fbpx
מדריכי השקעות

מיהם המשקיעים האקטיביסטיים?

קרדיט: shutterstock

מעודכן ל-06/2019

בעולם  קיימים  כמה משקיעים אקטיביסטיים - הידועים בהם הם קארל אייקאן, דניאל לואב וביל אקמן. בניגוד למשקיעים היושבים מהצד ומחכים לביצועים טובים של החברה, המשקיעים האקטיביסטיים מגלים יותר ויותר מעורבות בניהולה.  לרוב מדובר במשקיעים מיליארדרים שלאחר שהם רוכשים מניות הם יכולים להפעיל לחץ על חברה לשנות את סגנון הניהול כדי להגדיל את שווי המניה. לרוב מדובר במשקיעים לטווח קצר העושים שינויים בחברה וגוזרים את הרווח.

ההשקעות  האקטיביסטיות החלו בשנות השמונים של המאה העשרים. אייקן  ונלסון פלץ היו החלוצים בתחום. הם קנו מניות בחברות ומינפו את האחזקה שלהם כדי לדחוף לשינוי. עם המטרות הראשונות שלהם היו ענקית הביטוח AIG ויצרנית המזון היינץ. הדרישות השכיחות ביותר היו הנפקה של חברות־בנות, מכירה של חברות, שינוי בהרכב ההנהלה או הדירקטוריון וקנייה חוזרת של מניות.

המוניטין שיצא למשקיעים האקטיביסטים הוא של בעלי מניות לטווח קצר, שדורשים כסף או פיצוי מסוג אחר כדי למכור את האחזקה. מנגד, הם ניסו לשווק את עצמם בתור בעלי מניות מעורבים, או לעתים אף "כאקטיביסטים בונים".

שינויים בהנהלה וירידת שכר

כדי להשיג תוצאות טובות יותר התברר שמשקיעים אקטיביסטיים גורמים בין היתר להורדת השכר של המנכ"לים ולא רק בשכר הישיר, אלא גם במענקים ובבונוסים. כך לפי מחקר אוניברסיטת וורוויק בבריטניה, שמצא כי חבילת השכר השנתית של מנכ"לים נחתכה בממוצע ביותר מ-350 אלף דולר בתוך שנה מרכישת נתח ממניות החברה על ידי משקיע אקטיביסט.

המחקר גם מצא כי שנתיים לאחר כניסת המשקיעים האקטיביסטיים, שכר המנכ"לים חזר לטפס, וכי בתוך שלוש שנים שב והתרחב פער השכר לעומת מנהלים של חברות מקבילות שלא היו יעד למשקיעים אקטיביסטיים, ליותר מ-270 אלף דולר.

החוקרים הסבירו כשהאקטיביסט מצטרף לדירקטוריון ועוקב מקרוב אחרי המנכ"ל יש פחות צורך במענקים מבוססי ביצועים, שנחשבים למסוכנים ויקרים למדי מבחינת החברה. .כמו כן, מענקי מניות משמשים לעיתים קרובות כפיצוי למנכ"לים על משכורת בסיס נמוכה, במקום לשמש כתמריץ.

דור חדש של אקטיביסטים

בשנים האחרונות יש דור חדש של משקיעים אקטיביסטיים כמו מו סקוט פרגוסון, שהיה האנליסט הראשון ששכר ביל אקמן בקרן פרשינג סקוור ב־2003, אלכס דנר, שהיה בן טיפוחיו של קארל אייקן, וקוונטין קופי, שעבד שבע שנים עבור פול סינגר באליוט מנג'מנט.

 אומנם גם הם פותחים במאבקים פומביים או מגישים תביעות משפטיות, אבל משתדלים להימנע מהעימותים שאפיינו את הדור הישן והפכו אותם לכוכבים בוול סטריט. הדור החדש מעדיף לבסס את מהלכיו על נתונים, לקיים דיאלוג עם ההנהלות מאחורי הקלעים ולהחזיק לזמן ממושך יותר בעמדות בחברות שבהן הם מושקעים. עם זאת, המטרה היא אותה מטרה: לעשות כסף, אבל כיום יש יותר שחקנים בזירת האקטיביזם ומנהלי הקרנות ממוקדים יותר בעשיית כסף עבור כלל המשקיעים ולא רק עבור עצמם.

למה אין כמעט השקעות אקטיביסטיות בישראל

בארה"ב האחזקות בחברות הציבוריות מבוזרות ולכן מאפשרות – באמצעות שיעור קטן יחסית במניות – להשפיע על התנהלות החברה. אך התופעה כמעט שאינה קיימת בישראל. אמנם יש מעורבות גדלה והולכת של גופים מוסדיים בתהליכי קבלת החלטות בחברות ישראליות, אבל זו עדיין לא תופעה אקטיביסטית.

המוסדיים רואים את עצמם כמפקחים על פעילות החברה ולא כמחוללי שינוי בה. ולכן האינטרסים של המוסדיים הם לרוב ארוכי טווח, שמירת הכסף של הלקוחות,  ובכך המטרות שלהם מתמזגות עם מה שנוטים לראות כמטרת דירקטוריון החברה – שמירת טובתה בטווח הארוך. לעומת זאת, בעלי מניות אקטיביסטים מואשמים בדרך כלל בכך שהם לוקים בהתמקדות בטווח הקצר, כלומר השאת ערך המניות בטווח הקצר, במחיר פגיעה בטובת החברה בטווח הארוך.

אז למה אין בישראל קרנות אקטיביסטיות כמו בארה"ב? מעבר לריכוז האחזקות בחברות הציבוריות כאן, הסיבה העיקרית היא דיני החברות הישראליים, המעניקים הגנה טובה לחברות ולדירקטוריונים מפני ניסיונות להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בהן, ומפני ניסיונות לבצע רכישות עוינות.

קורס השקעות בבורסה: שיעור 2 - השקעות פאסיביות לעומת אקטיביות ועוד...

רוצים לקבל פרטים על קופות גמל להשקעה שעשויות להתאים לכם? – מלאו פרטים ויפנו אליכם במהרה  ( הרחבה – קופת גמל להשקעה – לכו על זה! )

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות