fbpx
הרהורי בורסה

מכת חכירות: התקן החשבונאי שמוריד 90 מיליון שקל מהרווח השנתי של ארקו  

אריק קוטלר, ארקו, צילום: יח"צ

מכת חכירות: התקן החשבונאי שמוריד 90 מיליון שקל מהרווח השנתי של ארקו  

מי גנב את ההצגה בדוחות הרבעון הראשון? כמה הפסידה ארקו ברבעון הראשון בגלל יישום תקן החכירות? ומה קורה ל-EBITDA בעקבות יישום התקן

 

שינוי שיטה חשבונאית, אמור להיות עניין טכני, בלי מהות כלכלית –אחרי הכל, החשבונאות היא כלי  - השפה שבה מציגים את העסקאות הכלכלית. אבל כשצוללים לדוחות הכספיים של הרבעון הראשון, מגלים שהחשבונאות גנבה את ההצגה.

החשבונאות מזיזה רווחים, מקפיצה את ההתחייבויות במאזן, מורידה את ההון העצמי ועוד. איך זה יכול להיות? למה שינוי בהלכה חשבונאית משפיע על "האמת" הכלכלית. הרי שום דבר לא השתנה בשטח, רק אימוץ של תקן חדש.

אז אולי מה שהיה במשך שנים רבות הוא שגוי, ועכשיו החשבונאות האירה ותיקנה מחדל ממושך, ואולי מדובר דווקא על "גול עצמי, של החשבונאות – השינוי הזה, מוכיח שהמידע החשבונאי הוא גמיש, וכדי להבין את הרווחים הכלכליים של הפירמה, צריך לנכות את החשבונאות, ולהסתכל על סעיפים חוץ חשבונאיים – תזרים פנוי, אבידה מתואם וכו'. נתונים שמהם אפשר לגזור כמה באמת מרוויחה הפירמה וכמה מזומנים היא מייצרת.

ועדיין – החשבונאות מציבה את נקודת ההתחלה – היא מספקת את הנתונים שעליהם, מנתח הדוחות צריך לעשות התאמות, והמספרים בדוחות על רקע יישום תקן Ifrs 16 שמטפל בחכירות, הם שיהפכו לנקודת המוצא. ניתן לקבל אותם, ניתן לערוך עליהם התאמות, אבל אי אפשר שלא להתייחס אליהם.

אתחיל בתיאוריה. הגישה החשבונאית החדשה שיושמה החל מ-2019 (וניתנה כהערכה בביאורים לדוחות 2018) טוענת את הדבר הבא – פירמה ששוכרת נכסים לטווח ארוך, ומשלמת עליהם דמי שכירות, לא יכולה להציג בדוחות שלה רק את ההוצאות השנתיות. יש לה התחייבות עתידית שלא מופיעה בספרים.

זו לא נקודה טריוויאלית. החשבונאות לא מציגה את העתיד, אלא את העבר – רבעון אחרון, שנה אחרונה, אבל היא כן מציגה את ההתחייבויות העתידיות, בנקודת זמן מסוימת (ליום המאזן) – הלוואות שיפרעו בעתיד ועוד'. השאלה אם שכירות ארוכת טווח היא התחייבות שיש לרשום במאזן. בעבר התשובה היתה לא. עכשיו כן.

התשובה היתה לא, כי הנחות הבסיס התיאורטיות היו שמול אותה התחייבות תיאורטית, יש טובת הנאה/ נכס של החברה בסכום זהה, ולכן מדובר באיזון ללא משמעות בספרים, וגם שאם כל הכבוד להתחייבות הזו – שכירות, זה לא חוזה הרמטי ומוחלט. אפשר לשנות, יש עזיבות וכו'.

מנגד, התשובה עכשיו היא כן והגיבוי לכך הוא שמדובר בהתחייבות ככל התחייבות אחרת, והדוחות הכספיים צריכים לשקף את המצב האמיתי של החברה, ולא ניתן להעלים התחייבות כזו.

ההשפעה על המאזן -  התחייבות גדולה ומולה נכס הרווח התפעולי יורד, התזרים עולה

היישום של השיטה הזו, מתבטא במאזן בגידול של ההתחייבויות. על רגל אחת, לוקחים את כל ההתחייבויות העתידיות, מהוונים אותם לערך של היום, ומקבלים את ההתחייבות בגין שכר הדירה העתידי. ההתחייבות הזו "נכנסת"  לסעיף ההתחייבות בגין חכירה.

שיעור ההיוון הוא פקטור מאוד חשוב – לפי מה מהוונים את ההתחייבות העתידית? השיטה החשבונאית/ מימונית היא לקחת את שקלול ממוצע הריבית על החוב של החברה, ולפיו להוון. יש בזה הגיון, ומעבר לזה – אין פרמטר אחר הגיוני יותר.

אבל מקבלים אבסורד מסוים – ככל שהחברה חזקה יותר, ככל שהחוב שלה נחשב עם יכולת החזר גבוהה יותר, כך הריבית על החוב נמוכה יותר, שיעור ההיוון נמוך יותר, וההתחייבות הנוספת גבוהה יותר. החברות החזקות מעין נענשות על כך – ההתחייבות שלהם גדלה (ההון יורד), ודווקא חברות "חלשות" יחסית עם ריבית גבוהה על החוב, יהוונו את ההתחייבות העתידית לפי ריבית גבוה, והתוספת של ההתחייבויות תהיה קטנה יחסית.

מול ההתחייבויות האלו נרשם נכס – זכות שימוש בנכס. בתיאוריה, השווי צריך להיות קרוב להתחייבות שנוצרה. בפועל, יש כמובן מתאם, ועדיין בגלל שמדובר בסכומים גבוהים, הפער ביניהם עשוי להיות מאוד משמעותי.  ההפרש שהוא בעצם סוג של הפרש מימוני נזקף בעת היישום לעודפים – כלומר, מקטין את ההון העצמי.

הטכניקה הזו, גרעה מכל החברות שנשענות על השכרה – רשתות המזון, רשתות האופנה, חלק ניכר מהונם העצמי ברבעון הראשון. למעשה, ברוב המקרים התיקון בהון העצמי היה פי כמה וכמה מהשורה התחתונה של הרבעון.

 

ההשפעה על דוח רווח  והפסד - הרווח ירד

ההשפעה של היישום על הדוח רווח והפסד היא בכמה סעיפים. ברגע שמגדירים את השכירות כהתחייבות ארוכת טווח, בעצם מבטלים את דמי השכירות, ובמקומם רושמים את הפחת על הנכס, ואת הוצאות המימון על ההתחייבות. לרוב הרווח כתוצאה מהיישום יירד.

הנה מה שארקו העריכה בדוחות השנתיים ל-2018 בקשר לכל שנת 2019. ארקו מנהלת ומפעילה רשת ענקית של תחנות דלק וחנויות נוחות בארה"ב (כ-1% מנתח השוק בארה"ב). הרוב הגדול של התחנות מושכר לחברה, כך שההשלכה של השינוי החשבונאי על הדוחות שלה, עצומה.

"...ההשפעות העיקריות הצפויות על הדוח רווח והפסד של הקבוצה לשנת 2019 הינן: קיטון בהוצאות השכירות בגין חכירות תפעוליות בסכום של כ-95 מיליון דולר, גידול בהוצאות פחת והפחתות בסכום של כ-60 מיליון דולר וגידול בהוצאות המימון בסכום של כ-62 מיליון דולר. סך ההשפעה נטו על הרווח, לפני השפעות המס, צפויה להסתכם לשנת 2019 בקיטון של כ-27 מיליון דולר".

ארקו, הנסחרת בבורסה בת"א בכ-1.1 מיליארד שקל,  מכרה אשתקד ב-13 מיליארד שקל, והרוויחה 40 מיליון שקל. ההפסד כתוצאה מיישום התקינה החדשה, הוא מאוד משמעותי עבורה.

וכך גם ההשלכות המאזניות. מנהלי החברה העריכו בדיווח השנתי - "...ההשפעות העיקריות הצפויות במועד היישום לראשונה של התקן על הדוח על המצב הכספי הינן גידול בהתחייבויות בגין חכירות בסכום של כ-760 מיליון דולר (כ-2.8 מיליארד שקל), גידול בנכסים בגין זכות השימוש בסכום זהה )...וללא השפעה מהותית צפויה על ההון".

ואכן בדוחות ברבעון הראשון מתברר שההשפעה על ההון העצמי יחסית נמוכה (1.5 מיליון שקל) וההשפעה על היקף ההתחייבויות הנכסים עצומה. הערכת החברה לגידול בהתחייבויות (ובנכסים) בסך של 2.8 מיליארד שקל התממשה. ולמעשה, הגידול בהתחייבויות ובנכסים הקפיץ את היקף המאזן של ארקו בקרוב ל-70% ל-6.5 מיליארד שקל.

השפעה גדולה נרשמה גם בדוח רווח והפסד. ארקו הפסידה 67.7 מיליון שקל, לפני יישום השפעת התקן החשבונאי, ויישומו הגדיל את הפסד ב-22.5 מיליון שקל להפסד מצרפי של 90.2 מיליון שקל.

השינוי הרבעוני בהפסד כתוצאה מהתקן, הוא בהתאם להערכות של החברה.

לכאורה, התקן הזה הוא צרה צרורה לארקו (ולחברות אחרות), אבל יש בו גם סוכרייה גדולה. מעריכי השווי נשענים בחברות מסוג זה על ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים פחת והפחתות). הפרמטר הזה נהנה עכשיו כי הרחיקו ממנו את הוצאות השכירות. כמו כן, הפחת והמימון לא מפורטים בו, ומכאן שהוא צפוי להציג שיפור לעומת תקופה קודמת. חברות רבות (וגם ארקו) הראו את ההתאמה לשיטה הקודמת. אבל, בקרוב מאוד, השיטה הקודמת כבר לא תעניין איש – הנתונים יהיו בהתאם לגישה החדשה.

כלומר, בעוד שבדוח החשבונאי הרווח יירד, בנתונים החוץ חשבונאיים – יוצג שיפור. שוב, החברות, האנליסטים והשוק, מדלגים על חשבונאות שפחות מתאימה ונוחה להם, אבל זה בגלל שהחשבונאות באמת לא מתאימה – מעבר לעניין שיש בה שינויים מרחיקי לכת בלי שינוי כלכלי אמיתי, היא לא מבטאת רווח מייצג כלכלי, ואז פונים לכל מיני סעיפים חוץ מאזניים כדי למצוא דבר מאוד פשוט – רווח ותזרים מייצג.

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות