מעודכן ל-06/2019
השריעה אוסרת על גביית ריבית, בדומה להלכה היהודית. המודל העסקי של בנקים אסלאמיים שונה לחלוטין מהמודל העסקי של בנקים "רגילים" – אף על פי שלרוב הם מספקים בדיוק את אותם שירותים, רק בדרכים יצירתיות.
איך זה עובד?
בעקבות האיסור בשריעה על גביית ריבית, פותחו מנגנונים חלופיים לעשיית רווח:
- שיטה אחת היא ה"מוראבחה", שבה הבנק הוא מעין שותף שקט המספק את ההון עבור ההשקעה, בעוד הלקוח מצידו מספק ידע או יכולת מיוחדת, כחלקו בשותפות. אם המיזם נושא רווחים, הבנק והלקוח מתחלקים בהם בהתאם ליחס שנקבע מראש. מנגד, אם יש הפסדים הבנק לוקח אותם על עצמו, והלקוח "מפסיד" את הזמן והמאמץ שהשקיע בפרויקט.
- דוגמה אחרת היא ה"מושארכה" בו הלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה להיתר עסקה הנהוג ביהדות.
בנוסף לכך, לאסלאם יש עוד כמה איסורים מרכזיים בכל הקשור לבנקאות:
- תורות נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או סניפי בנק נפרדים לשני המינים.
- איסור השקעה בנכסים שעניינם אלכוהול, הימורים, חזיר, טבק, פורנוגרפיה ונשק.
- תרומה לעניים ("אלזכאה") בגובה 2.5% מההכנסה הפרטית.
300 מיליארד דולר בשנה
מאז שנות ה-40' של המאה העשרים דנים חכמי הדת המוסלמים בעניין הריבית המודרנית. לדעת רוב חכמי הדת אין הבדל עקרוני בינה לבין הריבית המתוארת בקוראן, והיא אסורה. עם זאת רבים מהמלומדים המוסלמים סבורים כי יש הבדל עקרוני: האיסור בקוראן נועד בעיקר להציל את העניים בחברה מניצול, ואילו הריבית המודרנית בעיקרה אינה מכוונת לעניים אלא להשקעות ובזה היא מניעה את הכלכלה.
הבנקאות האסלאמית מגלגלת מדי שנה כ-300 מיליארד דולר ברחבי העולם. הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הגלום בה מושך גם את הבנקאות המערבית להתאים את עצמה אליה ולמאפייניה הייחודיים. מדינות שונות בעולם – כולל באירופה – הקימו בנקים הפועלים לפי חוקי השריעה. בנקים אלה, שנחשבים חברתיים יותר ו"מסוכנים" פחות, משכו אליהם באופן מפתיע גם לקוחות רבים שאינם מוסלמים.
הבנק האסלאמי הראשון בעולם המערבי הוא IBB שהוקם בשנת 2004 בלונדון, ועל פי דיווחי הבנק, למעלה ממחצית החשבונות בו נפתחו בידי לקוחות שאינם מוסלמים.
הסיבה לקפיצה בפופולאריות של הבנקאות האסלאמית בבריטניה נעוצה בדרך שבה היא עובדת: הנדל"ן שהבנק מחזיק הוא למעשה של נוטלי "משכנתאות". כיוון שהשריעה אוסרת על גביית ריבית, הבנק רוכש את הדירה עבור הלקוח, והלקוח משלם לבנק דמי שכירות שמתחלקים לשניים: החלק הראשון הוא עבור הזכות לגור בנכס, והחלק השני הוא עבור רכישת הנכס בהדרגה מהבנק. בכל חודש מעביר הבנק חלק מהבעלות על הנכס ללקוח, עד שהנכס כולו עובר לרשותו. רכישת הדירה מתבצעת למעשה פעמיים: המוכר המקורי מוכר את הנכס לבנק, והבנק מוכר את הנכס לקונה. ההסדר הזה מכונה "תוכנית לרכישת בית", ועלותו דומה לעלות משכנתה, שכן הבנק מרוויח מדמי השכירות.
היתרון המרכזי של ה"תוכניות לרכישת בית" הוא הגמישות. הלקוח יכול לרכוש את החלק של הבנק בכל זמן, או למכור את הדירה ללא כל ענישה.
מוצרי שריעה או "השקעות אתיות"
בשנת 2016 החל בנק BAWAG P.S.K האוסטרי להציע ללקוחות המוסלמים לפתוח "חשבון שריעה" שיהיה כפוף לחוקי האסלאם. בכך הבנק לראשון באירופה המציע חשבון הכפוף באופן מלא לחוקי השריעה ופועל בהתאם להם. ההחלטה להקים את 'חשבונות השריעה' הגיעה בעקבות גל ההגירה המוסלמי הגדול למדינה.
בקנדה קמו חברות שמוכרות מוצרים פיננסיים המתאימים לשריעה. המוצרים נמכרים למוסלמים כמוצרי שריעה, אבל ללא־מוסלמים הם משווקים כ"השקעות אתיות", או "השקעות אלטרנטיביות".
גם שוק איגרות החוב האסלאמיות, שנקראות סוקוק, נהנה מפריחה בשנים האחרונות. הסוקוק מגובות בנכסים אמיתיים, כך שכל איגרת קשורה ישירות לנכס ריאלי – כביש, גשר או פרויקט כלשהו. למעשה, סוקוק דומה יותר למניות מאשר לאיגרות חוב, כיוון שרוכש הנייר הופך לשותף של המנפיק במיזם ואינו רק מלווה לו כסף – הוא נהנה מהעלייה בשווי הנכס או מהכנסותיו.
תחום הבנקאות האסלאמית רווח גם באקדמיה וניתן אף ללמוד לתואר שני בבנקאות אסלאמית, המשלב גם לימודי בנקאות קונבנציונלית. למסלול זה מגיעים סטודנטים המעוניינים לקבל מן הלימודים ערך מוסף שיקנה להם יתרון תעסוקתי בתחום הבנקאות.
הייתם משקיעים במניות או בתעודות סל עוקבות עקרונות השריעה האיסלאמית?