארץ. זה לא יהיה מתואם לחלוטין עם הממוצע הכללי, אבל בגדול מדובר כאן על מכשיר ראשון שדרכו יהיה ניתן להשקיע במדד הדירות.
• אין גרעין שליטה – יש חברת ניהול ואין מחזיק דומיננטי ששולט בחברה ועשוי לתמרן את פעילות החברה לטובתו.
• גיוון השקעה – מגוון אפשרויות ההשקעה אמנם רחב, ועדיין, קרנות ריט של דירות למגורים ירחיבו את אפשרויות ההשקעה של הציבור.
• מוצר ברור – להבדיל ממוצרי השקעה אחרים, דירות הן מוצר ברור שכולם מכירים ומבינים.

חסרונות 

• תשואה מוגבלת יחסית – בקרנות הריט לדירות למגורים התשואה הצפויה יחסית מוגבלת ומסתכמת נטו בכ-3% (וזאת למרות ההקלה במס הרכישה – 0.5% ולמרות וההקלה במס . שבח – 20% במקום 25%). עם זאת, מדובר על תשואה שנובעת משכר הדירה, בהינתן שבממוצע בעשורים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-3%-4% בשנה, הרי שיש כאן אפשרות לאפסייד נוסף.
• תלות באיכות הניהול – המשקיעים בקרנות ריט תלויים בביצועי ההנהלות לטוב ולרע.
• נכסים מניבים בלבד – קרנות הריט יכולות להשקיע בנדל"ן מניב בלבד (הקרנות הקיימות משקיעות בנדל"ן מסחרי ומשרדים; הקרנות החדשות ישקיעו בנדל"ן למגורים). אבל יכול להיות אפסייד משמעותי בהשקעות שאינן מניבות, לרבות יזמויות נדל"ן וקרקעות.
• צמיחה תלויה בשוק ההון – רוב הרווחים ניתנים למחזיקים כדיבידנדים, והמשמעות היא שכדי לגדול צריך להסתמך על שוק ההון, ולהנפיק עוד יחידות או איגרות חוב.
• תנודתיות – המשקיעים בריט קונים למעשה מניות, ואלו עשויות להיות תנודתיות, ואפילו תנודתיות מאוד.

למידע על קרנות הריט הנסחרות בבורסה:

ריט 1

סלע נדל"ן

מניבים ריט

מגוריט

אזורים ליווינג

עדכונים בתחום קרנות הריט:

 פברואר 2020 –

קרן הריט אזורים ליווינג מונפקת בבורסה בתל אביב, מגייסת 400 מיליון שקל והופכת לקרן הריט הציבורית החמישית בישראל

אוקטובר 2019 – קרן הריט מניבים עולה מדרגה – נמצאת  במו"מ לרכישת נכסים תמורת 635 מיליון שקל. מדובר בנכסים בצפון הארץ המושכרים ומיועדים לתעשייה, משרדים ואחסנה בשטח בנוי כולל של כ-80,000 מ"ר. הנכסים האלו יקפיצו את מצבת הנכסים של החברה בכ-70%.

ספטמבר 2019 – הבורסה לניירות ערך בתל אביב מעדכנת כי בכוונתה לאפשר לראשונה רישום למסחר של קרנות השקעה במקרקעין (קרנות ריט) זרות במסגרת חוק הרישום הכפול. זאת בעקבות פנייה של מספר קרנות ריט זרות הנסחרות בבורסות בחו"ל, בהן קרנות מארצות הברית סינגפור וקנדה, המוכרות לצורך רישום כפול עם הבורסה בתל אביב. המשמעות – בקרוב כנראה שתוכלו להשקיע בקרנות ריט דרך הבורסה המקומית.

יוני 2019 – השקה של קרנות ריט בתשתיות. בדומה לקרנות ריט בנדל"ן הוסדר תחום קרנות הריט בתשתיות. למעשה, יש כבר מספר משמעותי של קרנות בתחום התשתיות, ונקבע כי הן יוכלו להיסחר בבורסה בדומה לקרנות הנדל"ן תחת תנאים מסוימים לרבות חלוקת דיבידנד בגובה של 90% מהרווח השוטף. הקרן הראשונה שהצטרפה לבורסה והצליחה לגייס קרוב ל-1 מיליארד שקל בכמה הנפקות מהירות היא ג'נרשיין קפיטל.

אפריל 2019 – איזו השקעה עדיפה נדלן מסחרי או השקעה בדירה?

מרץ 2018 – למה עדיפה השקעה בסלים וקרנות על פני השקעה ישירה

אוקטובר 2017 – עופר אברם, מנכ"ל קרן ריט מניבים – "הבידול שלנו הוא בכך שאנחנו פחות מתעסקים במרכזים מסחריים וקניונים, אלא בעיקר במשרדים ובמרכזים לוגיסטיים. אנחנו מאוד מאמינים בעולם התעשייה והלוגיסטיקה, ולכן שואפים שהתחום הזה יתפוס נתח משמעותי ככל שניתן מהפורטפוליו. כבר כיום, שניים מתוך ארבעה נכסים שקנינו הם בעלי אופי כזה, ויש לנו יעד די שאפתני — לבנות פלטפורמה של מיליארדי שקלים בתחום". (הרחבה בדהמרקר)

אפריל 2017 –  קרן מניבים הצטרפה לבורסה – מניבים היא קרן הריט הרביעית שגייסה בבורסה אחרי ריט 1, סלע קפיטל ומגוריט

 סוף 2016 – קרן מגוריט הצטרפה לבורסה – מגוריט היא הקרן היחידה שמתמחה בהשקעה בדירות למגורים.

קרן הריט לדירות למגורים, מגוריט תהפוך לקרן השלישית בבורסה בת"א.  הקרן שמנהלים עו"ד ארז רוזנבוך, אייל גבאי ויעל אנדורן, קיבלה התחייבויות השקעה של 180 מיליון שקל מארבעה גופים: קופות הגמל של אקסלנס וקק"ל (40 מיליון שקל כל אחת) ושני מוסדות חרדיים ­ קופת הפנסיה של חברה קדישא וקופת העיר שע"י, קרנות לאלמנות ויתומים (סך הכול 100 מיליון שקל). הקרן צפוייה לגייס בבורסה בזמן הקרוב לפחות 40 מיליון שקל. קרן הריט מגוריט הוקמה בעקבות התיקון לחוק קרנות הריט, שאושר בתחילת השנה ולפיו קרנות להשקעה בדירות למגורים ייהנו מהטבות מיסוי משמעותיות – מס רכישה מופחת של 0.5% (בעוד שמשקיעים משלמים מס רכישה של 8%).  הקרן צפויה לרכוש מקבצי דיור (לפחות 20 מקבצי דיור) כשההון שיגוייס ישמש לבסיס וכן הקרן תיקח מימון. בדרך הזו התשואה על ההשקעה צפויה לעלות (ביחס להשקעה ללא מימון/ לא ממונפת).הקרן אמורה לחלק 90% מרווחיה למשקיעים.בכוונת החברה להתמקד ברכישת דירות חדשות ולא דירות מיד שנייה. להרחבה בגלובס

דמי הניהול של חברת הניהול במגוריט – האם זה ישאיר תשואה טובה למשקיעים? דמי הניהול בקרן מגוריט יהיו 1% מערך הנכסים. זה מפחית את התשואה על הנכסים המניבים (התשואה מהדירות), והשאלה מה תהיה התשואה הכוללת של המשקיעים בקרן הזו. על פי ניתוח בכלכליסט – הנתח של חברת הניהול פשוט גדול מדי 

 קרנות ריט של דירות להשקעה יזכו להטבות מס –  קרנות ריט  של דירות למגורים ייהנו ממס רכישה מופחת של 0.5%

מדד הדיור עלה ב-0.4%; מדד שכר הדירה עלה ב-0.1%

מדד המחירים לצרכן בטריטוריה שלילית בחודשים האחרונים ובשנת 2015 כולה, אבל המדדים שקשורים למחירי הדירות עולים ועולים. בחודש דצמבר עלה מדד הדיור ב-0.4%; מדד שכר הדירה עלה ב-0.1% ומדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4%. אלו עליות משמעותיות לחודש אחד והם שמי בצל את כל האמירות היפות של שר האוצר משה כחלון ונציגי האוצר על ירידה או התמתנות במחירי הדירות. אוסף רב של נתונים מתפרסם באופן שוטף על שוק הדירות ועל המגמות בו, אבל כשכל האינדיקציות שקשורות למדד ואינדיקציות נוספות של הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה) מצביעות על המשך עליות, אי אפשר להתווכח על זה.

אז אולי התוכנית של מחיר למשתכן תניב בסופו של דבר פירות ותפגע בעליות המחירים ואולי אפילו תגרום לירידת מחירים, אבל זה ככל הנראה לא מעבר לפינה , אחרי הכל, האכלוס שם הוא עוד כמה שנים טובות.

ובחזרה לדצמבר 2015 – "במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש דצמבר 2015, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש נובמבר 2015" כותבים בלמ"ס, ומוסיפים – "עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2015 – דצמבר 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוקטובר 2015 – נובמבר 2015".

כמו כן מדווחים בלמ"ס על אינדיקציות נוספות בשוק הדירות – "מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2015 – אוקטובר 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.1 אחוזים. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, לעומת אוקטובר 2014 – נובמבר 2014, עלו המחירים ב-7.6 אחוזים. מהשוואת העסקאות ספטמבר 2015 – אוקטובר 2015, לעומת ספטמבר 2014 – אוקטובר 2014, עלו המחירים ב-6.9 אחוזים".

בורסה היא לא רק זירת מסחר, היא  מקור לגיוס כספים לחברות במשק, אבל זה לא ממש כך בבורסה שלנו. אצלנו אפשר לגייס הון רק אם אתה גדול מאוד, ואפשר לגייס חוב (אגרות חוב) בעיקר אם אתה גדול (ועדיף שהחוב יהיה מדורג). בעוד שבאגרות חוב יש גיוסים (אם כי, חלק נכבד מהגיוסים האלו של חברות נדל"ן זרות) הגיוס בהון הוא שולי.

הטענה היא שאם אתה לא גדול (חברה גדולה שתגיע למדדים המשמעותיים – מדד ת"א 25 או לכל הפחות מדד ת"א 75), אז הסחירות תהיה נמוכה, ולכן מראש הגופים המוסדיים פשוט לא מתייחסים לחברות קטנות ובינוניות.  אבל, אז מה אם החברה קטנה (יחסית) ובהתאמה הסחירות נמוכה?  סחירות נמוכה, אינה בהכרח אינדיקציה לטיב ואיכות החברה. הטענה הזו כנראה משרתת את רוב הגופים המוסדיים – ככה פשוט לא צריך להתעסק עם אלפי חברות, אלא רק עם כמה עשרות; ככה לא צריך להעסיק אנליסטים ומנהלי השקעות שיתרוצצו כל היום בין מאות ואלפי חברות קטנות, ככה מתרכזים בחברות הגדולות, אבל ככה גם מתמסרים לבינוניות ודבקים בממוצע, דבקים באינדקסים/ מדדים; ולא באמת מייצרים תשואה עודפת.

וככה גם חוטאים למטרה הראשית של הבורסה – להיות כלי מרכזי לגיוסי כספים במשק. אז נכון, מגייסים פה ושם הון במסגרת הנפקות ראשוניות (ממוצע של 1-2 בשנה בשנים האחרונות), ומגייסים במסגרת הנפקת זכויות (לחברות שכבר נסחרות בבורסה), אבל בפועל, יותר מאשר מגייסים, מוחקים – עשרות חברות נמחקו בשנים האחרונות מסיבות מגוונות – או שכללי הבורסה העבירו אותם לכל מיני רשימות שהרחיקו את כולם מהם (רשימת שימור, דלי סחירות), או שהבורסה מחקה אחרי תקופה שהיו ברשימות שימור, או (וזו אפשרות נפוצה) שבעלי השליטה שהבינו את כללי המשחק, ואת חוסר העניין בחברות קטנות ובינוניות, מחקו אותם במסגרת הצעת רכש (ולרוב במחירים נמוכים). הגופים המוסדיים שנותרו עם שאריות של מניות בחברות האלו, אולי עושים פה ושם, משא ומתן על המחיר, אבל הם לרוב מסכימים ומתפטרים מהמניות שלהם בשמחה, ומהזווית שלהם כך צריך לנהוג – תחשבו על קרן נאמנות של כמה מאות מיליונים שצריכה עכשיו לקבל החלטה על איזה שארית שחברת יתר קטנטנה שבה יש לה אחזקה של כמה עשרות או אפילו מאות אלפי שקלים – זה לרוב לא מעניין את אנשי הקרן, נמכור ונתפטר מהמניה הלא סחירה הזו, המחיר כבר לא העניין, זה הרי מתורגם לאלפיות או מאיות האחוז של הקרן כולה – והתרחיש הזה קורה חדשות לבקרים בגופים המוסדיים.

הטעות של השופטת אגמון- גונן

לאחרונה, במסגרת פסק דין עקרוני של בית המשפט המחוזי,  קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן כי הצבעת המשקיעים המוסדיים בעד הצעת רכש מהווה ראיה להגינות המחיר –  זה נכון חלקית – זה מחיר הוגן לגוף המוסדי (שכאמור לעיל לא ממש מתייחס למחיר), אבל זה עשוי להיות מחיר מאוד לא הוגן למשקיע פרטי (שאצלו האחזקה לא שולית, והוא דבק במחיר הכלכלי). הטענה של השופטת היא המצב הרצוי, אבל זה כאמור ממש לא המצוי. השוטפת סבורה שאם המדינה מאפשרת למשקיעים המוסדיים לנהל כספי חוסכים, לרבות חיסכון פנסיוני בסכום כולל של כ-1.2 טריליון שקל, אזי לא ניתן באותה נשימה לומר כי אין לתת משקל להצבעתם של המשקיעים המוסדיים בעד הצעת רכש, בשל ניגודי עניינים שהם נגועים בהם.  הגופים המוסדיים אהבו את הפסקה הזו, אבל הם יודעים טוב מכולם את האמת.

הבעיה בפסקה הזו שהיא מחזקת יותר את הגישה השולטת – חברות גדולות זה IN, כל היתר – החוצה. המוסדיים רוצים רק את הגדולות, הבורסה רוצה את הגדולות וכדי להציל את הציבור (שלא יתעסק חס וחלילה במניות קטנות ובינוניות) היא יצרה מנגנונים שמרחיקים את כולם מהשקעות כאלו (רשימות דלי סחירות ושימור); ועכשיו גם בית המשפט מחזק את המוסדיים ואת שיטת הצעות הרכש. ואם כך – אז מי בכלל יעיף מבט לחברות השורה השנייה, שלישית ומטה?

אני מכיר את הבורסה כבר 30 שנה, ואני מרשה לעצמי לומר שדווקא ההזדמנויות הגדולות בכל תקופה נמצאות בחברות הקטנות והבינוניות. נכון, זה הולך יחד עם סיכון, זה הכלל הבסיסי של השווקים הפיננסים – סיכוי הולך עם סיכון, ובחברות הקטנות יש בהתאמה סיכון מאוד גדול, אבל זו לא סיבה מספיק טובה לחיסול ממוקד של  האפיק הזה. ההיפך – תגדילו אותו, תכניסו חברות קטנות לבורסה (שיגייסו הון – זו הרי המטרה), וברגע שהמדגם יהיה גדול (ואפשר אלפי חברות), תווכחו לדעת שלצד כישלונות, וחברות קיקיוניות, יהיו הרבה הצלחות! זה בטח עדיף מאשר להביא (לייבא מוול-סטריט) חברה גדולה –  מנקיינד, שבגלל הלהיטות של הבורסה לרשום כאן חברות אמריקאיות גדולות, הסבה למשקיעים הפסד של מעל 70% בחודשים ספורים (הפסד אבסולוטי  של כ-200 מיליון שקל).

וזה גם בטח עדיף על מימון של חברות נדל"ן זרות שהמשק המקומי לא רואה מהם שקל. הבורסה אמנם ריקה מגיוסי הון, אך כאמור גיוסי חוב יש פה ושם (לחברות בעיקר גדולות), אלא שבשנים האחרונות חלק מרכזי מגיוסי החוב הוא של חברות זרות בלי שום זיקה לשוק המקומי שמשקיעות ומתנהלות בארה"ב (בעיקר בתחום הנדל"ן). אז נכון שאין בזה פסול – המשקיעים צריכים לקבל שפע של אפשרויות השקעה (השאלה אם הסיכון מתומחר), אבל למה לא לחזור למקורות ולתפקיד המרכזי של הבורסה ולאפשר לחברות מקומיות להתחרות על המימון הזה, ולספק להם דרך הבורסה מימון (הון וחוב). הרי כסף לא חסר – המוסדיים קונים אג"ח כמו משוגעים (עד כדי בועה בשוק האג"ח) כי הציבור מכניס כסף באופן שוטף. כל מה שצריך זה שינוי גישה – להרחיב במקום לצמצם, ולהבין שגם חברות קטנות ובינוניות הן אפיק השקעה לגיטימי, בטח יותר מאג"ח של חברות זרות, ובטח יותר מחברת מנקיינד. ולא רק מהם –  נוחי דנקנר היה גדול גייס מיליארדים רבים (והפסיד אותם), מוטי זיסר היה גדול גייס מיליארדים (והפסיד), לב לבייב היה גדול וגייס מיליארדים (והפסיד).

למחשבון מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בחודש דצמבר 2015, בהשוואה לחודש נובמבר 2015 והגיע לרמה של 99.1 נקודות לעומת 99.2 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). מדד המחירים בשנת 2015 כולה ירד ב-1%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים (ב-6.9%), תרבות ובידור (ב-1.5%), שונות (ב-0.6%) ומזון (ב-0.4%). עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה (ב-6.2%) ודיור (ב-0.4%).

מדד ללא דיור ירד ב-0.3 אחוז והגיע ל-97.6 נקודות, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.1 אחוז והגיע ל-100.4 נקודות והמדד ללא ירקות ופירות נותר ללא שינוי ברמה של 98.9 נקודות.  המדד ללא דיור ירד בשנה האחרונה  ב-1.9 אחוזים והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-1.3 אחוזים; לעומתם המדד ללא אנרגיה נותר ללא שינוי.

נתוני המגמה בחודשים ספטמבר 2015 – דצמבר 2015: על פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.9%, של המדד ללא דיור ל-2.1% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-2.4%.

מזון (ללא ירקות ופירות) מדד מחירי מזון ירד ב-0.4 אחוז.

הוזלו במיוחד: טחינה (ב-4.3 אחוזים), סירופים ומייפל (ב-4.1 אחוזים), שימורי דגים ודגים מעובדים (ב-2.9 אחוזים), עופות (ב-2.5 אחוזים), סוכר (ב-2.4 אחוזים), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-2.3 אחוזים), בשר בקר קפוא (ב-2.3 אחוזים), חלבה לסוגיה (ב-2.0 אחוזים), שמנת מתוקה, לבישול וקצפות למיניהן (ב-1.8 אחוזים), עוגיות וביסקוויטים (ב-1.6 אחוזים), חטיפים מלוחים (ב-1.4 אחוזים), שמן (ב-1.4 אחוזים), נקניק, פסטרמה ונקניקיות (ב-1.3 אחוזים), קמח (ב-1.1 אחוזים), בשר כבש (ב-1.1 אחוזים), משקאות אלכוהוליים (ב-1.1 אחוזים), ריבות ומרקחות (באחוז אחד) ומלח (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: בירה שחורה (ב-7.0 אחוזים), ופלים (ב-2.4 אחוזים), תה (ב-2.1 אחוזים), סלטים מוכנים (ב-2.0 אחוזים), מיונז (ב-1.6 אחוזים), גבינות לבנות למריחה (ב-1.6 אחוזים), בשר חזיר (ב-1.4 אחוזים), לחם מיוחד, כגון: לחם דיאטטי ולחם קל (ב-1.3 אחוזים), חלקים פנימיים של בקר (ב-1.3 אחוזים), שוקולד (ב-1.3 אחוזים), גלידות (ב-1.2 אחוזים) ולבן, יוגורט וכדומה (באחוז אחד).

ירקות ופירות

מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-5.3 אחוזים.

מדד מחירי ירקות טריים ירד ב-6.9 אחוזים ומדד מחירי פירות טריים ירד ב-6.4 אחוזים. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.1 אחוז; לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים נותר ללא שינוי.

מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: קישואים (ב-25.1 אחוזים), פלפלים (ב-17.8 אחוזים), עגבניות (ב-15.9 אחוזים), שומר (ב-13.9 אחוזים), גזר (ב-10.7 אחוזים), מלפפונים (ב-5.8 אחוזים), תפוחי אדמה ובטטות (ב-5.1 אחוזים), חסה (ב-3.8 אחוזים), צנון וצנונית (ב-3.3 אחוזים), בצל (באחוז אחד) ושום (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: קלחי תירס (ב-14.7 אחוזים), סלק (ב-8.7 אחוזים), דלעת (ב-8.7 אחוזים), כרובית (ב-8.0 אחוזים), חצילים (ב-4.9 אחוזים), נבטים (ב-3.8 אחוזים), כרוב (ב-2.9 אחוזים), ברוקולי (ב-2.5 אחוזים), שעועית טרייה (ב-1.8 אחוזים), ירקות לתיבול (ב-1.6 אחוזים) וקולורבי (ב-1.3 אחוזים).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: בננות (ב-22.4 אחוזים), אשכוליות (ב-11.9 אחוזים), לימונים (ב-10.8 אחוזים), תפוזים (ב-7.3 אחוזים), קלמנטינות (ב-6.3 אחוזים), קיווי (ב-5.1 אחוזים), אפרסמון (ב-3.8 אחוזים), פומלה (ב-2.4 אחוזים) ותפוחי עץ (ב-1.8 אחוזים).

התייקרו במיוחד: אבוקדו (ב-9.5 אחוזים) ורימונים (ב-4.6 אחוזים).

מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: מלפפונים כבושים (ב-2.0 אחוזים), פירות משומרים (ב-1.9 אחוזים) ורסק ושימורי עגבניות (ב-1.1 אחוזים).

התייקרו במיוחד: צימוקים (ב-1.9 אחוזים) ושימורי קטניות וירקות (באחוז אחד).

כאן תוכלו להיכנס למדריכים שלנו לרכישת דירה ולקיחת משכנתא, וגם לחשב את מס הרכישה

מדד תשומות הבניה  בדצמבר עלה ב-0.4% ל-107.4 מתחילת השנה עלה המדד ב-1%. ומה יקרה בחודשים הקרובים – היכנסו כאן.

היכנסו למחשבון מדד תשומות הבניה (כדי לחשב את ההצמדה מרכישת הדירה ועד עכשיו)

מדד תשומות הבניה משמש בעסקאות לרכישת דירה חדשה. לרוב התשלומים צמודים למדד זה ומכאן חשיבותו.  רוכשי הדירות נמצאים במקרים רבים בדילמה מסוימת – מה לעשות – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבניה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבניה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ונראה שזה יחזור על עצמו גם השנה.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים – החוב שלהם לקבלן יכול לעלות משמעותית.

אז מה עושים?  – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבניה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

מה צריך לבדוק ולהעריך?

ומה אתם יכולים לעשות כדי להרוויח קצת (אולי לא להפסיד). זה עובד כך – אתם יכולים לשלם לקבלן בתחילת הדרך ואז אתם חוסכים את ההצמדה של מדד התשומות, אך במצב כזה אתם תשלמו את הריבית על המשכנתא. אם אתם סבורים שהמדד יעלה יותר מהריבית (וזה מה שקורה בחודשים האחרונים) עדיף לכם, לפחות מהשיקול הכלכלי, להקדים תשלומים לקבלן. אחרת, עדיך לחכות עם התשלומים לסוף הדרך (לקראת סיום הבניה, או כמה שאפשר מאוחר יותר בסמוך לסיום הבנייה). כאן, הבאנו לכם מידע על ריבית המשכנתא, ובאופן שוטף אנחנו מעדכנים אתכם על תחזית מדד התשומות – מכאן, הבדיקה היא בידיים שלכם.

למדד המחירים המעודכן

לידר – מדדים שליליים בחודשים הקרובים

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון סבור שהאינפלציה בשלושת החודשים הקרובים תהיה מינוס 1% והאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה 0.5%, וב-2016 כולה יעלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9%.

"ציפיות האינפלציה ממשיכות לרדת על רקע ירידה נוספת במחירי הנפט בעולם", הוא מציין בסקירתו  וממשיך –  "יחד עם זאת, השקל פוחת מול הדולר אשר מנטרל באופן חלקי את הוזלת מחירי הנפט. במבט קדימה, שילוב של עליית שכר והמשך פיחות מתון יביאו לעלייה מתונה באינפלציה"

כץ מנסה להסביר מדוע סביבת האינפלציה בארץ נוכה? – "אינפלציית הליבה בישראל (בניכוי הוזלות יזומות על ידי הממשלה) נמוכה מאד (0.4% משנה לשנה). זאת לעומת 0.9% באירופה ו-2% בארה"ב. סביבה כה נמוכה מוסברת על ידי הייסוף החד בשקל והגברת התחרותיות (בפרט בתקשורת)".

בקשר לשוק הדיור, מדגיש כץ שמסתמנת ירידה מתונה בביקוש לדיור, אבל מתונה בלבד כשסה"כ הביקושים לדיור נמשכים. "בחודש נובמבר מספר הדירות החדשות שנמכרו ירד ב-4.3% (לעומת חודש אוקטובר)  וירד ב-18.5% לעומת אוגוסט 2015 שהיה חודש שיא בביקוש לדירות, על רקע הכבדת המיסוי על המשקיעים. למרות הירידה במכירות בנובמבר, הרמה האבסולוטית עדיין נותרה גבוהה ב-15.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"למרות הרגיעה היחסית בביקוש, אנו לא צופים ירידת מחירים בשוק הדיור בשנה הקרובה זאת על רקע ריביות נמוכות והיקף התחלות בניה אשר לא מדביק את הביקוש השוטף בהסתכלות על הגידול במספר משקי הבית (ממוצע של 49 אלף לשנה בשנים 2011-2014) ועוד ביקוש מתושבי חו"ל (כ-3 אלפים לשנה). אנו צופים המשך עלייה במחירי הדיור בשנת 2016, בקצב של %3%-4 במחירי הרכישה, וכ-2% במחירי השכירות. כל עוד הריבית אפסית ומלאי הדירות נמוך, אין סיבה לצפות לשינוי מגמה".

הראל – המדד בדצמבר היה ללא שינוי

בקבוצת הראל סבורים שהמדד בחודש דצמבר יהה אפס!-  "הציפיות לאינפלציה, המשיכו לרדת בשבוע האחרון – בעיקר בשל המשך הירידה במחיר הנפט. במידה והירידה במחיר הנפט תישמר, ייתכן ונאלץ לעדכן את הציפיות שלנו למדדים הקרובים כלפי מטה", כותבים כלכלני הראל ומוסיפים – "להערכתנו, הירידה בציפיות לאינפלציה הייתה חדה מידי בשבועיים האחרונים ואינה מצדיקה אינפלציה ממוצעת של אפס לשנתיים הקרובות".

IBI  –  אינפלציה של 0.5% בשנת 2016

רפי גוזלן, כלכלן המאקרו של בית ההשקעותIBI   סבור שהאינפלציה תהיה נמוכה בשנה הקרובה – "במבט לשנה הקרובה, תחזית האינפלציה שלנו ממשיכה לשקף סביבה נמוכה, ואנו מצפים למדד אפסי-טריטוריה חיובית נמוכה. בבסיס תחזית זו עומדת ההערכה כי הגורמים העומדים מאחורי האינפלציה הנמוכה ב- 2015 יוסיפו להיות דומיננטיים גם בשנה הקרובה. בין אלו ניתן למנות בעיקר גורמים מבניים: הגברת התחרות, התגברות המודעות הצרכנית המקשה על העלאת מחירים, וסביבה גלובלית המתאפיינת בהאטה בפעילות, בירידה באינפלציה ובמגמת ירידה של מחירי הסחורות. לכך יש להוסיף את השפעת התחזקות השקל שטרם באה לידי ביטוי להערכתנו במחירי המוצרים המיובאים.

"גם ההחרפה במצב הבטחוני לאחרונה והתלות הגבוהה של צמיחת המשק בצריכה הפרטית, כל אלה מביאים אותנו להעריך כי האינפלציה תתקשה לחזור לתחומי היעד ב-2016 זו השנה השלישית ברציפות, והיא צפויה להסתכם בכ-0.5% בלבד.

"ביחס לריבית, אנו צופים יציבות או הפחתה נוספת לאפסית-שלילית.בנק ישראל אותת כי אינו מתכוון לעקוב אחר צעדי ה-FED  (הבנק המרכזי בארה"ב) אלא להותיר את הריבית ללא שינוי לפרק זמן ממושך. הכוונה זו נועדה כמובן ליצור לחץ ולהחליש את השקל. להערכתנו, כל עוד חרב הריבית בארה"ב מונפת, בנק ישראל ישאר בעמדת המתנה. אבל, לא לאורך זמן רב, מכיוון שלדעתנו ה- FED יתקשה לצאת למהלך ממושך של העלאות ריבית וה-ECB  (הבנק המרכזי באירופה) ממתין לשעת כושר להרחבת ה-QE. לכן, זהו רק עניין של זמן עד שידרשו צעדים מחייבים נוספים גם בישראל".

מיטב דש – ציפיות האינפלציה שליליות לשנתיים הקרובות

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות  מיטב דש מסביר שהירידה בציפיות האינפלציה כבר מגלמת את מרבית החדשות השליליות ביחס אליה. "בסה"כ, ירדו ציפיות האינפלציה הגלומות לשנתיים מאז תחילת דצמבר בכ-0.6%, מה שמשקף למעשה ירידה מצטברת של כ-1.2% באינפלציה בתקופה זו. השוק מגלם שהאינפלציה המצטברת בשנתיים הקרובות בישראל תהיה כמעט אפסית. לא נראה שניתן לייחס את הירידה רק לירידה במחירי הנפט, גם אם לוקחים את ההשפעה הרוחבית שלה על מגוון העלויות השונות.  גם הערכה שלנו להתמתנות משמעותית בהתייקרות סעיף הדיור שהצגנו בסקירה לפני שבועיים כנראה כבר מגולמת בציפיות הנוכחיות.

אלומות – מדד נמוך בשנה הקרובה

"מדד המחירים לצרכן צפוי לרדת ב-1% בשנת 2015 ולהתייקר בטווח של  0.9%-0.4%, ב-12 החודשים הקרובים (החל מדצמבר)", כך סבורים בבית ההשקעות אלומות. "מדד נובמבר הפתיע למדי בחולשתו. חולשה זו באה לידי ביטוי גם בקרב מוצרי הצריכה הבסיסיים וגם בקרב מוצרי הנוחות. בקרב המוצרים הבסיסים נדגיש את קבוצת המזון, אשר מחיריה ירדו ב-0.8% כאשר מחירי העופות והבשר ירדו בצורה משמעותית, אך נרשמו הוזלות, מעבר לעונתיות הרגילה, גם בסעיפים אחרים כגון חלב ומוצריו (0.7%-), סוכר ריבה וממתקים (1.1%-) ומוצרי מזון שונים (1.4%-)

"כאמור, הוזלות מחירים נרשמו גם בקרב מוצרי נוחות כגון תכשיטים ושעונים שמחיריהם הוזלו ב-1.5%, שירותים אישיים וקוסמטיקה (0.5%-) ותיקים וילקוטים (0.9%-). מחירי הבראה ונופש בארץ ירדו חדות, ב-6.3%. הוזלה זו הייתה כפולה לערך ההוזלה המאפיינת את נובמבר (כ-3%).

 " אין ספק כי מדד זה יוצר אי נוחות מסוימת בבנק ישראל. עם זאת, אנו לא מעריכים כי בבנק יחליטו להגיב להתפתחות שלילית זו. במידה רבה ייתכן כי הוזלת המע"מ שחלה בחודש אוקטובר (וכמעט לא הורגשה), ראתה אור בחודש נובמבר. לכן, בבנק ישראל ימשיכו להתערב בשוק המט"ח בעת הצורך ולצפות שהנגידה האמריקאית תעשה בשבילם את העבודה.