משמעות הגירעון היא הזרמת כספים נוספים למשק והגדלת אמצעי התשלום. אם הגירעון ממומן על ידי הזרמת כספים לאורך זמן, תיווצר אינפלציה התואמת את שיעור ההזרמה. גירעון כזה נובע למשל ממצב שבו הממשלה לא מצליחה להשתלט על הוצאותיה, או במסגרת מדיניות אנטי-מחזורית שבה הממשלה קובעת מראש תקציב גירעוני, מתוך הנחה שתוכל להשתלט עליו.
במקרה האחרון הממשלה יוצרת גירעון באמצעות הקטנת המיסים, או על ידי הגדלה של הוצאותיה מעל להכנסותיה באמצעות עבודות יזומות, הרחבת שירותים וכו'. בכך היא מגדילה את ההכנסה הפנויה של היחידים כדי שייווצר ביקוש מצרפי שיפעיל גורמי ייצור מובטלים.
לממשלות כלים שונים, בהם קביעת יעד גירעון, לצמצום הגירעון.
נהוג לחלק את הגירעון לשני סוגים:
גירעון/עודף ללא קבלת אשראי נטו
הגירעון/עודף של הממשלה מבטא את ההפרש בין סך הוצאותיה – למעט פירעון קרן – לבין הכנסותיה – למעט גיוס הון. פעילות הממשלה במתן הלוואות וגביית ההחזרים אינה חלק מהגירעון (פעילות זו נקראת "קבלת אשראי נטו").
גירעון למימון
הגירעון למימון כולל אל הגירעון ללא קבלת אשראי נטו + קבלת אשראי נטו.
הממשלה מממנת את הגירעון על ידי גיוס הון נטו: מלווה בארץ ומלווה בחו"ל, הפרטה (מכירת נכסים) ושינוי ביתרות בבנק ישראל ובבנקים בחו"ל.
מנכ";ל משרד האוצר: בכל תקציב היה לנו גירעון. זה לא משהו בלתי פתיר";