fbpx
תוכן ממומן

מהו חוק אשראי הוגן וכיצד הוא מגן עלינו

קרדיט: shutterstock

קווים לדמותו של חוק האשראי ההוגן, שנועד להסדיר את התנהלותו של השוק ולוודא שהכוח נשאר בידי הצרכנים

בשנים האחרונות התחרות בתחום האשראי בישראל גוברת והולכת – אל הבנקים נוספו גם חברות המעניקות אשראי חוץ-בנקאי. עם זאת, לא תמיד שיחקה התחרות לטובתו של הצרכן והחוק הקיים בתחום היה לעתים מעורפל למדי – מה שעלול היה לפגוע בצרכנים.

במטרה להסדיר את השוק ולוודא שאין פגיעה בזכויותיהם של הצרכנים, החליטה כנסת ישראל לעדכן את החוק הקיים להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות – ובתחילת 2018 נכנס לתוקף החוק המעודכן, המכונה "חוק אשראי הוגן".

החוק המחודש עבר כמה שינויים מרכזיים. בראש ובראשונה, אם בעבר הוא התייחס רק להלוואה חוץ-בנקאית, כעת הוא חל גם על הבנקים ועל כל מי שעוסק בענף – חברות אשראי המעניקות הלוואות, בתי הלוואות, חברות להלוואות חברתיות ועוד. שנית, החוק מרחיב את ההגנה על כל מי שזקוק להלוואה* הן מבחינת גובה הריבית המרבי על ההלוואות, והן מבחינת תנאים נוספים הקשורים בהלוואה.

 

שימו לב לתקרת הריבית

אחד ההיבטים המרכזיים של חוק אשראי הוגן, כאמור, הוא הגבלה של גובה הריבית. לפי החוק, ריבית על הלוואה יכולה להגיע לכל היותר לריבית בנק ישראל בתוספת 15%. כשמדובר בהלוואה קצרת מועד – המוחזרת בתוך שלושה חודשים לכל היותר – ניתן לגבות ריבית בנק ישראל בתוספת 20%. הגבלת גובה הריבית המותרת הביאה לירידה בריבית על הלוואות, וכך הפכה את מוצר ההלוואה לנגיש יותר לקהלים נוספים, ותרמה להסדרת כללי המשחק בענף.

קרדיט: shutterstock

גם לריבית הפיגורים יש גבול

אחת הבעיות הכאובות שנוצרו בשוק האשראי בטרם תוקן החוק היתה ריבית הפיגורים – הנגבית מצרכנים שאינם מצליחים להחזיר את ההלוואה בזמן. לא פעם, ריבית הפיגורים הגיעה לשיעורים גבוהים מאוד – ובכך הקשתה עוד יותר על מי שלא הצליח לעמוד בהחזרי ההלוואה.

חוק האשראי ההוגן קובע כי ריבית הפיגורים יכולה להגיע ל-3% בלבד – בתוספת לריבית ההשקעה המקורית. כלומר, השיעור הכולל של ריבית זו לא יעלה על ריבית בנק ישראל + 18%. בהלוואה קצרת מועד, מוגבלת ריבית הפיגורים ל-4%.

כדי לוודא את האפקטיביות של התיקון לחוק, נקבע כי בנק ישראל ושר האוצר יוכלו לעקוב אחרי השינויים בריבית מעת לעת, ובמידת הצורך – לעדכן את התקרה המותרת, הן לריבית הלוואה והן לריבית פיגורים. בנוסף, נקבעה הגבלה לגובה הוצאות הגבייה שהגורם המלווה יכול לדרוש מהלווה בשל האיחור.

כתוב שחור על גבי לבן

תחום נוסף שבו תורם חוק האשראי ההוגן להסדרה והאחדה של הכללים הוא בחוזה. לפי החוק, כל חוזה הלוואה יינתן בכתב ללווים, והם זכאים לעיין בו לפני החתימה. החוזה חייב לכלול בין היתר את סכום ההלוואה, מועדי התשלומים והסכום של כל אחד מהם, וגובה ריבית ההלוואה והפיגורים, לצד כל העמלות וההוצאות שכרוכות בהלוואה. בחוזה צריכות להופיע גם הצעדים האפשריים שינקטו במקרה של אי החזר ההלוואה בזמן – כך שהכל יהיה ברור וידוע מראש, בלי הפתעות בהמשך הדרך.

 

שכר ועונש

בנוסח הישן של החוק, סעיפים רבים היו עמומים למדי וניתן היה לפרש אותם בכמה דרכים – מה שכמובן שיחק לטובתם של הלווים. גם האכיפה לא היתה משמעותית. בעקבות תיקון החוק, נקבעו צעדים מחמירים וברורים על ההפרות. 

תיקון זה, כמו צעדים נוספים שמתירים עיצומים כספיים על חריגות מהחוק, מספק שכבת הגנה נוספת ללווים, באמצעות הסדרה מלאה של התחום – בלי להשאיר "שטחים אפורים" ומעורפלים, שאינם ניתנים לאכיפה. 

בשורה התחתונה, חוק האשראי ההוגן נולד למען הצרכנים, ומסדיר את פעילותו של שוק ההלוואות – בין אם הלוואות מהבנקים או מגופים אחרים. הוא קובע כללי משחק הגונים יותר, ומחזיר לפחות חלק מהכוח לידיהם של הצרכנים – כאשר הם יודעים בדיוק מה תקרת הריבית שניתן לדרוש מהם.

 

 

*בכפוף לאישור החברה ותנאיה. המלווה ישראכרט מימון בע"מ. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

*הפרסום איננו מהווה הצעה ו/או התחייבות למתן הלוואה/אשראי.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אלון לוי

אלון לוי

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות